ניאון

ניאון
	- ניאון - פלואור
; 10	Ne
נתונים בסיסיים
מספר אטומי	10
סמל כימי	Ne
סדרה כימית	גזים אצילים
מראה
	חסר צבע
תכונות אטומיות
משקל אטומי	20.1797 u
רדיוס ואן דר ואלס	154 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה	2, 8
קונפיגורציה אלקטרונית	1s² 2s² 2p⁶
תכונות פיזיקליות
צפיפות	0.8999 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר	גז
נקודת רתיחה	27.07K (-246.08°C)
נקודת התכה	24.56K (-248.59°C)
מהירות הקול	435 מטר לשנייה ב-273.15K
שונות
קיבול חום סגולי	1,030 J/(kg·K)
מוליכות חום	0.0493 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה	2,080.7 kJ/mol
אנרגיית יינון שנייה	3,952.3 kJ/mol
אנרגיית יינון שלישית	6,122 kJ/mol
אנרגיית יינון רביעית	9,371 kJ/mol
היסטוריה
מגלה	ויליאם רמזי
תאריך גילוי	1898
נקרא על שם	חדישות (יוונית)

ערך זה עוסק ביסוד כימי. אם התכוונתם לנורה המכונה גם "ניאון", ראו נורה פלואורסצנטית.

נֵיאוֹן (באנגלית: Neon) הוא יסוד כימי מסדרת הגזים האציליים, שסמלו הכימי Ne ומספרו האטומי 10.

תכונות

הניאון הוא הגז האציל השני במשקלו, הוא חסר צבע וכמעט לא פעיל. ניאון יוצר ספקטרום פליטה בצבע כתום-אדמדם כאשר הוא מיונן. לניאון יכולת קירור גדולה פי 40 מהליום נוזלי ופי 3 ממימן נוזלי (ההשוואה מתבססת על נפח). ברוב המקרים קירור ניאון יותר זול מקירור הליום.

שימושים

בצבע האדמדם-כתום שהניאון פולט בנורות ניאון - נעשה שימוש רב בהכנת שלטי פרסומת.
בשפה העברית, השם "נאון" משמש לעיתים גם בצורה גנרית לתיאור נורות חשמל פלואורסצנטיות כאשר בפועל, אדי כספית משמשים לייצור נורות אלה הפולטות אור בצבעים שונים בהתאם לציפוי הפלאורסצנטי שלהן. שימושים נוספים:

אינדקטור למתח גבוה.
משתמשים בניאון בשילוב עם הליום בלייזר מטיפוס לייזר-גז.
נוזל קירור חסכוני.

היסטוריה

ב-1898, זוהה הניאון (מהמילה היוונית Neos שפירושה "חדש") על ידי ויליאם רמזי ומוריס טרברס (Morris Travers) בעיר לונדון שבאנגליה. ניאון התגלה כאשר רמזי צינן דגימת אוויר עד שהפך לנוזל, ואז חימם את הנוזל וכבש את הגזים כשהם רותחים. את גז הניאון מצאו שני הכימאים הבריטיים ויליאם רמזי ומוריס טראוורס, ביוני 1898. הם עשו זאת כאשר הם עדיין חגגו את גילוי גז הקריפטון במאי 1898, כאשר הם גילו עוד אחד - ניאון. רמזי האמין שהוא גילה דפוס של מיקום היסודות בטבלה המחזורית, וכאשר יש שיטה, יש מה לחפש. כאשר המדען יודע מה הוא מחפש יש לו סיכוי טוב יותר גם למצוא. החוקרים חיפשו גז כבד לא פעיל, בתערובת הקרה של גזים ונוזלים שנשארו במכונת ההקפאה לאחר שהוציאו מהאוויר הנוזלי את ההליום והארגון. הם מצאו קריפטון. מה שהם לא ידעו שהם קיבלו יחד עם ההליום והארגון גם נאון. לאחר שמצאו את היסוד הכבד הבא, ולאחר שראו דפוס במשקלים האטומיים, הם היו בטוחים שקיים גז חדש בין הליום וארגון. לכן הם פנו שוב למכונת האוויר הנוזלי שלהם, שיפרו את שיטת ההפרדה ומצאו גז חדש, כאשר העבירו דרך הגז זרם חשמלי הם גילו אור אדום בהיר שאנו מזהים היום עם שלטי הניאון.

