דלקת קרום המוח

דלקת קרומי המוח
Meningitis

תרשים המתאר של שלושת הקרומים במערכת העצבים המרכזית: קרום קשה, קרום עכבישי וקרום עדין
תחום	נוירולוגיה
מיקום אנטומי	קרומי המוח
גורם	Streptococcus pneumoniae, נגיף, המופילוס אינפלואנזה, Neisseria meningitidis, דליפת נוזל שדרה מהגולגולת, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
תסמינים	כאב ראש, פוטופוביה, meningeal syndrome, בחילה, חום, הקאה
טיפול	פלוקלוקסצילין אמיקצין minocycline צפטריאקסון 5-fluorocytosine DL-ofloxacin
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	article/232915
DiseasesDB	22543
MeSH	D008581
MedlinePlus	000680
סיווגים
ICD-10	G00–G03

דלקת קרומי המוח (מיוונית: μῆνιγξ - ממברנה, או קרום + הסיומת itis- שמשמעותה דלקת) דלקת עוצבה ומנינגיטיס היא מחלה דלקתית חריפה של הקרומים הרכים של המוח וחוט השדרה, הנגרמת בעיקר בשל זיהום חיידקי ונגיפי, אולם במקרים מסוימים גם ממיקרואורגניזמים אחרים דוגמת פטרייתי וטפילי ולעיתים נדירות גם כתוצאה ממחלות לא זיהומיות ומשימוש בתרופות מסוימות. דלקת קרום המוח נחשבת למחלה מסכנת חיים שדורשת התערבות רפואית מיידית.

הגורמים לדלקת קרומי המוח

עיקר דלקות קרום המוח נגרמות כתוצאה מזיהום של מיקרואורגניזמים ממקור חיידקי ונגיפי. במקרים מסוימים המחלה עלולה להתפתח כתוצאה מזיהום פטרייתי וטפילי, ולעיתים נדירות כתוצאה משימוש בתרופות מסוימות ועל רקע מחלות לא זיהומיות מסוימות. המונח דלקת אספטית של קרום המוח (Aseptic meningitis) מתייחס למצב בו לא נמצאה עדות לנוכחות חיידקית במוקד הדלקת. לכן מונח זה מתייחס לרוב לזיהום נגיפי בקרומי המוח, למצב בו לא התאפשר תרבות מזהם חיידקי בקרקע מזון בעקבות טיפול אנטיביוטי אינטנסיבי, וכן למצב של דלקת קרום המוח שלא על רקע גורם זיהומי כלשהו.

חיידקים

חיידקי Neisseria meningitidis בנוזל CSF מבעד למיקרוסקופ אור

שכיחות מיני החיידקים שגורמים לדלקת קרום המוח משתנה בהתאם לקבוצת גיל החולה.

• פגים, ילודים ותינוקות עד גיל 3 חודשים:
  • Streptococcus agalactiae
  • Listeria monocytogenes
• ילדים:
  • Neisseria meningitidis ("מנינגוקוק", "החיידק האלים")
  • Streptococcus pneumoniae ("פנאומוקוק") סרוטיפים 6, 9, 14, 18, 23.
  • Haemophilus influenzae מזן B - עד לתחילת השימוש בחיסון נגדו היה הגורם הנפוץ ביותר לדלקת קרום המוח בקרב ילדים עד גיל 5.
• מבוגרים:
  • Neisseria meningitidis
  • Streptococcus pneumoniae

שני חיידקים אלה אחראים לכ-80% מכלל דלקות קרום המוח בקרב מבוגרים.

