ז'ורדי סאוואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'ורדי סאוואל
Jordi Savall i Bernadet
לידה 1 באוגוסט 1941 (בן 82)
איגאלדה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jordi Savall i Bernadet עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Conservatori Superior de Música del Liceu עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה early music עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת ספרדית, קטלאנית, צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה ויולה דה גמבה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אליה ווקס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Maria Bartels (יוני 2017–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Arianna Savall, Ferran Savall עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס לאוני סונינג למוזיקה (2012)
  • Guardó Pau Casals (2017)
  • פרס הנדל (2009)
  • ניצחונות המוזיקה (2002)
  • מדליית הכבוד של הפרלמנט של קטלוניה (2003)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ברצלונה (27 בנובמבר 2006)
  • Canigó Award (2019)
  • מדליית הזהב על הצטיינות באמנות יפה (ספרד) (1998)
  • פרס המוזיקה הלאומי (2014)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (2012)
  • אביר בלגיון הכבוד (2013)
  • מדליית הזהב של הז'נרליטט של קטלוניה (2014)
  • צלב סנט ז'ורדי (1990)
  • מדליית זהב של החוג לאמנויות היפות (2016)
  • פרס סזאר למוזיקה הטובה ביותר שנכתבה לסרט (1992)
  • Prat de la Riba Award (2021)
  • Prize of Honor Lluís Carulla (2000)
  • מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית
  • דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הקתולית של לוון
  • קצין מסדר האמנויות והספרות
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוטרכט
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בזל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ז'יורדי סאוואל

ז'ורדי סאוואל אי ברנאדט (קטלאנית: Jordi Savall i Bernadet; נולד ב-1941 באיגואלאדה, קטלוניה) הוא נגן ויולה דה גמבה, מוזיקאי, מוביל הרכבים, מנצח ומלחין ספרדי.

סאוואל הוא אחת הדמויות החשובות בתחום המוזיקה העתיקה מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 ואחראי במידה רבה להשבת הוויולה דה גמבה אל הבימה. הרפרטואר שלו חובק מוזיקה מימי הביניים, דרך הרנסאנס ועד לבארוק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכשרתו המוזיקלית של סאוואל התחילה בגיל 6 במקהלת בית הספר בעיר הולדתו (1947–1955). בהמשך השלים את לימודי המוזיקה בקונסרבטוריון של ברצלונה (1959-1965). לאחר מכן, התמחה במוזיקה עתיקה בשיתוף עם ארס מוזיקה ולמד בסקולה קאנטורום באזיליינסיס בבזל, שווייץ (1968-1970).

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאוואל מופיע בדרך כלל עם משפחתו. הרכב משפחת סאוואל כלל את אשתו של ז'ורדי, מונסראט פיגראס, עמיתתו החשובה ביותר, ואת שני ילדיהם, אריאנה ופראן. אריאנה סאוואל מנגנת בנבל ושרה, כמו אמה. פראן סאוואל מנגן בתאורבו (לאוטה בס) ושר (לא רק עם משפחתו אלא גם במועדוני ג'אז בברצלונה).

רשימת תקליטיו של סאוואל כוללת יותר מ-100 הקלטות. מאז 1998 הוא מוציא את תקליטיו בחברת הקלטות משלו בשם "אליה ווקס".

סאוואל קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ברצלונה ב-27 בנובמבר 2006. הוא היה מועמד פעמיים לפרסי גראמי. בשנת 1991, כתב את המוזיקה לסרטו של אלאן קורנו "כל הבקרים שבעולם" (שזכה גם בפרס סזאר של תעשיית הקולנוע הצרפתית לשנת 1992). פסקול הסרט יצא מחדש בחברת ההקלטות של סאוואל עצמו ונמכר ביותר ממיליון עותקים ברחבי העולם. פסקול הסרט "כל הבקרים שבעולם" היה המפורסם ביותר שכתב, אך לא היחיד. כמלחין, חיבר ז'ורדי סאוואל פסקול גם לסרטים הבאים:

  • "ציפור האושר" של פילאר מירו, 1993
  • "ז'אן ד'ארק 1: הקרבות", של ז'אק ריווה, 1993
  • "ז'אן ד'ארק 2: הכליאה", של ז'אק ריווה, 1994
  • "דמדומים ארוכים", 1997
  • "מרקיז" של ורה בלמונט, 1997
  • "הגנה חשאית", 1998

הרכבים ושיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 הקים את ההרכב הספריון XX (מאז שנת 2000 "הספריון XXI"), יחד עם זמרת הסופרן מונסראט פיגראס (אשתו, שנפטרה בשנת 2011 ממחלת הסרטן), לורנצו אלפרט והופקינסון סמית. הספריון XX נטה לסגנון פרשני, המאופיין בחיוניות מוזיקלית רבה לצד דיוק היסטורי מקסימלי[1].

בשנת 1987 חזר סאוואל לברצלונה לייסד את לה קאפלה ריאל דה קאטאלוניה, הרכב קולי, המתמסר לפרשנות מוזיקה מן התקופה שלפני המאה ה-18.

בשנת 1989 יצר סאוואל את לה קונסרט דס נאסיונסתזמורת שהרפרטואר שלה בארוקי ברובו הגדול – אבל מדי פעם היא מופיעה גם ביצירות מן הרפרטואר הקלאסי והרומנטי.

בשנת 2008 השתתף במופע מיוחד, במסגרת פסטיבל ישראל, יחד עם המוזיקאי הישראלי יאיר דלאל. השניים הופיעו יחד עם אמנים נוספים מאזור הים התיכון, במטרה לקיים דיאלוג של שלום דרך המוזיקה[2].

בנובמבר 2016 ביקר שוב בישראל, כאורח תזמורת הבארוק ירושלים ושל מנהלה המוזיקלי דוד שמר[3].

בשנת 2020 הקליט, יחד עם תזמורת ה"קונסר דה נסיון", את חמש הסימפוניות הראשונות של בטהובן, במלאת 250 להולדתו[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'ורדי סאוואל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]