חיים קוברסקי

חיים קוברסקי
	קוברסקי, 1991
לידה	מאי 1923; רדזילוב, רפובליקת פולין
פטירה	20 באפריל 1997 (בגיל 73)
מדינה	ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות

חיים קוּבֵּרסקִי (מאי 1923 – 20 באפריל 1997) היה מנהל המחלקה לחינוך ותרבות בעיריית ירושלים, מנכ"ל משרד הפנים ויו"ר הדירקטוריון של בנק המזרחי המאוחד. לאורך השנים השתתף בוועדות ציבוריות מרכזיות רבות. זכה באות אביר איכות השלטון לשנת 1997.

ביוגרפיה

בצעירותו

חיים ראובן קוברסקי נולד בעיירה רדז'ילוב שבפלך לומז'ה, מחוז ביאליסטוק, פולין בשנת 1923. למד ב"חדר" ובבית ספר עממי פולני. עלה ארצה בשנת 1935. בירושלים למד במכינה של ישיבת מרכז הרב, בישיבה התיכונית "אלומה", בבית המדרש למורים "מזרחי", ובפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית בירושלים. היה חבר בתנועת הנוער הדתית ברית החשמונאים.

בין השנים 1943 ו-1949 עבד בהוראה ובניהול בירושלים. בשנים 1946–1947 גם היה המו"ל והעורך של הירחון "ילקוט".

עיריית ירושלים

משנת תש"ט 1949 עבד בעיריית ירושלים. היה בין מקימי מחלקת החינוך וממניחי היסוד למערכת החינוך והתרבות העירונית. סיים את שירותו בעיריית ירושלים בשנת 1970 בתפקיד מנהל המחלקה לחינוך ולתרבות. בצד הניהול השוטף של מערכות החובה של החינוך, הניח יסוד לשרותי רשות ביזמה מקומית בתחום החינוך, התרבות, חינוך מבוגרים וכיוצא בזה. בין המפעלים שהוקמו או הורחבו בירושלים בתקופת כהונתו: החינוך המשלים שהקיף כמעט את כל מערכת החינוך היסודית, תזמורת הנוער העירונית, השירות הפסיכולוגי-חינוכי, מפעל ביעור הבערות, אולפנים ואולפניות להנחלת הלשון, האוניברסיטה העממית, הפעלת "בית העם" כמרכז תרבותי של העיר, כינון הספרייה העירונית והפעילות התרבותית המוגברת בשכונות.

יזם בשנת 1961 את הקמת "יריד הספרים הבינלאומי בירושלים" ועמד בראשו במשך כ-10 שנים.

משרד הפנים

בשנים 1970–1986 כיהן כמנכ"ל של משרד הפנים, ושימש כיו"ר וחבר בפורומים בין-משרדיים ובין מוסדיים. בכלל זה יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, יו"ר רשות פס"ח, יו"ר ועדת המנכ"לים לענייני ירושלים, חבר ועדת המנכל"ים לשרותי רווחה חברתית בשעת חירום, חבר הוועדה הממלכתית לרפורמה בשלטון המקומי, חבר הוועדה לקביעת סדרי עדיפויות בהוצאה הציבורית ובתקציב המדינה, חבר המועצה לתכנון לאומי וחבר בוועדת שירות המדינה.

השתתף כנציג המדינה בפורומים בינלאומיים, בכללם IFHP-הפדרציה הבינלאומית לתכנון ובניה, ארגוןULA, ועידות HABITAT בוונקובר (קנדה) וכן שימש ראש משלחת ישראל בכנס הבין-ממשלתי לאיכות הסביבה שהתקיים בשנת 1977 בטביליסי.

תפקידים נוספים

בין השנים 1965–1975 שימש חבר מליאת רשות השידור והוועד המנהל שלה. בשנים 1978/9 עמד בראש הוועדה שנתמנתה על ידי הממשלה לבירור נושא הערוץ השני בטלוויזיה בישראל. הוועדה הגישה דו"ח מקיף והמלצות בדבר הקמת הערוץ השני.

עמד בראש צוות המומחים וקבוצת העבודה של ישראל שפעלו במסגרת המשא ומתן עם משלחות מצרים וארצות הברית על האוטונומיה ביו"ש ובעזה. כן השתתף, במעמד של יועץ, במפגשים שקיימו ראשי המדינות וצוותות השרים בענייני האוטונומיה בשנים הנ"ל.

באותן שנים גם הרצה בחוג למינהל ציבורי, במסגרת תוכנית המ.א. המקצועי, בפקולטה למדעי החברה והכלכלה של האוניברסיטה העברית. משנת 1983 היה מרצה ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית.

