האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
Wiki Loves Monuments Logo Hebrew-800px.png
Wikimediaisrael-logo.png
הערך בשלבי עבודה במסגרת התחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - תחרות כתיבת ערכים
נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 19 בנובמבר 2021. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.
האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל
מבנה האנדרטה לחללי מערכות ישראל של בני נשר מימין, משמאל קיר ההנצחה עליו מופיעים שמות החללים. ברקע מגדלי שכונת רמות יצחק, ספטמבר 2021
מבנה האנדרטה לחללי מערכות ישראל של בני נשר מימין, משמאל קיר ההנצחה עליו מופיעים שמות החללים. ברקע מגדלי שכונת רמות יצחק, ספטמבר 2021
מידע כללי
סוג אנדרטה, פסל עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש הנצחת חללי מערכות ישראל בני נשר
כתובת רחוב החלוצים 1 גבעת נשר
מיקום נשר
מדינה ישראל
בעלים עיריית נשר
גוף מתחזק עיריית נשר
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 1950–הווה (כ־71 שנים)
יוצר מיכאל קארה עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל יוחנן רטנר, אמן: מיכאל קארה
מהנדס: בלה שניטלנדר
מידות
גובה גובה המגדל מהבסיס 7.8 מ',
גובה מרבי של מבנה האודיטוריום המשופע הוא 5.6 מ' מטר
שטח שטח מבנה מקורי 38 מ"ר.
שטח לאחר תוספות 2013 הוא 72 מ"ר
קומות 1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בניית האנדרטה ב-1950. על המבנה יהודה רוט ואחותו שולה, ילדיו של יצחק רוט
מראה פנימי של המבנה הראשון שהיה עד 2013. הבימה הקטנה נהרסה, ולוח ההנצחה לחללי מלחמת העצמאות הוסר
ציור הקיר של האמן מיכאל קארה במבנה הראשון שנהרס ביחד עם הקיר במסגרת השינויים שנעשו במבנה ב-2013
מראה פנימי של המבנה המערבי שהוקם ב-1956 ונהרס ב-2013
מבנה האנדרטה ב-1968 עם בריכת דגי הנוי ברחבה
הקמת היצירה "הנשר החלול", 25 בנובמבר 2021

האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל, ניצבת בפסגת שכונת "גבעת נשר". באנדרטה מונצחים חללים מבני נשר ונוספים שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה נחנכה בדצמבר 1950 על בסיס עמדה מבוצרת שהוקמה בראש הגבעה לפני מלחמת העצמאות כדי להגן על תושבי שכונת נשר שגרו במורד וממזרח לגבעה כנגד התקפות של ערביי בלד א-שייח' שעלו לגבעה דרך ואדי נשר וירו על בתי תושבי השכונה שרובם גרו בצריפים. מבנה האנדרטה מוקף בגן ציבורי על שטח של 7.5 דונם והוא כולל רחבת התכנסויות גדולה, מגרש משחקים וגן פסלים.[1]

היסטוריה והגן סביב אנדרטת הזיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה הוקמה ביוזמתם של חברי ועדת הביטחון של ההגנה בנשר. התכנון והביצוע הופקדו בידי מהנדס בית החרושת נשר, בלה שניטלנדר, פרופ' יוחנן רטנר והאמן מיכאל קארה על בסיס עמדה שהוקמה ב-1947 בטרום מלחמת העצמאות, ונועדה להגן על תושבי שכונת נשר שגרו בצריפים בתחתית הגבעה וממזרחה.[2] מימון הקמת האנדרטה נעשה על ידי מפעל נשר למלט.

ערביי בלד א-שייח' ממערב לנשר, נהגו לעלות לראש הגבעה דרך ערוץ נחל נשר, במערבה של גבעת נשר של היום, אז גבעה לא מיושבת, ולירות על צריפי התושבים היהודים בתחתית הגבעה מצידה המזרחי.[3] הקמתה של האנדרטה נעשתה במקביל לבניית גבעת נשר שהחלה ב-1949 (טקס הנחת אבן פינה לגבעת נשר נערך ב-13 בדצמבר - 1948) והיא נחנכה בדצמבר תש"י (1950).[4]

האנדרטה מנציחה גם את "חנן זלינגר" שעל שמו שכונת תל חנן, חיים בן דור[5] שעל שמו שכונת בן דור ו"עמוס גלילי"[6] שעל שמו שכונת גבעת עמוס כולן שכונות בעיר נשר. זלינגר, בן-דור וגלילי נהרגו ב-1 בינואר 1948 בפעולת התגמול על טבח בתי הזיקוק. רוב הפורעים הגיעו מהכפרים הערבים בלד א-שייח' וחוואסה, פעולת התגמול נעשתה עם כוח של 4 פלוגות. מיגור הגיעה פלוגה 13 של גדוד 21 מחטיבת כרמלי ופלוגת פלמ"ח שתקפו את בלד א-שייח' ומאחוזה הגיעו 2 פלוגות נוספות שתקפו את חוואסה.[7] בנוסף האנדרטה מנציחה את 39 האנשים אשר נטבחו בטבח בתי הזיקוק. כחלק ממורשת הזיכרון של חללי נשר, ייסדה מועצת נשר בשנת 1955 מלגה "לזכר חללי נשר" בסכום של 300 ל"י לסטונדט בטכניון בן נשר.[8]

בשנת 1956 נחנך ליד האנדרטה מגרש משחקים לילדי השכונה. הגן נפתח בטקס חנוכה על ידי אם שכולה גב' שקולניק, אמו של יעקב שקולניק שנהרג במלחמת העצמאות בקרב על חיפה. מגרש זה קיים עד היום. בנוסף נבנתה בצמוד למגרש המשחקים, בשנותיה הראשונות של השכונה בריכת מים המשרתת עד היום את שכונת גבעת נשר.

שטח הגבעה סביב האנדרטה היה חשוף לגמרי ללא עצים. כבר בט"ו בשבט בפברואר 1949, 3 חודשים לאחר הנחת אבן הפינה לשכונה, ניטעו 30 עצי זית על ידי ההורים השכולים. בטקס השתתפו גם הורים ותלמידים משכונת נשר הוותיקה ותל חנן.[9] בהמשך ילדי בתי ספר בנשר נטעו עצים במסגרת נטיעות ט"ו בשבט. הגן סביב האנדרטה הושאר ברובו הגדול כשטח טבעי, למעט העצם שנטעו בראש הגבעה. סביב האנדרטה ובמורד הגבעה הוקם גן ציבורי הגן נקרא על שמו של יצחק רוט שהיה "יושב ראש ועד שכונת נשר" בין השנים 1943–1950, ממייסדי שכונת גבעת נשר ב-1949, וראש המועצה השני של נשר בין השנים1957–1972. ביתו של רוט נבנה ברחוב החלוצים בגבעת נשר, הרחוב הראשון בשכונה ומול האנדרטה. לוח ההנצחה הראשון המציין את שם הגן נעלם עם השנים, ובשנת 2021 הונח לוח חדש המציין את שמו של הגן ליד המדרגות העולות מרחוב החלוצים לאנדרטה.

ב-1991 עבר שטח הגן סביב מבנה האנדרטה שדרוג שכלל יישור והסדרת השטח, הוספת אדמת גן, שיפוץ מתקנים וריצוף רחבת ההנצחה ושבילי הליכה.[1] בשנת 1998 הוסף לגן הציבורי גן פסלים שפסליו הן 4 פסלי נשים שפוסלו על ידי הפסלת "עליזה פרקש" שגרה ברחוב החלוצים מול האנדרטה. הפסלים המביעים את זעקת משפחות השכול, נתרמו על ידי עליזה פרקש לגן הזיכרון לזכרם של חללי מערכות ישראל לקראת יום הזיכרון של שנת 1998. התרומה נעשתה בתאום עם ראש העיר דוד עמר. בתקופת כהונתו של ראש העיר אברהם בינמו (2018-2013) נפגעו הפסלים על ידי משחיתים ששברו את ראשי הפסלים. בשנת 2021 מימנה עיריית נשר את שיקום הפסלים. העבודה בוצעה על ידי הפסלת עליזה פרקש, שהתנתה את השיקום בהתקנת מצלמות אבטחה במקום. העבודה הסתיימה לקראת יום הזיכרון של שנת 2021.

שינויים במבנה האנדרטה ובלוח ההנצחה מחוץ למבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה לחללי מלחמות ישראל בנשר היא מהאנדרטאות הראשונות שהוקמו בישראל לאחר מלחמת העצמאות. במקום שכנה עמדה מבוצרת מבטון עם חרכי ירי משני צדי המבנה, ממערב וממזרח אותם אפשר לראות עד היום. על המבנה הזה הקים האמן מיכאל קארה את התבליט של החייל הנופל ומעליו מגן דוד מבטון. הרחבה בחזית מבנה האנדרטה מצידה הצפוני הייתה רחבה קטנה בהרבה מהרחבה הנוכחית, ובחזיתה הייתה בריכת דגי נוי. מידות המבנה המקורי הוא רוחב 4.16 מ' אורך 9.17 מ' ושטח 38 מ"ר. גובה המגדל מהבסיס 7.8 מ'.[10]

בשנת 1956 הוסף מבנה מצדו המערבי של המבנה הראשוני שכלל פתח כניסה נוסף, התוספת שימשה להנצחה. המבנה קיבל צורה של האות ד והורכב משני מבנים מלבניים שחופו בטיח בהיר. משנה זו לא נעשו שינויים נוספים במבנה עד שנת 2013.

לקראת יום הזיכרון תשע"ג-2013 חודש המבנה של האנדרטה ובית יד לבנים, לצד המגדל נוסף מבנה מרובע המשמש כאודיטוריום קטן, שהחליף את המבנה הקודם שהיה דמוי בונקר. השינויים במבנה נעשו ביוזמתו של ראש עיריית נשר בזמנו דוד עמר. השינויים תוכננו על ידי חברת אדריכלות הנוף So Architecture משער העמקים שמנהלה הוא האדריכל עודד רוזנקיאר.[11][12]

במסגרת השינויים במבנה החיצוני נהרס המבנה שהוסף בשנת 1956 ובמקומו נבנה מבנה אלכסוני העולה כלפי מעלה מהמבנה הראשון המקורי שהיה עמדה בצורה לפני מלחמת העצמאות. בתוך תוספת זאת הוקם חדר מדורג בצורת אודיטוריום קטן, ובקצה האודיטוריום חלון גדול ממנו נשקף נוף של שכונת רמות יצחק בעיר נשר.[13] מידות המבנה המשודרג מ-2013 הן: שטח המבנה הוא 72 מ"ר, תוספת למבנה המקורי אורך 8.82 מ' ורוחב 3.81 מ'. גובה מרבי של מבנה האודיטוריום המשופע הוא 5.6 מ'.[10]

השינויים בתוך המבנה כללו גם הפיכת דלת הכניסה של המבנה המקורי ששימש כבונקר והפיכתו לחלון. הריסת קיר פנימי בתוך המבנה בצדו הימני כמטר וחצי לאחר דלת הכניסה. בחלל זה בין דלת הכניסה לקיר הפנימי היו ויטרינות עם תצוגה של כלי נשק של ההגנה ומלחמת העצמאות. בצדו הדרומי של הקיר שנהרס היה ציור מקורי של האמן מיכאל קארה שנהרס גם הוא ביחד עם הקיר.[14] התכנון כלל גם ציפוי כל המבנה מבטון באבן אפורה כהה.[10] ציפוי זה היה מנתק את הקשר של המבנה ממפעל המלט נשר. ציפוי זה לא בוצע לבסוף בגלל התנגדות תושבי נשר.

בנוסף נהרסה בימה קטנה בקיר הדרומי של המבנה הראשון מעליו היה מותקן לוח ההנצחה של 25 חללי מלחמת העצמאות. לוח זה לא נשמר, ובמסגרת התכנון המחודש של המבנה הוא הוסר מהקיר, והועבר לאחר ששהה כחודשיים מחוץ למבנה, לחצר מחלקת שפ"ע של עיריית נשר ועקבותיו נעלמו. באפריל 2021 נמצא הלוח כשהוא שבור לשני חלקים גדולים וחלק ממנו נעלם. עיריית נשר הקצתה מימון לשיקום לוח ההנצחה. נכון לנובמבר 2021 עדיין לא נקבע מקום להתקנת לוח ההנצחה לאחר שישוקם. כל התמונות הגדולות עם מסגרות העץ שנעשו על ידי נגר בנשר הוסרו מהמבנה. מסגרות העץ נעלמו, ואילו בתמונות נעשה שימוש והן מוצגות בתוך המבנה מוקטנות ובצבעים אפורים. גם ספסל העץ שהיה מותקן בחדר המקורי מתחת לציור של האמן מיכאל קארה נהרס ביחד עם הקיר והתמונה.

