צהר (עמותה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רבני צהר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
לוגו עמותת צהר

ארגון רבני צֹהר (ע"ר) (מוכרת גם כ"צֹהר - חלון בין העולמות") היא איגוד של רבנים אורתודוקסיים, מהזרם הציוני, המונה למעלה מ-800 רבנים, אשר שמה לה למטרה לגשר על הפערים בין דתיים לחילוניים בישראל. העמותה הוקמה לאחר רצח יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, בשנת 1995, במגמה להיות שותפים בעיצוב דמותה היהודית של מדינת ישראל, מתוך הידברות וחיפוש אחר מרכיבי זהות משותפים מעבר לשסעים החוצים את החברה.

פעולותיה של צֹהר נעשות מתוך ניסיון לגיבוש דמותו של הרב במדינת ישראל של היום והפיכתו לדמות אהודה ומקובלת על כל הציבורים המרכיבים את החברה בישראל. בעמותת צֹהר פעילים בהתנדבות מאות רבנים ואנשי חינוך הרואים שליחות בפעילותם למען כלל הציבור במדינת ישראל. פעילות העמותה מבוססת על ממלכתיות ונאמנות למדינה תוך שמירה ומחויבות להלכה.

פעילות העמותה מכוונת לציבור המגוון בישראל וכוללת בין היתר עריכת חופות, הדרכת חתנים וכלות, קידום וליווי רבנים המעורבים בכל תחומי החיים והחברה, הוצאת כתב עת, וארגון כנסים, שבתות וימי עיון העוסקים בבעיות הזמן והשעה, ארגון תפילות משותפות למעוניינים, בעיקר בימים הנוראים.

בעבר היה הרב יעקב אריאל נשיא הארגון, אולם הוא פרש ממנו תוך ביקורת על עמדותיו[1].

עמותת צֹהר נתמכת על ידי קרן אבי חי מיום הקמתה.

מיזמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נישואין - הוקם מאגר ארצי של רבנים הנכונים לערוך חופות לכל פונה. רבני צֹהר הפועלים על פי כללי ההלכה ובשליחות הרבנות הראשית לישראל, נפגשים עם בני הזוג לפני חתונתם לשיחה בה מועלים נושאים שונים הקשורים למשפחה וזוגיות מתוך השקפה יהודית, וביחד בונים טקס חתונה וחופה אשר יהיה משמעותי לבני הזוג. לצהר אין אישור רישום לנישואין, לכן כל הזוגות המעוניינים שרב של צהר יחתן אותם, נרשמים במשרדי הרבנות בשוהם, ורב העיר דוד סתיו מקצה רב של צהר שיחתן אותם.
  • הדרכת כלות - כחלק מפרויקט הנישואים פועל אגף העוסק בהדרכת כלות לקראת החתונה. המדריכות עוברות השתלמות אשר מכשירה אותן בתחומי ההלכה, התקשורת, המשפחה ועוד. המפגש בין הכלה ובין המדריכה נערך באווירה חמה ופתוחה תוך לימוד משותף, משמעותי חוויתי ומעמיק.
  • "טובים השניים"[2] - מרכז להכנה לנישואין ולהעצמת הזוגיות. נועד לתת מענה למורכבות החברה המודרנית והצרכים המגוונים של הצעירים הדתיים בה. חלק מהמיזמים מתאימים אף לזוגות חילוניים. ההדרכה מבוססת על שיח ומאפשר להמשיך גם אחרי החתונה ברכישת כלים להעצמת הזוגיות על מנת לחזק את מוסד המשפחה בישראל. המרכז מפעיל גם סדנאות לתקשורת וזוגיות, מאגרי מידע, קו חם, ספר הדרכה, אפשרות לקשר המשך עם המדריכים, הקמת קהילה וירטואלית לתמיכה ושיתוף בסוגיות העולות בחיי היום יום.
  • אבלות - ליווי משפחות אבלות. צֹהר פיתחה פרויקט ייחודי אשר מלווה ותומך במשפחות אבלות לאחר פטירת יקיריהן. מתנדבי צֹהר נפגשים עם המשפחה האבלה בבית החולים, תומכים בה נפשית, ורגשית ומסייעים לה בהוצאת התעודות השונות ובהדרכה לקראת הלוויה, השבעה, השלושים וכו'. הפרויקט התחיל באזור המרכז ועתיד להתרחב לכל הארץ.
  • הדרכה לנערים בשנת בר מצווה.
  • עלון "השבת"- "עלון שבת" שבועי המחולק בבתי הכנסת. העלון החל לצאת בשנת 2006 והוא נערך מאז בידי העיתונאי איתמר מור[3].
  • כתב עת צֹהר - בין השנים תש"ס-תשס"ט הוציא הארגון אחת לשלושה חודשים כתב עת שהיווה במה לשיח הציבורי הציוני דתי במדינת ישראל. בכתב העת כתבו דמויות רבניות בולטות בקרב הציבור הציוני דתי, על נושאים שונים העומדים על סדר היום של מדינת ישראל בכלל ושל הציונות הדתית בפרט.
  • "עסקים ולומדים" - גיליון שבועי המיועד לאנשי עסקים בכירים, העוסק בסוגיות ערכיות ומנהיגותיות הנוגעות לעולם העסקים. הגיליון מבוסס על פרשת השבוע הנקראת בכל שבת בבתי הכנסת[4].
  • "מתפללים ביחד" - מניינים משותפים לדתיים וחילוניים ברחבי הארץ. מתוך רצון לגשר בין שתי מגמות, מצד אחד קדושתו של יום כיפור המדבר אל רוב הציבור ומצד שני הניכור כלפי בתי הכנסת והתפילות הרשמיות הוחלט בצֹהר להזמין את הציבור הכללי למגרש נייטראלי, מקום בו יוכל כל אדם להרגיש בנוח. התפילה מנוהלת בצורה מסבירה - מסבירת פנים ומסבירת הנהלים, המילים והכוונות. לציבור המתפללים מחולקים מחזורים מיוחדים ודפי הסבר אשר מסבירים בקצרה את התוכן והחשיבות של הקטעים השונים בתפילה.
  • "פרויקט עמיתים" - בפרויקט זה מנסה צֹהר לקשור בין רבניה ובין גופים, ארגונים או מוסדות שונים המשפיעים על השיח והעשייה הציבוריים במדינת ישראל. המטרה היא לשתף רבנים כיועצים או כבעלי עמדה בוועדות, כנסים או מקומות אחרים אשר משפיעים על דעת הקהל בישראל ומעצבים את השקפת עולמו של הציבור. שיתוף פעולה זה יביא לפריצת הרבנים לתחומים שונים ומגוונים, לחיוב העיסוק בהם בעולמה של הרבנות, להעמקת זהותה היהודית של מדינת ישראל ולתרומה מעשית של הרבנות לחברה הישראלית.
  • כנסים ימי עיון ושבתות - צֹהר שואפת לעלות על סדר היום של הציבור הדתי לאומי נושאים בוערים המטרידים את החברה הישראלית. כחלק מהדו-שיח והניסיון ללבן את הבעיות מתקיימים במהלך השנה מספר כנסים כאשר הבולט בהם הוא כנס הקיץ השנתי של צֹהר אשר בו משתתפים מאות רבנים ואנשי חינוך המשפיעים על צביונה של הציונות הדתית. בנוסף מקיימת צֹהר כנסים רעיוניים לקהלי יעד שונים, על פני השנה כולה ושבת עיון לרבניה אשר בהן מועלים על סדר היום בעיות הטורדות את החברה הישראלית.
  • קשר רבני - קשר רבני הוא ניסיון להפוך את הדואר האלקטרוני לבמה המיועדת להתייעצות והחלפת דעות בין ציבור הרבנים בארץ ובחו"ל. רבנים יכולים להעלות התלבטויות בנושאים שונים (הלכה, חינוך, חברה ועוד) ולהתייעץ עם רבנים עמיתים אשר תומכים בהבעת דעה או בעצה. עשרות רבנים מהארץ ומהעולם מנויים על 'קשר רבני' ונעזרים בו בעבודתם בקהילה, בבית הכנסת או במוסד החינוכי.
  • "לב שומע"[5] הארגון שוקד על פיתוח מוקד פניות ארצי שבעזרתו יוכלו הפונים ליצור קשר עם רב שיאזין לבעיתיהם וינסה לסייע.
  • הכשרת רבנים ואנשי ציבור - חלק ממטרותיה של צֹהר הם חיזוק, תמיכה וקידום העבודה הרבנית עם הציבור. צֹהר שואפת להקנות לרב ולמשפחתו כלים מקצועיים אשר יעצימו את עבודתם הרבנית ויסייעו בידם להוות כתובת מסייעת ותומכת לציבור הרחב. במסגרת זו נערכות בצֹהר השתלמויות מקצועיות בתחומים שונים כגון: גישור ופישור, משפחה ועוד. רבנים, אנשי חינוך ובעלי תפקידים ציבוריים נעזרים במערך ההדרכה של צֹהר על מנת לקדם את עבודתם הציבורית.
  • "מרכז שורשים" - הוקם על מנת ללוות ולסייע לעולים לשעבר בבירור והוכחת יהדותם בבתי הדין הרבניים. מנוהל על ידי עולים לשעבר מברית המועצות וספרד, אנשי מקצוע בתחומם המבינים את המנטליות והמסורת של עולים אלו. המרכז נתמך על ידי משרד ראש הממשלה, קרן ידידות טורונטו ומכון הארי אוסקר טריגובוף[6].
  • "צהר לחקיקה" - מיזם "צֹהר לחקיקה" פועל להעשיר את החקיקה ואת העשייה הפרלמנטארית בישראל בצורה שתביא לידי ביטוי את אופייה היהודי של המדינה, תוך הידברות והסכמה רחבה בחברה הישראלית. המיזם הוא מוסד עצמאי, אינו מפלגתי, והוא משרת את כלל חברי הכנסת ומקבלי ההחלטות.

