הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה
 | |
| מטוס אל על ברישום 4X-AKC, מדגם לוקהיד קונסטליישן, אשר הופל בבולגריה | |
| תאריך | 27 ביולי 1955 |
|---|---|
| מיקום | פטריץ', מחוז בלגואבגרד, בולגריה |
| גורם | יירוט המטוס בשגגה |
| קואורדינטות | 41°24′00″N 23°13′00″E / 41.4°N 23.21666667°E |
| הרוגים | 58 |
| ניצולים | 0 |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | |
| כלי טיס | לוקהיד קונסטליישן |
| מוצא | לונדון |
| יעד | תל אביב, ישראל |
| חניות ביניים | פריז ווינה |
| מפעיל | אל על |
| נוסעים | 51 |
| אנשי צוות | 7 |
  | |
הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה התרחשה ב-27 ביולי 1955. מטוס נוסעים מסוג לוקהיד קונסטליישן של אל על, שהיה בטיסה אזרחית מלונדון דרך פריז ווינה לנמל התעופה לוד (בימינו נמל התעופה בן-גוריון), סטה ממסלולו לתוך שטח הרפובליקה העממית של בולגריה והופל על ידי מטוסי קרב של חיל האוויר הבולגרי מעל צפונה של העיר פטריץ' בשעות הבוקר. כל 58 נוסעי המטוס (51 נוסעים ושבעה אנשי הצוות) נספו.
האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטוס, ברישום 4X-AKC, מעודפי הצבא האמריקאי, נקלע מעל יוגוסלביה לרוחות חזקות ופתאומיות, שגרמו לו לסטות ממסלולו ולחדור בשוגג אל התחום האווירי של בולגריה. חיל האוויר הבולגרי הזניק מולו שני מטוסי קרב חדישים מסוג יאק 23, והטייסים נצטוו להנחיתו. בשל סיבה לא ברורה, אחד ממטוסי הקרב פתח באש על המטוס. שלושה מטחי אש שנורו בהפסקות על המטוס גרמו להתפוצצותו, והוא התרסק על גבעה סמוך לגבול בולגריה ויוגוסלביה, ליד אחד מיובלי הנהר סטרומה, בשטח גבעי קשה לגישה.
הרוגי המטוס מנו 15 ישראלים, 12 אמריקאים, שישה צרפתים, חמישה סובייטים, ארבעה קנדים, ארבעה בריטים, ארבעה דרום אפריקאים, שלושה מגרמניה המערבית, פולני, אוסטרי, שוודי, ועוד שני נוסעים חסרי אזרחות.
קברניט המטוס היה סטנלי רג'ילנד הינקס מדרום אפריקה (ששימש גם כקברניט בוחן). הקצין הראשון, פנחס בן-פורת, היה ישראלי מקיבוץ נען ומטייסי הפלמ"ח הוותיקים (היה הטייס הראשון שביצע תקיפה אווירית במסגרת שירות האוויר של ההגנה), וזו הייתה טיסת ההסמכה שלו, שלאחריה היה אמור לקבל הסמכה כקברניט באל על. שאר אנשי הצוות היו הדיילת שרה אצ'רקן (אזמאילוב)[1], הדיילים אלברט אלחדף ולאון טיזר, האלחוטן רפי גולדמן ומהנדס הטיס סידני צ'אלמרס.
שרידי הגופות נקברו בקבר אחים בבית הקברות קריית שאול. המצבה היא בצורת כנף מטוס ועליה נרשם "ביום ח' באב שנת התשט"ו פגעה יד זדונית במטוס ישראלי בהיותו בשמי בולגריה וכל נוסעיו חמישים ושמונה אנשים נשים וטף שהיו בדרכם למולדת עלו כולם כאחד בלהבות אש. שרידיהם הועלו לארץ בט"ו באב, יום בו ניתנו הרוגי ביתר לקבורה. למחרת היום הובאו למנוחת עולמים במקום קדוש זה". כן נכתב עליה קטע מספר יחזקאל, פרק ל"ז פסוק ט':" הינבא בן-אדם ואמרת אל-הרוח כה-אמר אדוניי, מארבע רוחות בואי הרוח, ופחי בהרוגים האלה, ויחיו". הרב שלמה גורן חיבר עבורם נוסח מיוחד של תפילת אל מלא רחמים בו צוין: "שנהרגו בידי מרצחים ונפלו בידי בני עוולה"[2].
בספטמבר 1955 הונח אבן פינה בחבל לכיש ליישוב ניר ח"ן, הקרוי לזכר 58 (ח"ן בגימטריה) הנספים באסון.
חקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילה הודיעה ממשלת בולגריה שהמטוס נורה מהקרקע בתותח נ"מ, לאחר שחדר למרחב האווירי של בולגריה. ב-30 ביולי 1955 הגיעה משלחת ישראלית לחקור את נסיבות האירוע ומבחינת שרידי המטוס הסיקה שהוא נורה על ידי מטוסי קרב. המשלחת הישראלית דיווחה שהיא נתקלה בחוסר שיתוף פעולה קיצוני מצד שלטונות בולגריה וכי שרידי המטוס טופלו לפני הגעתם על מנת להעלים ממצאים מפלילים. ב-3 באוגוסט 1955 הודתה ממשלת בולגריה שהמטוס הופל בידי מטוסי קרב והביעה נכונות לשלם פיצויים[3], אף על פי שהמטוס חדר לעומק של 40 קילומטר במרחבה האווירי והטייס התעלם מאזהרות שהופנו אליו. בהמשך שינתה בולגריה את עמדתה, סירבה ליטול אחריות והסכימה רק לתשלומים לפנים משורת הדין במטבע בולגרי[4].
בישראל התייחסו אל ההפלה כאל מעשה זדון. כך, בהודעת ועדת השמות הממשלתית על שם היישוב "ניר ח"ן נאמר "לזכר נ"ח חללי ההתקפה הזדונית על מטוס אל־על בבולגריה"[5].
בשנת 2003, לאחר כארבעים ושמונה שנות התעלמות, הציבו הבולגרים אנדרטה במקום לזכר הרוגי המטוס.
בשל הימצאותם על המטוס של נוסעים סובייטים ונוסעים חסרי אזרחות וכן קצין המודיעין הרן בר דור, פרחו מאז כמה תאוריות קשר על נסיבות הפלת המטוס. לאחר שנפתחו ארכיוני הצבא ומשרד החוץ הבולגריים, נתברר ללא כל ספק שהפלת המטוס הייתה תאונה, שנבעה ממזג אוויר הפכפך, ויד קלה מדי על ההדק של טייסי הקרב הבולגרים. שני הטייסים הועמדו למשפט צבאי בבולגריה, ונפסקו להם עונשים כבדים. אחד מהם חלה בכלא במחלת נפש ובילה את שארית ימיו בבית חולים.
פיצויים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 1956 שלחה ישראל לבולגריה את דרישתה לתשלום פיצויים על הנזקים שנגרמו בהפלת המטוס. ישראל דרשה פיצויים על המטוס עצמו ופיצויים למשפחות ההרוגים[6]. באוגוסט 1956 יצאה משלחת ישראלית לבולגריה למשא ומתן על הפיצויים[7][8][9], אולם לא הושגה הסכמה על סכום הפיצויים[10][11] שכן בולגריה בקשה לחלק את האחריות בינה לבין אל על, שכן המטוס חדר לשטחה האווירי. בנוסף, היחסים המתוחים בין המדינות, בעקבות מבצע סיני, לא סייעו בהסדרת הפיצויים[12]. בולגריה הסכימה לשלם פיצויים למשפחות הקרבנות, אך לא על המטוס[13]. בעקבות זאת, ישראל הגישה תביעה נגד בולגריה בבית המשפט הבינלאומי[14]. התביעה נרשמה ביוני 1958[15][16] והמשפט נפתח במרץ 1959, בדיון בשאלת סמכות בית המשפט הבינלאומי לדון בעניין[17]. במאי 1959 קבע בית המשפט הבינלאומי, ברוב של 12 נגד 4 שאין לו סמכות לדון בעניין[18]. בשנת 1960, לאחר שישראל סירבה להצעתה של בולגריה לשלם פיצויים על קרבנות האסון, חזרה בה בולגריה מהנכונות לשלם פיצויים[19]. לבסוף, ביוני 1963 פורסם שהושגה הסכמה ובולגריה שילמה פיצויים לקרובי קרבנות האסון, בהתאם לתנאיה[20].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חנן עזרן, תעלומה בנתיב ההתרסקות, הוצאת תמוז, שנת 2005
- ניר ברוך, גאדג’ב דראגוליוב, טיסה: 4X-AKC, הוצאה לאור עצמית של המחברים, 2009
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מטוס ישראלי נורה ואולץ לרדת בבולגריה, דבר, 28 ביולי 1955
- מטוס אל על הופל בבולגריה, הארץ, 28 ביולי 1955; המשך
- הבולגרים הפילו מטוס "אל על" עם 57 איש, הַבֹּקֶר, 28 ביולי 1955; המשך
- וועדת משרד התחבורה יצאה לברר גורל נוסעי מטוס "אל על" שנורה בבולגריה, הצופה, 28 ביולי 1955; המשך
- מטוס נוסעים של "אל על" נורה בשמי בולגריה, זמנים, 28 ביולי 1955
- מטוס "אל על" הופל בבולגריה, חרות, 28 ביולי 1955
- אסון למטוס "אל על" בשמי בולגריה. - חשש לגורל 58 נוסעיו, למרחב, 28 ביולי 1955; המשך
- כל 58 אנשי המטוס נהרגו, מעריב, 28 ביולי 1955; המשך
- הבולגרים מקיימים איפול, מעריב, 28 ביולי 1955
- מי ומי במטוס, מעריב, 28 ביולי 1955
- נ. שטרסמן, שלשה שנהגו במטוס של "אל-על", מעריב, 28 ביולי 1955
- מטוס ישראלי נתרסק בגבול בולגריה; חרדים לגורל 50 נוסעיו והצוות, על המשמר, 28 ביולי 1955; המשך
- נוסעי המטוס לפי רשימת החברה, על המשמר, 28 ביולי 1955
- חרדה לגורל 57 נוסעי מטוס "אל-על" שירד מאונס בגבול בולגריה-יוון, קול העם, 28 ביולי 1955
- מטוס ישראלי נורה בתחום בולגריה - חשש לחיי הנוסעים, שערים, 28 ביולי 1955; המשך
- סקירת אירוע הפלת המטוס מפי ראש הממשלה משה שרת, פרוטוקול ישיבת הממשלה מ-31 ביולי 1955, עמוד 3, גנזך המדינה
- ועדת חקירה לעניין הפלת מטוס אל על, פרוטוקול ישיבת הממשלה מ-21 באוגוסט 1955, עמוד 3, גנזך המדינה
- כל התיקים בנושא הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה באתר ארכיון המדינה.