התכנון לשינויים של המבנה על ידי חברת So Architecture הוצג באמצעות הדמיות בפני מועצת העיר נשר בישיבת המועצה באוגוסט 2012. ההדמיה עוררה התנגדות של תושבי נשר שקראו לשינויים המתוכננים "יצור כלאים" שמתריס ומשתלט על הנוף ופוגע במבנה הפונקציונלי הצנוע והפשוט שהיה קיים במשך 56 שנים. התכנון של האדריכלים היה לחפות את המבנה באבן כהה, התנגדות התושבים וחברי מועצת העיר הביאה לכך שהאבן הכהה הוחלפה בצבע אפור כהה. גם פשרה זאת לא הניחה את דעתם של המתנגדים שטענו שמדובר במבנה המיועד לשימור והוא חלק מהמורשת של נשר, וציפו לשינויים הרבה יותר מעודנים המשקפים את הקשר בין המלט של נשר לבין עמדת הבטון היצוק.

כוונת עיריית נשר בשינויים במבנה הייתה להפוך את המקום לבניין חי שיפעל גם מחוץ לימי הזיכרון. בפועל עד לנובמבר 2021, לא נעשה כל שימוש במבנה והוא נפתח לציבור רק בערב יום הזיכרון וביום העצמאות, ואין כל שימוש באודיטוריום שהוקם במבנה.

לוח ההנצחה מחוץ לאנדרטה הכולל את שמות החללים, עשוי מלוח בטון שהותקן על גבי קיר אבנים לא מסותתות. על גבי לוח הבטון צוינו שמות החללים באותיות שחורות ללא כל פרטים של תאריך נפילה. בסוף לוח הבטון למטה נכתב: "ו-ל"ט הבחורים שנטבחו בבתי הזיקוק" ללא ציון שמות החללים. במשך השנים התווספו חללי צה"ל והלוח לא הספיק, חלק מהשמות הוסף לא לפי סדר מותם. בשנת 2015, הוחלף לוח ההנצחה המקורי בלוחות הנצחה חדשים משיש על גבי לוח אבן גדול. ליד כל שם הוספה דרגתו של החלל וצוין המועד העברי והלועזי בו הוא נהרג או מת. בנוסף הוספו גם שמות חללי טבח בתי הזיקוק.

בקיץ 2016, התגלה סדק עמוק בתבליט של מיכאל קארה בראש האנדרטה. ניתנה התרעה על כך לגורמים המתאימים, אך עד שנפלה ההחלטה לשקם את התבליט, העמיק הסדק וחלק מהתבליט נפל והתנפץ, הנזק התגלה ביולי 2016. בעקבות כך נעשה תיקון לתבליט על ידי משמרים של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

ב-25 בנובמבר 2021 הוסף לקיר האנדרטה פסל מתכת של נשר. ההתקנה נעשתה על ידי צוות עובדים בפיקוחם של המתכנן והמעצב של הפסל האדריכל יהודה יהב והמבצע הוא האמן והפסל חן וינקלר. היצירה הותקנה מעל קיר שמות החללים המונצחים על גבי האנדרטה. הפסל הוא חלק משדרוג הקיר שנעשה על ידי עיריית נשר כולל החלפת שלטי השמות, וזאת בעקבות דרישת הביטוח הלאומי להפריד בין חללי צה"ל ומשטרת ישראל, לבין נפגעי פעולות איבה. יהודה יהב קרא ליצירה שלו: "הנשר החלול". במסגרת השדרוג של לוח שמות החללים המונצחים באנדרטה, נבחנת רשימת החללים המונצחים, כי נמצא שישי חללים נוספים הקשורים בנשר ואינם מונצחים באנדרטה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חללי מערכות ישראל המונצחים באנדרטה בנשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מחללי מלחמת העצמאות שגרו בנשר אינם מונצחים באנדרטה. בספר "בני נשר" המנציח 30 חללי מלחמת העצמאות מנשר, שערך אברהם ברוידס מופיעים שמותיהם של עשרה חללים שהגיעו ל"מעון עולים בנשר" שהוקם באוגוסט 1947 ביוזמתם של מרים רוגוז'יק וחיים שלח מנשר. המקום הוקם בחסותה של מועצת פועלי נשר בבניני המחנה של הצבא הבריטי ששכן על הגבעה שהיום נקראת גבעת העמדות ממזרח לכביש 7212 ומול הגבעה ממערב לכביש זה (היום בשטח בית הספר היסודי בית יהושע). רוב העולים שם היו מעפילים. ב-8 במרץ 1948 התגייסו כ-80 מעולי המעון. עשרה מתוכם נהרגו בקרבות מלחמת העצמאות.[15]

בלוח ההנצחה לחללי מלחמת העצמאות שהוכנס למבנה האנדרטה עם הקמתו, מופיעים 25 שמות של חללי מלחמת העצמאות. חללים שגדלו בנשר וחללים ממעון עולים נשר.

