בריכת דורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכניסה לפארק
בריכת דורה בקיץ 2008

"בריכת דורה" כפי שמה הישן, ובעגה המקומית מכונה "שלולית החורף", היא בריכת חורף בדרום העיר נתניה אשר סביבה התפתח פארק ציבורי המהווה את מהפארקים הראשיים בעיר (ובדרום העיר בפרט).

הבריכה והפארק נמצאים צפונית מזרחית לשמורת האירוסים (כביש ראשי מפריד ביניהן) בין שכונות האירוסים, נווה עוז (גלי ים) ורמת יגאל ידין (לשעבר שיכון דורה). השטח סביב השלולית (300 דונם) הוכרז כשמורת טבע. אך תהליכי העיור שחלו סביבה גרמו לפגיעה במגוון הביולוגי העשיר אשר שכן בה, ובנוסף השפיעו על היקוות המים לבריכה.

הבריכה (כמו עוד בריכות חורף רבות וחשובות, כבריכת יער בחדרה), מהווה כיום שריד לבריכות החורף ובתי הגידול הלחים הרבים שכיסו את אזור השרון, שהואיל ויובשו עד תחילת המאה העשרים.

במפת PEF משנת 1880 נקראת הביצה Bass el Hindi[1] (בתרגום חופשי מערבית: "הביצה של ההודי" בהקשר לקולניאליזם הבריטי בהודו).

בסיס חטיבת אלכסנדרוני במלחמת העצמאות, המוכר גם כ"בסיס אלכסנדרוני" וקודם להקמת המדינה היה בסיס צבאי בריטי, הקיף את השלולית, ונודע בשם "מחנה דורה" על שם דורה אבן, אשת דן אבן, מפקד החטיבה דאז (בדומה לשיכון דורה).

הפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק הוכשר בשנת 2003, על ידי תורמים מאנגליה[2], בעקבות הפיגועים הקשים אשר פקדו את העיר במהלך האינתיפאדה[3], הוקמו בו גני שעשועים, שביל הליכה מסביב לפארק ומקומות המתאימים לעשיית פיקניקים.

בשנים האחרונות הוקמה במה בפארק המשרתת את הציבור הדרומי במהלך חגיגות שנתיות במקום בעיקר ביום העצמאות וכן בפורים, וכמו כן סקייטפארק וגשר גדול שמחבר בין השמורה הגדולה ("גשר השמורות") שנחנכו ב-2016.

קיים "גוש" לא מפותח בשוליים הדרומיים של הפארק, ומהווה שדה בור קטן עם מיני צמחים רבים, הגוברת כלפי מערב, לעבר שולי הפארק הקרובים ביותר לשמורת האירוסים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריכת דורה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט על שלולית החורף בנתניה, ינואר 2009