בריכת רחובות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בריכת רחובות מן האוויר בעת הצפתה (דצמבר 2018).

בריכת רחובות (מכונה גם בריכת החורף של רחובות, שלולית חורף - ביצת רחובות; בערבית: ג'ורת א-רמלה, שקע/בקעת רמלה, באסה), היא בריכת חורף הנוצרת בבקעה קטנה ממזרח לעיר רחובות, בסמוך למושב ישרש[1].

בריכת החורף נוצרת מדי שנה על קרקע כבדה, באגן סגור ללא ניקוז. כאשר הבריכה מוצפת היא מהווה מוקד משיכה לבעלי חיים רבים, וצומח ייחודי מתפתח בסביבתה. בהיותה בריכת חורף וותיקה, היא משמשת בית גידול ורבייה למינים רבים שהפכו בעשורים האחרונים לנדירים ביותר באזור מישור החוף, ביניהם חפרית מצויה, אפונית ושטרגל גדול.

הבריכה היא שמורת טבע מאושרת בתחום השיפוט של עיריית רחובות, אך היא עדיין איננה שמורה מוכרזת. לאחר מחאה ציבורית חריפה, הגישה רשות הטבע והגנים בנובמבר 2015 לוועדה המחוזית מרכז תוכנית מפורטת להכרזת השמורה, בשטח 148.553 דונם (כולם באדמות מדינה). תוכנית המתאר הוגשה בחודש יוני 2017 להתנגדויות הציבור. באוקטובר 2017 נשמעו התנגדויות הציבור והוועדה החליטה לתת תוקף לתוכנית רשות הטבע והגנים תחת שינויים מסוימים. שטח השמורה המאושרת הינו כ-150 דונמים, מתוכם הוגדרו כ-90 דונמים כשטח ליבה, המהווה את השטח המוצף. כאשר תוכרז בריכת רחובות כשמורת טבע, צפוי להתקיים בשטח הליבה שימור קפדני יותר מאשר ביתר שטח השמורה[2].


חי וצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשן בוגר של קרפדה ירוקה, שטרגל ובריום בבריכת החורף של רחובות

בבריכת החורף נמצאים שלושה מינים של דו-חיים מתוך השבעה הקיימים בארץ[3]:

שלושת המינים נמצאים בסכנת הכחדה בארץ, כאשר החפרית המצויה נמצאת בסכנה קריטית להכחדה[4]. הבריכה מהווה אתר רבייה חשוב עבור החפרית המצויה, אחד האחרונים שנותרו במישור החוף הדרומי.

בנוסף, הבריכה מאכלסת מגוון מינים רב של סרטנים מסננים (סרטנים ירודים), אשר חלקם ייחודיים לבריכות חורף בלבד. מינים ייחודיים אלו כוללים זימרגל, שטרגל גדול, צידפונית, אפונית, בוצן ותריסן קשקש.

בעלי חיים מימיים נוספים החיים בבריכה, שאינם ייחודיים לבריכות חורף, כוללים שטרגל אדמדם, דפניות, מיני חרקים שונים וחילזון מסוג בולית.

נוסף לדיירים הקבועים של הבריכה, עופות חורפים או נודדים החולפים באזור מנצלים את הבריכה כ"תחנת רענון" המספקת שפע צמחייה, מסתור ומזון. דוגמאות לעופות וציפורים שנצפו בבריכה הן בריכית, מגלן חום, חסידה לבנה, אנפה אפורה ויאורית מצרית.

הבריכה מהווה מקור מים ומזון לבעלי החיים הרבים הנמצאים באזור כגון שועלים, דורבנים, מיני ציפורים ומיני לטאות. ראוי לציין את קיפוד החולות ששכן באזור בעבר וכיום ישנו חשש כי נכחד[5].

בבריכה נמצאים מספר מינים של צמחי מים. חלק ממינים אלו נדירים בשל היעלמותם וזיהומם של מקווי מים רבים בישראל. הצומח בבריכה כולל 3 מיני עטיינית -ארוכה (Crypsis acuminata), קצרה (Crypsis schenoides) ומגובבת (Crypsis minuartioides, נדיר ואנדמי לישראל[6]), לשישית מקומטת (Chrozophora plicata, בסכנת הכחדה בישראל) כף צפרדע אזמלנית (Alisma lanceolatum, נדיר בארץ), דמסון כוכבני (  Damasonium alisma, נדיר בארץ), קיקסיה שרועה ( Kickxia elatine), אפרורית מצויה (Glinus lotoides) ובצעוני מצוי (Eleocharis palustris).