טבלת חללי מערכות ישראל המונצחים באנדרטה בנשר
מספר דרגה ושם חלל תאריך נפילה עברי תאריך נפילה לועזי מידע על החלל ומקום נפילה או קרב הנצחה נוספת בולטת בנשר ובמדינת ישראל
1 משה רובין[16] כ"ו כסלו תש"ח 8 בדצמבר 1947 נולד בשנת 1912 בבריסק שבליטא, גר בחיפה. נרצח על ידי פורעים ערבים בבלד א-שייח' בעת שעבר במקום במשאית[17][א]
2 טוראי חיים בן-דור[18][19] י"ט טבת תש"ח 1 בינואר 1948 נולד ב-1924 בירושלים. למד בבית החינוך לילדי עובדים, ב-1942 התגייס לפלמ"ח וב-1943 התגייס לשירות בצי המלכותי הבריטי. נהרג בבלד א-שייח' בפעולת תגמול על טבח בתי הזיקוק.[ב] הונצח בשמה של שכונת בן דור בעיר נשר. בגן הבנים שבפארק הירקון בתל אביב. אנדרטה לבני המקום שנפלו במערכות ישראל בקיבוץ יגור בחזית בית יד למגינים. בבית יד לבנים בתל אביב.[20]
3 טוראי עמוס גלילי י"ט טבת תש"ח 1 בינואר 1948 נולד ב-1927 בתוניסיה בעת שליחות אביו לשם, ב-1929 עברו הוריו לשליחות בעיראק. גדל בגבעתיים הצטרף בגיל צעיר לההגנה. למד בטכניון. נהרג בחוואסה בפעולת תגמול על טבח בתי הזיקוק.[ג] הונצח בשמה של שכונת גבעת עמוס בית ספר יסודי "גלילות", ורחוב עמוס בשכונת בן דור בעיר נשר. גשר גדוד 22 בחיפה. בית יד לבנים רמת גן, בית יד לבנים בגבעתיים, יד זיכרון וגבורה לבני גוש דן שנפלו במערכות ישראל בבסיס תל-השומר, קיר זיכרון לאנשי הטכניון שנפלו במערכות ישראל. בלוח זיכרון בבית ספר גלילות בבן דור בעיר בנשר, ב"יד לתלמידי בתי הספר היסודיים לדוגמה וגורדון שנפלו במערכות ישראל" בתל אביב-יפו, בקיר זיכרון לנופלים מבית הספר היסודי כצנלסון בגבעתיים, קיר זיכרון לנופלים בית ספר אוהל שם ברמת גן.
4 סרן חנן זלינגר[21] י"ט טבת תש"ח 1 בינואר 1948 נולד ב-1921 בברלין, עלה ב-1939 במסגרת עליית הנוער והצטרף לקיבוץ יגור. התגייס להגנה והיה המפקד הראשון של פלוגה 13 בגדוד 21 של חטיבת כרמלי. נהרג בבלד א-שייח' בפעולת תגמול על טבח בתי הזיקוק[ב]. הונצח בשמה של שכונת תל חנן בעיר נשר. אנדרטה לבני המקום שנפלו במערכות ישראל בקיבוץ יגור בחזית בית יד למגינים. באנדרטת הקיבוצים ביערות מנשה, ליד קיבוץ משמר העמק.
5 טוראי עמיאל יזהר גלזין[22][23] ט"ו באדר ב תש"ח 27 במרץ 1948 נולד ב-1929, תיכון למד בבית הספר הריאלי, עלה להתיישבות בבית נתיף. גויס לחטיבת הראל. ליד אל-ח'דר בשיירה אספקה שחזרה מגוש עציון גן הבנים תל אביב יפו, אנדרטה לנופלים מבית הספר הריאלי העברי בחיפה, גן זיכרון לבוני גוש עציון ומגיניו כפר עציון, בית יד לבנים תל אביב יפו
6 רב"ט מרדכי (מודה) מולקורב[24][23] ט"ו באדר ב תש"ח 27 במרץ 1948 נולד ב-1929 וגדל בקריית חיים. עבד במפעל נשר חיפה בנשר. השתתף בפעולת התגבול בבלד א-שייח' על טבח בתי הזיקוק. נהרג בשיירת יחיעם באנדרטת שיירת יחיעם ליד מושב נתיב השיירה, אנדרטה לזכר בני קריית חיים שנפלו במערכות ישראל, פינת הנצחה לעובדי נשר שנפלו במלחמת העצמאות במפעל נשר חיפה, בית יד לבנים בחיפה, בית יד לבנים ולהגנה קריית חיים.
7 טוראי שמעון פישל ד' בניסן תש"ח 13 באפריל 1948 נולד ב-1920 בצ'כוסלובקיה. נשלח על ידי הנאצים למחנה ריכוז נובקי ולאחר מכן לאושוויץ. עלה כמעפיל ב-1946 באניית מעפילים. נהרג בשיירת הדסה להר הצופים.[ד] באנדרטת שיירת הדסה ירושלים במקום האירוע, אנדרטה לנופלי שיירת הדסה ירושלים בבית החולים הדסה הר הצופים, בית יד לבנים ירושלים.
8 טוראי בנימין רשילוב[25][23] ז' בניסן תש"ח 16 באפריל 1948 נולד ב-1924 בחיפה וגדל בנשר. ב-1942 התנדב לצי הבריטי. בפרוץ הקרבות אחרי החלטת כ"ט בנובמבר התגייס לחטיבת כרמלי. נהרג בקרב רמת יוחנן [ה] באנדרטת קרב רמת יוחנן סמוך ליער קריית אתא
9 טוראי בנימין וייס[26][23] י"ג בניסן תש"ח 22 באפריל 1948 נולד ב-1903 בטרנסילבניה קיבל חינוך יהודי והצטרף לתנועה הציונית. עלה ב-1923 ועבד כפועל בכפר גדעון ולאחר מכן בעמק זבולון. בהמשך עבד כשומר ביישובים רבים וב-1933 היה ממיסדי אגודת השומרים. ב-1934 החל לעבוד בבית חרושת נשר. נהרג ליד יגור בהגנה על התחבורה היהודית מפני פורעים.[ו] בית יד לבנים פתח תקווה
10 חיים פלם (פלאום)[27][23] י"ג בניסן תש"ח 22 באפריל 1948 נולד ב-1927 בפולין למשפחה אמידה, היה ציוני מגיל צעיר. משפחתו נרצחה על ידי הנאצים, והוא הצליח לברוח ב-1944 לרוסיה והצטרף לפרטיזנים בשנת 1947 עלה על אוניית מעפילים שנתפסה וגורש לקפריסין לאחר שחרורו ממחנה המעצר הגיע לנשר. במרץ 1948 הצטרף לגדוד 21 בחטיבת כרמלי. נהרג בפעולת חסימה במטעי קיבוץ יגור כנגד הלגיון הערבי שהגיע מג'נין לסייע לכוחות הערבים בחיפה.[ז] באנדרטת נצר אחרון בירושלים בהר הרצל, באנדרטת משבר לתקווה - גלעד לזכר ניצולי השואה שעלו לארץ ונפלו במלחמת העצמאות יער המגינים. באנדרטה לחללי מערכות ישראל במרכז כפר חסידים.
11 טוראי נחום קירלנד (קורלנד)[28][23] ט"ז בניסן תש"ח 25 באפריל 1948 נולד בנשר ולמד בבית הספר לילדי עובדים בנשר. ב-1947 התנדב לעלות לחניתה ועסק בהעברת אספקה ליישובים נצורים בגליל מערבי. הצטרף לגדוד 21 בחטיבת כרמלי והשתתף בפעולת התגמול על טבח בתי הזיקוק. נהרג בכיבוש משטרת באסה, בכביש הצפון[ח] אנדרטה לזכר לוחמי הגליל המערבי וכובשי עכו במלחמת העצמאות עכו, פינת הנצחה לעובדי נשר שנפלו במלחמת העצמאות במפעל נשר חיפה, בית יד לבנים עכו, בית יד לבנים חיפה.
12 יעקב שקולניק[29][23] י"ז בניסן תש"ח 26 באפריל 1948 נולד ב-1929 בארגנטינה ועלה עם משפחתו ב-1934. המשפחה התיישבה בנשר. למד בתיכון בבית הספר למקצועות המלאכה ע"ש לודוויג טיץ ביגור, וציור בסטודיו בחיפה. בגיל 15 הצטרף לההגנה ולאחר מכן לנוטרות. נאסר על שניצל את מדיו כנוטר להעביר נשק להגנה. לאחר שחרורו התגייס לחטיבת כרמלי ונלחם בקרב רמת יוחנן. נהרג בקרבות על בית הנג'אדה בקרב על חיפה[ז] גשר גדוד 22, פינת הנצחה לעובדי נשר שנפלו במלחמת העצמאות במפעל נשר חיפה, בית יד לבנים חיפה
13 רב"ט ישראל שרף[30][23] ה' באייר תש"ח 14 במאי 1948 נולד ב-1927 בחיפה למד מסגרות בבסמ"ת והצטרף לההגנה. עשה שנת שירות כנוטר באלונים ולאחר מכן עבד במקצועו בבית חרושת נשר למלט. התגייס לחטיבת כרמלי והשתתף בקרבות החטיבה. נהרג במבצע בן עמי ליד א-סמריה[ט] אנדרטה לזכר לוחמי הגליל המערבי וכובשי עכו במלחמת העצמאות עכו, פינת הנצחה לעובדי נשר שנפלו במלחמת העצמאות במפעל נשר חיפה, אנדרטה לבני המקום שנפלו במערכות ישראל קריית אתא, בית יד לבנים קריית אתא
14 טוראי יעקב כנעני קרמרג' (קרמרז')[31] י"ד באייר תש"ח 23 במאי 1948 נולד ב-1919 בפולין ובגיל 11 הצטרף לתנועה הציונית. ב-1939 עלה על אוניית המעפילים אסימי שגורשה מחופי ארץ ישראל, לאחר 3 חודשים הצליח לרדת בחופי נהריה. התגייס לחיל החפרים המלכותי ונפצע קשה בכרתים. כששוחרר נשלח על ידי סולל בונה לאיראן. כשחזר לארץ ישראל החל לעבוד בבית חרושת נשר למלט. התגייס לחטיבת כרמלי ונהרג בכיבוש טנטורה[י]
15 טוראי חגי לרמן[32][23] י"ח באייר תש"ח 27 במאי 1948 נולד ב-1929, היה אחיו של הסופר ישראל לרמן. למד ביסודי בנשר ותיכון בחיפה וחבר בסקציה הימית של תנועת הספורט הפועל. שירת בפל"ים וסייע בהעלאת מעפילים לחוף. בעקבות החמרת המצב בירושלים נשלח לשם עם פלוגת פלי"ם כדי לתגבר את הכוחות. השתתף בפריצת חומת העיר העתיקה וכדי להעביר לנצורים מזון ותחמושת. לאחר מכן הועלה לדרגת מ"מ. בסוף מאי נשלח עם מחלקתו להשתתף בקרבות על כיבוש גבעת הרדאר בהרי ירושלים ובפעולה זאת נפצע קשה ולאחר מכן מת מפצעיו.[י"א] אנדרטה לחללי קרבות גבעת הרדאר בהר אדר, פינת הנצחה לעובדי נשר שנפלו במלחמת העצמאות במפעל נשר חיפה, גן הבנים תל אביב-יפו, בית יד לבנים תל אביב-יפו
16 טוראי עזרא (דיורי) סילרד[33][23] כ"א באייר תש"ח 30 במאי 1948 נולד ב-1920 בהונגריה בגיל 18הצטרף לארגון נוער ציוני. ב-1940 עלה לארץ ישראל כמעפיל ונעצר למשך 11 חודשים במחנה המעצר בעתלית. ב-1942 התגייס לצבא הבריטי שירת בבנגזי והשתתף בפלישת בעלות הברית לאיטליה וקיבל 6 אותו הצטיינות. ב-1946 השתחרר מהצבא והתיישב בנשר ופתח סנדלרייה. הצטרף ל"הגנה" ולאחר הכרזת המדינה התגייס לצבא ושירת בחטיבה 7. נהרג במבצע בן נון ב'[י"ב] יד לשריון בלטרון, בית יד לבנים חיפה
17 טוראי יצחק בית יעקב[34][23] כ"ה באייר תש"ח 3 ביוני 1948 נולד ב-1928 בנשר. אביו הגיע מתימן לפני מלחמת העולם הראשונה. למד בבית הספר לילדי עובדים ובגיל 16 התגייס לפלמ"ח. הצטרף בסוף 1947 לגדוד 21 בחטיבת כרמלי שרק הוקמה. השתתף בפועולת התגמול בבלד א-שייח' על טבח בתי הזיקוק. בקרב על ג'נין ביוני 1948 נפצע חברו אמנון בסקין ולכן יצחק סירב לסגת עם חבריו לפלוגה. הכוחות העיראקים תפסו אותו, וחברו העמיד פני מת. הוא הובא לכפר בורקין ליד ג'נין שם עבר לינץ' רצח ושריפה. נחשב נעדר עד 1968, אז אחיו הגיע בעזרת איש שב"כ למוכתר בורקין שסיפר לו את מה שאירע לאחר תפיסתו. חברו ניצל וסיפר את מה שאירע. בלוח ההנצחה לחללי מלחמת העצמאות באנדרטה בעת שהוקמה נרשם כנעדר. פינת הנצחה לעובדי נשר שנפלו במלחמת העצמאות במפעל נשר חיפה
