וסטווינד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטוס ווסטווינד

מטוס הווסטווינד מתוצרת התעשייה האווירית לישראל הוא מטוס מנהלים דו-מנועי אשר יכול לשאת בין שבעה לעשרה נוסעים. המטוס המוצלח נתן לחברה דריסת הרגל בשוק התעופה האזרחית. קו הייצור של המטוס פעל במשך כעשרים שנה.
מטוסי השחף, המבוססים על ווסטווינד, פועלים בשירות חיל האוויר הישראלי בגף סיורי ים של הטייסת הבינלאומית.

פיתוח המטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנונו של הווסטווינד מתבסס על תכנון של חברת Aero Commander למטוס סילוני בשם Jet Commander אשר התבסס בעצמו על מטוס קודם של אותה חברה שהיה בעל שני מנועי מדחף (ונקרא, כמו החברה, Aero Commnder). ה-Jet Commander טס לראשונה ב-2 בינואר 1963 (תחת השם Aero Commander 1121 Jet Commander) ולאחר תקופת מבחן נכנס לייצור סדרתי ונמסר ללקוחות החל בשנת 1965. זמן קצר לאחר מכן נרכשה חברת Aero Commander על ידי חברת רוקוול, שלה היה כבר מטוס מנהלים דומה - ה-Rockwell Sabreliner ונאסר עליה לייצר את שני המטוסים במקביל בשל חוקים נגד מונופול. ברוקוול הוחלט למכור את הזכויות על הג'ט קומנדר והתעשייה האווירית רכשה אותן בשנת 1968. בתעשייה האווירית יוצרו 150 מטוסים על פי התכנון המקורי כדי למלא את ההזמנות שעליהן התחייבה חברת Aero Commander, ואז פנו מהנדסי החברה לשיפור התכנון. הם האריכו את גוף המטוס והוסיפו לו מכלי דלק בקצות הכנף. זמן קצר לאחר תחילת הייצור של הדגם הוחלפו מנועי הטורבו סילון במנועי טורבו מניפה חסכוניים יותר. היה זה הווסטווינד הראשון.

בשנת 1980 עבר המטוס מקצה שיפורים ותוכננה עבורו כנף חדשה והוספו לו כנפונים בקצות הכנף. פנים המטוס עבר שינוים רבים נוספים, והמטוס קיבל את השם Westwind II. המטוס האחרון ירד מפס הייצור בשנת 1987, לאחר ש-244 מטוסים נבנו.

סי-סקאן/שחף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס השחף של חיל האוויר

שחף הוא הכינוי בצה"ל למטוס סיור ימי סילוני מדגם "סי-סקאן" המבוסס על הווסטווינד מתוצרת התעשייה האווירית.

המטוס מופעל עבור חיל הים הישראלי על ידי חיל האוויר מאז שנת 1978. חיל הים החל להפעיל את המטוס בעקבות הפיגוע במלון סבוי בתל אביב במרץ 1975, שבו שמונה מחבלים חדרו בסירת גומי לחוף הים של ת"א.

המטוס מסוגל לגלות ולזהות מטרות ממרחק רב, כמו כן למטוס יכולת גילוי צוללות. [1]במטוס שני חלונות דמויי בועה, משני צידי הגוף, המאפשרים זווית ראיה גדולה יותר מאשר בחלונות מקובלים, למטרת זיהוי עין של מטרות על ידי צופים. מטוסי השחף מאוישים על ידי "גף סיורי ים" הכפוף לשייטת ספינות הטילים ומוטסים על ידי חיל האוויר, לפי המשימות הנקבעות על ידי חיל הים.

את המטוס מפעילים שבעה אנשי צוות: קברניט, טייס משנה ונווט מחיל האוויר ומפקד משימה ושלושה חיילים מחיל הים. מפקד המשימה הינו קצין בוגר קורס חובלים או קורס קציני שליטה בחיל הים. לאחרונה הוחלט בחיל האוויר על פרויקט "מתיחת פנים לשחף" בשיתוף חיל הים בו יקבל השחף שדרוג רציני במערכותיו השונות מה שיתרום לשיתוף פעולה מתמשך של המטוס בין חיל הים והאוויר. במסגרת השדרוג יותקנו במטוסי השחף מערכות תצפית חדשות, מערכות שליטה ותקשורת, שיפורים במכ"ם, וכן חליפת מערכות תקשורת חדשה שתאפשר לאנשי חיל האוויר לשוחח בחופשיות עם סיירי הים. עוד חידוש בפרויקט יביא לשיפור בתחום הנדסת האנוש: מפעילי המערכות של חיל הים והנווט היושבים בתא הנוסעים ייהנו ממסדי ציוד חדשים, שיחליפו את השידות הקיימות.

נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מהירות מרבית: 360 קשר
  • רום מרבי: 14,800 מטר
  • טווח: 3,218 ק"מ
  • צוות: 3 צוות אוויר, 4 אנשי חיל הים.
  • מנועים: 2 מנועי טורבו-מניפה מסוג Garret Airesearch 731-3-1G
  • מספר מקסימלי של נוסעים (בתצורת מטוס-מנהלים): 10
  • אורך תא הנוסעים: 186 אינץ'

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי אתר חיל הים [1]