אבינועם גרנות

אבינועם גרנות

לידה	1948 חולון, פלשתינה (א"י)
פטירה	22 במאי 2021 (בגיל 73 בערך)
מדינה	ישראל

אבינועם גרנות (1948 - 22 במאי 2021) היה איש חינוך ואיש ציבור ישראלי.

ראשית דרכו

אבינועם גרנות נולד ב-1948 בחולון לאשר גמרמן ואסתר לבית סגל, אשר עלו לארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20 והיו ממקימי שיכון "סולל בונה" בחולון (חלק מקריית עבודה). אביו היה מוותיקי חברת "סולל בונה" ומאנשי ארגון "ההגנה". אמו הייתה מורת השפה העברית לעולים חדשים, מהראשונות בפרויקט הלאומי להנחלת הלשון. גרנות היה אח צעיר למשה.

גרנות גדל בחולון. היה בוגר תיכון "קוגל". מגיל צעיר נמשך אל הפעילות בתנועת "הנוער העובד והלומד" בקן חולון (שבשנות ה-50 עדיין השתייך לתנועה המאוחדת). בגיל 17–18 שימש כמזכיר קן צעיר, וערך את עלון הקן; במסגרת זו ייחד ב-1965 גיליון שלם לתחקיר על התנהלות מפא"י במערכת הבחירות לכנסת, וקרא לחברי התנועה שלא לסייע עוד למפלגה בתעמולת הבחירות.

ביחד עם חברים הקים את גרעין "הבשור", שיועד לחיזוק קיבוץ אורים שבנגב והתגייס לנח"ל. עם סיום הטירונות פרצה מלחמת ששת הימים, והוא השתתף בקרב על מוצבי תאופיק. לאחר המלחמה נטל חלק בהקמת סיירת הנח"ל בחצי האי סיני ולאורך תעלת סואץ (סיירת ביר תמאדה). באותה עת הוביל, כמזכיר הגרעין, מהלך של התגייסות גרעין "הבשור" לתקופת משימה חינוכית חברתית בבית שמש ובמושבים באזור, כולל הארכת תקופת שירות החובה בחצי שנה. בתום תקופת שירת בפלוגת מ"כים בגדוד הנח"ל המוצנח.

לאחר השירות הצבאי

ב-1969 שירת כמרכז קן בורוכוב בגבעתיים. בתפקיד זה קידם את איחודם של שני הקִנים באותו הבניין – קן בורוכוב איחוד וקן בורוכוב מאוחד. ניהל עם קבוצת מדריכים מאבק מול הנהגת התנועה לביטול ההפרדה שהייתה נהוגה בתנועת הנוער העובד והלומד בין "היישוב החדש" ו"היישוב הוותיק".

בהמשך הצטרף אל חבריו בקיבוץ אורים ועבד במטעים. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ב-1973 נמנה עם הכוח המוטס שכבש את מוצבי החרמון בתום המלחמה. עם סיום לימודי היסטוריה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים החל ללמד בבית הספר האזורי ההתיישבותי "אשל הנשיא". בשנים אלה החל לפתח את הלמידה החקרנית ופרויקט הספרייה כמרכז משאבים, תוכנית שהעביר לימים אל בית הספר "אליאנס" בתל אביב, ביחד עם ספריית בית אריאלה. נאבק עם אחרים על שילובם של ילדי עומר ב"אשל הנשיא".

מ-1979 כיהן כמזכיר החטיבה החינוכית של תנועת הנוער העובד והלומד ובחלק מהתקופה כיהן גם כמזכ"ל התנועה. פיתח יחד עם אגף הנוער והנח"ל ובעידוד הרמטכ"ל רפאל איתן את רעיון "חוות ההכשרה העירונית" – מודל שהחל בחיפה. המודל העירוני התפתח במקביל לירידת מספרם של גרעיני ההתיישבות, והביא לבסוף להקמת תנועת הבוגרים כיעד הגשמה אלטרנטיבי לקיבוץ. פעל למען איחוד שתי התנועות הקיבוציות – הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים – ליצירת התנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם). ב-1980, לאחר שחזר לקיבוצו, נמנה עם מייסדי "מחנה רבין" שקידם את בחירתו של האחרון לראשות המפלגה. ב-1981 נבחר לוועידת מפלגת העבודה מטעם מחוז הקיבוצים.

ניהול חינוכי

בין השנים 1983–1987 ניהל את בית הספר השש-שנתי "כפר סילבר". בהמשך יצא עם משפחתו לשליחות בקהילה היהודית של סינסינטי, אוהיו. בנה בין היתר מערך הסברה על ישראל לאור אירועי האינתיפאדה הראשונה^{[דרושה הבהרה]}. לאחר שובו מהשליחות כיהן כמנהל קריית החינוך של יפו (עירוני ז'). ב-1991 החל לכהן כמנהלו הראשון של תיכון מטרו ווסט ברעננה. טיפח את שיטת הבחירה של מקצועות התמחות, אשר החליפה את שיטת "כיתת מגמה". בתיכון נפתח מרכז לטיפול בלקויי למידה. כבוגר קורס המנהלים הראשון במכון הרטמן, שילב כמקצוע לימוד בסיסי את תחום "תרבות ישראל". באותה תקופה השתתף בצוות ההיגוי שעיצב את המינהל לחינוך ערכי במשרד החינוך. מיד לאחר רצח יצחק רבין יזם גרנות ביחד עם ראש עיריית רעננה זאב בילסקי את קריאת קריית החינוך הכוללת את תיכון "מור" מטרו ווסט, תיכון אמי"ת "רננים", היכל הספורט ומרכז האמנויות, על שמו של יצחק רבין. באותה שנה, בצל המחלוקת בחברה הישראלית, יזם מערך פעילות מגשרת בין תלמידי התיכון לבין אולפנת "להבה" וישיבת "קדומים" שבשומרון.

בשנת 1998 יצא לשליחות שנייה מחוץ לישראל, כמנכ"ל בית הספר העברי "מגן דוד" במקסיקו סיטי. עסק בחידוש תוכניות לימודי העברית והקמת מרכז מורשת יהדות חלב. הכנסת בית הספר לתוכנית הבינלאומית IBO זיכתה אותו בתו תקן בינלאומי כבית ספר מעודד חקר, העמקה במקורות מורשתו של התלמיד, וסף כניסה אוטומטית למרבית האוניברסיטאות החשובות בעולם^{[דרושה הבהרה]}. לקראת תום השליחות השתתף יחד עם צוות מחנכים בניסוח מסמך רעיון הקמת בית ספר בינלאומי בירושלים להוראת ערכי הסובלנות למדריכים ומחנכים בני שלוש הדתות המונותיאיסטיות. המסמך, שנכתב בעברית, ערבית, ספרדית ואנגלית, הופץ בקרב קובעי מדיניות, אך המהלך הופסק עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000.

בשנת 2000 החל לכהן כמנהלו הראשון של תיכון "אביב" ברעננה. את בית הספר בנה כשני אשכולות: אשכול של מגמות בתחומי המדעים, ואשכול המגמות אמנות פלאסטית ותיאטרון. בענפי הספורט מתמחה התיכון בכדורעף וכדורגל. פיתח מסלולים לתלמידים מתקשים במיוחד שהיו בסיכון של נשירה.

בשיאה של האינתיפאדה השנייה ייסד גרנות ביחד עם אחרים את הפורום הארצי של המחנכים לכבוד האדם והסובלנות. בפורום היו חברים מכשישים בתי ספר, בהם בתי ספר ממלכתיים, ישיבות ובתי ספר מהמגזר הערבי. הפורום הארצי פעל בחסות מטה קרמניצר שנהר במשרד החינוך.

הקמת תנועת "כפר סבא מתחדשת"

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2003 הקים את התנועה "כפר סבא מתחדשת", והתמודד על ראשות העיר. מצעהּ של התנועה החדשה התמקד באיכות השלטון בעיר, בקידום החינוך וברעיון "עיר ירוקה". בין מובילי התנועה היו האלוף במיל' משה נתיב, פרופ' יצחק שנל ועוד. גרנות נבחר למועצת העיר וכיהן כיו"ר ועדת החינוך וכמחזיק תיק החינוך. במהלך הקדנציה השתתף במאבק על מזעור נזקי כביש 531, המשיק לחלקה הדרומי של העיר. יזם עם פרופ' שנל את הקמת המועצה לפיתוח בר-קיימא בעיר. במהלך הקדנציה עבר לאופוזיציה ויצר עם גיא בן גל ואמיר גבע את סיעת "הירוקים". סיעה זו הגדילה בבחירות 2008 את כוחה ל-4 מושבים אולם גרנות לא התמודד אז.

ראש מינהל החינוך בחולון

מינואר 2004 כיהן כראש מינהל החינוך של חולון עד לסוף שנת 2010. התמקד בקידום הישגי התלמידים בעיר. אחוז הזכאים לבגרות בעיר עלה באותן שנים מ-55.6% ב-2004 ל-70% ב-2010. בשורה של מהלכים שהוביל נבלמה עזיבת תלמידים אל בתי ספר מחוץ לחולון, הוקמה ישיבת בני עקיבא לציבור הממלכתי דתי, ונפתחו מסלולי מצוינות. בעבודה משותפת עם ראש העיר ששון הוביל גרנות את הקמת (מרכז אבחונים וטיפולים רשותי ואת מרכזי המהו"ת הבית-ספריים. בתקופה זו הייתה חולון לשדה של ניסויים חינוכיים והטמעת פיילוטים של משרד החינוך: הטמעת ניסוי דוברת ליום לימודים ארוך, הטמעת תוכנית "אופק חדש" בממדים עירוניים, פיתוח מודל אשכולות הגנים, פיתוח גני ילדים בתוכנית צומחת, תכנון ובניית שני בתי ספר במתכונת חדשנית (בית הספר "יצחק שמיר" ובית ספר שני לקריית אילון), ומשנת 2010 – כניסה לפיילוט יישום דו"ח דורנר לחינוך המיוחד.