חיידקי Streptococcus pneumoniae בנוזל CSF מבעד למיקרוסקופ פלואורסצנטי

• חיידקים נוספים:
  • Streptococcus pyogenes
  • Staphylococci, ‏Pseudomonas ו-Enterobacteriaceae עלולים לגרום לדלקת קרום המוח כתוצאה מטראומה בגולגולת ובחלל האף ובקרב חולים מדוכאי מערכת חיסון (מושתלי איברים, חולי איידס).
  • Mycobacterium tuberculosis - עלול לגרום לדלקת שחפתית של קרום המוח (Tuberculous meningitis) במקומות אנדמיים למחלת השחפת וכן בחולים מדוכאי מערכת חיסון.
  • חיידקים המשתייכים למחלקת ה-Spirochaete דוגמת Treponema pallidum ו-Borrelia burgdorferi עלולים לגרום לדלקת אספטית של קרום המוח.

נגיפים

• Herpes simplex virus
• Varicella zoster virus
• Enteroviruses
• Mumps virus
• Lymphocytic Choriomeningitis Virus

פטריות

שמרים ממין Cryptococcus neoformans לאחר צביעה ב-India ink

באוכלוסייה מבוגרת וכן במדוכאי מערכת חיסון עלולה להתפתח דלקת קרום המוח על רקע של זיהום פטרייתי. להלן הפתוגנים הפטרייתיים השכיחים:

• Cryptococcus neoformans
• Coccidioides immitis
• Histoplasma spp
• Blastomyces dermatitidis
• Candida spp

טפילים

נקבת התולעת הטפילה Angiostrongylus cantonensis

אאוזינופיליה גבוהה בנוזל ה-CSF עלולה להעיד על דלקת קרום המוח על רקע טפילי. דלקת קרום המוח על רקע טפילי עלולה לנבוע בעקבות זיהום בטפילים רב-תאיים (תולעים טפיליות), או חד-תאיים (פרוטוזואה). להלן הפתוגנים הטפיליים השכיחים:

• Angiostrongylus cantonensis
• Taenia solium
• Toxocara spp
• Plasmodium falciparum
• Naegleria fowleri

גורמים נוספים

• דלקת קרום המוח על רקע של גידול סרטני.
• נוירוסרקואידוזיס (סרקואידוזיס של מערכת העצבים)
• זאבת
• מחלת בכצ'ט
• נטילת תרופות שונות (נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, נוגדנים תוך ורידיים)

תסמינים

גבר חולה בדלקת קרום המוח מפגין תסמין אופייני של קשיון בשרירי הצוואר

בדלקת קרום המוח על רקע זיהום חיידקי התסמינים השכיחים של המחלה הם כאב ראש חזק מאוד, קשיון בשרירי הצוואר שמונע את היכולת לכופף את הראש קדימה עד למצב בו הסנטר נוגע בבית החזה, חום גבוה, פוטופוביה, פונופוביה, ערפול חושים, טכיקרדיה, טכיפנאה, חולשה, צמרמורת, סחרחורת, בחילה והקאה.

דלקת קרום המוח על רקע זיהום ב-Neisseria meningitidis מתאפיינת במקרים רבים, בנוסף למפורט לעיל, בהופעה מוקדמת של חבורות מסוג פטכיה (petechia) וארגמנת (purpura) על פלג גוף תחתון, גפיים, רקמות ריריות ולחמיות. חבורות אלה אינן נעלמות כאשר לוחצים עליהן.

דלקת קרום המוח על רקע של זיהום בנגיפי Herpes simplex virus ו-Enteroviruses מתאפיינת במקרים רבים בהופעה של הרפס גניטלי ומחלת הפה והגפיים, בהתאמה.

שיעור ההדבקה הגבוה ביותר הוא בגיל 6-7 חודשים. 60% מהחולים הם בני פחות משנה ו-90% הם בני פחות מ-5 שנים.

