וינדהוק
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: קישורים ישירים לוויקיאנגלית המטעים לחשוב שהערך קיים בעברית.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: קישורים ישירים לוויקיאנגלית המטעים לחשוב שהערך קיים בעברית. | |
 סמל וינדהוק | |
 | |
| קו הרקיע של העיר | |
| מדינה |
 נמיביה |
|---|---|
| ראש העיר | מאטיו שיקונגו |
| תאריך ייסוד | 1840 |
| שטח | 645 קמ"ר |
| גובה | 1,650 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 431,000 (2020) |
| ‑ צפיפות | 356.6 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 22°34′12″S 17°05′01″E / 22.57°S 17.083611111111°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.windhoekcc.org.na/ | |
|
(למפת נמיביה רגילה)  | |
וינדהוק (באפריקאנס: Windhoek, בגרמנית: Windhuk "פינת הרוחות", מבוטא "וינטהוּק" ⓘ?) היא בירתה ומרכזה הגאוגרפי של נמיביה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתיישבות הראשונה בווינדהוק הוקמה ב-1840, על ידי המנהיג הרביעי במספר של האורלם - יונקר אפריקנר, בשל הקרבה למעיינות באזור. המתיישבים התיישבו בפאתי העיר וינדהוק, על גדות המעיינות החמים. לימים היישוב שהוקם הפך לפרוור "קליין וינדהוק".
ביישוב שהוקם אפריקנר בנה כנסיית אבן, ששימשה גם כמוסד חינוכי.
בשנותיה הראשונות הקהילה שגשגה, אך בהמשך היישוב שהוקם הושמד במלחמות.
ב-1878 סיפחה בריטניה את השטח. לאחר תקופה קצרה קנתה גרמניה את השטח מידי בריטניה. ב-1890 הקימה גרמניה במקום מושבה גרמנית. ב-18 באוקטובר 1890 הוקמה הונחה אבן היסוד של מצודת "האלט פסטה", על ידי סרן קורט פון, מעמד אשר סימל את הקמתה של וינדהוק מחדש. מאז וינדהוק שגשגה. העיר זכתה לפיתוח מואץ ונהנתה מהגירה של תושבים שעברו מגרמניה וממדינות אפריקה, להתיישב בה.
ב-1915 פסק השגשוג, לאחר שהעיר נכבשה מידי גרמניה, במלחמת העולם הראשונה, על ידי כוחות דרום אפריקה, שפעלו מטעם בריטניה. לאחר הכיבוש דרום מערב אפריקה, כולל וינדהוק, נוהלה על ידי ממשל צבאי בריטי.
לאחר מלחמת העולם השנייה החלה וינדהוק להתפתח בקצב איטי, עד הכרזת העצמאות של נמיביה ב-1990, בה וינדהוק הוכרזה כבירתה. הכרזה זו משכה השקעות רבות לפיתוח העיר ושיפור התשתיות.
משמעות השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן מספר תאוריות על איך המקום קיבל את שמו. הרוב מאמינים שהשם נגזר מהמילה "וינדהוק" באפריקאנס (פינת הרוחות). תאוריה נוספת אומרת שאפריקנר נתן לווינדהוק את שמה על שם הרי וינטרהוק, המצויים בסמוך לעיירה טולבג שבדרום אפריקה, מקום מגוריהם של אבותיו של אפריקנר. האזכור הראשון של השם "וינדהוק" היה במכתב ששלח אפריקנר לג'וזף טינדל, ב-12 באוגוסט 1844.
שלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר מנוהלת על ידי מועצת העיר. המועצה מונה 15 חברים, הנבחרים בבחירות דמוקרטיות. המועצה מתכנסת פעם בחודש ומקבלת החלטות בנוגע לניהול העיר. לחברי המועצה אין סמכויות אישיות לקבלת החלטות. רק החלטות המועצה, המתקבלות ברוב הנדרש, הן החלטות שהתקבלו בסמכות וישן להן תוקף מחייב.
כיום בראשות המועצה עומדת מפלגת (SWAPO (South West African People's Organisation שמחזיקה ב13 מנדטים (2 מנדטים נוספים מחזיקות מפלגות האופוזיציה).
