דאדלי מור
דאדלי מור, 1975 | |
לידה |
19 באפריל 1935 האמרסמית', הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
27 במרץ 2002 (בגיל 66) פליינפילד, ארצות הברית |
מקום קבורה | בית הקברות הילסייד |
שם לידה | Dudley Stuart John Moore |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
תקופת הפעילות | 1961–2002 (כ־41 שנים) |
מקום לימודים | מודלין קולג' |
בן או בת זוג |
|
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
דאדלי סטיוארט ג'ון מור (באנגלית: Dudley Stuart John Moore; 19 באפריל 1935 - 27 במרץ 2002) היה שחקן קולנוע, קומיקאי, מלחין ומוזיקאי אנגלי. זכה בפרס גראמי, בשני פרסי פרסי טוני ובשני פרסי גלובוס הזהב על תפקידיו בסרטים "מיקי ומוד" ו"ארתור" עליו גם היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מור נולד וגדל בפרבר דגנהאם שבמזרח לונדון למשפחה במעמד הפועלים[1]. כדי לברוח מבעיותיו האישיות שנבעו מגובהו הנמוך ורגלו הקצרה הפך מור בגיל שש לנער מקהלה וניגן על פסנתר וכינור. עם השנים הפך לפסנתרן מוכשר, ניגן בפני קהל בכנסיות ובחתונות[1].
למד בתיכון המקומי שבדגנהאם והצטיין בתחום המוזיקה. כישורו המוזיקלי העניק למור מלגה ל"מכללת מגדאלן" שבחסותה של אוניברסיטת אוקספורד. בעת שלמד מוזיקה והלחנה, עבר מור גם לתחום המשחק והופיע לצד אלן בנט במופעי בידור באוניברסיטה. בנט המליץ על מור למופע הקומי "מאחורי השוליים", המופע בהשתתפותם זכה להצלחה בבריטניה וגם בארצות הברית, מור שהופיע לצידם של בנט, ג'ונתן מילר ופיטר קוק זכה איתם בפרס הטוני בשנת 1963.
מור החל להתעניין בג'אז והפך להיות פסנתרן ג'אז ומלחין, בתחילת דרכו כמוזיקאי עבד עם אומני הג'אז ג'ון דקוורת' וקליאו ליין. בתחילת שנות ה-60 הקים את "שלישיית דאדלי מור" ביחד עם עוד ארבעה נגנים, הלהקה ערכה בעיקר הופעות ארציות וטלוויזיוניות. מור הושפע מאמני הזא'נר הגדולים אוסקר פיטרסון וארול גארנר.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר גיחה קצרה לניו יורק חזר מור לבריטניה כדי להופיע ב-1965 לצד הקומיקאי פיטר קוק בסדרה הקומית "לא רק... אבל גם". בסדרה כיכבו השניים בתפקידים הראשיים והתפרסמו בעיקר בזכות בתור הצמד "פיט ודאד". מור וקוק חלקו באותה שנה פרס באפט"א על עבודתם. השניים כיכבו לאחר מכן גם בקומדיות הבריטיות המצליחות "הקופסה השגויה" בתור ג'ון ומוריס דודיו של מייקל פינסבורי (מייקל קיין) ו"הרי את מכושפת לי" שם גילמו מור את הטבח סטנלי מון שמוכר את נשמתו לשטן (קוק) בתמורה לשבע משאלות, מור גם הלחין את פסקול הסרט. ב-1972 השתתף בגרסה מוזיקלית מהנאמנות ביותר לרומן המפורסם "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות". בשנת 1974 רשם מור הצלחה ענקית עם שותפו קוק, השניים זכו בפרס הטוני ובפרס גראמי על עבודתם המקצועית והמוזיקלית במחזה "ערב טוב"[1].
לקראת סוף שנות ה-70 עבר מור להתגורר בהוליווד, ב-1978 הופיע לראשונה בהפקה קומית אמריקאית "תרגיל לבלשית מתחילה". על תפקיד הבכורה שלו בהוליווד קיבל מועמדות לפרס גלובוס הזהב לתפקיד קומי. את פריצתו הגדולה עשה מור ב-1979 בתפקיד הראשי של המוזיקאי המזדקן ג'ורג וובר בקומדיה של בלייק אדוארדס "10", מור הועמד בפעם השנייה על הופעתו הקומית בסרט לפרס גלובוס הזהב. ב-1981 שיחק מור בלהיט הקומי "ארתור" בדמותו של הפלייבוי העשיר והשיכור ארתור באך. הועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר וזכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן בתפקיד קומי/מוזיקלי.
