האינטרנט של הדברים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף IoT)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האינטרנט של הדברים (אילוסטרציה)

האינטרנט של הדבריםאנגלית: Internet of Things, או בקיצור IoT; המונח שנקבע על ידי האקדמיה ללשון העברית: מִרְשֶׁתֶת הַדְּבָרִים), הוא רשת של חפצים פיזיים, או "דברים", המשובצים באלקטרוניקה, תוכנה וחיישנים המאפשרים תקשורת מתקדמת בין החפצים ויכולות איסוף והחלפת מידע. רשת זו צפויה להוביל לאוטומציה בתחומים רבים. האינטרנט של הדברים כולל בין השאר את תחומי "הבית החכם" ו"העיר החכמה".

אף שהיכולת של מכשירים לתקשר ביניהם הייתה קיימת גם קודם, בעשור השני של המאה ה-21 החלה התפתחות מהירה של "האינטרנט של הדברים", כתוצאה מהשתלבות של מספר טכנולוגיות רלוונטיות, כגון האינטרנט, אינטרנט אלחוטי, מחשוב ענן, מערכות משובצות מחשב ומערכות מיקרו אלקטרו-מכניות. גורם נוסף, שתרם להתפתחותה של התפישה היא הקישוריות הזולה והתפתחות רשתות הסלולר, עם כניסת הדור הרביעי (4G) מבוסס טכנולוגיית ה-LTE.

על פי הערכות חברת המחקר "גרטנר" משנת 2014, בסוף שנת 2020 מספר ההתקנים המחוברים בעולם יגיע לכ-26 מיליארד. על פי תאגיד הייעוץ "מקינזי", שווי השוק הגלובלי של תחום האינטרנט של הדברים צפוי לצמוח ל-620 מיליארד דולר עד שנת 2025. חברת סיסקו צופה שוק של 14 טריליון דולרים ב-2020 בתחום זה.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון של רשת מכשירים חכמים הוצג כבר בשנת 1982, אז מכונת ממכר של קוקה-קולה הייתה המכשיר הראשון שחובר לרשת, והיה מסוגל לדווח את המלאי שלו ואת טמפרטורת המשקאות.

המונח "האינטרנט של הדברים" (Internet of Things) ככל הנראה נטבע על ידי קווין אשטון מחברת פרוקטר אנד גמבל בשנת 1999. באותו זמן אשטון טען כי התקן RFID יהיה הכרחי עבור האינטרנט של הדברים, ויאפשר למחשבים לשלוט בכל מכשיר חשמלי.

בחברת סיסקו מערכות העריכו כי האינטרנט של הדברים "נולד" כאשר מספר המכשירים המחוברים לאינטרנט עלה על מספר האנשים, מתי שהוא בין 2008 ל-2009, כאשר יחס החפצים\אנשים גדל מ-0.08 ב-2003 ל-1.84 ב-2010.

הכח המניע העיקרי מאחורי האינטרנט של הדברים הוא טרנזיסטור MOSFET, אשר הומצא במקור בשנת 1959 במעבדות בל. טרנזיסטורי MOSFET הם אבן בניין בסיסית ברוב המכשירים האלקטורוניים המודרניים, בכללם: מחשבים, טלפונים חכמים, טאבלטים, ושרתי אינטרנט. עם התקדמות הטכנולוגיה המואצת בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, גודלם מוזער, הופחתה צריכת החשמל שלהם על ידי בידוד סיליקון וריבוי ליבות.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות שכבר קיימות בשוק הפרטי כוללות התקנים רבים המתקשרים בינם לבין אחרים, כדי לספק חוויית שימוש משותפת (ובתקווה, גם סינרגטית). למשל, הטלפון החכם אל מול תאורת הבית והקומקום החשמלי שיוכלו לפעול מרחוק ובכניסת המשתמש לבית, מכונות כביסה שמשתמשים בשירותי האינטרנט האלחוטי לניטור והפעלה מרחוק, התקנים לבישים כמו שעונים ונעליים לניטור מדדים בריאותיים ומדדי כושר, ניטור למערכות אבטחה ושליטה מרחוק וניהול אפקטיבי וחכם של מערכות חשמל (כמו דוד חשמלי).

כמו כן, האינטרנט של הדברים כולל טכנולוגיות שמאפשרות למשל: ניטור שתלי לב, שבבים המותקנים על חיות משק לצורכי ניטור ומעקב, כלי רכב המצוידים בחיישנים מובְנים, התקני שטח המסייעים לכבאים בפעילויות חילוץ והצלה ועוד.

חברת וול מרט משנעת את סחורותיה בעזרת שבבים שמזהים איזו סחורה חסרה באיזה סניף וכיצד ובאיזו דחיפות יש לטפל בכל פריט. למשל: מחשבי החברה זיהו שכאשר צפויה סופת הוריקן מצטיידים התושבים בעוגיות עבור הילדים ובמשקאות אלכוהוליים עבור המבוגרים. לכן כאשר החזאים צופים הוריקן מחשבי וול מרט מגבירים ומאיצים את משלוחי הפריטים האלה לאזורים שאליהם צפויה הסופה להגיע[2] .