תחומי הפעילות העקריים של המיזם:
ייעוץ למקבלי ההחלטות בתחומים אותם הם מעוניינים לקדם, תוך הצגת ה'מבט היהודי' בנושאים אלו.
פרסום מחקרים וניירות עמדה בנושאים שעל סדר היום הציבורי.
הצעה וקידום חקיקה בתחום החברה, המשפחה והאתיקה מתוך עולם ערכים יהודי.
ארגון כנסים משותפים לרבנים ולמומחים מתחומי דעת שונים בנושאים שעל סדר היום הציבורי.

במסגרת מיזם צהר לחקיקה, מפרסמים חברי כנסת ממפלגות שונות כתבות באתר ynet, בהן הם מבטאים היבטים יהודיים של עבודתם הפרלמנטארית.

  • כיתות הכנה לגיור - החל משנת 2007, צהר פתחה 2 כיתות הכנה לגיור בהרצליה ובראשון לציון. בעתיד, מתכננת צהר להגיע לפריסה ארצית של כיתות גיור. צהר מאמינה כי הגיור חייב להתבצע בבתי הדין המיוחדים לגיור, ומביעה אמון במערך הגיור בראשות הרב חיים דרוקמן והראשון לציון הרב שלמה עמאר.

דיון ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2005 קבעה מועצת הרבנות הראשית קריטריונים ברורים לעריכת חופות. בהחלטה נכתב כי רק רבנים ודיינים מכהנים, או כאלה שכיהנו בתפקידים אלו בעבר יוכלו לעסוק בתחום זה, וכן רבנים צבאיים ומשטרתיים. בנוסף קובעות ההנחיות, כי אדמו"רים, ראשי ישיבות גבוהות, ישיבות הסדר ומכינות קדם צבאיות יוכלו להשיא את תלמידיהם בלבד. הקריטריונים שהוגדרו לא נאכפו ובשנת 2007 הונחו לשכות הרבנות השונות להקפיד על הכללים החדשים, מה שמנע מרבני צֹהר לספק את עריכת החופה והקידושין לזוגות שפנו אליהם. רבני צהר פתחו בהידברות עם הרבנות הראשית ומאוחר יותר איימו לעתור לבג"ץ נגד הקריטריונים הפוגעים במיזם הנישואין[7].
  • בשנת ה'תשס"ח, שנת השמיטה, איימה עמותת צהר[8] שתקים מערך כשרות חלופי למערך הכשרות של הרבנות הראשית, על מנת לתת מענה במקומות בהם הרבנות הראשית אינה מכירה בהיתר מכירה. פרשה זו הסתיימה בכך שבג"ץ, בתשובה לעתירת ארגונים חקלאיים, פסל[9] את החלטות הרבנות שנתנו אוטונומיה לכל רב מקומי לפסוק בעצמו בנוגע להיתר מכירה, וקבע כי בכל מקום בו יסרב הרב המקומי לתת היתרי כשרות המסתמכים על היתרי המכירה, על הרבנות הראשית למנות רב שיעניק תעודות כשרות.
  • במרץ 2007 עתר הארגון, עם ארגונים נוספים, נגד החלטת הוועדה למינוי דיינים למנות 15 דיינים. היועץ המשפטי הודיע כי הוא אינו מסכים עם תוכן העתירות אולם נפלו פגמים בתהליך המינוי ולכן יש לקיימו מחדש. לאור זאת נמחקו העתירות והוחל בהליך מינוי מחודש[10].
  • תמיכת רבני צֹהר במערך הגיור של הרב דרוקמן.
  • בסוגיית שחרורם של למעלה מאלף מחבלים תמורת גלעד שליט הביע הארגון עמדה כי סוגיה זו "מורכבת מאוד וכוללת ערכים רבים, שלא כולם נמצאים בשדה ההלכתי של 'פידיון שבויים', ויש לסמוך על הממשלה וכוחות הביטחון בעניין". בעקבות שחרור המחבלים קרא הארגון להכשיר מאות בתים של תושבי יהודה ושומרון, "שהם הציבור הראשון שעלול לשלם את המחיר בעקבות שחרור רבי המרצחים"[11].

