קשרים בין-אישיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קשרים בין אישיים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Disambig RTL.svg המונח "מערכת יחסים" מפנה לכאן. לערך העוסק במערכת יחסים אינטימית או רומנטית, ראו זוגיות.
קשרים בין-אישיים במסגרת קבוצה חברתית.
זוגיות היא סוג של קשר בין-אישי.

קשרים בין-אישיים הם קשרים חברתיים בין שני אנשים או יותר.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קירבה פיזית ומגע הם חלק מהמאפיינים של קשרים בין-אישיים.

הקשרים הבין-אישיים בדרך כלל כרוכים ברמה מסוימת של תלות הדדית. אנשים במערכת יחסים נוטים להשפיע זה על זה, לחלוק את מחשבותיהם ורגשותיהם במידה זו או אחרת, ולעסוק בפעילויות משותפות. יחד עם זאת, קיימים מצבים בהם התלות אינה הדדית, כפי שמתרחש למשל בקשר פארא-חברתי.

כמו כן, קשרים בין-אישיים יכולים להתקיים ברמות שונות של קרבה, כפי שבא לידי ביטוי בהבחנה בין קבוצת פנים וקבוצת חוץ.

סוגים של קשרים בין-אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההורות היא אחד הסוגים של קשרים בין-אישיים.

קשרים בין-אישיים עשויים להיות מבוססים על אהבה, סולידריות, קשרים מקצועיים, או סוג אחר של מחויבות חברתית. קשרים אלו מתרחשים במגוון הקשרים, כגון משפחה, ידידות, זוגיות, נישואין, עבודה, מועדון, שכנות וכו'.

חניכה היא קשר בין אישי מתמשך של למידה, דיאלוג ואתגר.

פסיכולוגיה חברתית עוסקת בין היתר בסוגים השונים של קשרים בין-אישיים והשפעתם על הפרט בחברה.

יצירת קשרים בין-אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירה של קשרים בין-אישיים בילדות יכולה להתרחש דרך משחק משותף עם בני קבוצת השווים.
קשרים בין-אישים יכולים להיווצר בין שני אנשים או במסגרת של קבוצה חברתית.

הצורך בהשתייכות מעודד יצירה של קשרים בין-אישיים.

קשרים בין-אישים יכולים להיווצר בין שני אנשים או במסגרת של קבוצה חברתית. קבוצה חברתית היא התארגנות של שני אנשים או יותר שמקיימים ביניהם יחסי גומלין יציבים.‏[1]

קשרים אישיים נוצרים לאורך חייו של האדם בהתאם להתפתחות החברתית ולכישורים החברתיים שלו. הקשרים הבין-אישיים הראשונים מתחילים בגיל הינקות במסגרת המשפחה.‏[2] בשלב זה מתפתחים דפוסי התקשרות שונים אשר יוכללו בהמשך לקשרים בין-אישיים לאורך כל חייו של האדם.‏[2] המקור השני של קשרים משמעותיים עם אנשים בוגרים בחיי הילד הוא דמות מטפלת (כמו שמרטף או או-פר), גננת ומורה של בית ספר יסודי.‏[3]

החיברות הוא תהליך של התנסות חברתית ותרבותית מתמשכת, המקנה ליחיד את דפוסי, כללי וערכי התרבות בחברה בה הוא חי. אחת ממטרות החיברות היא להקנות לאדם את המיומנויות הדרושות ליצירת קשרים בין-אישיים חיוביים כאדם בוגר. בין היתר על האדם לדעת כיצד לפרש מסרים הקשורים לתקשורת בלתי מילולית, כמו שפת הגוף והבעות הפנים.

יצירה של קשרים בין אישיים כרוכה בין היתר במידה מסוימת של חשיפה עצמית.

קשיים ביצירת קשרים בין-אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים רבים קשיים ביצירת קשרים בין-אישיים בגיל צעיר יכולים להוביל לתוצאות שליליות בעתיד.‏[4] כאשר לאדם ישנם פחות קשרים בין-אישיים משמעותיים ממה שהוא חפץ נוצרת תחושת בדידות.‏[2]

הפרעת קשב עלולה לפגוע בתקשורת החברתית,‏[5] בעקבות זאת אנשים בעלי הפרעת קשב עלולים להיתקל בקושיי ביצירת קשרים חברתיים.‏[6]

