תל שוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תל שוש, או תל אבו שושה, הוא תל עתיק הממוקם על קו הגבול שבין מערב עמק יזרעאל, לבין המורדות המזרחיים של רמות מנשה, כקילומטר מצפון לקיבוץ משמר העמק. שמו הערבי של התל, "אבו שושה" (בערבית: ابو شوشة, "אבי ציצית השער") הוא שמו של כפר ערבי ששכן בחלקו על התל וננטש על ידי תושביו במהלך מלחמת העצמאות[1]. השם העברי של התל נובע מהשם הערבי וקרוי, ככול הנראה, על שם צמח השוש, צמח בר מצוי בארץ ישראל[2].

התל ניצב על גבעת קירטון נמוכה, המחוברת באוכף רחב לשלוחה מערבית, ונתחם על ידי נחל פגה בצפון, כביש 66 במזרח, כביש 6953 ונחל משמר העמק בדרום, ושלוחותיה של גבעת קיפוד במערב. שטח התל עומד על כ-40 דונם, והוא מתנשא כ-50 מטר מעל מפלסו של עמק יזרעאל.[3]

מספר רב של סקרים ארכאולוגיים נערכו באתר, החל מהסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל ב-1883 (סקר ארץ ישראל המערבית)[3], ועד הסקר הנרחב של 2007, שבוצע במסגרת הרחבת כביש 66, בין צומת יקנעם לצומת מגידו[4]. בסקרים אלו, ובמהלך סלילת הכבישים הגובלים את התל, התגלו ממצאים רבים הכוללים חומה מן התקופה הרומית, עדויות לתעשיות זכוכית ומתכת קדומות, ומערת קבורה מן המאה ה-2 ברגלי התל[1].

ממצאים נוספים שנתגלו הם שרידי סוללת עפר בהיקף התל, מחסנים תת-קרקעים המיוחסים לתקופה הצלבנית, מטבעות רבים, וכן מגוון חרסים מתקופת הברונזה, תקופת הברזל, התקופה הפרסית, התקופה ההלניסטית, התקופה רומית, התקופה ביזנטית, התקופה ערבית, התקופה הצלבנית, התקופה הממלוכית, והתקופה העות'מאנית[3].

על בסיס מיקומו של התל והממצאים הארכאולוגיים הרבים שנמצאו באתר, חוקרים כגון זאב ספראי ומיכה לוין הציעו לזהות את תל שוש כגבע פרשים, עיר מימי הורדוס, המאוזכרת בכתביו של יוסף בן מתתיהו[3][5]. לעומת זאת, בנימין מזר זיהה את גבע פרשים כאתר במצד שער העמקים, ואת תל שוש כגבע הפיליפית, עיר מהתקופה הרומית והביזנטית[6]. זיהוי אפשרי נוסף של התל היא גבע, עיר מהמאה ה-15 לפנה"ס, המוזכרת ברשימה הגאוגרפית של תחותמס השלישי, מלך מצרים העתיקה[3][7].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 יואש ידידיה, "תל שוש", מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ, (כרך ח', עמ' 202), בית הוצאה כתר, 1980.
  2. ^ זאב וילנאי, "שוש", אריאל - אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, (כרך ח', עמ' 7768), עם עובד - תרבות וחינוך, 1980.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 תל שוש באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל של רשות העתיקות
  4. ^ יותם טפר, ‏מגידו – סקר צומת יקנעם–צומת מגידו (כביש 66), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 125, 13 בנובמבר 2013.
  5. ^ ספראי ולוין, עמ' 21–24 ספראי ולוין מסיקים שגבע פרשים וגבע הפיליפית שכנו שניהן בתל שוש, ולא מדובר בשני ערים נפרדות.
  6. ^ מזר, עמ' יא'- יב'.
  7. ^ מזר, עמ' יב'. מזר מבדיל בין גבע את לבין גבע שמן, אותה הוא מזהה כתל אל-עמר.
Sphinxfront.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.