18 טוראי יחזקאל בקרמן[35][23] כ"ה באייר תש"ח, 3 ביוני 1948 נולד ב-1926 בחיפה, למד בבית הספר לילדי עובדים בנשר, ותיכון בבית הספר למקצועות המלאכה ע"ש לודוויג טיץ ב-1944 התגייס לחיל ההנדסה של הצבא הבריטי ושירת במצרים, במדבר מערבי ובאיטליה. ב-1946 השתחרר והחל לעבוד בבית חרושת נשר למלט. התגייס לחי"ש, והשתתף ב"ליל הגשרים". במרץ 1948התגייס לחטיבת כרמלי והיה בשיירת יחיעם ונשאר להגן על הקיבוץ. השתתף בקרבות הגליל המערבי. השתתף בקרב על ג'נין נפצע פצעים אנושים והושאר בשדה בעת הנסיגה.[י"ג] בית יד לבנים ולהגנה בקריית חיים, פינת הנצחה לעובדי נשר שנפלו במלחמת העצמאות במפעל נשר חיפה
19 טוראי זאב יהודה גליק[36][23] כ"ה באייר תש"ח 3 ביוני 1948 נולד ב-1926 בטרנסילבניה ולמד בבית הספר של הקהילה היהודית. ב-1940 הועברה טרנסילבניה להונגריה. אמו ואחיו נשלחו לאושווייץ והוא ואביו הסתתרו בהרים. ב-1946 עלה כמעפיל בכנסת ישראל והוגלה לקפריסין. שוחרר ממעצר בנובמבר 1947. והחל לעבוד בבניית הביצורים בשכונת "נשר". התגייס לחטיבת כרמלי ונהרג בקרב על ג'נין [י"ג] בית יד לבנים חיפה
20 טוראי ולדימיר-ולודיה ליסיצין (וולודיה לסיצין)[37][23] כ"ה באייר תש"ח 3 ביוני 1948 נולד ב-1922 בעיר מוזדוק ברוסיה להורים נוצרים. ב-1930 עלתה משפחתו לארץ ישראל וגרה במגדל ב-1934 עברה המשפחה לנשר. שרת בבריגדה היהודית באירופה וסייע בהעברת פליטים יהודים מאוסטריה לאיטליה. עבד כנהג במפעל נשר, והתגייס לחטיבת כרמלי, הגן על נשר והשתתף בקרב רמת יוחנן נהרג בקרב על ג'נין[י"ג] פינת הנצחה לעובדי נשר שנפלו במלחמת העצמאות במפעל נשר חיפה
21 טוראי חיים צוקרברגר[38][23] כ"ה באייר תש"ח 3 ביוני 1948 נולד ב-1922 בזקרפטיה בצ'כוסלובקיה למד בחדר ונשלח על ידי הוריו לצ'כיה ללמוד מקצוע. נשאר שם לאחר שזקרפטיה עבר להונגריה. הגיע כמעפיל והתחנך בחברת-נוער בבית השיטה, לאחר מכן הצטרף לקיבוץ קדמה. לאחר שהתחתן עבר לגור בנשר ועבד במפעל המלט. במרץ 1948 התגייס לחטיבת כרמלי השתתף בקרב רמת יוחנן, בקרב על חיפה, בניסיון כיבוש עכו ובהובלת אספקה לקיבוצי הגליל המערבי וגם בפשיטה ללבנון. נהרג בקרב על ג'נין[י"ג] פינת הנצחה לעובדי נשר שנפלו במלחמת העצמאות במפעל נשר חיפה
22 טוראי ישראל אלנקוה[39][23] כ"ט באייר תש"ח 7 ביוני 1948 נולד ב-1920 בטבריה ב-1933 עברה משפחתו לנשר. שירת כנוטר בואלדהיים והיה חבר ב"הגנה". התגייס כחבלן לחטיבת כרמלי והשתתף כיבוש עכו. נפצע קשה בעת פירוק מוקש בכפר אל-בירווה ליד עכו ומת לאחר מכן מפצעיו. [ז] מונצח ביחד עם האחיין שלו משה שנהרג שבוע אחריו
ב"בית הכנסת ישראל ומשה אלנקוה" שהוקם ב-1956 ברחוב המגינים בנשר, פינת הנצחה לעובדי נשר שנפלו במלחמת העצמאות במפעל נשר חיפה, גלעד לנופלים בקרבות אל-בירווה במלחמת העצמאות באחיהוד
23 טוראי משה רייך [40][23] ד' בסיוון תש"ח 11 ביוני 1948 נולד ב-1927 בצפת. הוריו עברו לנשר. למד בבית הספר לילדי עובדים וחרטות בבסמ"ת. רצה להתגייס לצבא הבריטי אבל לא קיבל אישור מההגנה. התגייס לנוטרות בחניתה והגן על יישובי הגליל המערבי. כשהשתחרר הצטרף כשותף לבית-מלאכה מיכני לתיקון מנועים. מיד לאחר הכרזת האו"ם על הקמת מדינת ישראל לחץ לצרפו לצבא ולבסוף התגייס לחטיבה 7. נהרג בפריצת דרך בורמה לירושלים[י"ד] יד לשריון בלטרון, בית יד לבנים חיפה
24 רב"ט שמעון הילברון[41][23] י"ז בסיוון תש"ח 24 ביוני 1948 נולד ב-1929 בנשר, עבד בבית החרושת למלט. ב-1947 התגייס ל"הגנה". סיים קורס מ"כים. במלחמת העצמאות השתתף בקרבות בגליל, ביחיעם, קרב רמת יוחנן, א-זיב ובקרב על ג'נין. נהרג בקרבות על משלטים בכפר אל-בירווה כנגד כוחות של קאוקג'י[ט] פינת הנצחה לעובדי נשר שנפלו במלחמת העצמאות במפעל נשר חיפה, גלעד לנופלים בקרבות אל-בירווה במלחמת העצמאות באחיהוד
25 טוראי אלברט קאופמן[42][23] י"ז בסיוון תש"ח 24 ביוני 1948 נולד ב-1922 ברומניה. למד בבית ספר תיכון, וידע שפות רבות של מרכז ומזרח אירופה. ועבד כשרברב וחשמלאי. במלחמת-העולם השנייה התגייס לצבא רוסיה ושירת בחיל-החפרים בדרגת רב-סמל. אחרי השחרור התאמץ להגיע לארץ ישראל דרך נתיבי בריחה. באוקטובר 1947 הגיע דרך קפריסין ועבד במקצועו. בפרוץ מלחמת העצמאות התנדב לשמירה בנשר, והתגייס לחטיבת כרמלי. נהרג בקרבות על משלטים בכפר אל-בירווה כנגד כוחות של קאוקג'י[ט] גלעד לנופלים בקרבות אל-בירווה במלחמת העצמאות באחיהוד
26 טוראי יעקב רוטבוים (רוטבאום)[43][23] ג' בתמוז תש"ח 10 ביולי 1948 נולד ב-1921 בפולין, סיים בית-ספר יסודי והיה לפועל. במלחמת-העולם השנייה הצטרף לפרטיזנים. הצליח להגיע לפנים רוסיה ועבד בבית-חרושת לנשק. בתום המלחמה היה ממעפילי אוניית המעפילים לטרון כשהגיע לארץ ישראל החל לעבוד כשומר בנשר והשתלם במסגרות. התגייס לחטיבת כרמלי ולחם בקרבות בגליל העליון. נהרג ליד ראש פינה[ט"ו] אנדרטה לנופלים בגזרת משמר הירדן במלחמת העצמאות חורבת ירדה, פינת הנצחה לעובדי נשר שנפלו במלחמת העצמאות במפעל נשר חיפה, "אנדרטת משבר לתקווה - גלעד לזכר ניצולי השואה שעלו לארץ ונפלו במלחמת העצמאות יער המגינים
27 טוראי דוד הורן[44] י"ז בתשרי תש"ט 20 באוקטובר 1948 נולד ב-1930 בבוצ'ץ', פולין. לאחר פלישת גרמניה הנאצית לפולין נשלח עם משפחתו למחנות ההשמדה, ושרד יחד עם אביו. לאחר השחרור נלקחו למחנה עקורים באזור הכיבוש האמריקני. עלה במסגרת עליית הנוער ונשלח לבית עולים בנשר. יצא במלחמת העצמאות לעבודת ביצורי יישובים. נהרג בעת שמשאית בה נסע עם חבריו ליחידה, עלתה על מוקש בעמק בית שאן[י] אנדרטת משבר לתקווה - גלעד לזכר ניצולי השואה שעלו לארץ ונפלו במלחמת העצמאות יער המגינים, בית יד לבנים חיפה
28 טוראי יעקב בוז'יור (בוז'ור)[45][23] י"ט בתשרי תש"ט 22 באוקטובר 1948 נולד ב-1927 למשפחה אמידה בבסרביה אז בתחום רומניה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרף לפרטיזנים יהודים ולחם נגד הנאצים. בתום המלחמה התברר לו כי רק הוא ואחותו שרדו. אחותו נשארה ברוסיה ויעקב העפיל באוניית מעפילים ונשלח למחנה מעצר בקפריסין. כשהגיע לארץ ישראל, התקבל כשומר ב"נשר". התגייס לחטיבת כרמלי ונהרג בקרב על משלט ליד מנרה בגליל העליון[ט"ו] אנדרטת משבר לתקווה - גלעד לזכר ניצולי השואה שעלו לארץ ונפלו במלחמת העצמאות יער המגינים, אנדרטה לנופלים בהגנת היישוב במלחמת העצמאות קיבוץ מנרה
29 טוראי נתן נפתלי בוכהייסטר[46][23][47] ג' בטבת תש"ט 4 בינואר 1949 נולד ב-1923 למשפחה ציונית בפולין ולמד בגימנסיה העברית. התחיל בלימודים טכניים בבית ספר גבוה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה הצליח להגיע לאיטליה ולהתגייס צבא אנדרס. אחרי המלחמה הועבר לאנגליה ושהה שנה וחצי במחנה של חיילים פולנים משוחררים. הצליח לקבל ב-1947 רישיון עלייה ובארץ ישראל עסק בעבודות שונות, ולבסוף עבד בבית החרושת שמן בחיפה. במלחמת העצמאות שרת בחיל התותחנים. נהרג ב"מבצע חורב" בקרב רפיח[ט"ז] אנדרטת משבר לתקווה - גלעד לזכר ניצולי השואה שעלו לארץ ונפלו במלחמת העצמאות יער המגינים, האנדרטה לחללי חיל התותחנים בזכרון יעקב, יד לשריון בלטרון
30 רב"ט בנימין בוטוביצקי[48][23] ה' בטבת תש"ט 6 בינואר 1949 נולד ב-1929 בחיפה. היה חבר בהשומר הצעיר והתחנך בבן שמן עד גיל 16 ואז עבר לקיבוץ אילון לשנת הכשרה. לאחר מכן החל לעבוד בבית החרושת למלט "נשר" כנהג מנוף. ב-1947 התגייס לפלמ"ח ושירת כחבלן, סיים קורס מ"כים בקיבוץ דליה ונשלח כמפקד כיתה לחטיבת הראל שנלחמה בירושלים ונפצע בקרבות. לאחר החלמתו חזר לגדודו, שלחם באותה עת בנגב במבצע חורב, נהרג בקרב רפיח.[י"ז] יד לשריון בלטרון, בית יד לבנים חיפה, פינת הנצחה לעובדי נשר שנפלו במלחמת העצמאות במפעל נשר חיפה
31 סג"ם רמי וייסמן כ"א בתמוז תשי"ב 14 ביולי 1952 נולד ב-1932, משפחתו גרה בנשר. סיים תיכון חוגים בחיפה והיה חבר בההגנה. גויס לצה"ל באוגוסט 1950 ושירת בחיל הנדסה והפך לקצין. בסיימו את שירותו תכנן להמשיך את לימודיו בטכניון, נהרג שבועיים לפני שחרורו בעת פינוי מוקשים לצורך סלילת הדרך לדרדרה ביחד עם עוד 4 חיילים[49][י] מונצח ב"גשר החמישה" ביסוד המעלה, אנדרטת כביש הגבורה לחללי חיל ההנדסה בכל מערכות ישראל, בית יד לבנים חיפה
32 סג"ם יוסף צבי ורמן א' בניסן תשי"ד 4 באפריל 1954 נולד ב-1933 בפולין. למד בבית ספר יסודי בברית המועצות ובגרמניה. עלה לישראל מגרמניה בשנת 1949 והשתייך לתנועת הנוער העובד ועבד כמסגר-חרט. גויס לצה"ל ב-1952. שרת בחטיבת גולני בגדוד "ברק" (12), נהרג כשיצא לסייר עם חבריו. אחד מהם עלה על מוקש שנטמן בדרך הפטרולים נהרג עם עוד 3 חיילים. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן.[50][י] מונצח באנדרטה במוזיאון גולני בצומת גולני בגליל התחתון, בית יד לבנים חיפה
33 סג"ם שרה אזמאילוב (אצ'רקן).[51][52][י"ח] ח' באב תשט"ו 27 ביולי 1955 נולדה ב-1927, בת למשפחה שגרה בנשר. למדה בבית ספר למסחר בתל אביב. התגייסה לצה"ל ועברה קורס קצינים. התקבלה לעבודה כדיילת בחברת אל-על. התחתנה בספטמבר 1954 למייק אצ'רקן שהיה סרן בצה"ל. נהרגה בהפלת מטוס אל על בשמי בולגריה[53][54] המושב ניר ח"ן נקרא לזכרם של 58 נוסעי מטוס "אל על" שהופל בשמי בולגריה. במושב אנדרטה לזכרם שנחנכה בפברואר 2016, לציון 60 שנה להפלת המטוס.[55]