היה מועמד להיות מבקר המדינה הרביעי לאחר יצחק טוניק^[1], אך הפסיד ליעקב מלץ.

בשנת 1988 מונה ליו"ר הדירקטוריון של בנק המזרחי המאוחד בע"מ, יו"ר הדירקטוריון של בנק טפחות, וכן יו"ר (או חבר חברות בנות) בשלוחות חו"ל. פרש מתפקידו בקבוצות בנק המזרחי בשנת 1995.

כיהן כיו"ר הוועד המנהל של "יד יצחק בן-צבי" משנת 1987 וכן כיו"ר חבר הנאמנים של "מכון לב"-בית הספר הגבוה לטכנולוגיה ירושלים.

בשנת 1997 זכה באות אביר איכות השלטון כמייצג הרשות המבצעת.

ועדות שבהן השתתף

בשנת 1986 מונה על ידי ראש הממשלה שמעון פרס, לעמוד (יחד עם פרופ' יחזקאל דרור) בראשות ועדה לרפורמה במינהל הציבורי, אשר נקראה על שמו ועדת קוברסקי. ועדה זו, המקיפה ביותר בנושא זה מאז קום המדינה, גיבשה המלצות מבניות רבות לייעול מגזר זה, שאושרו בהמשך בממשלה, אך מרביתן לא יושמו בפועל.
ב-1986 מונה יו"ר ועדת ההיגוי שמונתה על ידי ראש הממשלה לניסוח מדיניות כוללת וקביעת יעדים ודרכי ביצוע, כדי לממש את ההתייחסות המיוחדת לירושלים בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל שנחקק בשנת 1980 ובקווי המדיניות של הממשלה. הוועדה הגישה המלצות והן אומצו על ידי הממשלה. בעקבותיה נחקק חוק והוקמה הרשות לפיתוח ירושלים.
בשנת 1991 עמד בראש הוועדה שקבעה את שכר הלימוד לתקופת השנים 1991–1995 במוסדות ההשכלה הגבוהה במדינה. המלצות הוועדה, שנתקבלו פה אחד על ידי כל מרכיביה, הבטיחו רגיעה מיוחדת במינה במישור זה עם ביצוען הקפדני של מסקנותיה וקביעותיה.
חבר ועדת הבירור שנתמנתה על ידי ראש הממשלה לבדיקת מהומות הר הבית באוקטובר 1990.
יו"ר ועדת הבדיקה להרחבת תחום שיפוטה של ירושלים. הוועדה הגישה המלצותיה לשר הפנים ובעקבותיה הורחב תחום השיפוט של הבירה-1992.
חבר ועדת הבדיקה שמינתה אוניברסיטת בר-אילן בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין.
חבר בוועדה הציבורית לחוק משטרה חדש בראשותו של עו"ד חיים צדוק - 1995

חיים אישיים

חיים קוברסקי נפטר ב-20 באפריל 1997 והובא לקבורה בהר המנוחות.^[2] השאיר אחריו אשה, סוניה, ושתי בנות.

הנצחתו

במאי 2007, במלאת 40 שנה לאיחוד העיר ירושלים, החליטה הנהלת יד יצחק בן-צבי לקרוא בשמו את "בית הספר המרכזי ללימודי ירושלים ע"ש חיים קוברסקי". נציבות שרות המדינה מעניקה כל שנה אות יקיר שרות המדינה ע"ש חיים קוברסקי לעובד צבור מצטיין. פרס זה נחשב ליוקרתי ביותר בשרות המדינה.

בכל שנה עורך משרד הפנים טקס להענקת פרס שר הפנים ע"ש חיים קוברסקי, לרשות מקומית מצטינת.

עירית ירושלים קראה על שמו רחוב בשכונת נוף ציון.

ישיבת בני עקיבא "נתיבות חיים" בפסגת זאב, קרויה על שמו.

בית הכנסת מרום נווה ברמת גן, קרוי על שמו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיים קוברסקי בוויקישיתוף

אורנה רביב, ‏יו"ר בנק המזרחי לשעבר, חיים קוברסקי, הובא למנוחות, באתר גלובס, 23 באפריל 1997
חיים קוברסקי (1923-1997), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ דוד ליפקין, חיים קוברסקי מועמד לתפקיד מבקר המדינה, מעריב, 12 במאי 1986
^ חיים קוברסקי באתר GRAVEZ

[1] דוד ליפקין, חיים קוברסקי מועמד לתפקיד מבקר המדינה, מעריב, 12 במאי 1986

[2] חיים קוברסקי באתר GRAVEZ

[1]

[2]