בחלק משטח הבריכה נטעה בעבר חורשת אקליפטוסים המצלילה על הבריכה ומשנה את אופי בית הגידול הטבעי.

המאבק לשמירה על בריכת החורף והשטחים הפתוחים ממזרח לרחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור ריבוי הצמחייה ובעלי החיים הנדירים והייחודיים שבבריכת רחובות, הגנתה הוגדרה ״הכרחית לשמירה על המגוון הביולוגי בדרום מישור החוף, [...] בעדיפות הגבוהה ביותר לשימור״[7]. אף על פי כן, ובניגוד לעמדות המומחים, עיריית רחובות וצוות ועדת הותמ"ל מקדמים תוכניות בנייה במסגרתן מתוכננים להיבנות שכונת ענק וכביש ראשי בשטחים הפתוחים שממזרח לעיר[8]. שטחים אלו גובלים בבריכת החורף ובעלי ערך היסטורי, נופי ואקולוגי בזכות עצמם. הם מכילים שמורה מוצעת נוספת (גבעת השיטה המלבינה), מהווים בית גידול חשוב של קרקעות חמרה וכורכר, והינם חלק ממסדרון אקולוגי משמעותי. החברה להגנת הטבע פועלת באזור ביחד עם רשות הטבע והגנים, קק"ל וועד התושבים "מרחבי רחובות"[9] על מנת לשנות את תוכנית המתאר העירונית ולשמור על השטחים הפתוחים[8][10][11].

אחת הסיבות לכך שבריכת החורף עלולה להיפגע מאוד מהבניה בשטחים בקרבתה, נעוצה בעובדה שהיא ממוקמת באגן הניקוז שלה. בשל כך, כל הפרעה וזיהום מהאזור יזרמו אל בריכת החורף וילכדו בה[12]. דוגמה לפגיעה שכזו חלה בבריכת דורה, שם תהליכי העיור בקרבת הבריכה גרמו להכחדת כמעט כל המינים הנדירים הייחודיים לבריכות החורף[7].

במקביל לכך, פעילות חקלאית בלתי חוקית פוגעת באופן חוזר בבריכה. בקיץ 2014 אלמונים אף כיסו חלקים משמעותיים ממנה בערמות עפר ושתלו על אחת מהן פרדס[13].

איום נוסף מקורו בפסולת בניין, המושלכת בשטח הבריכה ובסביבתה בלא מפריע.

אירוע ״להצלת בריכת החורף של רחובות והשטחים הפתוחים״. האירוע אורגן בשיתוף מספר ארגונים, ביניהם קק״ל, החברה להגנת הטבע וועד התושבים ״מרחבי רחובות״

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל התמונות צולמו בבריכת החורף ובשטחים סביבה (ניתן ללחוץ על התמונות להגדלה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלולית רחובות - הבאסה, אתר ארכיון רחובות
  2. ^ מסך ״פרטי ישות תכנונית״ עבור תוכנית המתאר לשמורת הטבע בריכת רחובות באתר מנהל התכנון
  3. ^ מזרח רחובות: סקר, ניתוח והערכה של משאבי טבע, נוף ומורשת האדם. סקר מטעם החברה להגנת הטבע, ועד הפעולה למען מרחבי רחובות ורשות הטבע והגנים.
  4. ^ מידע אודות הדו-חיים בארץ באתר החברה להגנת הטבע. (נכתב לפני שנתגלה מחדש פריט של הצפרדע עגלשון שחור-גחון, ולכן מצוין כזן נכחד)
  5. ^ מישור החוף: נראה שקיפוד החולות נכחד, באתר החברה להגנת הטבע
  6. ^ עֶטִיָנִית מְגוּבֶּבֶת, באתר הצמחים בסכנת הכחדה בישראל
  7. ^ 7.0 7.1 סקר ברכות חורף (מקווי מים עונתיים) במישור החוף המרכזי והדרומי
  8. ^ 8.0 8.1 עמדת החברה להגנת הטבע בנוגע לתוכנית הבנייה המוצעת על ידי "דירה להשכיר" במזרח רחובות.
  9. ^ מרחבי רחובות
  10. ^ עמדת החברה להגנת הטבע בנושא הבניה במזרח רחובות
  11. ^ כתבה בהארץ בנושא הבנייה במזרח רחובות
  12. ^ בריכות חורף בישראל: חשיבות ואתגר השימור. מידע לקובעי מדיניות ולמנהלי שטח, באתר המשרד להגנת הסביבה
  13. ^ כתבה בידיעות אחרונות על כיסוי חלק מבריכת החורף בעפר