34 רב"ט חיים קופרצ'ין כ"ט בתשרי תשי"ז 4 באוקטובר 1956 נולד ב-1936 בנשר ולמד בבית הספר לילדי עובדים. משפחתו עברה לגור בחיפה. השתייך לתנועת הנוער העובד ולמד בבית הספר הטכני של חיל האוויר. התגייס ב-1954 לחיל האוויר הישראלי. לאחר שחרורו הצטרף לקיבוץ עין גדי ועבד כטרקטוריסט. נהרג בקרב עם מסתננים בדרך סדום - באר-שבע[י] גלעד לחללי חיל האוויר בהר הטייסים, באנדרטת הקיבוצים ביערות מנשה, ליד קיבוץ משמר העמק., בית יד לבנים חיפה
35 סגן מאיר (מוניה) שפינר[56] כ"ט בחשוון תשי"ז 3 בנובמבר 1956 נולד ב-1930 למשפחה מנשר. למד בתיכון בבית הספר הריאלי סיים במחזור תש"ח והתגייס לצה"ל. לאחר סיום שירותו הצבאי למד הנדסת בניין בטכניון. בסיום לימודיו עבד בטכניון ב"תחנה לחקר הבניה". במלחמת סיני שירת כקצין תותחנים ונהרג בקרב.[י"ט]. אנדרטה לנופלים מבית הספר הריאלי העברי חיפה, האנדרטה לחללי חיל התותחנים בזכרון יעקב, חורשה לזכר חללים מחיל התותחנים במחנה צריפין, קיר זיכרון לאנשי הטכניון שנפלו במערכות ישראל, אנדרטה לזכר מאיר שפינר בבית בירם בשכונת אחוזה בחיפה. בית יד לבנים חולון, בית יד לבנים חיפה
36 סמ"ש יעקב ברוך כ"ט בשבט תשי"ח 19 בפברואר 1958 נולד ב-1930 באיטליה. בשנת 1945 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתגוררו בחיפה. למד בכפר הנוער בן שמן עד 1947. הצטרף לפלמ"ח, ושירת בחטיבת יפתח. נלחם במערכה על נגבה, ועבר קורס קצינים. ב-1948 גויס לצה"ל לחטיבת כרמלי, חתם קבע וב-1953 הועלה לדרגת סגן. נלחם במלחמת סיני. השתחרר ב-1957 והתגייס כקצין למשמר הגבול. נהרג בסיור בגלבוע, מול כפר פקועה, מאש רובים ממוצב ירדני שמעבר לגבול.[י] אנדרטה לזכר יעקב ברוך בהר הגלבוע,[57] אנדרטת משמר הגבול, אנדרטה לזכר חללי משטרת ישראל במכללה הלאומית לשוטרים, בית יד לבנים חיפה
37 גיורא ברזילי[58] כ"ו בשבט תש"כ 24 בפברואר 1960 נולד ב-1938 בנשר. למד טכנאות רדיו בתיכון בסמ"ת בחיפה, היה בתנועת הנוער העובד והתגייס לנח"ל מוצנח. עבר קורס מפקדי כיתות וקורס חבלה. בסיום שירותו הצבאי הצטרף לקיבוץ עין גדי. בעת סיור עם חבר מעין גדי נפצע קשה במרחק כארבעה קילומטר מצפון-מערב לקיבוץ מאש ערבים. מת במהלך פינויו לבית חולים.[א] מונצח באנדרטה ליד הר ישי במדבר יהודה מעל שמורת עין גדי[59]
38 טוראי ברוך בנו דויד י"ח בשבט תשכ"ג 12 בפברואר 1963 נולד ב-1943 בעיר יאסי ברומניה. עלה ללישראל כילד ב-1948. למד בבית-ספר יסודי בתל חנן בעיר נשר, ואחרי זה בבית הספר המקצועי עמל בחיפה ועבד כנגר. גויס לצה"ל בפברואר 1962. נהרג בשעת מילוי תפקידו [י] בית יד לבנים חיפה
39 טוראי משה אלימלך אלמליח ח' באב תשכ"ג 29 ביולי 1963 נולד ב-1943 בקזבלנקה במרוקו, שם למד בבית-הספר "כל ישראל חברים". עלה לארץ בשנת 1955 ומשפחתו גרה בשכונת תל חנן בנשר. למד בבית הספר היסודי הדתי "ישורון" בתל חנן, והשתלם בשעורי ערב. אחרי שסיים את לימודיו שם הלך ללמוד בישיבה. גויס לצה"ל בפברואר 1962 לחיל הנדסה ונהרג בעת מילוי תפקידו. [י] אנדרטת כביש הגבורה לחללי חיל ההנדסה בכל מערכות ישראל
40 סמל יששכר רינו ששון י"ד באלול תשכ"ג 3 בספטמבר 1963 נולד ב-1943 בטריפולי בלוב. עלה עם הוריו לישראל ב-1950. למד בבית ספר יסודי בשכונת בן דור בנשר. ובבית הספר מקצועי העירוני בבת גלים בחיפה. השתייך לתנועת "הנוער העובד. גויס לצה"ל ב-1961, ונשלח אל קורס מ"כ. כשסיים אותו, נשלח לפיקוד הצפון לחיל המודיעין. בעזבונו נמצאו שירים בכתב ידו. נהרג בעת מילוי תפקידו.[כ] אתר הנצחה לחללי קהילת המודיעין בצומת גלילות, יד זיכרון וגבורה לבני גוש דן שנפלו במערכות ישראל בבסיס תל-השומר, בית יד לבנים חולון.
41 רב"ט דוד (ג'ורג') לזר ח' בכסלו תשכ"ה 13 בנובמבר 1964 נולד ב-1946 בבודפשט בהונגריה. עלה עם משפחתו לישראל ב-1957. למד בבית הספר היסודי "גלילות" בשכונת בן דור בנשר, ותיכון בעמל בקריית חיים שם למד מסגרות ומכונאות. השתייך לתנועות הנוער הנוער העובד וגם להמכבי הצעיר. גויס לצה"ל ב-1964 ושירת בפיקוד העורף. נהרג בקרב בגבול הסורי בתקרית אש מול הסורים שירו על מוצב בתל דן, קיבל את צל"ש אלוף פיקוד הצפון דוד אלעזר.[60][י] בית יד לבנים פתח תקווה, אנדרטה לנופלי פיקוד העורף ברמלה
42 טוראי יפה (שיינדל) בלנדר כ"ז באב תשכ"ה 25 באוגוסט 1965 נולדה ב-1946 בגרמניה. עלתה לישראל עם משפחתה ב-1949, והתגוררה בשכונת בן-דור בנשר. למדה בבית ספר יסודי "גלילות" ותיכון בבית הספר בגימנסיה ביאליק בחיפה. התגייסה ב-1965 לחיל הקשר, נהרגה עם חברתה לשירות הצבאי: יאורה בנקובסקי בהתהפכות ניידת קשר בתרגיל צבאי במצפה רמון. יפה הייתה בקורס ועדיין לא הוצבה.[61] אתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב ביהוד
43 טוראי רפאל רפי אסולין כ"ז באייר תשכ"ז 6 ביוני 1967 נולד ב-1938 במרקש במרוקו, שם סיים את לימודי בית הספר היסודי. עלה לישראל ב-1956 והתפרנס כסנדלר ונשא אשה. שרת במילואים בהג"א. נהרג במלחמת ששת הימים בעת שמטוס אויב התרסק בשטח המחנה בו שרת.[י] אנדרטה לנופלי פיקוד העורף ברמלה, בית יד לבנים חיפה
44 רב"ט מרצל קוז'וקרו א' באב תשכ"ז 7 באוגוסט 1967 נולד ב-1946 בדורוחוי ברומניה. למד שרברבות בבית ספר תיכון מקצועי ועבד במקצוע. עלה עם משפחתו לישראל ב-1964. למד לנגן באקורדיון בקונסרבטוריון. גויס לצה"ל ב-1966 לחיל הנדסה. נהרג בשעת מילוי תפקידו תוך כדי ביצוע משימה חשובה בגזרת הצפון[י] אנדרטת כביש הגבורה לחללי חיל ההנדסה בכל מערכות ישראל
45 סמל רמי נברו (נאוארו)[62] י"ח בתשרי תשכ"ח 21 באוקטובר 1967 נולד ב-1947 בקהיר במצרים. עלה עם משפחתו לישראל ב-1957. המשפחה גרה בבת ים ואחר כך עברה לשכונת גבעת נשר בנשר ולמד בבית הספר היסודי "גנות". למד מכונאות דיזל בבית הספר התיכון מבואות ים במכמורת עבד שנה אחת בחברת צים. גויס לחיל הים ב-1965 ושירת במשחתת "אילת", נהרג בטיבוע המשחתת אילת ומקום קבורתו לא נודע. אנדרטה בשכונת בן דור ליד בית ספר גלילות. האנדרטה לזכר נופלי המשחתת אח"י אילת בחיפה. יד לחללי חיל הים אשדוד, כיכר משחתת אילת ירושלים, גן הנעדרים בהר הרצל
46 טוראי טיבריו (טיבי) קופל י"ח בתשרי תשכ"ח 21 באוקטובר 1967 נולד ב-1949 בסיגט ברומניה. כשהיה בכיתה י"א עלתה משפחתו לישראל. למד באולפן עברית בקיבוץ עין המפרץ ובבית ספר ימי בבת גלים בחיפה. גויס לחיל הים ב-1967 ושירת במשחתת "אילת". לאחר חצי שנה נהרג בטיבוע המשחתת אילת[י] אנדרטה בשכונת בן דור ליד בית ספר גלילות. האנדרטה לזכר נופלי המשחתת אח"י אילת בחיפה. יד לחללי חיל הים אשדוד, כיכר משחתת אילת ירושלים, בית יד לבנים חיפה
47 רס"ר יצחק (איציק) שטרמר י"ח בתשרי תשכ"ח 21 באוקטובר 1967 נולד ב-1941 בסיביר ברוסיה. בסוף מלחמת העולם השנייה עברה המשפחה לפולין. המשפחה הגיעה לישראל ב-1949 והתגוררה בחוואסה היום בנשר. למד בבית ספר "גלילות" ובתיכון בבסמ"ת בחיפה במגמת אלקטורניקה. התגייס ב-1960 לחיל הים, בתחילה שרת בגדנ"ע ים ולאחר השתלמויות שעבר עבר למשחתת אילת. חתם שירות קבע, התחתן ונולדה לו בת. נהרג בטיבוע המשחתת אילת[י] אנדרטה בשכונת בן דור ליד בית ספר גלילות. האנדרטה לזכר נופלי המשחתת אח"י אילת בחיפה. יד לחללי חיל הים אשדוד, כיכר משחתת אילת ירושלים, אנדרטה לזכר בני המקום שנפלו במלחמת ששת הימים קריית מוצקין, בית יד לבנים קריית מוצקין
48 דב פיק ו' בניסן תשכ"ט 25 במרץ 1969 נולד ב-1924 בקאליש בפולין. עלה לארץ ישראל ב-1933 והתגורר בנשר, היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד". בין 1942–1946 שרת בבריגדה היהודית. כשהשתחרר התגייס ל"הגנה" והיה מפקד אזור יגור בגדוד 21 בחטיבת כרמלי, ואחר כך כמפקד מחלקה בגדוד. נפצע בעכו והמשיך לשרת בצבא עד שנת 1950. ב-1955 התגייס לשב"כ וביצע שורה של תפקידים. ב-1960 התחתן ונולדו לו בת ובן. נפטר ממחלה.[א] אתר הנצחה לחללי קהילת המודיעין בצומת גלילות
49 טוראי אברהם צדקאי כ"ה בסיוון תשכ"ט 10 ביוני 1969 נולד ב-1951 בפתח תקווה, לאחר מכן משפחתו עברה לבן דור בנשר. ולמד בבית-ספר יסודי "גלילות". גויס לחיל השריון במאי 1969. נהרג חודש לאחר גיוסו במלחמת ההתשה, בקרב באזור תעלת סואץ.[י] יד לשריון בלטרון, בית יד לבנים עכו
50 רב"ט אריה יעקב י"ז בחשוון תש"ל 29 באוקטובר 1969 נולד ב-1949 בעיראק ועלה עם משפחתו לישראל ב-1951. גויס לצה"ל בפברואר 1967 ושרת בחיל השריון. התחתן ונולד לו בן. מת יומיים לאחר שנפצע.[י] יד לשריון בלטרון
51 שוטר משמר הגבול יוסף גוזלן[63] [כ"א] כ"ב בשבט תש"ל 29 בינואר 1970 נולד ב-1951 במרוקו. עלה עם משפחתו ב-1954 והתגוררה שכונת תל חנן בנשר. למד בבית ספר יסודי ותיכון מקצועי בנשר. ב-1968 התגייס למשמר הגבול, היה מפקד נגמ"ש בכוח סיור שנע מזרחית לקיבוץ גשר בעמק בית שאן. נהרג בעת שניסה להציל קצין שנפצע.[י] לזכרו "גן יוסף גוזלן" בשכונת תל חנן ברחוב הרב מרדכי בר מוחא מאחורי היכל התרבות של נשר. באנדרטת חללי משמר הגבול ובאנדרטה לחללי משמר הגבול במרחב מרכז.