תרכובות

הניאון יכול ליצור תרכובת עם פלואור במעבדה. לא בטוח כי הניאון יוצר תרכובות בטבע, אך כמה עדויות רומזות כי הדבר יכול להיות נכון. היונים Ne⁺, (NeAr)⁺, (NeH)⁺ ,(HeNe)⁺, נצפו במחקר עם ספקטרוגרף מסות.

צורה בטבע

הניאון נמצא לרוב בצורת גז אטומרי. הניאון נדיר באטמוספירת כדור הארץ והוא מהווה חלקיק אחד מתוך 65,000.

שילוט ניאון

נורת ניאון היא צינור מלא בגז האציל, אשר בשני קצותיו אלקטרודות. כאשר מושרה בין שתי האלקטרודות מתח גבוה מספיק, הגז מתחיל לזהור בצבע האופייני לו. המתח ההתחלתי הדרוש הוא גבוה יחסית, אך בזמן פעולתה, נורת ניאון צורכת כמות אנרגיה נמוכה, יחסית לנורת להט רגילה.

כדי לייצר נורות ניאון, משתמשים בצינורות זכוכית בקטרים שונים ומעוצבים לצורות שונות.

הצבע שמאפיין את הניאון עצמו הוא אדום-כתום. ניתן להשפיע על צבע הנורה וליצור גוונים שונים (ביניהם כחול, ירוק ולבן), על ידי שימוש בארגון ואדי כספית (שהפליטה הראשונית היא באולטרה סגול) במקום בניאון, יחד עם ציפויים פלאורסצנטים שפולטים אור בצבעים שונים.

איזוטופים של ניאון

סמל	(p)‏Z	(n)‏N	מסה איזוטופית (u)	זמן מחצית חיים	ספין גרעיני	שכיחות האיזוטופ (כשבר מולרי מהיסוד)	טווח השינוי הטבעי (כשבר מולרי מהיסוד)
סמל	התרגשות אנרגטית			זמן מחצית חיים	ספין גרעיני	שכיחות האיזוטופ (כשבר מולרי מהיסוד)	טווח השינוי הטבעי (כשבר מולרי מהיסוד)
¹⁶Ne	‏10	6	16.025761(22)	[KeV‏ (37)122] 9E-21 s	0+
¹⁷Ne		7	17.017672(29)	ms‏ (6)109.2	1/2-
¹⁸Ne		8	18.0057082(3)	s‏ (8)1.672	0+
¹⁹Ne		9	19.0018802(3)	s‏ (5)17.296	1/2+
²⁰Ne		10	19.9924401754(19)	יציב	0+	0.9048(3)	0.8847-0.9051
²¹Ne		11	20.99384668(4)	יציב	3/2+	0.0027(1)	0.0027-0.0171
²²Ne		12	21.991385114(19)	יציב	0+	0.0925(3)	0.0920-0.0996
²³Ne		13	22.99446690(11)	s‏ (12)37.24	5/2+
²⁴Ne		14	23.9936108(4)	min‏ (2)3.38	0+
²⁵Ne		15	24.997737(28)	ms‏ (8)602	(3/2)+
²⁶Ne		16	26.000461(29)	ms‏ (1)197	0+
²⁷Ne		17	27.00759(12)	ms‏ (2)32	(3/2+)#
²⁸Ne		18	28.01207(16)	ms‏ (22)18.3	0+
²⁹Ne		19	29.01939(29)	ms‏ (5)15.6	(3/2+)#
³⁰Ne		20	30.02480(61)	ms‏ (2)5.8	0+
³¹Ne		21	31.03311(97)#	ms‏ (8)3.4	7/2-#
³²Ne		22	32.04002(86)#	ms‏ (9)3.5	0+
³³Ne		23	33.04938(86)#	ns‏ 260>	7/2-#
³⁴Ne		24	34.05703(87)#	[µs‏ 1.5<] ms‏ 1#	0+

קישורים חיצוניים

ניאון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ייצור שלטי ניאון בסדנת לבור ניאון, 1957, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
ארז גרטי, כיצד פועלת מנורת פלורסנט?, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 4 אוגוסט 2011

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: נאון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניאון