לדלג לתוכן

אדארד סטארק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדארד (נד) סטארק
Eddard (Ned) Stark
שם ספר שיר של אש ושל קרח
תוכנית טלוויזיה משחקי הכס
הופעה ראשונה

בסדרת הספרים: "משחקי הכס", (1996)

בסדרת הטלוויזיה: "החורף מגיע", 2011
הופעה אחרונה

בסדרת הספרים: :"משחקי הכס", (1996)[1]

בסדרת הטלוויזיה: "ביילור", 2011 (בגילום שון בין)
"הדרקון והזאב", 2017 (בגילום רוברט אראמאיו)
יוצרים ג'ורג' ר. ר. מרטין
גילום הדמות שון בין (כמבוגר)
רוברט אראמאיו (כצעיר)
סבסטיאן קרופט (כילד)
מידע
סטטוס מת
גיל 36 (בעת מותו)
תאריך לידה 263AC, ווינטרפל
מקום לידה ווינטרפל עריכת הנתון בוויקינתונים
גזע בן אדם
מין זכר
מקצוע לורד וינטרפל, ריבון הצפון[2], ימין המלך
שיוך בית סטארק
דת האלים הישנים של היער
אזרחות שבע הממלכות עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה 299AC[3]‏/298AC[4]., הספט הגדול של ביילור, מעלה המלך
מקום פטירה King's Landing עריכת הנתון בוויקינתונים
סיבת המוות הוצא להורג על ידי סר אילין פיין, בהוראת ג'ופרי באראתיאון בעוון בגידה
דמויות קשורות
משפחה קייטלין (אישה), רוב (בן), סאנסה (בת), אריה (בת), בראן (בן), ריקון (בן), ג'ון שלג (ממזר[3]/בן מאומץ - אחיין[4]), ריקארד (אבא), בראנדון (אח), ליאנה (אחות), בנז'ן (אח)
חברים רוברט באראתיאון, ג'ון ארין, האולנד ריד
אויבים סרסיי לאניסטר, ג'יימי לאניסטר, ג'ופרי באראתיאון, פטייר בייליש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שון בין, המגלם את סטארק בסדרת הטלוויזיה משחקי הכס, 2015

לורד אדארד (נד) סטארק (באנגלית: Eddard "Ned" Stark) הוא דמות בדיונית המופיעה בסדרת הספרים "שיר של אש ושל קרח" מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין ובסדרת הטלוויזיה "משחקי הכס". נד, שמכהן כראש בית סטארק, לורד טירת ווינטרפל, ריבון הצפון וימין המלך רוברט באראתיאון, נחשב לאחת הדמויות הראשיות בסדרה, אף על פי שהוא מוצא את מותו כבר בסוף הספר הראשון. בעיבודה הטלוויזיוני של הסדרה, הוא מגולם על ידי שון בין שהועמד עבור תפקידו לפרס סאטורן לשחקן הראשי בסדרת טלוויזיה הטוב ביותר.

ביוגרפיה בדיונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באירועים הקודמים ל"משחקי הכס"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדארד היה בנו השני של לורד ריקארד סטארק ששימש כראש בית סטארק, שהוא אחד מבתי האצולה הגדולים בווסטרוז וכריבון הצפון בתקופת מלוכתו של אאיריז טארגאריין השני שכונה "המלך המשוגע". אחרי שאחותו של אדארד, ליאנה, שהייתה מיועדת להינשא לרוברט באראתיאון נחטפה על ידי ראיגאר טארגאריין, נסיך הכתר ובנו של המלך אאיריז, פתח רוברט במלחמה כנגד המלך אאיריז (שכונתה לימים "המרד של רוברט"), אשר במהלכה הוצאו להורג אביו ריקארד ואחיו הגדול בראנדון.

אדארד, שהצטרף למלחמה נשא לאישה את קייטלין טאלי, בתו של לורד הוסטר טאלי (שהייתה מיועדת לאחיו הגדול בראנדון), על מנת לחזק את הברית בין בית סטארק ובית טאלי. אחרי מותו של ראיגאר טארגאריין שנתפס כניצחונו של רוברט, רכב אדארד לדורן כדי לחפש את אחותו ליאנה, שם מצא אותה גוססת, עת ביקשה ממנו להבטיח לה דבר אותו מעולם לא חשף. בסיום המלחמה, הוכתר רוברט למלך שבע הממלכות ואדארד מונה לריבון הצפון וללורד ווינטרפל במקומו של אביו. עם שובו לווינטרפל, חזר אדארד עם בנו הממזר ג'ון שלג, דבר שערער את היחסים בינו לבין אשתו קייטלין שילדה במהלך המלחמה את בנם הראשון, רוב. אדארד מעולם לא חשף את זהות אימו של ג'ון, גם לא לקייטלין שניסתה להתעמת איתו כששמעה שמועות שאמו של ג'ון היא האצילה הדורנית אשארה דיין.[5]

כבנו השני של ריקארד, אדארד מעולם לא ציפה להפוך לאדון ווינטרפל. בשנת 289AC נלחם אדארד לצד רוברט כנגד המרד של בית גרייג'וי. לאחר המצור על פייק וכניעתו של באלון גרייג'וי, לקח אדארד כשבוי את הבן היחיד שנותר לבאלון, תיאון. למרות שאדארד ניסה לגדל את תיאון כאחד מבניו, תיאון תמיד הרגיש שאדארד התייחס אליו בקרירות.

ב"משחקי הכס"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מותו הפתאומי של ג'ון ארין, המלך רוברט מגיע לווינטרפל ומציע לנד את תפקיד יד המלך. אדארד מקבל את ההצעה כמו גם את הצעת האירוסים של בתו סאנסה לג'ופרי. אחרי שבראן נופל מהחלון ונכנס לקומה, יוצא אדארד דרומה במשלחת המלכותית למעלה המלך ביחד עם בנותיו סאנסה ואריה. אחרי תקרית בין אריה והנסיך ג'ופרי במהלכה נימיריה, הזאבה של אריה נשכה את ג'ופרי ומאחר שנימיריה לא נמצאה, דורשת סרסיי את מותה של הזאבה של סאנסה, ליידי. אדארד מבקש שתינתן לו האפשרות להוציא בעצמו את הזאבה להורג ואחרי שעושה זאת, הוא שולח את הגופה שלה לקבורה בווינטרפל.

במהלך תפקידו, אדארד מזדעזע לגלות שהכתר מצוי במצב של חובות רבים בשל הפזרנות של רוברט, וזאת חרף הניסיונות של ארין והמועצה הקטנה לרסן אותם. רוברט רוצה לקיים טורניר גדול לכבוד מינויו של אדארד ליד המלך, למרות מחאותיו של אדארד על המחיר והנזק הכללי שטורניר כזה יגרום.

כאשר מגיעות שמועות שדאינריז טארגאריין נישאה לחאל דרוגו ונמצאת בהריון דורש המלך רוברט להרוג אותה מתוך שנאה לבית טארגאריין לאור אירועי העבר. אדארד מתנגד לדבר ומוותר על תפקידו כיד המלך כמחאה. לפני עזיבתו את מעלה המלך, אדארד מותקף על ידי ג'יימי לאניסטר וזאת משום שאשתו קייטלין אסרה את אחיו, טיריון בחשד לניסיון התנקשות בבנם בראן. אדארד נפצע באופן קשה ברגלו ובזמן שהוא משתקם, המלך רוברט מוחל לו ומחזיר אותו בחזרה לתפקיד יד המלך שלו.

אדארד מנסה לחקור את נסיבות מותו של ג'ון ארין ומגלה שבתקופה הקודמת למותו הרבה להיפגש עם סטאניס באראתיאון, אחיו של המלך רוברט ושביקר אחדים ממזריו של רוברט. לתדהמתו, הוא מגלה ששלושת ילדיו החוקיים לכאורה של המלך רוברט הם למעשה תוצר של גילוי עריות בין סרסיי ואחיה ג'יימי. אדארד מתעמת עם סרסיי על הדבר ואומר לה לעזוב את מעלה המלך, בטרם יספר למלך רוברט. כתגובה, סרסיי גורמת בעקיפין למלך רוברט להשתכר והוא נפצע בתאונת ציד. בעוד רוברט שוכב על ערש דווי, אדארד מתכנן לפנות לאחיו השני של רוברט, סטאניס כדי להציע לו את הכס. בייליש מציע לאדארד את התמיכה של משמר העיר, אך זה בוגד בו כשרוברט מת וחובר לסרסיי שכולאת את אדארד בעוון בגידה.

מאוחר יותר, ואריז מבקר את אדארד בצינוק ומודיע לו שאם יתוודה על בגידה יוכל להינצל ולהצטרף למשמר הלילה. אדארד תחילה מסרב, אך אחר כך מסכים לשקר ולוותר על הכבוד שלו לטובת שלומה של בתו סאנסה, שנמצאת בידיים של הלאניסטרים. הוא מתוודה על מעשיו בפני ההמון בספט הגדול של ביילור, אבל להפתעת כל הנוכחים ההתוודות לא מספיקה וג'ופרי מחליט להוציא אותו להורג. סר אילין פיין עורף את ראשו של נד בפקודת ג'ופרי באמצעות חרבו של נד, קרח. מאוחר יותר, ג'ופרי מציב את ראשו של נד על כידון ומכריח את סאנסה לצפות בו.

אזכורים מאוחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר השני בסדרה, "עימות המלכים", מורה טיריון לאניסטר שממונה זמן קצר לפני כן לימין המלך החדש להסיר את ראשו של נד מהכידון ולשלוח את עצמותיו לליידי קייטלין סטארק בנהרן. קייטלין מבקשת מאחד משומריה להעביר את עצמותיו של נד בחזרה לווינטרפל דרך חפיר קאילין, כדי שיוכלו לקבור אותו לצד אביו, אחיו ואמו בקריפטה. עם זאת, מעט אחרי כן בני איי הברזל משתלטים על חפיר קאילין ולא ידוע אם עצמותיו הספיקו לעבור לקבורה או שנפלו לידי בית גרייג'וי.

בסדרת הטלוויזיה החזרת עצמותיו של נד התבצעה באופן שונה - בדרכו למחנה של רנלי באראתיאון, לורד פיטר בייליש מעביר לקייטלין סטארק את העצמות כ"מתנה". במקרה זה העצמות אכן הגיעו לוונטרפל ונד נקבר לצד אחותו ומאוחר יותר נקבר בנו ריקון בסמוך אליו.

בהמשך הסיפור, במהלך האימונים של בראן בדרכו להפוך לעורב בעל שלוש העיניים הוא רואה חיזיון בו אביו מדבר עם אמו קייטלין ומבקש ממנה למחול לו על ג'ון ולגדל אותו כאח שווה לרוב. בסדרת הטלוויזיה מופיעים מספר חזיונות נוספים, בעיקר מצעירותו של נד אשר מגולם על ידי השחקן רוברט אראמאיו. בין החזיונות המופיעים בסדרת הטלוויזיה ניתן למנות את הרגע בו אדארד מוצא את ליאנה מדממת למוות לאחר שילדה את בנה, אאיגון טארגאריין ומבקשת ממנו לשמור עליו ברגעיה האחרונים.

אדארד נחשב לאדם של כבוד הפועל מתוך עקרונות של צדק בסבלנות ובאצילות. הוא תמיד פעל ברוגע, גם אם הוא או אחד האנשים שאהב היו בסכנה. אדארד נהג לפעול על פי עקרון "האדם שקובע את גזר הדין הוא זה שיניף את החרב" ונהג שלא לשפוט בנים על מעשי אבותיהם. הוא הצליח להנחיל את המורשת שלו לרוב ולג'ון שנראה שגם הלכו בעקבותיו.