52 רב"ט דוד אללוף ג' בסיוון תש"ל 7 ביוני 1970 נולד ב-1946 בטורקיה ועלה ב-1949. המשפחה התגוררה בשכונת בן דור בנשר. למד בבית הספר היסודי "גלילות" ומרכז קן בתנועת הנוער העובד. ב-1963 התגייס לצנחנים, לאחר שהשתחרר התגייס לשנתיים למשמר הגבול. כשהשתחרר למד חרטות ועבד בסולתם מערכות התחתן ונולדה לו בת. נהרג בעת שירות מילואים ברמת הגולן, תוך כדי הפגזה של הסורים, כשניסה להציל את המקלע שהיה מופקד עליו.[י] אנדרטת מצפה גדות לנופלי חטיבת אלכסנדרוני
53 טוראי דוד אלימלך אלמליח (אלמלח) י"ג בתמוז תשל"ג 13 ביולי 1973 נולד ב-1954 בקזבלנקה במרוקו. ובאותה שנה עלתה משפחתו לארץ. למד בבית ספר יסודי בשכונת תל חנן בנשר. לפני גיוסו התגורר בקיבוץ דברת ואחר כך בקיבוץ כפר החורש, והצטרף לגרעין נח"ל "לאן". התגייס עם חברי הגרעין ביולי 1972 ושירת בנח"ל. עם הגרעין עבר הכשרה חקלאית ותקופות תעסוקה מבצעית וזכה ל"אות השירות המבצעי". נהרג בעת מילוי תפקידו.[י]
54 רב"ט יצחק משולם[64] ט"ו בתשרי תשל"ד 11 באוקטובר 1973 נולד ב-1954 בנשר ולמד בבית-הספר היסודי בנשר וובתיכון בסמ"ת בחיפה. ב-1973 היה בן יחיד והתנדב לחיל הצנחנים ושרת כמקלען. נהרג במלחמת יום הכיפורים במארב של חיילים מצרים בדרך לראס סודר[י] אנדרטת הצנחנים ליד בסיס תל נוף, בית יד לבנים חיפה
55 רס"ןרפי (רפאל) צוקר[65] כ"ד בתשרי תשל"ד 20 באוקטובר 1973 נולד ב-1952 המשפחה התגוררה תחילה בבן דור שם למד בבית ספר יסודי גלילות" ואחר כך בפנימייה הצבאית בחיפה. התגייס לצנחנים בנובמבר 1970, עבר קורס מ"כים ולאחריו יצא לקורס קצינים אותו סיים בתחילת 1972. לאחר שנה קיבל דרגת סגן והקים ופיקד על פלוגת צנחנים. בתחילת מלחמת יום הכיפורים קיבל דרגת סרן. נהרג בעת טיהור כוחות האויב בכפר סרפאום, מעבר לתעלת סואץ[י] לזכרו "גן רפי צוקר" ברחוב המגינים 24 בנשר, בשכונת נשר הוותיקה. אנדרטת הצנחנים ליד בסיס תל נוף, אנדרטה לנופלים מבית הספר הריאלי העברי בחיפה
56 רס"ר שמשון אנדג'קו[66] כ"ד באדר תשל"ה 6 במרץ 1975 נולד ב-1944 ברוסיה. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1949. והתגורר בנשר. למד מכונאות בבית ספר מקצועי ערב בחיפה. ועבד כמכונאי בנמל החדש. התגייס ב-1962 לחיל החימוש ושרת כמכונאי טנקים וחתם קבע. נשא אישה ונולדו לו 2 ילדים. במלחמת יום הכיפורים נלחם בנפח. נפגע מטנק בעת שטיפל בו.[י] על שמו מחנה שמשון בצומת גולני,[67] גן הבנים בנווה שאנן חיפה, אנדרטה לבני המקום שנפלו במערכות ישראל בקריית טבעון, אתר ההנצחה לחללי חיל הטכנולוגיה והאחזקה בנתניה, בית יד לבנים קריית טבעון, בית יד לבנים חיפה.
57 רב"ט אברהם שפירא[68] כ"ב בכסלו תשל"ו 25 בנובמבר 1975 נולד ב-1950 בנשר. למד בבית הספר היסודי "בית יהושע", ובתיכון בסמ"ת בחיפה. היה מדריך בקן הנוער העובד והלומד בנשר. התנדב לגרעין נחל בקיבוץ מסדה. גויס לצה"ל ב-1968 והתנדב לנח"ל. לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף אברהם לקיבוץ מסדה, נבחר למזכירות המשק, ונשא אישה. במלחמת יום הכיפורים נלחם בסיני וחצה את תעלת סואץ. נהרג במילוי תפקידו בעת שירות מילואים בסיני[י] אנדרטה לנופלים מיישובי עמק הירדן במערכות ישראל ולנופלים בצמח ובעמק במלחמת העצמאות צומת צמח, אנדרטת הצנחנים, אתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב ביהוד, לוחות זיכרון לנופלים מחטיבת הצנחנים בירושלים, בית יד לבנים באר שבע, בית יד לבנים חיפה, אנדרטת הקיבוצים ביערות מנשה, ליד קיבוץ משמר העמק.
58 אל"ם יוסף פלג ו' בתמוז תשל"ז 22 ביוני 1977 נולד ב-1922 ברומניה. עלה ארצה עם משפחתו ב-1935 והמשפחה התיישבה בנשר. התחיל ללמוד התיכון בסמ"ת בחיפה, אבל נאלץ להפסיק את לימודיו והחל לעבוד בבית-החרושת נשר. משנת 1938, היה חבר בההגנה; בין 1942–1946 שירת בחיל התותחנים בצבא הבריטי. במרץ 1948 התגייס לצה"ל וחתם שירות קבע ושירת בו עד יום-מותו. מרבית הזמן שירת יוסף בחיל החימוש בתפקידים שונים. בתפקידו האחרון היה ראש מחלקה אצל היועץ הכספי לרמטכ"ל, נפטר ממחלה[כ][69] גן הבנים תל אביב-יפו, אתר ההנצחה לחללי חיל הטכנולוגיה והאחזקה בנתניה, בית יד לבנים תל אביב יפו.
59 גלית אנקווה ב' באדר ב' תשל"ח 11 במרץ 1978 נפגעת פעולת איבה. אזרחית שטיילה במסגרת חוג המשוטטים של אגד ובני משפחותיהם מאזור חיפה. נהרגה בפיגוע כביש החוף[כ"ב][70][71] אנדרטה לחללי אוטובוס הדמים מצפון לצומת גלילות[72]
60 חביב אנקווה ב' באדר ב' תשל"ח 11 במרץ 1978 נפגע פעולת איבה. אזרח שטייל במסגרת חוג המשוטטים של אגד ובני משפחותיהם מאזור חיפה. נהרג בפיגוע כביש החוף[כ"ג][70][71] אנדרטה לחללי אוטובוס הדמים מצפון לצומת גלילות[72]
61 יצחק אנקווה ב' באדר ב' תשל"ח 11 במרץ 1978 נפגע פעולת איבה. אזרח שטייל במסגרת חוג המשוטטים של אגד ובני משפחותיהם מאזור חיפה. נהרג בפיגוע כביש החוף[כ"ג][70][71] אנדרטה לחללי אוטובוס הדמים מצפון לצומת גלילות[72]
62 רב"ט בנימין (בני) דרזי י"ג בשבט תשל"ט 9 בפברואר 1979 נולד ב-1959 בנשר סיים בית-הספר היסודי-בתל חנן וחטיבת ביניים בבית הספר בגבעת-נשר. המשיך ללימוד מכונאות-רכב במפעל נשר למלט. סמוך למועד גיוסו עבר קורס נהיגה. ב-1977 התגייס לחיל השריון, ועבר קורס נהגי-זחל"מ. נהרג בתאונת דרכים בנסיעה לבירנית.[73][י] יד לשריון, אנדרטת חטיבה 188 ברמת הגולן
63 רס"ן שמואל ישראל עמיר[74] ט"ו בניסן תשמ"א 20 באפריל 1981 נולד ב-1948 במצרים באותה שנה עלה עם משפחתו לישראל. המשפחה גרה בתל אביב ועברה בהמשך לחיפה, למד בית-ספר מקצועי וסיימו במגמת מכונאות. עד גיוסו עבד כמכונאי במפעל קייזר אילין בנשר. גויס לחיל השריון ב-1966, ועבר קורס מכונאי-טנקים. ב-1969 שוחרר מצה"ל, נשא אישה והחל לעבוד כמנופאי בבית החרושת למלט "נשר". ב-1971 חזר לשרת בחיל החימוש בצבא הקבע ועבר קורס קצינים. נהרג באחת מפעולות צה"ל נגד בסיסי מחבלים בלבנון [י] גן זיכרון לחללי עוצבת הגליל בבירנית, אנדרטה לבני המקום שנפלו במערכות ישראל קריית אתא, אתר ההנצחה לחללי חיל הטכנולוגיה והאחזקה בנתניה, אתר הנצחה לתושבי הגולן שנפלו במערכות ישראל בשמורת טבע גמלא, בית יד לבנים אשדוד, בית איל באשדות יעקב מאוחד
64 סמל צבי גפני ב' בתמוז תשמ"ב 23 ביוני 1982 נולד ב-1939 בנשר. למד בבית-הספר היסודי בנשר, ואחר כך עבר לחברת הנוער בקיבוץ גן שמואל, ויצא ב-1957 לגרעין לקיבוץ סער שבגליל המערבי. ב-1960 התגייס לנח"ל, ובסיום שירותו חזר לסער. ב-1963 נשא אישה ונולדו לו 4 ילדים. במלחמת ששת הימים שירת בחטיבת הצנחנים, בקרבות לשחרור ירושלים. במלחמת יום הכיפורים נלחם בסיני. ב-1977 הועבר לחיל-השריון. נהרג במלחמת לבנון הראשונה בעת שרכבו עלה על מוקש [כ"ד] בית יד לבנים אשדוד, בית איל באשדות יעקב מאוחד, יד לשריון בלטרון, גן זיכרון לחללי עוצבת הגליל בבירנית, אנדרטת הקיבוצים ביערות מנשה, ליד קיבוץ משמר העמק
65 סמל וולף פלטונוב י"ג באב תשמ"ב 1 באוגוסט 1982 נולד ב-1962 בעיר גאגרין בברית המועצות. משפחתו עלתה לישראל ב-1977 והמשיך ללמוד בכפר הנוער אלוני יצחק. התגייס לצה"ל ב-1979 והוצב ליחידת נ"מ בחיל האוויר הישראלי. נהרג בקרב במלחמת לבנון הראשונה[י] בית איל באשדות יעקב מאוחד, אנדרטה לנופלים אנשי כפר הנוער אלוני יצחק, גלעד לחללי חיל האוויר בהר הטייסים
66 סמ"ר דוד לזימי כ"ה בחשוון תשמ"ג 11 בנובמבר 1982 נולד ב-1962 בנשר. למד בבית-הספר היסודי "גבעון" בשכונת תל חנן, ובתיכון המקיף בנשר. היה פעיל בגדנ"ע, ועבר קורס מ"כים. והיה פעיל כמדריך נוער. ב-1980 התגייס למשטרה הצבאית. בדצמבר 1980 עבר קורס חוקרי מצ"ח והועלה לדרגת סמל. ב-1982 עלה לדרגת סמ"ר. במלחמת לבנון הראשונה שרת כשוטר בבית הממשל בצור, נהרג באסון צור הראשון.[י] לזכרו "גן דוד" ברחוב ברק בשכונת תל חנן בעיר נשר,[75] בית איל באשדות יעקב מאוחד, אתר הנצחה לחללי המשטרה הצבאית במחנה גור ליד צומת השרון
67 סמל אהרון אורי אוחיון י"ז בסיוון תשמ"ג 29 במאי 1983 נולד ב-1959 למשפחה שהתגוררה בשכונת תל חנן בנשר. למדבבית-הספר היסודי דתי "ישורון" והמשיך בבית-הספר המקצועי "נשר". שרת בחיל החימוש כמכונאי רכב וחילוץ. כשהשתחרר עבד באגד ואחר כך בחברת אוויס. במסגרת שירות מילואים יצא לסיורים בהרי השוף בלבנון. בסיור באזור הכפר עין זחלתא, נורתה אש מן המארב ואהרון נהרג.[י] בית איל באשדות יעקב מאוחד, אתר ההנצחה לחללי חיל הטכנולוגיה והאחזקה בנתניה
68 סג"ם שמעון (שימי, שמי) שם טוב ט"ז בחשוון תשמ"ה 11 בנובמבר 1984 נולד ב-1965, משפחתו התגוררה בשכונת תל-חנן בנשר. למד בבית-הספר היסודי בתל חנן ובתיכון המקיף בנשר, והשלים אחת-עשרה שנות לימוד. ב-1982, התגייס לצה"ל לחיל השריון. לאחר הטירונות, נשלח לקורס נהיגה. ובהמשך לקורס נהגי נגמ"ש והוצב לשרת כנהג במפקדת אוגדתו. נהרג בעת שירותו בתאונת דרכים כשנהג בכביש 91 בקטע שבין קיבוץ גדות וקיבוץ מחניים.[י] יד לשריון בלטרון, אתר הנצחה וזיכרון "ברק" מחנה חטיבת ברק, גלעד לזכר נסים אלמקייס ושמעון שם טוב כביש משמר הירדן - גדות
69 רב"ט אברהם (אדולף) שוורץ (שוארץ, שורץ) ו' בחשוון תשמ"ט 17 באוקטובר 1988 שרת בחיל התקשוב, נפטר לאחר השירות. [כ"ה] אתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב ביהוד