סיבוכים

סיבוכים מוקדמים

אזהרה:תמונה קשה לצפייה של תינוקת שממחלת Neisseria meningitidis נאלצו לקטוע לה את הגפיים

תינוקת חולה בדלקת קרום המוח ומנינגוקוקסמיה כתוצאה מזיהום ב-Neisseria meningitidis. במקרה שלה התפתחו החבורות שעל גופה לנמקים ועל מנת להציל את חייה נאלצו הרופאים לקטוע לה את הגפיים

class=notpageimage|הצגה

הסיבוכים הנפוצים ביותר בשלב המוקדם של דלקת קרום המוח על רקע של זיהום חיידקי כוללים, על פי רוב, אלח דם, תגובה דלקתית כלל מערכתית (SIRS), קרישה תוך-כלית מפושטת (DIC) שגורמת לעלייה בסיכון לדימומים רב-מערכתיים ולצניחת לחץ הדם. בדלקת קרום המוח על רקע של זיהום ב-Neisseria meningitidis מתפתחת לרוב הרעלת דם (Septicemia) חריפה שנקראת מנינגוקוקסמיה (Meningococcemia). קרישה תוך-כלית מפושטת ודימומים נרחבים עלולים להוביל במנינגוקוקסמיה לנמקים של הגפיים.

סיבוכים שכיחים נוספים הם: דלקת המוח, דלקת כלי דם, בצקת מוח, עלייה בלחץ תוך-גולגולתי, בקע מוחי, הידרוצפלוס ופרכוס אפילפטי.

סיבוכים מאוחרים

הסיבוך השכיח ביותר אחרי דלקת קרום המוח חיידקית הוא פגיעה בעצבי הגולגולת אשר שולטים, בין היתר, על תנועת עיניים, שרירי הפנים ושמיעה. לפיכך לקות שמיעה הוא סיבוך נפוץ אחרי דלקת קרום המוח על רקע של זיהום חיידקי, ויש לערוך לילד בדיקת שמיעה לאחר חלוף המחלה. אחוז הפגיעה במערכת העצבים המרכזית כתוצאה מדלקת המוח וכלי הדם שמזינים אותו בזמן דלקת קרום המוח אינו מבוטל; קרישה תוך-כלית מפושטת עלולה לגרום ליצירת פקקת בכלי הדם שמזינים אזורים שונים במוח ולגרום לנמלול, לאיבוד תחושה ולפגיעה בתפקוד איברים שנשלטים על ידי אותו אזור במוח שסבל מאיסכמיה.

לכן במקרה של חשד בדלקת קרום המוח, יש הכרח להגיע לאבחנה במהירות האפשרית, ולהתחיל מיד בטיפול תרופתי (אנטיביוטי, אנטי-ויראלי, אנטי-פונגלי, אנטי-פרזיטי) ו/או בטיפול תומך אחר.

אבחנה

הגורם לדלקת קרום המוח	גלוקוז	חלבון	נוכחות תאי דם לבנים ב-CSF
חיידקים	נמוך	גבוה	יותר מ-300 נויטרופילים ל-mm³
נגיפים	נורמלי	נורמלי-גבוה	פחות מ-300 לימפוציטים ל-mm³
שחפת	נמוך	גבוה	פחות מ-300 לימפוציטים ונויטרופילים ל-mm³
פטריות	נמוך	גבוה	פחות מ-300 ל-mm³
גידול סרטני	נמוך	גבוה	על פי רוב לימפוציטים

חולה החשוד בדלקת קרום המוח אשר מגיע לבית חולים יעבור סדרה של בדיקות פיזיות בנוסף לבדיקות מעבדתיות לשם אימות המחלה ואיתור הגורם הספציפי לה.

בדיקות גופניות

• בדיקת קשיון בשרירי הצוואר
• הופעת חבורות
• פוטופוביה
• בדיקת מצב ההכרה והתמצאות
• מדידת חום גוף
• טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או דימות תהודה מגנטית (MRI) לשם הערכת חומרת המחלה.

