הארפי
 | |||||||||
| ההארפי מוצג בסלון האווירי בפריז (2007) | |||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | כטב"ם מתאבד, חימוש משוטט | ||||||||
| ארץ ייצור |
 ישראל | ||||||||
| יצרן | התעשייה האווירית לישראל | ||||||||
| טיסת בכורה |
1994 (ישנם אתרים המציינים את שנת 1989) | ||||||||
| צוות | אין | ||||||||
| משתמש ראשי |
 חיל האוויר הישראלי | ||||||||
| משתמשים משניים | ראו רשימה מטה | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| תרשים | |||||||||
 | |||||||||
הארפי (באנגלית: IAI Harpy) הוא חימוש משוטט למשימות דיכוי הגנה אווירית, מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. ההארפי משוגר מחוץ לשדה הקרב, מאתר אנטנה קורנת של מערכת מכ"ם, ומתפוצץ מעליה. ההארפי נמצא בשירות חיל האוויר הישראלי (מכונה "שיאון"[1]) ובשירות המדינות טורקיה, הודו, קוריאה הדרומית וסין.
ההארפי הוא בעל כנפי דלתא המחוברות לגוף גלילי שבראשו ראש הביות וראש הקרב. הוא מונע על ידי מנוע רוטרי יחיד מדגם AR731, תוצרת UEL, בעל הספק של 28 קילו-וואט (37 כוח-סוס) עם מדחף דוחף.
אופן פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההארפי משוגר באמצעות רקטה ממשגר המוצב על משאית היכולה לשאת 18 משגרים. סוללה של הארפי כוללת בדרך-כלל 3 משאיות המסוגלות לשגר 54 כטב"מים לתקיפה סימולטנית ומתואמת. את ההארפי אפשר לשגר גם מספינה.
מסלול הטיסה של ההארפי מתוכנן בתחנה הקרקעית ומוזן לתוכו. לאחר השיגור ההארפי טס באופן עצמאי לאזור הפטרול שהוגדר לו ומתחיל לפטרל שם כאשר ראש הביות שלו מחפש כל העת אחר קרינת מכ"ם. כאשר מתגלה אנטנה קורנת של מערכת מכ"ם ההארפי צולל לעברה ומפוצץ את ראש הקרב שלו מעליה כדי להסב לה נזק מרבי. אם המכ"ם מכובה לפני הפגיעה, מבטל ההארפי את התקיפה וחוזר לפטרל. אם אף מכ"ם לא נתגלה במהלך המשימה, ההארפי משמיד את עצמו.
המשבר בין ישראל לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־2004, ההארפי היה במוקד מאמצי ארצות הברית להגבלת מכירת אמצעי לחימה מתקדמים לסין[2]. ההארפי שנמכר לסין ב־1994 בכ־55 מיליון דולר, הוחזר לישראל ב־2004 לשדרוג במסגרת תנאי החוזה. ארצות הברית דרשה שישראל תחרים את הכטב"מ ותבטל את החוזה[3]. ארצות הברית טענה כי ההארפי כולל טכנולוגיה אמריקנית, אך ישראל הכחישה טענה זאת. ב־2005 הוחזרו הכטב"מים לסין מבלי ששודרגו[4].
תקרית זאת הביאה למשבר ביחסי ארצות הברית–ישראל, שהחליטה להטיל על ישראל סנקציות קשות, הכוללות פגיעה בעסקות ביטחוניות, בפרויקטים משותפים ובחילופי מידע בין שתי המדינות לגבי מערכות נשק מתקדמות, כולל השעייתה של ישראל מהשתתפות בתוכנית לפיתוח מטוס הקרב המתקדם ה-JSF[5].
ארצות הברית גם דרשה את פיטוריהם של עמוס ירון, מנכ"ל משרד הביטחון; קותי מור, ראש משלחת הרכש של מערכת הביטחון בניו יורק; יוסי בן-חנן, ראש האגף לסיוע ויצוא ביטחוני במשרד הביטחון; ויחיאל חורב[6].
המשבר נפתר לאחר שמדינת ישראל הסכימה לשלוש דרישות מרכזיות של ארצות הברית[7]: העברתם של כל הפרטים לגבי יותר מ-60 עסקות שישראל ביצעה עם סין עד אז, בחינה מדוקדקת של מערכת הפיקוח הישראלית על מכירת ציוד ביטחוני וחתימת מזכר הבנה בין המדינות על מכירות נשק למדינות ברחבי עולם[8]. למרות חתימה על מזכר הבנות המשבר נמשך[9], וב־30 באוגוסט 2005, הודיע עמוס ירון, מנכ"ל משרד הביטחון, על פרישה מתפקידו בלחץ ארצות הברית[10].
מפעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
IAI MBT HARPY, סרטון באתר יוטיוב, בערוץ "התעשייה האווירית לישראל" 
- הארפי, באתר "התעשייה האווירית לישראל".
- אלוף בן, המחלוקת על המזל"טים לסין קרובה לפתרון, באתר הארץ, 13 בינואר 2005
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דני שלום, מטוסי חיל האוויר - מהטייגר מות' עד הסופה, באוויר - פרסומי תעופה וחלל, 2002 - עמוד 126.
- ^ צבי לביא, ירון בעקבות עיסקת הנשק עם סין: יש משבר עם הפנטגון וצריך לפתור אותו, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2004
- ^ זאב שיף, ארה"ב לישראל: לא להשיב לסין את מזל"טי התקיפה שהוחזרו לתיקון, באתר TheMarker, 22 בדצמבר 2004
- ^ זאב שיף, משבר המזל"טים: ישראל תסכים לכל ההגבלות שתטיל ארה"ב על יצוא בטחוני, באתר TheMarker, 26 ביוני 2005
- ^ זאב שיף, וואשינגטון, מחריף המשבר הביטחוני עם ארה"ב: דורשת מישראל להגביר פיקוח על יצוא נשק ומחמירה את הסנקציות, באתר הארץ, 12 ביוני 2005
- ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, "ארצות הברית תדרוש פיטורי יחיאל חורב ועמוס ירון", באתר ynet, 12 ביוני 2005
- ^ נתן גוטמן, מתגבש הסכם עם ארה"ב שיסדיר מכירות ביטחוניות של ישראל לסין, באתר הארץ, 25 במאי 2005
- ^ אמיר אורן, ארה"ב דורשת להגביל השפעת משרד הביטחון על היצוא הישראלי ל"מדינות בעייתיות", באתר הארץ, 8 ביוני 2005
אלוף בן, ההסכם בין ישראל לארה"ב על יצוא ביטחוני: "כל מדינה תתחשב בדאגות של האחרת", באתר הארץ, 27 ביוני 2005 - ^ זאב שיף, למרות ההסכם לסיום "המשבר הסיני": ארה"ב ממשיכה בסנקציות הביטחוניות על ישראל, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2005
- ^ מנכ"ל משהב"ט עמוס ירון הודיע על פרישה על רקע המשבר עם ארה"ב, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2005
- ^
גילי כהן, העמימות החדשה: לאן טסים הכטב"מים הישראליים?, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2016
- ^ שי לוי, "הקונספט של חימוש משוטט הומצא כאן", באתר מאקו, 2 באוקטובר 2020
- ^ אמנון ברזילי, ישראל וטורקיה בוחנות עסקות נשק בשווי 1.5 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 31 בינואר 2005
| כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל | ||
|---|---|---|
| מטוסי קרב | נשר • כפיר • נמר • אריה • לביא • F/A-259 סטרייקר | |
| מטוסים צבאיים | ערבה • סי-סקאן • צוקית | |
| מטוסים אזרחיים | וסטווינד • גאלפסטרים G100 (אסטרה) • גאלפסטרים G200 (גלקסי) | |
| כטב"מים | בירד-איי • I-View | |
| כטב"מים טקטיים | מוסקיטו • סקאוט • RQ-2 פיוניר • האנטר • סרצ'ר • פנתר • תעתוע • הרון-T | |
| כטב"מים ארוכי טווח | הרון 1 • איתן • סופר הרון • הרון 2 • יסעורון ירוק | |
| חימוש משוטט | הארפי • הארופ • ברקן ירוק | |
| טילים | שביט (משגר לוויינים) • יריחו • להט • נמרוד • ברק 8 • גבריאל • לורה • חץ • חץ 3 • חץ 4 • ג'אמפר • SkySniper | |
| כטב"מים תוצרת ישראל | ||
|---|---|---|
| מזל"טים | בירד-איי • I-View • סקיילרק 1 • סקיילרק 2 • סקיילרק 3 • הרמס 45 | |
| כטב"מים טקטיים | מסטיף • מוסקיטו • סקאוט • RQ-2 פיוניר • האנטר • סרצ'ר • פנתר • הרמס 90 • הרמס 180 • הרמס 450 • הרון-T | |
| כטב"מים ארוכי טווח | הרון 1 • איתן • סופר הרון • הרון 2 • הרמס 900 • הרמס 1500 • יסעורון ירוק | |
| חימוש משוטט | הארפי • הארופ • ברקן ירוק • שרקרק | |