70 רס"ב איזו סגל ב' באלול תש"ן 23 באוגוסט 1990 נולד ב-1938 בבוקרשט ברומניה. למד חשמלאות. ב-1961 עלה איזו ארצה עם משפחתו והתגורר בקרית אתא. ב-1962 התגייס למשטרת ישראל ושירת במחוז הצפוני בנצרת. ב-1966 נשא ונולדו לו 3 ילדים. ב-1979 עבר איזו לשרת במרחב חיפה, בתפקיד מזכיר המרחב. נפטר מהתקף לב.[76][כ"ו] מונצח באנדרטה לנופלים ממרחב חוף של משטרת ישראל[77] אנדרטה שבהמכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש
71 טוראי צבי וילדר י"ג באדר א' תשנ"ב 17 בפברואר 1992 נולד ב-1961 בנשר ולמד בבית-הספר היסודי "בית יהושע" בנשר, ובתיכון מקיף נשר במגמת שירטוט מכונות. ב-1979 גויס לצה"ל, ושרת בחיל הלוגיסטיקה נהרג בשירות מילואים בסיור בט"ש בדרום הארץ, התהפך רכבו והוא נפגע אנושות.[כ"ז] אתר ההנצחה לחללי חיל הלוגיסטיקה ליד מחלף בן שמן
72 רס"ן זאב ספיר ברק כ"ו בסיוון תשנ"ה 24 ביוני 1995 נולד ב-1957 למד בבית הספר היסודי "גלילות" בשכונת בן דור בעיר נשר, ותיכון בבסמ"ת במגמת מכשור ובקרה. עבר לבית-הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה במגמת בקרת היגוי. ב-1975 התגייס לחיל האוויר ועבר קורס טיס אותו סיים ב-1977. שירת במשך שמונה עשרה שנה, בטייסות שונות ובתפקידים מגוונים. נפטר ממחלה[י] גלעד לחללי חיל האוויר בהר הטייסים
73 סמ"ר רוסלן יוספוב י"ב באלול תשנ"ז 14 בספטמבר 1997 נולד ב-1976 בבאקו באזרבייג'ן . ב-1980 עלתה המשפחה לישראל. למד יסודי בבית ספר גבעון בתל חנן ובתיכון מקיף נשר. ב-1994 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם במחלקת הסיור של חטיבת גולני. בעת שובו של כוח 'גולני' ממארב, בגזרה המרכזית של רצועת הביטחון בדרום לבנון, אירע פיצוץ של מטען צד שהרג את יוספוב. [י] לזכרו "גן רוסלן" בפינת הרחובות ששת הימים בתל חנן, אורן והחצב בשכונת רמות יצחק, מונצח באנדרטה במוזיאון גולני בצומת גולני בגליל התחתון, בית איל באשדות יעקב מאוחד, אנדרטה לזכר שמונה שנפלו בלבנון מגדוד 13 גדעון של חטיבת גולני בבסיס מצפה עדי ליד כפר גלעדי
74 סמל שמעון (שימי) לוי ט"ו בשבט תשנ"ח 11 בפברואר 1998 נולד ב-1976 בחיפה. למד בבית הספר היסודי "בית יהושע" שבנשר. המשיך בלימודי תיכון בכפר הנוער "הדסה נעורים" הסמוך לנתניה. ב-1995 התגייס לצה"ל והוצב לחיל הקשר והתקשוב במחנה שמשון. נהרג בעת מילוי תפקידו בתאונת דרכים בצומת בית רימון בגליל תחתון[י] אתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב ביהוד
75 סמ"ר אופיר ענבי כ"א באב תשנ"ט 2 באוגוסט 1999 נולד ב-1977 בחולון, ולמד בבית- הספר היסודי 'ויצמן' בחולון. ב-גיל 14, עברהמשפחתו לנשר. אחרי שנת לימודים בתיכון-המקיף בנשר עבר ללמוד בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר בחיפה, והמשיך לשנים י"ג ו-י"ד במגמת אלקטרוניקה-מטוסים. ב-1996 התגייס לחיל האוויר הישראלי ושרת בתחום קשר מטוסים. נהרג בעת מילוי תפקידו.[י] גלעד לחללי חיל האוויר בהר הטייסים, מרכז מורשת בבסיס רמת דוד
76 רב"ט מיכאיל שוורצבורד ל' בכסלו תש"ס 18 בדצמבר 1999 נולד ב-1980 בקייב באוקראינה. ב-1991, משפחתו עלתה לישראל וגרה בנשר. למד בבית הספר היסודי "גבעון" ובתיכון "מקיף נשר" במגמה עיונית ובידו תעודת בגרות מלאה. היה ספורטאי ועסק בקרב מגע, איגרוף, ג'ודו, ריצה ושחייה. ב-1999 התגייס חיל החינוך והנוער, ושובץ בקורס מפקדי כיתות. בסיום הקורס שובץ בחוות השומר. נהרג בעת מילוי תפקידו [י] אתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך בפרדס חנה-כרכור
77 רס"ן מור יהודה אלרז[78] ז' באדר תשס"ב 18 בפברואר 2002 נולד ב-1976 בקרית אתא. למד ביסודי בבית הספר "שפרינצק, ותיכון "רוגוזין" במגמה הביולוגית. התגייס ב-1995 לצה"ל לחטיבת גבעתי, נשלח לקורס מ"כים. לאחר תקופה כמפקד כיתה, נשלח לקורס קצינים אותו סיים ב-1997. נהרג בקרב לאחר הפיגוע בציר כיסופים שהתרחש ב-2002 במרדף אחרי מחבלים שהרגו את אהובה אמרגי שנסעה בציר כיסופים [ה] מצודת יואב - בית חטיבת גבעתי ליד שדה יואב בנגב, אנדרטה לבני המקום שנפלו במערכות ישראל בקריית אתא, קיר זיכרון לנופלים מבית הספר התיכון שפרינצק קריית אתא, פינת הנצחה לנופלים מתיכון מקיף רוגוזין קריית אתא, בית יד לבנים קריית אתא
78 רס"ל גלית ארביב[79] י"ד באדר תשס"ב 26 בפברואר 2002 נולדה ב-1981 בקריית ביאליק, ובגיל 4 עברה משפחתה לנשר. למדה בתיכון מקיף נשר שרתה במשמר הגבול, כשהשתחררה מצה"ל התגייסה למשטרת ישראל. ב-25 בפברואר 2002 במהלך האינתיפאדה השנייה, חדר מחבל חמוש ברובה סער לשכונת נווה יעקב בירושלים וירה לכל עבר. ניידת משטרה ובה שלושה שוטרים, וארביב ביניהם, מיהרה למקום. ארביב יצאה מהניידת, ירתה לעבר המחבל והסתערה לעברו. היא הצליחה לפגוע בו אך נפגעה מיריותיו בפלג גופה העליון. היא נפצעה באורח אנוש וכעבור כמה שעות נפטרה.[כ"ח] לזכרה "מצפור גלית" על כביש 705 העולה לכביש 672[80] בנוסף מונצחת בגן משחקים לילדים שנקרא על שמה בשכונת נווה יעקב בירושלים. בגן החיות הלימודי חיפה נבנתה כיתת מחשבים על שמה. כל מחזור שוטרים מקבל ספר תהילים לזכרה של גלית. היא מונצחת בחדר הנצחה במשטרת מחוז ירושלים, ובאנדרטה שבהמכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש.[81]
79 סגן אורי בינמו כ"ח בכסלו תשס"ו 29 בדצמבר 2005 נולד ב-1984 בגבעת נשר בנשר. בנו של אברהם בינמו ראש העיר לשעבר של נשר. למד בבית הספר היסודי "בית יהושע" ובתיכון "מקיף נשר". התגייס ב-2002, שובץ כלוחם בחטיבת כפיר בגדוד "נחשון". נשלח לקורס מפקדי כיתות ובהמשך לקורס קצינים והמשיך לשירות קבע. נהרג בפעילות מבצעית כשחסם מחבל בג'נין קיבל לאחר מותו ציון לשבח של מפקד האוגדה.[י] לזכרו "דרך אורי" בפארק נשר, רחוב המוביל מכביש 705 לשכונת רמות יצחק, ומצפור על כביש 7212 המשקיף על שכונת גבעת נשר. אנדרטת חטיבת כפיר בעפולה
80 רב"ט קובי אבבאו טסמה ט"ו באב תשס"ו 9 באוגוסט 2006 נולד ב-1987 באתיופיה ועלה עם משפחתו לישראל ב-1991 והמשפחה גרה בנשר. למד בית הספר היסודי דתי "ישורון" והמשיך בכפר הנוער בכפר חסידים למשך שנה אחת ובכפר הנוער ויצו נחלת יהודה שבראשון לציון. התגייס ב-2005 להנדסה קרבית. ב-2006 סיים קורס נהיגת טרקטור מדור צמ"ה ושובץ באוגדת אזור יהודה ושומרון, נהרג בעת מילוי תפקידו.[י] אנדרטת כביש הגבורה לחללי חיל ההנדסה בכל מערכות ישראל
81 מישר ערן ויזל כ"ה בכסלו תשע"א 2 בדצמבר 2010 נולד ב-1979 גדל בקריית חיים. התגייס לחיל השריון, פיקד על טנק. ב-2003 החל בלימודיו האקדמיים לתואר ראשון בקרימינולוגיה התחתן ב-2006 ונולדה לו בת. ב-2006 התגייס לשירות בתי הסוהר ושובץ לבית הסוהר אופק. יצא לקורס הקצינים המשולב במסלול הייעודי. נהרג באסון השריפה בכרמל קיבל את עיטור המופת של השב"ס[י][82] מונצח באנדרטה לזכר הנספים באסון השרפה בכרמל, גשר ה-44 - אסון הכרמל ברחובות, חורשת ה-44 בשמורת הר מירון
82 טוראי סער שטיין כ באדר ב תשע"א 26 במרץ 2011 נולד ב-1992 בנשר. למד בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים על שם רבין בשכונת רמות יצחק, ובתיכון המקיף העירוני נשר. ב-י"ב עבר ללמוד ב"אנקורי" בקריית ביאליק. ב-2010 התגייס לחיל הים בהיותו בעל כושר גופני גבוה, שובץ לתפקיד מדריך בחדר הכושר בשייטת 13. נהרג בתאונת דרכים בהיותו חייל[י] לזכרו מתקיים מידי פסח, טורניר כדורגל באצטדיון נשר בהשתתפות קבוצות נוער מהאזור. מגרש קטרגל ברחוב סיני,[83] הנצחה בחדר הלבשה נוער באצטדיון קריית חיים
83 סמל אליאס אבטה[84] י"ז באלול תשע"ה 1 בספטמבר 2015 נולד ב-1993 באדיס אבבה באתיופיה. עלה לישראל בגיל 5 ב-1998 ומשפחתו גרה בנשר. למד בבית הספר הממלכתי דתי ישורון ותיכון בכפר חסידים. בסיום לימודיו בתיכון המשיך ללימודי הנדסאי אלקטרוניקה ומחשבים במכללה התורנית טכנולוגית ביישוב חיספין, שברמת הגולן. ב-2013 התגייס לחיל האוויר הישראלי כאיש צוות בסולל כיפת ברזל, נהרג בעת שירותו הצבאי. [י] גלעד לחללי חיל האוויר בהר הטייסים
84 סגן ניצב שאול בן שמואל[85] כ"ה תמוז תשע"ה 12 ביולי 2015 נולד ב-1964, למד בכפר הנוער הדתי בכפר חסידים והמשיך במגמת מכונאות בבית ספר תיכון בנתניה. התגייס לחיל השריון ב-1987 התגייס למשטרת ישראל ושרת במגוון תפקידים, בבית הספר הארצי לשוטרים בקריית אתא, היה קצין בילוש ביחידה המרכזית של מרחב חיפה, מפקד תחנת טירת כרמל, ראש משרד חקירות ביחידה המרכזית של מרחב החוף (ימ"ר חוף), קצין מודיעין ובילוש בתחנת "זבולון", מפקד ימ"ר חוף, ובתפקידו האחרון משנת 2012 שימש ראש ענף מודיעין של מחוז הצפון. נפטר מאירוע לבבי בגיל 51.[כ"ו] מחלק צוות סיור מודיעין (צס"מ) במחוז צפון של המשטרה נקרא על שמו, פינת הנצחה וביחידה המרכזית של מרחב החוף. באתר ההנצחה לחללי משטרת ישראל במכללת השוטרים בבית שמש.
85 גיא יעקב כפרי[86] ה' בטבת תשע"ז 3 בינואר 2017 נפגע פעולות איבה. נולד ב-1969 בלונדון אנגליה. משפחתו עלה לישראל ב-1973 והוא גדל בחיפה. שירת בצבא בחיל התותחנים כקשר בגדוד קרבי, המשיך לשירות קבע. לאחר שהשתחרר עבד במגוון עבודות, ועבר לגור בנשר. עבודתו האחרונה הייתה נהג בחברת הסעות לקשישים וילדים בעלי צרכים מיוחדים. נהרג בפיגוע טרור ברחוב הגיבורים בעיר התחתית בחיפה. [כ"ט] מונצח באנדרטת חללי פעולות האיבה והטרור בישראל בהר הרצל בלוח מס' 79.

