לדלג לתוכן

פרזון

פרזון
בית הכנסת בלב היישוב, 2006
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגלבוע
גובה ממוצע[1] 78 מטר
תאריך ייסוד 1953
השתייכות ארגונית תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
מוצא המייסדים עולי כורדיסטן
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[2]
  - אוכלוסייה 420 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 384 תושבי ישראל
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -3.4% בשנה[3]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[4]
6 מתוך 10

פְּרָזוֹן הוא מושב בצפון ישראל, בחבל תענך דרומית לעפולה, הסמוך ליישובים מרכז יעל, מיטב ואביטל, ושייך למועצה אזורית הגלבוע. היישוב הוקם בשנת 1953 (תשי"ג) על ידי עולים מכורדיסטן (כורדים יהודים), והיה היישוב השני שהוקם בחבל תענך לאחר אביטל. היישוב מאופיין באופי חקלאי־מסורתי.

שם היישוב לקוח מפסוק בשירת דבורה: ”חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ”. לפי רש"י ומפרשים נוספים, "פְרָזוֹן" פירושו "יושבים ללא חומה ובריח", או "כפריים" – ביטוי לשאיפת המייסדים ליישב את האזור ביישובים כפריים פתוחים ובטוחים.[5][6]

פרזון נוסד בשנת 1953 על ידי עולים יהודים מכורדיסטן, שעלו לישראל בראשית שנות ה־50. רבים מהם שהו תחילה במעברת מגידו לפני שעברו להתיישב במושב.[7] בסך הכול התארגנו כ־60 משפחות לגרעין המייסד של פרזון.[7]

פרזון, יחד עם אביטל ומיטב (שהוקם ב־1954), הרכיב את "גוש יעל" – קבוצה של מושבים בחבל תענך שנוסדו על ידי עולים כורדים. בשנים הבאות הוקמו באזור מושבים נוספים על ידי עולים ממרוקו, תוניסיה, איראן וארצות נוספות, אך פרזון שמר על צביון כורדי מובהק.[8]

כמו יישובי עולים רבים בשנות ה־50, תושבי פרזון התמודדו בתחילת הדרך עם קשיים בתשתיות ובתנאי מחיה: הם התגוררו בצריפים ובאוהלים, המים הובאו לראשונה מקיבוץ סמוך עד שהותקנו ברזים משותפים, וחשמל לא היה זמין בתחילת הדרך.[7] מדיניות משרד החקלאות בראשות משה דיין בשנות ה־50 התמקדה בעידוד גידולי שדה באזור, ופחות בענף הבקר לחלב, אך התושבים התעקשו להחזיק פרות לשם פרנסה נוספת.[7]

גאוגרפיה ודמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרזון שוכן במחוז הצפון, בתחומי מועצה אזורית הגלבוע. הוא נמצא בחבל תענך – אשכול של יישובים חקלאיים מדרום לעפולה באזור עמק יזרעאל. ממערב ליישוב זורם (בעונת החורף) נחל גלבוע, והסביבה מאופיינת באדמות פוריות של העמק. פרזון נמצא כ־7 ק"מ דרומית לעפולה וכ־30 ק"מ דרום־מערבית לים הכנרת. אוכלוסיית היישוב יהודית ברובה, בדומה לשאר היישובים היהודיים באזור; כפרים ערביים סמוכים הם סנדלה ומוקייבלה, המרוחקים כ־3 ק"מ מדרום.

האוכלוסייה בפרזון השתנתה לאורך השנים. בטבלה שלהלן מופיעים נתוני אוכלוסייה מדגמים שונים (לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה):[9][10]

שנהאוכלוסייה (נפש)
1961427
1972499
1983408
1995292
2001317
2010303
2013317
2024 420

כלכלה וחקלאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החקלאות היוותה את עמוד השדרה הכלכלי של פרזון מאז הקמתו. עם הגעתם קיבלו המשפחות הכורדיות הקצאת נחלות, כלי עבודה בסיסיים ובהמות עבודה מהסוכנות היהודית.[7] בשנים הראשונות התבססה החקלאות בעיקר על גידולי שדה וירקות – כגון אבטיחים, בצל, שום וסלק סוכר – כאשר מדריכים ממשלתיים העניקו לחקלאים הדרכה בשיטות חדשות.[7] שתי משפחות חלקו לעיתים סוס אחד ומחרשה מעץ, והובילו תוצרת בעגלות רתומות לסוסים לשווקים בעפולה, שהייתה אז עיירה קטנה.[7]

ענף החלב התפתח אף הוא: למרות הסתייגות ראשונית של משרד החקלאות, משפחות רבות החזיקו פרות לחלב. בתחילה חלבו ביד, אך עם כניסת החשמל החלו להופיע מכונות חליבה, ועדרי הבקר הורחבו. בשנות ה־70–80 פעלו עשרות רפתות משפחתיות. בשנת 2005 פעלו עדיין 27 משקים חלביים פעילים בפרזון, אולם מספרם הצטמצם בעקבות רפורמות כלל־ארציות בענף החלב; באמצע העשור השני של המאה ה־21 נותרו פחות מעשר רפתות פעילות, אך בעלות עדרים גדולים יותר לשם כדאיות כלכלית.[7]

בנוסף לענפי השדה והחלב, תושבי פרזון עסקו גם בענפי לול – עופות לביצים ולעיתים לבשר – כחלק מהרחבת מקורות ההכנסה. הביצים והתוצר החקלאי שווקו באמצעות חנות קואופרטיבית ששירתה את יישובי חבל תענך.[7]

המושב פועל כמושב עובדים: לכל משפחה משק עצמאי, אך קיימים מנגנוני שיתוף בקנייה ובשיווק התוצרת. במשך שנים פעלו בפרזון אגודה שיתופית לרכישת תשומות חקלאיות ושירותי מכונאות משותפים דרך המועצה האזורית. בית אריזה אזורי ותחנת קירור לחלב הופעלו במשותף עם מושבי גוש יעל בראשית הדרך.[7] חקלאי פרזון מאוגדים בגופים ארציים דוגמת התאחדות מגדלי הבקר בישראל ותנובה, המקנים שירותים וטרינריים, הדרכות מקצועיות וערוצי שיווק קבועים.

תרבות וחיי קהילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדת יש מקום מרכזי בחיי הקהילה. פרזון הוא יישוב יהודי בעל צביון מסורתי; אינו חרדי או משויך לתנועה דתית מסוימת, אך המסורת נשמרת במידה רבה. בית הכנסת המרכזי עומד בלב היישוב ומשמש מוקד לתפילות ולכינוסים. מאחורי בית הכנסת מצויה לעיתים גם לשכת קהילה קטנה, בה מתקיימים אירועים, הרצאות, אספות והחגיגות של בר/בת מצווה וחתונות.[7]

המייסדים שהגיעו מכורדיסטן הביאו עמם מנהגים ייחודיים – מנגינות תפילה מסורתיות, מאכלי חג ומנהגים תרבותיים שונים. בית הכנסת נוהג לפי נוסח עדות המזרח (ספרדי/מזרחי), כמקובל בקרב יהודי כורדיסטן. חגיגות מיוחדות כמו מימונה אומצו מהאזור, ולעיתים מתקיימות חגיגות אזוריות של סהרנה – חג טבע מסורתי של יהודי כורדיסטן לאחר פסח – שבהן משתתפות גם משפחות מפרזון.[11]

תשתיות ושירותים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוואי היישוב כולל רשת רחובות סלולים המקשרים בין המשקים המשפחתיים, כאשר בית הכנסת ומבני הציבור ניצבים במרכז. לפרזון גישה מכביש 675 ודרכי גישה מקומיות. שירותי תחבורה ציבורית פועלים באזור: קו 49 של חברת סופרבוס עובר בפרזון וביישובים סמוכים, ומקשר את היישוב למרכז עפולה ולתחנת הרכבת עפולה מספר פעמים ביום. שירותים רפואיים מתקדמים ניתנים בעיקר במרכז הרפואי העמק שבעפולה.

למרות גודלו המצומצם של היישוב, אחד מבניו הבולטים הוא כדורגלן יונתן לוי, שגדל במושב והחל את דרכו בקבוצת הנוער הפועל אסי גלבוע.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרזון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. לפי טבלת יישובים שנתית של למ"ס נכון לשנת 2024
  2. אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף יוני 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
  3. מספר שלילי משמעו הקטנת האוכלוסייה
  4. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  5. Judges 5:7 – Bible Hub, BibleHub
  6. Translation Commentary on Judges 5:7, Translation Insights & Perspectives (TIPs)
  7. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 יוסי מלול, מושב פרזון בחבל תענך, באתר "כנס מדיה", 29 בפברואר 2024
  8. אמיתי מנדלסון, נביא בעירו: יצירתו המוקדמת של ראובן רובין, 1914–1923, קתדרה: לתולדות ארץ ישראל וישובה 129, 2008, עמ' 7–26
  9. נתונים סטטיסטיים 1948–1995, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  10. נתונים סטטיסטיים 2001–2009, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  11. סהרנה, באתר הספרייה הלאומית