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרחבת אזור העיר- מלבד המגבלות הפיננסיות- הוכחה כמאתגרת בשל מיקומה הגאוגרפי. בחלקה הדרומי, המזרחי, והמערבי, וינדהוק מוקפת באזורים סלעיים, הרריים, אשר הופכים את פיתוח הקרקע ליקר. הצד הדרומי אינו מתאים לפיתוח תעשייתי בשל נוכחותם של אקוויפרים תת-קרקעיים. רק השטח מצפון לעיר הוא מקום אפשרי להרחבתה של העיר.
למועצת העיר של וינדהוק יש תוכניות להרחיב את גבולות העיר לכיוון צפון. על פי התוכניות וינדהוק צפויה להפוך לעיר ענקית.
מזג אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר וינדהוק ממוקמת באזור מדברי. גשמים יורדים בעיקר בקיץ בחודשים ינואר-מרץ. ממוצע המשקעים הוא 370 מ"מ לשנה. ברוב ימות השנה ומזג האוויר יבש, עם שמש ורוח חלשה.
בתקופת הקיץ בדרך כלל חם ביום ובערב קר. בחודשי החורף, יוני-אוגוסט, במהלך היום קריר ובלילה קר מאוד. הטמפרטורה יכולה לרדת מתחת לאפס.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
וינדהוק מחוברת על ידי רכבת לשלושה יעדים:
כבישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1928 נסלל הכביש הראשון בווינדהוק. לימים נקראה הדרך - שדרות העצמאות. עשר שנים לאחר מכן נסללה דרך "גובאביס", ששמה שונה ל- "סם נוג'ומה דרייב".
מתוך 40,000 קילומטר של דרכי גישה בנמיביה, כיום כ-5000 ק"מ סלולות.
שלושה כבישים ראשיים מחברים בין וינדהוק לערים שונות (רהובות, גובאביס וקהנדג'ה) כבישים אלה עמידים בפני שיטפונות חזקים ויכולים לשאת תנועה שנוסעת במהירות 120 קמ"ש.
שדות תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בווינדהוק יש שני שדות תעופה. הקרוב יותר לעיר הוא נמל התעופה ארוס, המיועד לתנועת כלי טיס קטנים, שהוא שדה תעופה קטן הממוקם 7 קילומטרים דרומית ממרכז העיר.
נמל התעופה הבינלאומי חוזה קוטאקו (Hosea_Kutako_International_Airport), הוא שדה התעופה הגדול המוקם 42 קילומטרים מזרחית לעיר. משדה תעופה זה יוצאות טיסות בינלאומיות, של חברות תעופה זרות ואליו גם מגיעות טיסות של חברות זרות, מיעדים שונים.
יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהדות נמיביה
בווינדהוק יש קהילה יהודית משנת 1917. בעיר קיימים מבנים יהודיים- בית כנסת שנבנה ב -1925, תלמוד תורה ואולם קהילתי, ומתקיימת בה פעילות של התנועה הציונית, הנתמכת על ידי תרומות.
ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוגבי הוא ספורט פופולרי בנמיביה. הקבוצה הלאומית נקראת "וולויצ'אס". נמיביה התמודדה בגביע העולם ברוגבי חמש פעמים, בשנים 1999, 2003, 2007, 2011 ו-2015, אך מעולם לא זכתה.
בווינדהוק יש מספר קבוצות כדורגל - "אפריקן סטארס", "בלאק אפריקן", "סיביקס וינדהוק", "אורלנד פיירטס", "רמבלרס" ו"ספורט קלאב וינדהוק".
מספר מתאגרפים מפורסמים, גדלו בווינדהוק - פאולוס מוזס, פאולוס אמבונדה ואבמרק.
בווינדהוק גם קבוצת הקריקט הלאומית של נמיביה, "הנשרים", שאת רוב משחקי הבית שלה משחקת במגרש הקריקט "וונדררס קירקט גראונד" שבוינדהוק. יש עוד מספר מגרשים בעיר, כמו "יונייטד גראונד" ו"טראנס נמיביה גרואנד".
הנשרים השתתפה בגביע העולמי בקריקט ב-2003 בדרום אפריקה, אך הפסידו בכל המשחקים. הקבוצה גם שיחקה בכל טורניר של "גביע אינטרקונטיננטל ICC".
בייסבול גברים הגיע לראשונה לנמיביה ב-1950 במועדון הספורט רמבלרס בווינדהוק.
מסלול המרוצים "מסלול מרוץ טוני ראסט" נפתח בשנת 2007, והוא מצוי מערבית לווינדהוק בדרך "דאן וילחואן".
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של וינדהוק- וינדהוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
