פנינה רוזנבלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פנינה רוזנבלום
פנינה רוזנבלום
רוזנבלום, 2006
לידה 30 בדצמבר 1954 (בת 63)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק שחקנית, פוליטיקאית, אשת עסקים, עיתונאית, דוגמנית, מנחה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד
http://www.rosenblum.co.il/
חבר הכנסת
14 בדצמבר 200517 באפריל 2006
(17 שבועות ו-6 ימים)
כנסות 16
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פנינה רוזנבלום מדגמנת מעיל פרווה סינתטי של חברת טדמור במהלך שבוע האופנה של ישראל, 1973

פנינה רוזנבלום (נולדה ב-30 בדצמבר 1954) היא אשת עסקים בתחום מוצרי הקוסמטיקה, דוגמנית צמרת בעברה, כוכבת מדורי רכילות, וחברת הכנסת בכנסת ה-16 למשך כארבעה חודשים (דצמבר 2005 - אפריל 2006).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בפתח תקווה לתקווה (ממוצא עיראקי) וצבי רוזנבלום (ממוצא גרמני). בצעירותה נטש האב את הבית וניתק קשר עם המשפחה, וילדותה עברה עליה בדוחק בשכונה ליד השוק בפתח תקווה. ב-1986, לאחר שאיתרה את אביה צבי בגרמניה, גילתה רוזנבלום שיש לה עוד שני אחים-למחצה ממנו: פרידה מנשה, והייקו.[1][2]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1970-1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971 הופיעה בחזה חשוף בסרט "מלכת הכביש", ואמה תבעה לאסור את הקרנת הסרט, אך תביעתה נדחתה[3]. בהמשך אותה שנה נבחרה לסגנית שנייה של "מלכת המים".[4] אירועים אלה היו תחילת קריירת הדוגמנות שלה.[5] בתחילת שנות השבעים ניגשה לתחרות מלכת היופי ותמונתה הופיעה כאחת המועמדות בשבועון "לאשה" אך לאחר מכן חשבה שהפסד בתחרות יזיק לקריירה שלה ופרשה ממנה. בתחילת 1974 התגייסה לצה"ל ושירתה בלהקות צבאיות. כעבור שבעה חודשי שירות השתחררה מצה"ל.[6]

בשנת 1975 הקליט צביקה פיק את השיר "רינה טיל", שכתבו אהוד מנור ופיק; השיר מספר על רוזנבלום ועל הניסיון לגייס אותה לצה"ל. רוזנבלום הופיעה גם כאורחת בסדרה "ניקוי ראש". היא המשיכה את קריירת הדוגמנות שלה והייתה דוגמנית מובילה בישראל, ובארצות הברית (שם התגוררה מספר שנים ונקראה פנינה גולן,[7] שם שביטלה כשחזרה לישראל). בנוסף השתתפה כשחקנית בסרטים "לא לשידור" ו"כאסח" וב"עם ישראל חי" בתפקיד עצמה. עסקה באותה תקופה בפעילות ציבורית, ביחסי ציבור ובעיתונות. כתבה טורים למגזינים "זמנים מודרניים", "ראש אחד", "מוניטין" ו"לאשה".

בשנות השמונים ניסתה רוזנבלום את כוחה כזמרת. היא השתתפה בתחרות ה"קדם אירוויזיון" של שנת 1983 עם השיר "תמיד אישה" (הקרדיט למילים וללחן היה שלה משום שדני רובס ביקש שלא לציין את שמו), שהגיע למקום האחרון. השיר שוחזר באמצע שנות התשעים כשביצעה אותו גם עם חברי "הקומדי סטור" בתוכנית בערוץ 2. בשנת 1984 הוציאה לרדיו מספר סינגלים: "עם ישראל חי בקושי" שבוצע בדואט עם צביקה פיק, "וידוי אישי", "קיץ של אהבה", בדואט עם אילן בן שחר וגרסת דיסקו לשירה של מרילין מונרו "My Heart Belongs To Daddy". ב-2004 הקליטה רוזנבלום את השיר "חיה את החלום" כשיר הנושא של תוכניתה "החיים על פי פנינה" בערוץ E!. בעקבות השיר "תמיד אישה" והעובדה שלא הייתה זמרת מקצועית, הפכה רוזנבלום למושא ללעג ולמעט שיר זה, לא זכו שיריה הנוספים להצלחה דומה.

בשנת 1989 הקים איציק אבנרי את חברת הקוסמטיקה על שמה - "פנינה רוזנבלום בע"מ". רוזנבלום מנהלת אותה עד היום ובשנים האחרונות בנוסף למוצרי קוסמטיקה החברה החלה לשווק גם מוצרי מזון בריאות.

