האנטר (כטב"ם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האנטר של הצבא האמריקאי ממריא בסיוע רקטת האצה
האנטר של הצבא הבלגי
האנטר של הכוחות המיוחדים האמריקאיים בשדה התעופה של מזאר-י שריף אפגניסטן
האנטר מחטיבת הלוחמה האווירית ה-10 של הצבא האמריקאי שהתרסק במהלך נחיתת חירום ליד תיכרית שבעיראק
כטב"ם האנטר צבוע בצבעי חיל האוויר הישראלי כפי שמוצג במוזיאון חיל האוויר בחצרים


האנטר (Hunter, שפירושו בעברית: צייד) הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) לסיור ולאיסוף מודיעין מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. הכטב"ם השלישי פרי פיתוחה (אחרי הסקאוט והRQ-2 פיוניר). ההאנטר מיוצר בארצות הברית על ידי חברת נורת'רופ גראמן בשיתוף התעשייה האווירית.

האנטר משמש במשימות: מודיעין זמן אמת למטוסי קרב, מעקב, רכישת מטרות (RSTA), ממסר תקשורת ואחרות.

היסטורית שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הצלחה של ה-RQ-2 פיוניר במלחמת המפרץ (1991) ביקש צבא ארצות הברית מהתעשייה האווירית לפתח כטב"ם מתקדם יותר שיועד לשרת כמערכת כטב"ם קצר טווח ברמת מפקדי דיוויזיה ומפקדי קורפוס.

בשנת 1994 נוצר ה-RQ-5A "האנטר" על ידי התעשייה האווירית והחברה האמריקאית TRW והחל משנת 1996 סופק לצבא האמריקאי והיה הכטב"ם הראשון שלו. יאיר דובסטר, שהיה בצוות פיתוח הפיוניר והאנטר, משחזר: "ידענו שאנחנו צריכים לספק להם מזל"ט דומה ל'סקאוט', שכבר היה קיים כמה שנים, וידענו שהוא צריך להיות קצת יותר גדול, קצת יותר חזק, עם אוויוניקה ותחנה קרקעית קצת יותר מתקדמות. כך נסענו לארצות הברית, קבוצה של מהנדסים מהתעשייה האווירית. הגענו לבסיס "צ'יינה לייק" של הצי, באמצע המדבר. עבור חלקנו, זו הייתה הפעם הראשונה בארצות הברית. אמריקה הגדולה והמתקדמת נראתה פתאום כמו הנגב. היינו אמורים לעשות בבסיס הדגמות הטסה למזל"ט. היה שם מסלול נחיתה ענקי, מרשים מאוד, וכבר התכוננו לעבוד עליו, אבל רגע לפני כן עצרו אותנו. אמרו לנו שאנחנו צריכים לבצע את ההדגמות באזור אחר. הובילו אותנו למקום שבו פינו לנו חלקה של לא יותר מ-70 מטר מרובעים, ואמרו לנו: 'פה תמריאו ופה תנחתו'. לא הבנתי את ההיגיון מאחורי האילוץ הזה. רק במהלך שיחות הפיתוח, שנערכו לאחר מכן, הבנו שאחת הדרישות של האמריקאים כוללת פיתוח משגר להמראה רקטית. אז גם הבנו שהם מתכוונים לשגר ולהנחית את המזל"ט על ספינות מערכה. לא מדובר בנושאת מטוסים, אלא הייתה בכלי-שיט בלי מסלול, רק עם מנחת מסוקים. האמריקאים פנו אלינו אחרי שהצגנו יכולת להנחית מזל"ט לתוך רשת בלימה. הם רצו שנשתמש באותה שיטה להנחתת המזל"טים על האוניות שלהם."[1]

ה"האנטר A" כיסה טווח של 125-250 קילומטרים (בסיוע ממסר תקשורת) והיה בעל יכולת שהייה של 12 שעות (שהוגדלה עד ל25 שעות בגרסאות המאוחרות יותר, ראו להלן).

לאחר שסופקו לאמריקאיים 8 מערכות כטב"ם "האנטר A" הופסק הייצור שלו.

בחודש מרץ 1999 הוצבו מערכות "האנטר" במקדוניה ומשם יצאו למשימות סיוע ותמיכה לכוחות נאט"ו במלחמת קוסובו.

לאחר שה"האנטר" שירת בהצלחה במלחמת קוסובו (19961999) ובמלחמת המפרץ השנייה (2003), הזמין הצבא האמריקאי האנטרים נוספים. בנוסף, ההאנטר נמכר גם לצרפת, הודו ובלגיה.