בתים חכמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשירי IoT בעלי חלק מהותי בקונספט אוטומציה ביתית, שיכולים לכלול מערכות תאורה, חימום ומיזוג אוויר, מדיה ואבטחה. [3][4] יתרונות לטווח ארוך עשויים לכלול חיסכון באנרגיה על ידי כיבוי אוטומטי של אורות ומכשירים אלקטרוניים. בית חכם או בית אוטומטי יכול להיות מבוסס על פלטפורמה או רכזות השולטות במכשירים חכמים ומכשירי חשמל ביתיים. [5] למשל, באמצעות HomeKit, המוצע על ידי חברת אפל, יצרנים יכולים לאפשר למוצרים ביתיים ואביזרים לתקשר ולהישלט על ידי יישום iOS בתקנים כגון iPhone או שעון אפל . [6] [7]

ישנן גם רכזות בית חכם ייעודיות המוצעות כפלטפורמות עצמאיות לחיבור בין מוצרי בית חכם שונים וכוללות את אמזון אקו, Google Home, HomePod של Apple ו- SmartThings Hub של סמסונג. [8] בנוסף למערכות המסחריות, קיימות פלטפורמות רבות בעלות קוד פתוח. כולל עוזר בית, OpenHAB ו- Domoticz. [9] [10]

יישומים צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האינטרנט של הדברים הצבאיים (IoMT) הוא יישום של טכנולוגיות IoT בתחום הצבאי למטרות סיור, פיקוח ומטרות תומכות לחימה נוספות. פיתוח יישומים אלה מושפע מאוד מהתחזיות העתידיות של לוחמה בסביבה עירונית והיא כוללת שימוש בחיישנים, תחמושת, כלי רכב, רובוטים, טכנולוגיה לבישה, וטכנולוגיה חכמה אחרת הרלוונטית בשדה הקרב. [11]

מגמות ומאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגמה העיקרית בתחום האינטרנט של הדברים בשנים האחרונות היא גידול עצום במספר המכשירים אשר מחוברים ונשלטים על ידי האינטרנט. המגוון הרחב של השימושים לטכנולוגית האינטרנט של הדברים משמעו שהפרטים יכולים להשתנות בין מכשיר אחד למשנהו, אך ישנם מספר מאפיינים בסיסיים אשר משותפים לרובם.

ה- IoT יוצר הזדמנויות לשילוב ישיר יותר של העולם הפיזי במערכות מבוססות מחשב, וכתוצאה מכך שיפור היעילות, תועלת כלכלית והפחתה של מאמץ אנושי. [12] [13] [14] [15]

אינטליגנציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינטליגנציה של הסביבה ושליטה אוטונומית אינם חלק מהמושג המקורי של האינטרנט של הדברים. כמו כן, אינטליגנציה של הסביבה ובקרה אוטונומית אינם מחייבים בהכרח מבני אינטרנט. עם זאת, יש שינוי במחקר (על ידי חברות כמו אינטל) לשילוב מושגי ה-IoT והבקרה האוטונומית, עם תוצאות ראשוניות לקראת כיוון זה בהתחשב באובייקטים ככוח המניע של IoT אוטונומי.[16] גישה מבטיחה בהקשר זה היא לימוד חיזוק עמוק בו מרבית מערכות ה- IoT מספקות סביבה דינאמית ואינטראקטיבית.[17]

שילוב אלגוריתמים מתקדמים של למידת מכונות כולל למידה עמוקה במכשירי IoT הוא תחום מחקר פעיל שעתיד להפוך את חלום ה"חפצים החכמים" למציאות.

שיקולי גודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

האינטרנט של הדברים מסוגל לקודד 50 עד 100 טריליון אובייקטים, ולעקוב אחר התנועה של אותם אובייקטים. בני אדם בסביבות עירוניות שנסקרו מוקפים כל אחד ב-1000 עד 5000 עצמים הניתנים למעקב.[18] בשנת 2015 כבר היו 83 מיליון מכשירים חכמים בבתיהם של אנשים. מספר זה צפוי לגדול ל -193 מיליון מכשירים עד 2020.[19]

שיקולי מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

באינטרנט הדברים, המיקום הגאוגרפי המדויק של דבר - וגם הממדים הגאוגרפיים המדויקים של דבר - יהיה קריטי. [20] עבור אדם, מידע אודות דבר, כגון מיקומו בזמן ובמרחב, היו פחות קריטיים למעקב מכיוון שהאדם שעיבד את המידע יכול להחליט אם המידע הזה היה חשוב לפעולה שננקטה, ואם כן, לרכוש את המידע החסר (או להחליט לא לנקוט בפעולה).

GeoWeb ו- Earth Digital הם שני יישומים מבטיחים המסוגלים לפעול כאשר הדברים מאורגנים ומחוברים לפי מיקום. עם זאת, האתגרים שנותרו כוללים את הצורך לטפל בכמויות אדירות של נתונים, ואינדקס עבור חיפוש מהיר.