1991–2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנינה רוזנבלום עם משה חיים ואברהם בייגה שוחט, 1993

רוזנבלום התמודדה יחד עם אבי בלשניקוב ברשימה עצמאית בשם "פנינה רוזנבלום" בבחירות לכנסת ה-15 בשנת 1999,[8] אך כשלה ולא עברה את אחוז החסימה (חסרו לה כ-3,000 קולות). לאחר מכן הצטרפה למפלגת הליכוד וניסתה להיבחר מטעמה לכנסת. בבחירות המקדימות במרכז הליכוד, הגיעה רוזנבלום למקום ה-39. מפלגת הליכוד זכתה באותן בחירות ב-38 מנדטים, ורוזנבלום לא נבחרה לכנסת. ב-14 בדצמבר 2005, לאחר שכבר הוחלט על פיזור הכנסת, הושבעה רוזנבלום לכנסת ה-16 מטעם סיעת הליכוד, לאחר שצחי הנגבי התפטר מהכנסת על רקע הצטרפותו למפלגת קדימה. היא כיהנה בכנסת עד אפריל 2006. בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה-17, נבחרה למקום בלתי ריאלי.

ב-2005 הנחתה את סדרת המציאות בכיכובה בשם "החיים על פי פנינה" ששודרה בערוץ E! ובערוץ 2. היא השתתפה בתוכניות טלוויזיה רבות, בהן "הראשון בבידור" עם דודו טופז, "החיים יפים" עם עינת ארליך, "לרדת בגדול" ו"אורי גלר מחפש את היורש" והופיעה בתחרות היופי "את המודל" שבה ביצעה את שירה של שרית חדד "קח את הכול".

בשנת 2006 חויבה, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, לשלם פיצויים לעובדים זרים שהעסיקה בביתה באופן לא חוקי.[9]

בבחירות לכנסת ה-18 (2009) הוצבה במקום ה-46 ברשימת הליכוד לכנסת, אך לא נכנסה לכנסת.

בשנת 2009 התחרתה בעונה החמישית של תוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים" בערוץ 2 של רשת, לצד הרקדן דניס בלוצרקובסקי. הם הודחו ראשונים מהתוכנית.

2010 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 יצאה בקמפיין להפחתת העמלות והריביות בבנקים. היא ביקשה את תמיכתם של חברי כנסת ואנשי עסקים במסע שתועד בראיון[10] שהעניקה לנדב בורנשטיין. בהמשך חברה לח"כ דני דנון לניסוח הצעת חוק שתפחית מיידית את העמלות והריביות.

בשנת 2012 היה לחברת הקוסמטיקה של רוזנבלום מחזור שנתי של כ-30 מיליון שקלים לשנה.[11]

בשנת 2014 השתתפה עם בתה חן בעונה הרביעית של תוכנית המציאות "המירוץ למיליון" בערוץ 2 של רשת. בעקבות פציעתה בראשית המירוץ היא ובתה היו הזוג הראשון שהודח.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1992 נישאה למשה חיים הצעיר ממנה ב-13 שנים, והם אימצו ביחד מבית יתומים באוקראינה את בתם (ילידת 1993) ומבית יתומים ברומניה את בנם (יליד 1995) כתינוקות.[1] רוזנבלום טענה שעשתה זאת עקב כך שלא יכלה להביא ילדים לעולם.[2] הזוג התגרש ב-2001, נישאו בשנית לאחר זמן קצר והתגרשו בשנית ב-2003.

ב-2004 היא נישאה לאיש העסקים רוני סימנוביץ', גרוש ואב לשלושה ילדים מנישואיו הראשונים, בהם הדוגמנית קורל סימנוביץ'. ב-2005 הודיעה רוזנבלום שהיא בהריון, אך עברה הפלה לאחר מכן.

ב-1992 רכשה רוזנבלום וילה ברמת גן. הדבר התפרסם כאחת מעסקאות הנדל"ן היקרות שנעשו בארץ, ובנוסף התפרסמו המסיבות שערכה בביתה. ב-2011 מכרה את ביתה, והיא מתגוררת כיום ברמת אביב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטוביוגרפיות:

  • פנינה רוזנבלום, "רגעים מתוקים". הוצאת "דליה פלד", 1983.
  • פנינה רוזנבלום, "הדרך אל החלום". הוצאת "ידיעות אחרונות", 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "פרידה היא אחותה של פנינה רוזנבלום", מעריב, 27 במאי 1986
  2. ^ כתבה, מעריב, 28 במאי 1986
  3. ^ נדחתה בקשת אם לאסור הקרנת "מלכת הכביש", מעריב, 26 במאי 1971
  4. ^ הוד מלכותה, סינדרלה, "העולם הזה", גיליון 1776 מ-13 בספטמבר 1971, עמוד 60
  5. ^ נערת הפרבר זוהרת בצמרת, "העולם הזה", גיליון 1882 מ-24 בספטמבר 1973, עמוד 28
  6. ^ מין שיחרור שכזה, "העולם הזה", גיליון 1924 מ-17 ביולי 1974, עמוד 18
  7. ^ פנינה רוזנבלום, הדרך אל החלום, עמוד 91.
  8. ^ הרשימה של פנינה רוזנבלום, באתר הכנסת
  9. ^ עב 4814/05 ארנל מרקו ואימלדה לאניו נגד פנינה רוזנבלום, ניתן ב-21 בפברואר 2006
  10. ^ ‫נדב בורנשטיין, פנינה נגד עמלות הבנקים – מהפכה או קרב אבוד מראש?, באתר ערוץ עשר, 25 באפריל 2011 (במקור, מאתר "nana10")‬
  11. ^ ‫ערן נבון, בת־חן אפשטיין אליאס, ‏איפה פנינה רוזנבלום?, באתר ישראל היום, 14 בדצמבר 2012‬