אדארד היה אב טוב לכל בניו והייתה לו מערכת יחסים קרובה ואבהית אפילו עם בנו הממזר ג'ון שלג ועם תיאון גרייג'וי. הוא היה גם בעל משמעות רבה עבור אריה, ונראה שהיה מהמעטים שיכלו לא רק לסבול את המנטליות ההרפתקנית שלה, אלא גם לעודד אותה להילחם ולתמוך בה. נוסף לכך, אדארד נחשב גם לאחד הלוחמים המיומנים ביותר בווסטרוז, הן מבחינה אסטרטגית והן בקרב פנים אל פנים. אדארד הרג בקרב את סר גרולד הייטאוור במהלך המרד של רוברט וכן הצליח לעמוד כנגד ג'יימי לאניסטר, אם כי בספרים אדוארד איננו מתואר כלוחם דגול ומעולם לא נלחם מול ג'יימי לאניסטר, אך עדיין נחשב ללוחם מיומן והצליח לשרוד שתי מלחמות.

בספרים, אדארד מתואר כאדם בעל זקן אפור, עם שיער חום ועיניים אפורות, שנראה מבוגר מגילו למרות שהוא בשנות השלושים לחייו. הוא נמוך יותר מאחיו הגדול, בראנדון, ומאמין באלים הישנים.

בעיבוד הטלוויזיוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2007 רכשה HBO את הזכויות של "שיר של אש ושל קרח" של מרטין כדי לעבד אותה לסדרת טלוויזיה. כאשר החלה הפקת הפיילוט ב-2009, הוכרז שון בין כאחד הליהוקים הראשונים וכזה שעתיד לגלם דמותו של אדארד סטארק. דמותו של אדארד התנשאה על גבי כל הפרסומות והטריילרים של הסדרה והוא שווק כ"דמות הראשית". כמו ברומן המקורי, ראשו של נד סטארק נערף בפרק התשיעי של הסדרה, "ביילור", דבר שגרם הלם רב וביקורות רבות. ג'יימס היברד מאתר האינטרנט אנטרטיינמנט ויקלי שיבח את תפקידו של בין וציין כי

"זו כנראה הפעם הראשונה שסדרת דרמה אמריקאית הורגת את הדמות הראשית שלה בעונה הראשונה כחלק מתוכנית העל היצירתית שלה... עדיין לא עשו זאת... אתה לא מלהק כוכב, מעמיד אותו בתחנות אוטובוס ובמודעות המגזינים המשווקות את הסדרה, גורם לצופים לשקוע עמוק בסיפור שלו וזורק אותו תשע פרקים מאוחר יותר רק בגלל שניתן לטעון שזה הופך את הסיפור קצת יותר מעניין".[6]

המקור באנגלית
"This is probably the first time a U.S. drama series has ever killed off its main character in the first season as part of its master creative plan … it's just … not done. You don't cast a star, put him on bus stops and magazine ads marketing the show, get viewers all invested in his story, and then dump him nine episodes later just because it arguably makes the story a bit more interesting".

היברד חזר על ההצהרה של המפיקים כי "המהלך קובע תקדים דרמטי לתוכנית - אף אחד לא בטוח". הוא כינה את הצעד הזה כ"מסוכן", שכן התוכנית יכולה להפסיד את הצופים שעוקבים אחריה בגלל בין, אבל שהדבר עשוי למשוך אחרים שיתרשמו מהנועזות של הצעד הזה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אדארד סטארק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מאוזכר בספרי ההמשך
  2. ^ Warden of the North
  3. ^ 1 2 בספרים.
  4. ^ 1 2 בעיבוד הטלוויזיוני.
  5. ^ בעיבוד הטלוויזיוני התברר שג'ון הוא למעשה בנם של ראיגאר טארגאריין וליאנה סטארק, אחותו של אדארד, אך הדבר לא קיבל תוקף רשמי בסדרת הספרים.
  6. ^ Hibberd, James (12 ביוני 2011). "Game of Thrones recap: The Killing". Entertainment Weekly. p. 7. נבדק ב-7 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
שיר של אש ושל קרח מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין
משחקי הכס עימות המלכים סופת החרבות משתה לעורבים ריקוד עם דרקונים רוחות החורף
(טרם יצא לאור)
חלום של אביב
(טרם יצא לאור)