ב-1982 שיחק בסרט "שישה שבועות" לצדה של מרי טיילר מור[2].
מור הנחה בשנת 1983 את טקס האוסקר ביחד עם לייזה מינלי, וולטר מתאו וריצ'רד פריור. היה מועמד לפרס גלובוס הזהב על הפסקול שסיפק לסרט "שישה שבועות". ב-1984 זכה מור בפרס גלובוס זהב נוסף בזכות תפקידו כמיקי, שדר הטלוויזיה בקומדיה "מיקי ומוד"[3]. ב-1985 גילם את השדון היצירתי פאטץ' בקומדיית חג המולד שוברת הקופות "סנטה קלאוס: הסרט".
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מור חווה ארבע מערכות נישואים עם בורגן ליין, השחקניות סוזי קנדל וטיוזדיי וולד (ממנה למור ילד אחד בשם פטריק) וניקול רוטשילד (ממנה למור ילד אחד בשם ניקולס). מור שמר על יחסים טובים עם נשותיו לשעבר ליין, קנדל ווולד, אך נטר טינה לאשתו הרביעית ניקול רוטשילד איתה ניהל גירושים קשים בעת שהיה חולה, רוטשילד אף הגישה תלונה כנגד מור בטענה שהכה אותה. למור גם הייתה מערכת יחסים רומנטית עם לייזה מינלי
בשנת 1997 עבר מור ניתוח מעקפים בלונדון, לאחר מספר אירועי מוח בהם לקה. ב-1998 הצהירה אשתו רוטשילד שמור מחכה למותו, אך טענות אלו נשללו על ידי אשתו הראשונה.
ב-1999 הודיע לראשונה שהוא סובל ממחלה ניוונית חשוכת מרפא של מערכת העצבים המרכזית הנקראת progressive supranuclear palsy (PSP). המחלה פגעה בכושר הדיבור ובתנועתיות שלו. כתוצאה ממנה לקה בדלקת ריאות ממנה נפטר[4].
ב-2001 קיבל מור את תואר מסדר האימפריה הבריטית, למרות מצבו הבריאותי הקשה הגיע לטקס ההוקרה.
מור נקבר ב"בית הקברות הילסייד" שבעיירה סקוטץ' פליינס, ניו ג'רזי.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקופסה השגויה (1966)
- הרי את מכושפת לי (1967)
- חדר השינה (1969)
- מונטה קרלו או מאסר (1969)
- הרפתקאות אליס בארץ הפלאות (1972)
- תרגיל לבלשית מתחילה (1978)
- 10 (1979)
- משה והרשל'ה (1980)
- ארתור (1981)
- שישה שבועות (1982)
- חולה אהבה (1983)
- שלך בבגידה (1984)
- קומדיה רומנטית (1984)
- מיקי ומוד (1984)
- הגנה עצמית (1984)
- סנטה קלואס: הסרט (1985)
- אבא רד ממני (1987)
- כוסית לארתור (1987)
- ההרפתקאות של מילו ואוטיס (1989)
- רעיון מטורף (1990)
- תאשימו את נער המלון (1992)
- מייטי קונג (1998)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דאדלי מור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- דאדלי מור, באתר AllMovie (באנגלית)
- דאדלי מור, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- דאדלי מור, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- דאדלי מור, באתר AllMusic (באנגלית)
- דאדלי מור, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- דאדלי מור, באתר Discogs (באנגלית)
- דאדלי מור, באתר Songkick (באנגלית)
- דאדלי מור, באתר Genius
- דאדלי מור, באתר SecondHandSongs
- דאדלי מור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- דאדלי מור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 אורי קליין, דאדלי מור 2002-1935, באתר הארץ, 28 במרץ 2002
- ^ איזה לאקומיה זוהרת - "שישה שבועות" (ארצות הברית 1982), "העולם הזה", גיליון 2379 מ-6 באפריל 1983, עמוד 61
- ^ אורי קליין, המלצה - מיקי ומוד, סינמה 2, 18:10, באתר הארץ, 6 במאי 2004
- ^ מת השחקן דאדלי מור, באתר ynet, 28 במרץ 2002