גרנות טיפח תפיסה חינוכית הדוגלת ב"חינוך מבוקר עד ערב" – יצירת רצף ומתכונת עבודה משותפת בין מערכות החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי. התפיסה ניזונה מתוכנית אב לחינוך שנכתבה על ידי צוות בראשותו, "חולון 2015", אשר כללה פעילות משותפת של מינהל החינוך, רשת קהילה ופנאי ובתי התרבות. בין היתר הוקמה רשת של בתי ספר מוזיקליים יסודיים בהנחיה והובלה של מרכז המוזיקה "שטיינברג", והוטמעה תוכנית התחדשות יהודית ישראלית ל-5,000 תלמידים, ב-6 בתי ספר עם מרכזים קהילתיים, מרכזי נוער ועמותת "פנים". התוכנית המערכתית הרחבה ביותר בתקופת הכהונה של גרנות היא "יש דרך", עם מכללת סמינר הקיבוצים בראשות ד"ר יוסי אסף, שראשיתה ב-2004. תוכנית זו הפעילה מאות סטודנטים בשנה בכלל מערכת החינוך של חולון, והטמיעה גישות ושיטות הוראה וחינוך שהביאה עמה המכללה. בין היתר ניתן לציין את ניסוי הגן ההומניסטי בהדרכת פרופ' נמרוד אלוני ואת קשרי העבודה עם בית הספר לאמנויות הבמה בראשות איציק ויינגרטן. במקביל לתוכנית "יש דרך" הוביל גרנות שיתוף פעולה בין מערכת החינוך העירונית ומכללת "תלפיות" של החינוך הממלכתי-דתי, כולל מעברה הפיזי לתוך חולון. בשנים אלה הוביל גרנות את כניסת תוכנית "מצוינות 2000" לכיתות ז'-ח', הכפלת מספר מסגרות הכיתות התומכות (אגף שח"ר) בתיכונים, חיזוק המבנה השש-שנתי הרציף בבתי הספר העל יסודיים, הקמת כיתות "נחשון", חיזוק פרויקט עירוני של הכנה לגיוס ועידוד הגיוס לצה"ל, והטמעת פרויקט "חותם" לשילוב בוגרי אוניברסיטאות בהוראה בבתי הספר. ב-2008 השיק גרנות את תוכנית החקר "הלל" (ראשי תיבות: התאמת למידה לאדם), וב-2009 השיק לראשונה עם צוות משימה את הקוד העירוני לכבוד הדדי, משמעת וגבולות. בתקופת גרנות, ב-2006, הוענק לראש העיר חולון פרס החינוך היישובי מטעם שרת החינוך. ב-2007 הוענק לחולון הפרס הארצי של יחידת הנוער המצטיינת.

בסוף 2010 הצטרף גרנות לקבוצת "טללים" בניהול שני תחומים במקביל: כמנכ"ל התיירות הנכנסת של קבוצות נוער וצעירים מרחבי העולם היהודי ("תגלית", "מסע", בתי ספר יהודיים וכו'), וכמפתח חטיבת תכנון וייעוץ אסטרטגי בחינוך.

ביוני 2017 הוגש נגד גרנות כתב אישום על פיו תקף גרנות מינית מספר בחורי ישיבות שאותם אסף ברכבו כטרמפ.

פיתוח וכתיבת חומרי לימוד, מאמרים וניירות עמדה

כותב ספרי לימוד במקצוע האזרחות מאז 1992. אחד מספריו הראשונים היה "לדעת דמוקרטיה", שנכתב ביחד עם שותפו ניסן נווה ויצא בהוצאת רכס. במקביל כתבו השניים ספר לימוד לתיכון בהוצאת "קידום". ב-2002 הוציא גרנות ספר אזרחות לחטיבות הביניים בשם "ישראל דמוקרטית" (הוצאת רכס).

בין תוכניות הלימוד שפיתח^{[דרוש מקור]}: תוכנית מגמה לבית הספר התיכון: "לימודי ממשל, מנהיגות ופוליטיקה" – תוכנית שאושרה על ידי האגף לתוכניות ייחודיות במשרד החינוך.

נפטר ב-22 במאי 2021, והובא למנוחות בבית העלמין פרדס חיים בכפר סבא . הותיר אחריו אישה, ג'וליה, ושלושה ילדים.

קישורים חיצוניים

• אבינועם גרנות, באתר "כפר סבא מתחדשת"
• הבלוג של אבינועם גרנות(הקישור אינו פעיל), באתר "תפוז אנשים"