בדיקות מעבדה

• ניקור מותני - הליך רפואי שבמהלכו נלקחת דגימה של נוזל CSF סביב חוט השדרה לצורך ביצוע אנליזות ביוכימיות, מיקרוביולוגיות וציטולוגיות. במעבדה הביוכימית נמדדת רמת החלבון והגלוקוז ב-CSF: רמת חלבון גבוהה ורמת גלוקוז נמוכה מעידים על דלקת קרום המוח על רקע חיידקי, במעבדה ציטולוגית נספרים מרכיבי מערכת החיסון ב-CSF, דבר המעיד על תהליך דלקתי ובמעבדה מיקרוביולוגית מתרבתים את ה-CSF ובוחנים אותו תחת המיקרוסקופ על מנת לאתר את הגורם הספיציפי למחלה.
• בדיקת דם - הליך רפואי שבמהלכו נלקח דם לצורך ביצוע אנליזה אימונולוגית, המטולוגית ומיקרוביולוגית. במעבדה האימונולוגית וההמטולוגית נמדדת פעילות מערכת החיסון לרבות רמות חלבון מגיב C, תפקודי קרישה וספירת דם כללית ובמעבדה המיקרוביולוגית מבצעים תרביות דם לצורך איתור אלח דם שעלול, כאמור, להגרם מסיבוכי המחלה.

טיפול

המבנה הכימי של מולקולת ceftriaxone

מרבית המקרים של דלקת קרום המוח נגרמים כתוצאה מזיהום ויראלי (נגיפי) - 85%. מחלה על רקע חיידקי (15%) היא דוהרת ומסכנת חיים ולכן במחלה חיידקית יחלו הצוותים הרפואיים במתן אנטיביוטיקה רחבת טווח עוד בטרם קבלת תשובת המעבדה המיקרוביולוגית באשר לגורם המחלה.

• פתוגן חיידקי - הטיפול יהיה מבוסס על מתן תוך-ורידי של אנטיביוטיקה בהתאם לתוצאות מבחני רגישות שנערכו במעבדה המיקרוביולוגית ובהתאם לגיל החולה. האנטיביוטיקות השכיחות בהן משתמשים כוללות: צפלוספורינים מדור שלישי (cefotaxime, ceftriaxone), כלורמפניקול, ריפמפיצין וציפרופלוקסצין. בחלק מן המקרים משלבים בטיפול גם תרופות גלוקוקורטיקואידיות דוגמת דקסמטזון להורדת התהליך הדלקתי.
• פתוגן נגיפי - ברוב מקרי דלקת קרום המוח על רקע זיהום נגיפי אין כל צורך בטיפול ספציפי שכן המחלה מתונה הרבה יותר מזאת החיידקית וחולפת מעצמה. לפיכך במרבית מקרי תחלואה אלה רובו של הטיפול יהיה תומך בלבד (מנוחה, מתן משככי כאבים ונוזלים). בזיהום על רקע Herpes simplex virus ו-Varicella zoster virus ניתן לטפל באציקלוביר.
• פתוגן פטרייתי - הטיפול יהיה מבוסס על תכשירים אנטי-פטרייתיים כגון amphotericin B ו-5-fluorocytosine בשילוב עם ניקור מותני תדיר על מנת להוריד את הלחץ התוך-גולגולתי שעולה לעיתים תכופות בדלקת קרום המוח על רקע פטרייתי.

מניעה וחיסון

מניעה

דלקות קרום המוח על רקע חיידקי ונגיפי נחשבות למדבקות. עיקר ההדבקה בדלקת קרום המוח על רקע חיידקי מתרחשת על ידי יצירת אירוסולים (שיעול, עיטוש) וכן מגע קרוב עם החולה (נשיקה, אכילה ושתייה מכלים משותפים וכיוצ"ב), אולם אין המחלה מידבקת בהשוואה לשפעת ולכן שהייה בחדר עם חולה בדלקת קרום המוח לא תגרום בהכרח להדבקות. מרבית הזיהומים על רקע נגיפי מתרחשים כתוצאה מ-Enteroviruses, אשר מועברים על ידי מחזור צואה-פה ולכן הדרך הטובה ביותר למניעה של המחלה החיידקית והנגיפית היא על ידי שמירה על בידוד מגע עם חולה במחלה החיידקית והיגיינה נאותה.