אימפולסיביות עלולה להוביל לקשרים בין-אישיים חלשים של ילדים עם קבוצת השווים שלהם.‏‏[4] בהתאם לכך, אימוץ אסטרטגיות התנהגות המיועדות להפחתת אימפולסיביות יכול לשפר את היחסים החברתיים של ילדים.‏[4]

הפרעת התנגדות היא הפרעה התפתחותית התנהגותית. מתאפיינת בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות נגטיביסטית ("דווקאית"), מתריסה, מתנגדת ועוינת, כלפי דמויות סמכות, הנמשכת לפחות שישה חודשים.‏[7] על פי גישת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, ההתנהגויות המתריסות מקבלות חיזוק חיובי או שלילי על ידי הסביבה של הילד, לרוב בלי כוונה ובאופן לא מודע, ובכך מוגברות התנהגויות שליליות אלו. טיפול בהפרעה על פי גישה זו כולל הדרכה לכלל הגורמים החשובים בסביבה של הילד (משפחה, צוות חינוכי) לזיהוי והפחתה של החיזוקים שהם נותנים להתנהגותו השלילית, ומעבר למתן חיזוקים להתנהגות חיובית.

נרקיסיזם משמש על פי רוב לתאר סוג של בעיה במערכות היחסים של האדם או הקבוצה עם עצמו ועם אחרים. לכן בלשון הדיבור, "נרקיסיזם" מפורש לעתים קרובות כאנוכיות, יהירות, או שחצנות. בנוסף לנרקיסיזם כתכונת אופי, קיימת תופעה נפרדת הקרויה "הפרעת אישיות נרקיסיסטית". שהינה אחת מהסוגים של הפרעות אישיות. תופעה זו היא הפרעה אישיותית חשוכת מרפא, שהלוקים בה אינם מסוגלים לחוש אהבה, ויצר היהירות שלהם מפותח במידה כזו, שהם אינם מהססים לפגוע בסובבים אותם על מנת להאדיר את שמם או להדגיש את ערכם בעיני עצמם ובעיני הסובבים אותם.

הספקטרום האוטיסטי מאופיין בפגיעה בתחום התקשורתי (לקות שפה ולקות בתקשורת לא מילולית כמו בהבעות פנים), החברתי וההתנהגותי.

קשרים בין-אישיים בארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנהגות ארגונית מושפעת בין היתר מהקשרים שבין האנשים הפעילים באותו ארגון.

קשרים בין-אישיים יכולים להשפיע על האווירה החברתית בארגון. בין היתר, הם יכולים להשפיע על היווצרות של לחץ בעבודה ועל דרכי ההתמודדות עמו.

היבטים טכנולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות דרכי תקשורת חדשות במסגרת קשרים בין-אישיים. לדוגמה: שליחה של מסרון באמצעות טלפון סלולרי.

התפתחות בטכנולוגיות מידע ותקשורת מאפשרות יצירה וחיזוק של קשרים בין-אישיים בעזרת המחשב והאינטרנט. על פי רוב הטכנולוגיה משתלבת במגוון האפשרויות הקיימות לתקשורת בין-אישית ומרחיבה אותן במידה כזו או אחרת. למשל, רשת חברתית מקוונת כמו פייסבוק מאפשרת שיתוף קבצים, צ'אט ועוד. חברויות באינטרנט הן דוגמה לקשרים בין-אישיים בהן הטכנולוגיה היא הרכיב העיקרי ליצירת הקשר, משום שהן יכולות להתקיים גם ללא צורך במפגש בעולם האמיתי.

כדי ליצור קשרים מסוג זה יש צורך באוריינות דיגיטלית, שהיא חלק מאוריינות מדיה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: קשרים בין אישיים
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bonner, H. (1959). Group dynamics: principles and applications. New York: The Ronald Press Company.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
  3. ^ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Gomes, L. L., & Livesey, D. D. (2008). Exploring the link between impulsivity and peer relations in 5- and 6-year-old children. Child: Care, Health & Development, 34(6), 763-770.
  5. ^ American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
  6. ^ ד"ר תמי שטיינברג (2006). היום שלנו לא נגמר בצהריים: על ביטוייה של הפרעת קשב וריכוז מחוץ למסגרת בית הספר. חל"פ: עיתון תסמונת חיך-לב-פנים, המרפאה לגנטיקה התנהגותית.
  7. ^ ד"ר מירי כ"ץ (2007). הפרעת קשב - ADHD ותחלואה נלווית - Comorbidity, באתר TheMedical.
Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.