חללי מאורעות 1936–1939 ומלחמת העצמאות מנשר ואינם מונצחים באנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חללי מאורעות 1936–1939 ומלחמת העצמאות מנשר או שנהרגו בנשר ואינם מונצחים באנדרטה
טבלת חללי מאורעות 1936–1939 ומלחמת העצמאות מנשר או שנהרגו בנשר ואינם מונצחים באנדרטה
מספר דרגה ושם חלל תאריך נפילה עברי תאריך נפילה לועזי מקום נפילה או קרב הנצחה בנשר ובמדינת ישראל
1 יצחק-יעקב פטרנקר ח' בניסן תרצ"ח 9 באפריל 1938 נולד בשנת 1904 בדלשיך שבגליציה. עבד כפועל במחצבות של "מפעל נשר חיפה" והצטרף לשורות ההגנה. לאחר שהתחתן עבר להתגורר בשכונת נשר. במאורעות 1936–1939 נורו יריות מבלד א-שייח' לשכונת נשר, פטרנקר נהרג כשהוציא את בנו התינוק מעריסתו.[87][88][ל]
2 בצלאל (צלקה) שורצטוך[89] כ"ה בכסלו תש"ח 8 בדצמבר 1947 הצטרף לקיבוץ גבת ועבד כנהג בקיבוץ, נרצח ביחד עם משה רובין על ידי פורעים ליד כפר בלד א-שייח' [ל"א] מונצח באנדרטה לזכר בני גבת שנפלו במערכות ישראל. באנדרטת הקיבוצים ביערות מנשה, ליד קיבוץ משמר העמק.
3 מנחם פרידמן י"ג בניסן תש"ח 22 באפריל 1948 נולד בפולין, ועלה לארץ ישראל ב-1935 במסגרת עליית הנוער, התנדב לצבא הבריטי ושרת כמתורגמן במחנה שבויים גרמנים במצרים. חזר לעבוד במפעל המלט ונפל בקרב עם כוחות הלגיון הערבי בקרבת "נשר" בית יד לבנים קריית מוצקין, פינת הנצחה לעובדי "נשר" שנפלו במלחמת העצמאות נשר
4 טראי אברהם שורץ (שוארץ)[90][23] ד' בטבת תש"ט 5 בינואר 1949 נולד בעיר יאסי ברומניה ב-1930, הגיע לארץ ישראל דרך קפריסין ב-21 בדצמבר 1948. הגיע ל"מעון עולים נשר". והתגייס לצבא לחטיבת גולני למרות בריאותו הרופפת. ונלחם בנגב נהרג ברפיח[י] מונצח באתר הנצחה ומוזיאון חטיבת גולני צומת גולני
5 משה פרידמן[91] תש"ח 1948 נולד ברומניה ב-1932, הגיע לארץ ישראל ב-1947 במסגרת עליית הנוער התחנך בקיבוץ גבע, הגיע ל"מעון עולים נשר", ולאחר זמן חזר לקיבוץ שיקר לגבי גילו והתגייס לצבא ונשלח ונלחם בנגב שם נהרג.
6 יצחק ברוך[92][23] ג' בתמוז תש"ח 10 ביולי 1948 נולד ברומניה ב-1925 הגיע ל"מעון עולים נשר" התגייס לחטיבת "גולני" ולחם במשלט מוקיבלה ליד ג'נין. תחילה נחשב נעדר אך לאחר-מכן נמצאה גופתו. [ל"ב] מונצח באנדרטה במוזיאון גולני בצומת גולני בגליל התחתון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 נקבר בבית הקברות של חיפה בחוף הכרמל
  2. ^ 1 2 נקבר בחלקה הצבאית בבית הקברות בקיבוץ יגור
  3. ^ נקבר בחלקה הצבאית בבית הקברות נחלת יצחק
  4. ^ נקבר בבית הקברות סנהדריה
  5. ^ 1 2 נקבר בחלקה הצבאית בבית הקברות בקריית אתא
  6. ^ נקבר בבית הקברות של אגודת השומרים בקריית טבעון
  7. ^ 1 2 3 נקבר בכפר חסידים
  8. ^ נקבר בקיבוץ אילון. ב-26 במאי 1950 הועבר לבית הקברות הצבאי חיפה
  9. ^ 1 2 3 נקבר בבית-הקברות הצבאי בנהריה
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 נקבר בבית הקברות הצבאי בחיפה
  11. ^ נקבר בשייח'-באדר א'. ב-1950 הועבר לבית הקברות הצבאי בהר הרצל
  12. ^ נקבר בנען ב-1950 הועבר לבית הקברות הצבאי חיפה
  13. ^ 1 2 3 4 נקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל
  14. ^ נקבר בנען ולאחר מכן הועבר לבית הקברות הצבאי בחיפה
  15. ^ 1 2 נקבר בבית הקברות הצבאי בראש פינה
  16. ^ נקבר בגבולות, באוגוסט 1949 הקבר הועבר לבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק
  17. ^ נקבר בחלוצה, ביולי 1949 הקבר הועבר לבית הקברות הצבאי בחיפה
  18. ^ קברה של שרה אצ'רקן בבית הקברות בקריית שאול, גוש 1, אזור 4, שורה ג, מקום 26ד
  19. ^ הובא לקבורה זמנית בבארי ובאוקטובר 1957 הועבר לבית הקברות הצבאי בחיפה
  20. ^ 1 2 נקבר בבית הקברות הצבאי קריית שאול
  21. ^ קיבל את עיטור האומץ של המשטרה
  22. ^ נקברה במתחם בתי הקברות בחיפה, שער תמר
  23. ^ 1 2 נקבר במתחם בתי הקברות בחיפה שער תמר
  24. ^ נקבר בבית הקברות בקיבוץ סער
  25. ^ נקבר בבית הקברות האזרחי של ראשון לציון
  26. ^ 1 2 נקבר בבית הקברות של נשר
  27. ^ נקבר חיפה
  28. ^ נקברה בבית הקברות של נשר
  29. ^ נקבר בבית הקברות מושב עופר
  30. ^ נקבר בחלקת ההגנה במתחם בתי הקברות בחיפה בחוף הכרמל
  31. ^ נקבר בקיבוץ גבת
  32. ^ נקבר בבית הקברות הצבאי בעפולה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מועצה מקומית נשר, גן יד לבנים בגבעת נשר, חוברת מכרז שנחתמה ב-18 באוגוסט 1991
  2. ^ "אנדרטה לבני נשר", בספר "אנדרטאות תש"ח", עמ' 78, הוצאת משרד הביטחון, מהדורת 2009
  3. ^ אהרן קמינקר, השכונה בצל ארובות העשן, 1978, דפוס תרבות חיפה, עמ' 109-108
  4. ^ סופר על המשמר, הוקמה אנדרטה לבני שכונת נשר, עיתונות יהודית היסטורית, על המשמר, ‏4 בדצמבר 1950
  5. ^ חיים בן-דור באתר יזכור
  6. ^ עמוס גלילי רובינשטיין באתר יזכור
  7. ^ החוברת "בעקבות לוחמי תש"ח, גדוד 21 חטיבת כרמלי, הוצאת ותיקי גדוד 21, 1988, עמ' 30
  8. ^ על המשמר, סטפנדיה לזכר חללי נשר, על המשמר באתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏3 באפריל 1955
  9. ^ סופר דבר, נטיעות שבט במורדות הכרמל, עיתונות יהודית היסטורית, עיתון דבר, ‏22 פברואר 1949
  10. ^ 1 2 3 חוברת: חלל ההנצחה לנופלי העיר נשר, בית יד לבנים" של חברת So architecture, שכללה בעיקר הדמיות של המבנה העתידי, בתיק "יד לבנים 3 קבלן ראשי סמחאת מחמוד, ארכיון מהנדס העיר
  11. ^ So architecture בפייסבוק
  12. ^ אתר האינטרנט של חברת So architecture
  13. ^ קשת רוזנבלום, לא כולם מרוצים מהאנדרטה החדשה בנשר, באתר הארץ, 11 באפריל 2013
  14. ^ "תוכנית הריסות בית יד לבנים גבעת נשר" מ-19 בספטמבר 2012, תוכנן על ידי שחר לולב ועודד רוזנקיאר, עודכן ב-14 בנובמבר 2012 שם קובץ:nesher avo 8.dwg, בארכיון מהנדס העיר נשר
  15. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 104
  16. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 25
  17. ^ בחיפה (המשך), דבר, 9 בדצמבר 1947
  18. ^ חיים בן-דור באתר יזכור
  19. ^ מבחר מכתבים ורשימות של חיים בן דור בפרויקט בן-יהודה, המקור: ספרון שיצא במרחביה בהוצאת הקיבוץ הארצי - השומר הצעיר, 1949
  20. ^ טוראי חיים בן דור ז"ל
  21. ^ חנן זלינגר באתר יזכור
  22. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 34-29
  23. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 הונצח על גבי לוח האנדרטה לחללי מלחמת העצמאות שהוכנס למבנה האנדרטה עם הקמתו ראו קובץ:Memorial plaque for the sons of Nesher fallen in Milhemet HaAtzma'ut.JPG
  24. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 28-26
  25. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 37-35
  26. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 40-38
  27. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 105
  28. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 43-41
  29. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 48-44
  30. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 51-49
  31. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 53-52
  32. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 66-54
  33. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 100-97
  34. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 84
  35. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 69-67
  36. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 106
  37. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 86-85
  38. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 83-70
  39. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 90-87
  40. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 92-91
  41. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 96-93
  42. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 107
  43. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 108
  44. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 110
  45. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 109
  46. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 114
  47. ^ באנדרטה בגבעת נשר רשום ששמו הוא נתן שלמה בוכהייסטר
  48. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 101
  49. ^ דרך בתוך מים סוערים - סיפורה של הדרך לדרדרה באתר המועצה לשימור אתרים
  50. ^ באתר יזכור
  51. ^ אצ'רקן שם משפחתה לאחר נישואיה ב-1954
  52. ^ המשפחה במקורה מנשר, גרו בשכונת הצריפים מצפון לכביש 752 של היום. כל שכונת הצריפים מצפון לכביש, נהרסה במהלך השנים
  53. ^ כתבה בבולגרית על הפלת המטוס הכולל את סיפורה של שרה אצ'רקן
  54. ^ כתבה בהעולם הזה: טיסת המוות של 4XAKC גיליון 929 מ-4 באוגוסט 1955, עמ' 9
  55. ^ ישובניקנט, אנדרטה לזכר 58 (ח"ן) נספי מטוס אל על הוקמה במושב ניר ח"ן, ישובניקנט, ‏23 בפברואר 2016
  56. ^ בספריית בית-הספר הריאלי הוקדש ארון-ספרים על-שמו ולזכרו. וכן ניתן פרס שנתי על-שמו לתלמיד מצטיין בלימודיו
  57. ^ בנחל יצפור בגלבוע, במקום בו נהרג, הוקמה אנדרטה לזכרו. אבן גבוהה בצורת סמל משמר הגבול, על לוח במרכזה פרטי הנופל והמילים: "עובר דרך! זכור! בזכות ראשונים, פורצים ומגינים, שלוים הדרכים ובטוחים"
  58. ^ גיורא ברזילי באתר גלעד
  59. ^ מונצח באנדרטה ליד הר ישי במדבר יהודה המשקיף על שמורת עין גדי.
  60. ^ רב"ט דוד לזר ז"ל באתר הגבורה
  61. ^ אתר חללי חיל הקשר והתקשוב ומידע שהתקבל מבן משפחה
  62. ^ מצבה בחלקת הנעדרים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים ומצבה בבית-הקברות הצבאי בחיפה.
  63. ^ יוסף גוזלן באתר יזכור
  64. ^ הונצח על ידי הוריו באולם מוזיקה ואולם ספורט, הנושאים את שמו, בבית הספר היסודי "בית יהושע" בנשר, בו למד
  65. ^ משפחתו תרמה סכום כסף לבית-הספר "הריאלי" בחיפה, שם למד להענקת מלגות על שמו לבוגרי בית-הספר
  66. ^ בנר תמיד בבית-הכנסת רמב"ם שבנוה שאנן בחיפה
  67. ^ רס"ר אנדג'קו שמשון באתר יזכור של קריית טבעון וכן ביום ספורט לזכרו ביחידתו
  68. ^ משפחתו הקימה ספרייה מקצועית לימודית לזכרו בקיבוץ מסדה, שהיה חבר בו עד נפילתו.
  69. ^ מת אל"ם י' פלג, דבר, 23 ביוני 1977
  70. ^ 1 2 3 אתר חיפה זוכרת
  71. ^ 1 2 3 43 שנים לאירוע אוטובוס הדמים באתר חברת אגד, 11 במרץ 2021
  72. ^ 1 2 3 סיבוב באנדרטה לאוטובוס הדמים, מיכאל יעקובסון, בבלוג "חלון אחורי"
  73. ^ סרטון של אריה דרזי אחיו של בני דרזי
  74. ^ לזכרו הוכנסו ספרי קודש לבית-הכנסת "אוהל רבקה" בקריית אתא.
  75. ^ נחנך גן המשחקים לזכרו של סמ”ר דוד לזימי ז”ל בנשר 26 ביוני 2016, אתר חי פה
  76. ^ איזו סגל באתר לזכרם של משטרת ישראל
  77. ^ אנדרטה לנופלים ממרחב חוף של משטרת ישראל באתר יזכור
  78. ^ קובץ וידאו סרט לזכרו של מור אלרז ז"ל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 13:32)
  79. ^ גלית ארביב, באתר יזכור
  80. ^ נשר: נחנך “מצפור גלית” ע”ש השוטרת רס”ר גלית ארביב ז”ל אתר חי פה, 5ביולי 2015
  81. ^ * אתר הנצחה לזכרה של רס"ל גלית ארביב ז"ל שהוקם על ידי בני משפחתה.
  82. ^ מישר ערן ויזל ז"ל באתר הגבורה
  83. ^ נחנך הערב את מגרש "סער" - מגרש הקטרגל באתר עיריית נשר, 24 בפברואר 2015
  84. ^ הבן כתב 'בישראל יש כניסה אבל אין יציאה, באתר ynet, ב-15 באוקטובר 2015
  85. ^ סנ”צ שאול בן שמואל הלך לעולמו, באתר חי פה, סמר-עודה כרנתי, 12 ביולי 2015
  86. ^ מאות ליוו למנוחות את גיא כפרי: "נרצח כי הוא יהודי" באתר ynet, איתן גליקמן, 5 בינואר 2017
  87. ^ הלוית הקדוש - יצחק פטרנקר הי”ד. באתר הספרייה הלאומית
  88. ^ בעקבות הסיפור על נפילתו של יצחק פטרנקר ב-9 באפריל 1938 באתר "נשר נגלית לעין, 13 באפריל 2019
  89. ^ נהרג ביחד עם משה רובין המונצח באנדרטה
  90. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 111
  91. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 112
  92. ^ הספר "בני נשר", ערך אברהם ברוידס, דפוס "אחדות", 1950, עמ' 113