במידה שהתרחשה חשיפה בין חולה בדלקת קרום המוח על רקע Neisseria meningitidis או Haemophilus influenzae מזן B לבין הסובבים אותו, מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי מונע לכל האנשים שהיו במגע עם החולה בזמן מחלתו לפני שהחל לקבל טיפול אנטיביוטי. הטיפול המונע הוא על ידי מתן ריפמפיצין, או ציפרופלוקסצין דרך הפה. אין המלצה לטיפול מונע לאנשים שהיו במגע עם החולה בדלקת קרום המוח שנגרמה על ידי חיידקים אחרים.

חיסון

החיסון נגד Haemophilus influenzae מזן B, החיידק שטרם הכנסת החיסון לשוק היה אחראי למרבית מקרי תחלואה בילדים מתחת לגיל 5, מבוסס על יצירת נוגדנים נגד הקפסולה הפוליסכרידית של החיידק. בעקבות הכנסת חיסון זה לשוק ירדה התחלואה מחיידק זה בצורה משמעותית. החיסון נמצא בשגרת החיסונים של מדינת ישראל. החיסון ניתן ב-4 מנות בגילאים: 2 חודשים, 4 חודשים, 6 חודשים ו-12 חודשים. תינוק שהגיע לגיל 12 חודשים ולא קיבל את החיסון המלא - מספיקות עבורו שתי מנות חיסון בהפרש של חודשיים להשגת חסינות, ומעל גיל 15 חודש מספיקה מנת חיסון אחת להשגת חסינות מלאה. בצורה דומה, עם הכנסת החיסון כנגד החזרת, ירד אחוז החולים בדלקת קרום המוח על רקע Mumps virus בצורה משמעותית.

החיסון כנגד Neisseria meningitidis נמצא יעיל כנגד הזנים A, C, W135, Y. פיתוח חיסון כנגד זן B נתקל בקשיים רבים, שכן נמצא כי הקפסולה בזן זה משרה אימונוגניות נמוכה ביותר כלפי מערכת החיסון, דבר שמקשה בצורה משמעותית פיתוח תרכיבי חיסון כנגדה. לאחרונה פותחו שני חיסונים כנגד זן זה על ידי חברת נוברטיס (הטכנולוגיה נקנתה והחיסון מיוצר ומשווק על ידי GSK) חיסון שני פותח על ידי Pfizer והוא טרם משווק בישראל.

החיסון כנגד Streptococcus pneumoniae נמצא יעיל מאוד (98% הגנה) כנגד הזנים השכיחים בהקשר של דלקת קרום המוח (סרוטיפים: 6, 9, 14, 18, 23).

החיסון בקסרו (Bexsero) הוא החיסון הראשון בעולם שאושר למניעת תחלואה הנגרמת מהחיידק האלים (מנינגוקוק B) ילדים ומבוגרים הגיע לישראל. החיסון החדש נמכר באופן פרטי. תופעות הלואי השכיחות מאוד שלו (10% או יותר לכל אחת מהן) כוללות הפרעות באכילה, ישנוניות, בכי בלתי רגיל, כאב ראש, שלשול, הקאה, פריחה, כאב מפרקים, כאב שרירים, כאב באזור ההזרקה (כולל כאב המונע פעילות יומיום רגילה), חום גבוה, הרגשה כללית רעה. דיון במשרד הבריאות על הכללתו בתוכנית החיסונים הלאומית התקיים ב-25/12/2018.

ראו גם

• ארכנואידיטיס
• חגורת המנינגיטיס האפריקנית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דלקת קרום המוח בוויקישיתוף

• ‏ Hemophilus influenzae type B , אתר חיסונים
• דלקת קרום המוח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.