רבנים מוכרים החברים ב"צהר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל צהר מאז שנת 2007 הוא הרב ד"ר משה בארי.

הרב יעקב אריאל כיהן כנשיא צהר עד שנת 2013

כתב העת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב העת "צֹהר" ראה אור לראשונה בסתיו תש"ס. הביטאון מעלה לדיון ציבורי נושאים העומדים על סדר יומה של הציונות הדתית ושל מדינת ישראל, תוך גישה תורנית ממלכתית. כתב העת מהווה בימה המאחדת את הזרמים השונים בציונות הדתית ודמויות מרכזיות בציבור זה נוטלות בו חלק. בכתב העת מדורים כגון: תלמוד, הלכה, תנ"ך, חברה, חינוך, אמונה, מחשבה וציונות דתית.

העורך הראשון של כתב העת היה הרב יצחק שילת, והחליף אותו בתפקיד הרב עזריאל אריאל. בשנת תשס"ט הוקפאה הוצאתו של כתב העת, בשל קשיים כלכליים[12]. הוצאת כתב העת חודשה בשנת תשע"ה (2015).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הראל דורון, בין שמרנות לרדיקליות: בהשקפת עולמם בהגותם ובפעלם של הרבנים החדשים בציונות הדתית, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשס"ז
  • שי פירון (עורך), בעז ובאמונה: פרקי עיון לחג העצמאות, צהר קרן מורשת: ירושלים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של צהר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חנן גרינווד, הרב יעקב אריאל: "צהר חוטא למטרתו כאשר הוא מתערב בנושאים הלכתיים תורניים, באתר כיפה, 7 בינואר 2014; יוני קמפינסקי, הרב אריאל: לא בהנהלת צוהר ולא חבר פעיל, באתר ערוץ 7, 25 ביולי 2013
  2. ^ אתר "טובים השניים"
  3. ^ צהר לשבת, באתר "צֹהר"
  4. ^ עסקים ולומדים, באתר "צֹהר"
  5. ^ אייל הראובני, רבני צהר בשירות חדש: סיוע למשפחות נפטרים, באתר ynet, 4 במאי 2004
  6. ^ דף מידע אודות עמותת "שורשים"
  7. ^ קובי נחשוני, המאבק מתחמם: האם רבני צהר לא יוכלו לחתן?, באתר ynet, 17 ביולי 2007
    עפרה לקס, ‏שניים אוחזים בחופה, באתר בשבע - ערוץ 7, 29 ביולי 2007
  8. ^ קובי נחשוני, יוזמה: מערך כשרות עוקף רבנות, באתר ynet, 28 בספטמבר 2007
  9. ^ בג"ץ עם רבני צהר, באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2007
  10. ^ בג"ץ 8060/07
  11. ^ צהר לנתניהו: הכשר בתים ביו"ש תמורת שליט, באתר ynet, 17 באוקטובר 2011
  12. ^ יצחק טסלר, השם ישמור: הופסקה הפצת עיתון רבני צהר, באתר nrg‏, 17 ביולי 2009