תחנת הרכבת עזה
 | |||
| תחנת הרכבת עזה בשנת 1935 עם שילוט באנגלית, עברית וערבית | |||
| מידע על הבנייה | |||
|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | 1917 | ||
| סגירת התחנה | 1973 | ||
| מיקום | |||
| מיקום | מזרחית למרכז העיר עזה | ||
| מדינה |
 מדינה פלסטינית | ||
| קואורדינטות | 31°30′1.81″N 34°28′11.77″E / 31.5005028°N 34.4699361°E | ||
| מידע על התחנה | |||
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   תחנת הרכבת עזה | |||
| |||
  | |||
תחנת הרכבת עזה (בערבית: غزة, באנגלית: Gaza) היא תחנת רכבת היסטורית ממזרח לעיר עזה, על מסילת החוף של ארץ ישראל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת התחנה החלה על ידי העות'מאנים במרץ 1917, במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. הקרע להקמת התחנה היה המאבק על השליטה בארץ ישראל, במהלך מלחמת העולם הראשונה, בין האימפריה העות'מאנית ששלטה בארץ עד המלחמה והייתה שותפה לברית מעצמות המרכז לבין בריטניה ששלטה בתחילת המלחמה במצרים והייתה חברה בברית מדינות ההסכמה. החל מאוגוסט 1916 (קרב רומני) נחלו הבריטים (בסיוע חיל המשלוח המצרי) ניצחונות והדפו לאחור את העות'מאנים מחצי האי סיני לעיר עזה תוך שהם כובשים, בדרכם, את אל עריש (דצמבר 1916), רפיח (ינואר 1917) ודיר אל בלח (פברואר 1917). כישלון הבריטים לכבוש את עזה בקרב עזה הראשון ובקרב עזה השני גרם לטורקים לחזק את קו עזה באר שבע ואת עמדותיהם בעורף קו זה. מפקד הגזרה של הצבא העות'מאני היה פרידריך קרס פון קרסנשטיין והוא פעל במרץ לחיזוק קו החזית ובמסגרת זו מונה, במרץ 1917, היינריך אוגוסט מייסנר לבנות מסילת רכבת מנחל שורק לעזה:
...סיכמתי עם מייסנר פשה שינצל את החומרים של קטע המסילה התקנית המפורקת קסיימה - עוג'ה - באר שבע כדי לסלול מסילה שתקשר בין א-תינה לבין דיר סונייד ומאוחר יותר להוג' כדי להקל על דחיפת האספקה לחזית ...
— פרידריך קרס פון קרסנשטיין, תחילת 1917
סלילת המסילה ארכה מספר חודשים והיא נבנתה ברוחב התואם לתקן הטורקי (105 ס"מ). הטורקים השתמשו במסילה מספר חודשים ספורים בלבד מכיוון שלאחר כיבוש באר שבע וקרב עזה השלישי פרצו הבריטים צפונה וכבשו את אזור המסילה. המסילה פורקה ובפסים נעשה שימוש במקומות אחרים. הבריטים, שבנו במהלך המלחמה מסילה בצפון סיני, המשיכו אותה, דרך רצועת עזה ודרך תחנות דיר סניד ומג'דל צפונה לאורך החוף עד תחנת הרכבת לוד. העות'מאנים לא הספיקו לבנות תחנה בעזה והבריטים הם שהקימו אותה[1]. התחנה נבנתה לצרכים צבאיים מצפון מזרח לשטח הבנוי של העיר. במאי 1929 ביקש ראש עיריית עזה מהנציב העליון להעביר את התחנה לנקודה קרובה יותר לעיר[2].
עם הקמת הרכבת המנדטורית הונהג בתחנה שירות רכבת סדיר לנוסעים צפונה עד חיפה דרך לוד, ודרומה למצרים[3]. בנוסף שימשה התחנה להעברת סחורות[4]. התחנה שימשה גם למפגש רכבות וחיוג רכבות באמצעות משולש מסילות.
בשנים 1936–1938, בזמן המרד הערבי הגדול התרחשו מספר תקריות וניסיונות חבלה בתחנה וסביבתה[5]. החל מחודש אפריל 1946 ובמשך שנת 1947, ידעה הרכבת המנדטורית רצף של חבלות במסילותיה ובמתקניה, שבוצעו על ידי האצ"ל, לח"י, הפלמ"ח. במאי 1947 הודיעה הרכבת המנדטורית על הפסקת קו הרכבת ממצרים מהתחנה צפונה, ותחנת הרכבת עזה הפכה לתחנת הקצה שלו[6].
בעקבות מלחמת העצמאות ניתק הקשר המסילתי בין ישראל ורצועת עזה, ולאחר מלחמת סיני המצרים אף פירקו את המסילה בקטע שמצפון לתחנה[7].
ב־28 בפברואר 1955 תקף צה"ל את אזור התחנה, במסגרת מבצע חץ שחור, פעולת תגמול שנערכה ברצועת עזה[8]. במסגרת המבצע פשטו שתי פלוגות צנחנים על מחנה של הצבא המצרי שהיה צמוד לתחנה, השמידו מבנים ותקפו את הכוח שהיה במקום. אבדות הצנחנים הסתכמן בשמונה הרוגים, ומספר ההרוגים של המצרים הגיע ל-28[9].
לאחר מלחמת סיני, בה כבשה מדינת ישראל את רצועת עזה למשך ארבעה חודשים, ב-13 בנובמבר 1956, נערכה נסיעה מיוחדת של רכבת משא מלוד עד תחנת הרכבת בעזה[10]. גם בעת נסיגת צה"ל מעזה במרץ 1957, נעשה שימוש ברכבת משא שיצא מרפיח דרך עזה לכיוון ישראל[11].
מיד אחרי מלחמת ששת הימים חודשה תנועת הרכבות בתחנה, ותוך פחות מחודש חודשה המסילה מהתחנה דרומה עד לצפון סיני[12]. בשנים 1972–1973 פעל קו נוסעים תל אביב-עזה, עבור פועלים מרצועת עזה וגם לנוסעים מתל אביב שהמשיכו מעזה לסיני[13]. הרכבת יצא בבוקר מעזה וחזרה בערב מתל אביב. הקו חדל לפעול לאחר שישה חודשים, עקב מיעוט נוסעים והעלות הגבוהה של הפעלותו[14]. בספטמבר 1973, הכריז שר תהחבורה שמעון פרס על תוכנית לסלילת שלוחה של מסילת רכבת מתחנת הרכבת עזה לנמל עזה להעברת סחורה ברכבות משא מהנמל למרכז הארץ[15].
בסוף 1973, בעקבות מלחמת יום הכיפורים וסגירת קו הרכבת לסיני דרך עזה, נסגרה התחנה באופן סופי.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מעזה לתל אביב ברכבת, על המשמר, 5 בנובמבר 1972
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חדשות 2, נוסעים יקרים, התחנה הבאה – עזה, באתר מאקו, 28 ביולי 2014
- ^ דרישות עזה מה מ הנציב העליון, הארץ, 30 במאי 1929
- ^ תיאור של נסיעה ברכבת מ-1925
- ^ עזה - והרכבות, דואר היום, 5 בדצמבר 1934
- ^ שרשרת התנקשויות במסילת הברזל, דבר, 12 ביולי 1936
הודעות רשמיות, הארץ, 14 ביוני 1936
רכבת ניצלה בנס, הארץ, 17 בפברואר 1938
חבלה ברכבת, דבר, 15 בספטמבר 1938 - ^ עזה במקום לוד ?, הארץ, 20 במאי 1947
- ^ נוספו 370 ק"מ רכבת, למרחב, 9 ביולי 1967
- ^ איזי מן, הצנחנים בשערי עזה, כל העיר, 4 במרץ 1988
- ^ דוד טל, תפיסת הביטחון השוטף של ישראל, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - המרכז למורשת בן-גוריון, 1998, עמוד: 181
- ^ עזרא ריבליס, רכבת ישראל הגיעה לעזה, על המשמר, 14 בנובמבר 1956
יצחק יעקובי, רכבת ישראל ראשונה בעזה, דבר, 14 בנובמבר 1956 - ^ היום יושלם פינוי רצועת עזה, קול העם, 7 במרץ 1957
- ^ היום תופעל רכבת לקנטרה, למרחב, 27 ביוני 1967
יוסף מיכלסקי, הרכבות נעות לאורך כל הקו, למרחב, 13 ביולי 1967
רכבת ישראל תתחיל היום לנוע בקו קנטרה, על המשמר, 27 ביוני 1967
מסילת הרכבת בסיני הושלמה 50 שעות לפני המועד שנקבע - הקושי בהפעלת הרכבת - החולות הנודדים המכסים המסילה, דבר, 6 באוגוסט 1967 - ^ רכבת־הנוסעים לעזה תופעל מחרתיים, על המשמר, 30 באוקטובר 1972
עזרא ינוב, רכבת הנוסעים מעזה תהלך על פסים מדיניים, מעריב, 25 באוקטובר 1972
רכבת עזה תקדים לצאת לתל־אביב, דבר, 23 בנובמבר 1972 - ^ גידול מתון במספר הנוסעים ברכבת, על המשמר, 20 במרץ 1973
נסיון הרכבת מעזה יימשך עד סוף מאי, מעריב, 4 במרץ 1973 - ^ תונח שלוחה של מסילת ברזל לנמל־עזה, על המשמר, 13 בספטמבר 1973