באינטרנט הדברים, אם הדברים מסוגלים לנקוט בפעולות מיוזמתם, תפקיד הגישור האנושי-מרכזי הזה מבוטל. לפיכך, להקשר למרחב הזמן שאנו כבני אדם מקבלים כמובן מאליו, יש לתת תפקיד מרכזי במערכת האקולוגית הזו.  

סיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות ה-IoT מעוררת חשש מפני התגברות היכולת של תוקפים ליצור התקפות סייבר. ראש ה-CIA לשעבר, דייוויד פטראוס, אמר בתחילת 2012 כי רעיון "הבתים החכמים" הוא אוצר של ממש לאנשי ריגול, ועומד, לדבריו, "לשנות את תפישת הסודיות שלנו". לפי פטראוס: "חפצים בעלי עניין יאותרו, יזוהו, ינוטרו ויישלטו מרחוק באמצעות טכנולוגיות, כגון: זיהוי תדרי רדיו, רשתות חיישנים, שרתים מזעריים, וכולם יחוברו לדור הבא של האינטרנט באמצעות מחשבים רבי-עוצמה בעלות נמוכה".[21]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האינטרנט של הדברים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עומר שוברט, "האינטרנט של הדברים נמצא בשלב 1.0", באתר TheMarker‏, 29 באפריל 2014
  2. ^ רועי צזנה, האינטרנט של הדברים, בתוך: השולטים בעתיד, ירושלים: כנרת, 2017
  3. ^ Kang, Won Min; Moon, Seo Yeon; Park, Jong Hyuk (5 במרץ 2017). "An enhanced security framework for home appliances in smart home". Human-centric Computing and Information Sciences 7 (6). doi:10.1186/s13673-017-0087-4. 
  4. ^ "How IoT & smart home automation will change the way we live". Business Insider. בדיקה אחרונה ב-10 בנובמבר 2017. 
  5. ^ Greengard, Samuel (2015). The Internet of Things. Cambridge, MA: MIT Press. עמ' 90. ISBN 9780262527736. 
  6. ^ Inc., Apple. "HomeKit – Apple Developer". developer.apple.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-19 בספטמבר 2018. 
  7. ^ Wollerton, Megan (3 ביוני 2018). "Here's everything you need to know about Apple HomeKit". CNET (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-19 בספטמבר 2018. 
  8. ^ Prospero, Mike (12 בספטמבר 2018). "Best Smart Home Hubs of 2018". Tom's Guide (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-19 בספטמבר 2018. 
  9. ^ Chinchilla, Chris (26 בנובמבר 2018). "What Smart Home IoT Platform Should You Use?". Hacker Noon. בדיקה אחרונה ב-13 במאי 2019. 
  10. ^ Baker, Jason (14 בדצמבר 2017). "6 open source home automation tools". opensource.com. בדיקה אחרונה ב-13 במאי 2019. 
  11. ^ Cameron, Lori. "Internet of Things Meets the Military and Battlefield: Connecting Gear and Biometric Wearables for an IoMT and IoBT". IEEE Computer Society. בדיקה אחרונה ב-31 באוקטובר 2019. 
  12. ^ Vermesan, Ovidiu; Friess, Peter (2013). Internet of Things: Converging Technologies for Smart Environments and Integrated Ecosystems. Aalborg, Denmark: River Publishers. ISBN 978-87-92982-96-4. 
  13. ^ Santucci, Gérald. "The Internet of Things: Between the Revolution of the Internet and the Metamorphosis of Objects". European Commission Community Research and Development Information Service. בדיקה אחרונה ב-23 באוקטובר 2016. 
  14. ^ Mattern, Friedemann; Floerkemeier, Christian. "From the Internet of Computers to the Internet of Things". ETH Zurich. בדיקה אחרונה ב-23 באוקטובר 2016. 
  15. ^ Lindner, Tim (13 ביולי 2015). "The Supply Chain: Changing at the Speed of Technology". Connected World. בדיקה אחרונה ב-18 בספטמבר 2015. 
  16. ^ "Smarter Things: The Autonomous IoT". GDR Blog. GDR Creative Intelligence. 5 בינואר 2018. בדיקה אחרונה ב-26 ביולי 2018. 
  17. ^ Levine, Sergey; Finn, Chelsea; Darrell, Trevor; Abbeel, Pieter (2016). "End-to-End Training of Deep Visuomotor Policies". The Journal of Machine Learning Research 17 (1): 1334–1373. Bibcode:2015arXiv150400702L. arXiv:1504.00702 Check |arxiv= value (עזרה). 
  18. ^ Waldner, Jean-Baptiste (2007). Nanoinformatique et intelligence ambiante. Inventer l'Ordinateur du XXIeme Siècle. London: Hermes Science. עמ' 254. ISBN 978-2-7462-1516-0. 
  19. ^ "How IoT & smart home automation will change the way we live". Business Insider. בדיקה אחרונה ב-10 בנובמבר 2017. 
  20. ^ "OGC SensorThings API standard specification". OGC. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2016. 
  21. ^ טל פרוסט, הכל מחובר: האינטרנט של הדברים, באתר ynet, 4 באוגוסט 2013