הלווית הרוגי מטוס אל על אשר הופל בשמי בולגריה, יומני כרמל, אוגוסט 1955- אזכרה להרוגי מטוס אל על אשר הופל בשמי בולגריה, יומני כרמל, אוגוסט 1956
- אזכרה להרוגי מטוס אל על אשר הופל בשמי בולגריה, מרכז ההסברה, ארכיון שפילברג, 1957 (התחלה: 2:49)
- טיסת המוות של 4XAKC, "העולם הזה", גיליון 929 מ-4 באוגוסט 1955, עמוד 11
- יוסי מלמן, טיסה אחרונה בשמי בולגריה, באתר הארץ, 19 ביוני 2003
- דליה קרפל, המיתוס כבר בן 50, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2005 - כתבה על הרן בר דור והפלת המטוס
- יוסי מלמן, לא היו ניצולים, באתר הארץ, 25 ביולי 2007 - במלאת 52 שנים להפלת המטוס, חוזר יוסי מלמן אל סיבות האסון
- אלי אשכנזי, האסון שנשכח: בבולגריה זוכרים את המטוס הישראלי שהופל, באתר וואלה!, 3 בדצמבר 2015
- Air Crash Victims Brought Home, בארכיון הסרטים של British Pathé (באנגלית)
- סרטון המתאר את ההלוויה ההמונית לקורבנות האסון - תיק התקרית והיסטוריית המטוס של הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)
- איתמר אייכנר, אחרי 64 שנים: נמצא שעון של נוסע במטוס אל על שהופל בבולגריה, באתר ynet, 7 באוגוסט 2019
- התכנית "חשיפה": "טיסת המוות" הפלת מטוס אל-על בבולגריה ב-1955, הערוץ הראשון, 19 בפברואר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שרה מונצחת באנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל
- ^ בהלויה ממלכתית מובאים למנוחות 58 חללי מטוס אל על, מעריב, 4 באוגוסט 1955
- ^ ג. מאיר: בולגריה משהה הטיפול בתביעת הפיצויים, דבר, 27 ביוני 1957
- ^ Major John T. Phelps II, Aerial Intrusions by Civil and Military Aircraft in Time of Peace, Military Law Review, 1985, page 279
- ^ רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 489, 31 ביולי 1956, עמ' 1249
- ^ גבריאל שטרסמן, יוגש חשבון הפיצויים, מעריב, 3 בפברואר 1956
- ^ רוזן לבולגריה, דבר, 2 באוגוסט 1956
- ^ מצפים לתשובה מבולגריה בעניו תביעות המטוס שהופל, דבר, 14 באוגוסט 1956
- ^ סיכויים לסיום מהיר של משא ומתן לפיצויים מבולגריה על הפלת המטוס, הצופה, 2 בספטמבר 1956
- ^ בולגריה רמזה על סכום, מעריב, 7 באוקטובר 1956
- ^ בולגריה לא מימשה התחייבותה בעניין הפלת המטוס, על המשמר, 20 ביוני 1957
- ^ בולגריה החלה בכן וסיימה בלא, מעריב, 6 באוגוסט 1957
- ^ בולגריה העממית משלמת הפיצויים לקרבנות מטוס "אל־על", קול העם, 11 באוקטובר 1957
- ^ ישראל הגישה תביעה נגד בולגריה בבית־הדין הבינלאומי בהאג, על המשמר, 18 באוקטובר 1957
- ^ נרשמה התביעה נגד בולגריה, חרות, 5 ביוני 1958
- ^ ישראל הגישה תביעותיה נגד בולגריה על הפלת מטוס "אל־על", חרות, 12 באוגוסט 1958
- ^ בולגריה מצטערת ומסרבת להשפט, מעריב, 17 במרץ 1959
- ^ תביעת ישראל מבולגריה בעינה עומדת, הצופה, 28 במאי 1959
- ^ בולגריה מסרבת לשלם "פיצויים כוללים" לקרבנות אל־על", חרות, 6 בנובמבר 1960
- ^ בולגריה שילמה הפיצויים על הפלת מטוס "אל על", על המשמר, 3 ביוני 1963