בשנת 2003 נוצרו בנורת'רופ גראמן (שרכשה את TRW) גרסאות של האנטר חמושות בחימוש מונחה מסוג וייפר סטרייק (Viper Strike או BAT עם הנחיית לייזר).

בשנת 2004 הוחלף המנוע של ה"האנטר A" ממנוע מוטוגוצי בנזין 2 פעימות למנוע מסחרי 3 צילינרים מונע בדלק מטוסים ב"האנטר B". המנוע החדש והדלק הכבד איפשרו את שיפור הביצועים של המטוס והפכו את הלוגיסטיקה שלו לפשוטה יותר.

על בסיס ה"סקאוט" פותח בתעשייה האווירית ה"הרון 1" כטב"ם גדול ומתקדם יותר מה"האנטר". מספר צביקה ארזי, שעסק בפיתוח ה"הרון": "התוצאה הסופית היתה מרשימה: אם ה"האנטר" יכול היה לשאת 50 ק"ג - ה"הרון" יכול היה לעלות לאוויר עם מטען של עד 300 ק"ג. האמריקאים התלהבו מה"הרון" ובמיוחד מהמבנה האווירודינמי שלו, וביקשו ליישם את הפיתוחים שלו בפלטפורמה של מזל"ט "האנטר", שכבר היה בשימוש אצלם. כך נולדה גרסת ה- E של ה"האנטר", שנחשבת ליעילה הרבה יותר מהגרסה הבסיסית, בעיקר בזכות יכולת הנשיאה המשופרת"."[1]

לבקשת הצבא האמריקאי הוכנסו פיתוחים שנוצרו ב"הרון" אל RQ-5E ויצרו את ה"האנטר משופר טווח מוגדל (Extended Hunter)" או "E Hunter" - האנטר בעל כנף וזנב של הרון וכני נסע מתקפלים, לטיסה בטווחים רחוקים וגבהים גבוהים יותר. האנטר E טס לראשונה ב-17 במרץ 2005.

ביולי 2015 הודיע הצבא האמריקאי כי ההאנטר יוצא משירות ויוחלף על ידי כטב"ם נושא טילי הלפייר בעל יכולות תקשורת משופרות "הנשר האפור" (The Gray Eagle).[2]

דגמים (האנטר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • RQ-5
  • RQ-5A
  • RQ-5B
  • MQ-5A
  • MQ-5B
  • RQ-5E - האנטר משופר טווח מוגדל Extended Hunter - האנטר בעל כנף וזנב של הרון 1 וכני נסע מתקפלים, לטיסה בטווחים רחוקים וגבהים גבוהים יותר.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים של ההאנטר

צורת הכטב"ם היא מנור כפול. הוא מונע על ידי מנוע ארבע פעימות דו-צילינדרי כפול בעל מדחף תמרון מסחב.

הוא יכול להמריא ממסלול המראה או באמצעות מעוט הידראולי. כמו גם לנחות על מסלול או להיתפס ברשת בלימה. הוא נושא מצלמת טלוויזיה מיוצבת תחת גוף המטוס ויכול לשדר את המידע הנקלט על ידו בזמן אמת לתחנה קרקעית.

מפרט טכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוטת כנפיים: 29 רגל 2 אינץ' ( 8.9 מטר)
  • אורך: 23 רגל 0 אינץ' (7 מטר)
  • גובה: 3 רגל 1 אינץ' (0.94 מטר)
  • משקל מטען ייעודי: 198 פאונד (90 ק"ג)
  • משקל ברוטו: 1,603 פאונד (727 ק"ג)
  • מנוע: 2 מנועי מוטוגוצי 4 פעימות 2 צילינדרים

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מהירות מרבית: 109 מיל/שעה (95 קשר, 176 קמ"ש)
  • סייג רום: 15,092 רגל (4,600 מטר)

מדינות משתמשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
  • הודוהודו  הודו בשנת 1997 רכשו ההודים 16 מערכות כטב"ם "ססרצ'ר" ו"האנטר"
  • בלגיהבלגיה  בלגיה
  • צרפתצרפת  צרפת נרכשו בשנת 1995. הוחלפו בשנת 2003 על ידי Harfang גרסה צרפתית של ה"הרון 1" מתוצרת התעשייה האווירית הישראלית ו-EDAS
  • איראןאיראן  איראן באפריל 2013, במצעד צבאי על משאית, הציגו האיראנים את H-110 "סאריר" (בפרסית:"כס מלכות") שהמבנה החיצוני שלו בעל דמיון רב למבנה ה"האנטר"[3]

סרטוני ווידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]