ברק (מושב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברק
10.11.20 14 Barak.JPG
בית העם במושב ברק
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגלבוע
גובה ממוצע[1] ‎72‏ מטר
תאריך ייסוד 1956
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 423 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎-0.5%‏ בשנה עד סוף 2017
בית הכנסת במושב ברק
מפגש מורים במושב ברק בשנת 1962

בָּרָק הוא מושב באזור הצפון בחבל תענך, הנמצא בצידו המזרחי של עמק יזרעאל. המושב משתייך למועצה אזורית הגלבוע, בגוש ששמו "חֶבֶר" הכולל את המושבים ברק, דבורה ואדירים.

גוש חבר, ובתוכו ברק, הוקמו בשנת 1956 על ידי עולים ממרוקו, כחלק ממבצע יישוב חבל תענך.

בני מושב ברק ודבורה מוצאם מקזבלנקה ומרקש. בני מושב אדירים מוצאם מאזור איית בולי שבהרי האטלס (ait bouli- פירושו עמק רועים), מהכפרים, אסמר, איית איברהים, טיזניט וטריסל.[2]

שלושת מושבי חבר - ברק, דבורה ואדירים - אוכלסו עם הגעת העולים לחיפה ביום ט' בשבט תשט"ז22 בינואר 1955 והובאו ישר מאוניה אל המקום.

שם המושב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלל מושבי תענך קבלו את שמם משירת דבורה. מושב ברק מנציח את שמו של ברק בן אבינועם בשירה זו.

ההתארגנות והעלייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתארגנות לקראת הקמת המושב החלה עוד במרוקו, במשך כשנה וחצי במסגרת התנועה הציונית "הבונים". כאשר רוב חברי הגרעין הם מהעיר קזבלנקה ומיעוטם מהעיר פורט-ליוטה. בתקופה ההכשרה בחו"ל קבלו המועמדים לעלייה סיוע משני שליחים מטעם תנועת המושבים בארגון, בהקניית עקרונות המושב ובמגעים עם הסוכנות היהודית. הגיבוש נעשה במועדון חברים בו נפגשנו לדיונים, להרצאות, לפעילות חברתית ולאירועים חגיגיים והחלו בעבודה מעשית בחקלאות בחווה של יהודי כחלק מההכשרה לעליה. לאחר שהיה בת כחודשיים במחנה עליה בקזבלנקה (בתנאים של מחנאות) ושבוע בצרפת הפליגו העולים לחיפה באוגוסט 1956 ועלו על הקרקע במושב היישר מהאניה, ללא תחנת מעבר.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז גוש חבר עומד בית ספר יסודי ששמו "יד לחמישה"[3] על שם חיילים שנהרגו במקום במלחמת ששת הימים. בבית הספר לומדים תלמידים מכל האזור, כולל ממושב היוגב, מכפר יחזקאל, מרם און ומתל עדשים.

ראשיתו של בית הספר הוא בצורך לספק מוסד חינוכי לבני היישובים ברק ודבורה שעניינם היה במערכת החינוך הממלכתי. מרבית המורים היו מבני המושבים ברק ודבורה, עולי מרוקו שהתמחו בחינוך.

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1957 קבלו המתיישבים את החלקה הראשונה בת 7 דונם שצוינה בתור "חלקה א'". עם השנים קיבל כל מתיישב חלקות נוספות- ב', ג', ד' ובסה"כ 40 דונם שלחין. בשנות ה-60 ניטע פרדס משותף על שטח של 300 דונם. ניתנה לתושבים מכסת עופות של 100 מטילות כל אחד שהלכה והורחבה. התושבים קבלו הדרכה צמודה של מדריכים חקלאיים וחברתיים מטעם הסוכנות היהודית ותנועת המושבים.

בשיא הפעילות החקלאית- עד שנות השמונים- במושב ברק גודלו: כ-1000 דונם כותנה, 330 דונם הדרים, כ-200 דונם כרם זיתים, 150 דונם כרם לענבי יין, כ-300 דונם בצל, 30 דונם חממות ורדים וכמה מאות דונם גידולי בעל. (מקור הכנסה נוסף היה מעבודות חוץ, בייחוד של הנשים).

בסוף שנות ה-80 הלך ופחת מספר החברים המתפרנסים מחקלאות.

מוקדי פרנסה אחרים מתפתחים - בתחום החינוך, התעשייה, הביטחון. רבים מהדור הצעיר פנו ללימודים אקדמאים.

מושב ברק בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר השירה "סילן טהור" של המשורר יוסף עוזר, בן מושב ברק, מופיעה אידיליה בשם "במושב ברק". הספר יצא לאור בספרית פועלים בשנת 1981 וזכה בפרס קרן רון אדלר. האידיליה משרטטת אירועי ילדות בשדות המושב ובגרות על רקע מלחמת יום הכיפורים:

האידיליה פותחת בילדים הרודפים אחר עופר בואדי-

בַּכֻּתְנָה הַלְּבָנָה כְּיַלְדוּת עֲנָנִית
תַּחַת שְׁמֵי תְּכֶלֶת בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל
רָצִים אֶל הַוָּאדִי לִתְפֹּס אֵיזֶה עֹפֶר

גם בספרו "עמק יזרעאל ירושלים" (הוצאת אפיק, 2013) מופיעים מראות המושב -בשיר אָבִי עוֹלֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

וַיִיפֶן מוֹשַׁב בָּרָק וְיַאֲהִיב תּוֹרָה עַל גְּלוּיֵי הָרֹאשׁ
וַיֹאהַב עֵץ וְשִׂיחַ וַיְשָׂמַח אֶת עֲפַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
כִּי זָרַע בָּהּ זֶרַע, סִקֵּל אֶבֶן וּמְעַט אָרָה, מְעַט קָצָר, מְעַט קָטַף

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ עזריאל קמון, מי קולט את מי? נתיבים בהתיישבות חבל תענך בשנות החמישים, קתדרה, 129, יד בן צבי, תשס"ט, עמ' 107–136
  3. ^ אתר בית הספר יד לחמישה