קולומביה במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קולומביה במשחקים האולימפיים
קולומביהקולומביה
המשלחת הקולומביאנית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר
המשלחת הקולומביאנית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר
הוועד האולימפי הלאומי
קוד ייצוג COL
שם הוועד האולימפי הקולומביאני
מדליות קיץ
דירוג:
68
זהב
5
כסף
13
ארד
16
סה"כ
34
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)
18961900190419081912192019241928193219361948195219561960196419681972197619801984198819921996200020042008201220162020
השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)
192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219941998200220062010201420182022

קולומביה משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932). היא השתתפה בכל המשחקים שנערכו מאז, פרט לאולימפיאדת הלסינקי (1952). לאורך השנים צברו הספורטאים הקולומביאנים 34 מדליות בשמונה ענפים שונים, בהן 5 מדליות זהב.

קולומביה השתתפה באולימפיאדת חורף הראשונה שלה באולימפיאדת ונקובר (2010). היא שלחה גולשת סקי אלפיני אחת למשחקים אלה. באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018) השתתפו 4 ספורטאים מקולומביה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית דרכם במשחקים, לא הגיעו הספורטאים הקולומביאנים להישגים גבוהים. באולימפיאדה הראשונה בה השתתפה, אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932), השתתף רק ספורטאי קולומביאני אחד, רץ המרתון חורחה פרי, שלא הצליח לסיים את המירוץ.

הספורטאי הקולומביאני הראשון שזכה במדליה אולימפית היה הקלע הלמוט בלינגרודט, שזכה במדליית כסף בירי במטרה נעה באולימפיאדת מינכן (1972). באותם משחקים זכו גם שני מתאגרפים, קלמנטה רוחאס ואלפונסו פרס, במדליות ארד. בשתי האולימפיאדות הבאות לא הצליחו הקולומביאנים לזכות במדליות, אך השחיין פבלו רסטרפו היה לשחיין הקולומביאני הראשון, והיחיד עד כה, שהעפיל לגמר אולימפי. הוא סיים במקום השביעי במשחה ל-100 מטר חזה באולימפיאדת מוסקבה (1980).

באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) שב בלינגרודט וזכה במדליית כסף בקליעה. פבלו רסטרפו סיים במקום השישי במשחה ל-200 מטר חזה, וההלך קרובין מורנו סיים במקום התשיעי בהליכה ל-20 ק"מ. באולימפיאדת סיאול (1988) זכה המתאגרף חורחה חוליו רוצ'ה במדליית ארד, ובאולימפיאדת ברצלונה (1992) הגיעה להישג דומה האתלטית חימנה רסטרפו, לאחר שסיימה במקום השלישי בריצת 400 מטר, תוך שהיא קובעת שיא דרום אמריקאי חדש, 49.64 שניות. הקטור מורנו סיים במקום התשיעי בהליכה ל-20 ק"מ. באולימפיאדת אטלנטה (1996) לא הצליח איש מהספורטאים הקולומביאנים לזכות במדליה, אך המתאגרף דניאל רייס העפיל לשלב רבע הגמר ורץ המרתון קרלוס גריסאלס סיים במקום ה-11.

רוכבת האופניים מריאנה פאחון, שזכתה במדליות זהב בלונדון ובריו דה ז'ניירו

באולימפיאדת סידני (2000) הייתה מרימת המשקולות מריה איסבל אורוטייה לקולומביאנית הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית. מרימת משקולות נוספת, קרמנסה דלגאדו, סיימה במקום הרביעי. באולימפיאדת אתונה (2004) זכו שתי קולומביאניות במדליות ארד: מרימת המשקולות מאבל מוסקרה ורוכבת האופניים מריה לואיסה קאיה. המתאגרף חואן קמילו נובואה הודח בשלב רבע הגמר, והקופץ למים חואן אוראן העפיל לשלב הגמר בקפיצה מ-10 מטר, וסיים במקום ה-12.

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) הגיעו מספר ספורטאים קולומביאנים להישגים גבוהים. שלושה מהם זכו במדליות: בהרמת המשקולות דייגו פרננדו סלאסאר זכה במדליית כסף וליידי סוליס זכתה במדליית כסף. מתאבקת ג'קלין רנטרייה זכתה במדליית ארד. ספורטאים בולטים נוספים כללו את רוכבי האופניים אנדרס חימנס שסיים במקום הרביעי באופני BMX, מריה לואיסה קאיה שסיימה במקום הרביעי במרוץ אופני מסלול וסנטיאגו בוטרו שסיים במקום השביעי במרוץ אופני כביש; החותר רודריגו אידאוס פוררו שסיים במקום הרביעי; מרימות המשקולות טוליה אנחלה מדינה שסיימה במקום השישי, אובלדינה ולוייס שסיימה במקום השביעי ומרסדס פרס שסיימה במקום התשיעי; הקופץ למים חואן אוראן שסיים במקום העשירי בקפיצה מ-10 מטר, במקום האחד עשר בקפיצה מ-3 מטר, ויחד עם ויקטור אורטגה במקום השישי בקפיצה הסינכרונית מ-10 מטר; וההלך לואיס פרננדו לופס שסיים במקום התשיעי.

אולימפיאדת לונדון (2012) הייתה מוצלחת מקודמותיה. המשלחת בת 104 הספורטאים צברה 8 מדליות (לעומת 11 בכל האולימפיאדות הקודמות גם יחד). רוכבת האופניים מריאנה פאחון הייתה לקולומביאנית השנייה בהיסטוריה שזוכה במדליית זהב אולימפית, כשניצחה במרוץ אופני BMX. קלוס אוקנדו זכה במדליית ארד בתחרות המקבילה לגברים, ואנדרס קאיסדו סיים במקום השישי. רוכב אופניים נוסף, ריגוברטו אוראן, זכה במדליית כסף במרוץ אופני כביש. קטרינה איברגואן זכתה במדליית כסף בקפיצה משולשת, וואנר מילר סיים במקום התשיעי בקפיצה לגובה. מרים המשקולות אוסקר פיגרואה זכה אף הוא במדליית כסף, ומרימי משקולות קולומביאנים נוספים רשמו הישגים נאים: רוסמרי ויאר ואובלדינה ואלוייס סיימו במקום השישי, וסרחיו ראדה סיים במקום השביעי. הג'ודוקא יורי אלוואר זכה במדליית ארד, והיה לקולומביאני הראשון שזוכה במדליה אולימפית בענף זה. גם בטאקוונדו נרשמה בכורה, כאשר אוסקר מוניוס רשם הישג דומה. במדליה השמינית זכתה המתאבקת ז'קלין רנטרייה.

אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קתרין איברגואן, זוכת מדליית הזהב בקפיצה משולשת בריו דה ז'ניירו

אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) הייתה המוצלחת בתולדות קולומביה. כבלונדון, זכו הספורטאים הקולומביאנים ב-8 מדליות, אך הפעם 3 מהן היו מדליות זהב, יותר מבכל האולימפיאדות הקודמות גם יחד.

מריאנה פאחון שמרה על תוארה באופני BMX, וקרלוס רמירס זכה במדליית ארד, לאחר שהקדים בסך הכל ב-5 אלפיות השנייה את האמריקאי ניקולאס לונג שהגיע אחריו. גם רוכבי אופניים אחרים זכו להצלחות בריו. פרננדו גווירייה סיים במקום הרביעי באומניום, פביאן פוארטה סיים במקום החמישי בקיירין וג'ונתן בוטרו סיים במקום החמישי במרוץ אופני הרים.

מרים המשקולות אוסקר פיגרואה זכה במדליית זהב, ולואיס חאווייר מוסקרה זכה במדליית ארד. מוסקרה לא השתתף בטקס חלוקת המדליות, שכן מדליית הארד הוענקה תחילה לקירגיזי איזאט ארטיקוב, אלא שלאחר מכן התברר כי ארטיקוב נטל חומרים אסורים, והמדליה הועברה למוסקרה. שלוש מרימות משקולות קולומביאניות היו קרובות אף הן למדליה, אך סיימו במקום הרביעי: מרסדס פרס, ליידי סוליס ואובאלדינה ואלוייס. אביב דה לאס סאלאס ואנדרס קייסדו סיימו במקום השישי.

במדליית הזהב השלישית זכתה קתרין איברגואן, בקפיצה משולשת. בתחרות המקבילה לגברים סיים ג'ון מורייו במקום החמישי. המתאגרף יוברחן מרטינס זכה במדליית כסף, ואינגריט ולנסיה זכתה במדליית ארד. מתאגרף נוסף, סייבר אווילה, הודח בשלב רבע הגמר. בג'ודו, זכתה יורי אלוואר במדליית כסף, שהייתה המדליה האולימפית השנייה שלה. המתאבקות קרולינה קסטיו וג'קלין רנטרייה סיימו במקום השמיני והמתעמל ג'וסימאר קאלבו העפיל לגמר הקרב-רב וסיים במקום העשירי. נבחרת הכדורגל הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת ברזיל.

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים
רוכב האופניים ריגוברטו אוראן, שזכה במדליית כסף באולימפיאדת לונדון

לפי אולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדות הקיץ:[1]

אולימפיאדה זהב כסף ארד סך הכל
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) 0 0 0 0
אולימפיאדת ברלין (1936) 0 0 0 0
אולימפיאדת לונדון (1948) 0 0 0 0
אולימפיאדת הלסינקי (1952) לא השתתפה
אולימפיאדת מלבורן (1956) 0 0 0 0
אולימפיאדת רומא (1960) 0 0 0 0
אולימפיאדת טוקיו (1964) 0 0 0 0
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 0 0 0 0
אולימפיאדת מינכן (1972) 0 1 2 3
אולימפיאדת מונטריאול (1976) 0 0 0 0
אולימפיאדת מוסקבה (1980) 0 0 0 0
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) 0 1 0 1
אולימפיאדת סיאול (1988) 0 0 1 1
אולימפיאדת ברצלונה (1992) 0 0 1 1
אולימפיאדת אטלנטה (1996) 0 0 0 0
אולימפיאדת סידני (2000) 1 0 0 1
אולימפיאדת אתונה (2004) 0 0 2 2
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) 0 2 1 3
אולימפיאדת לונדון (2012) 1 3 5 9
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) 3 2 3 8
אולימפיאדת טוקיו (2020) 0 4 1 5
סך הכל 5 13 16 34

לפי ענף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בענפי הקיץ:[2]

ענף זהב כסף ארד סך הכל
הרמת משקולות הרמת משקולות 2 4 3 9
אופניים אופניים 2 2 4 8
אתלטיקה אתלטיקה 1 3 1 5
קליעה קליעה 0 2 0 2
איגרוף איגרוף 0 1 4 5
ג'ודו ג'ודו 0 1 1 2
היאבקות היאבקות 0 0 2 2
טאקוונדו טאקוונדו 0 0 1 1
סך הכל 5 13 16 34

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-14 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  2. ^ "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-14 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)