מוזיאון האדם והחי

מוזיאון האדם והחי
מידע כללי
סוג	מוזיאון טבע
כתובת	בפארק הלאומי ברמת גן
מיקום	רמת גן
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1983
תאריך פתיחה רשמי	1983
קואורדינטות	32°02′48″N 34°49′26″E / 32.046555555556°N 34.823916666667°E
	http://www.adamvechai.org.il/
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) מוזיאון האדם והחי מוזיאון האדם והחי מוזיאון האדם והחי מפת __ רמת גן __ גבעתיים; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו; ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי; מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון

מוזיאון האדם והחי הוא מוזיאון טבע ומרכז חינוכי שהוקם בשנת 1983 בפארק הלאומי ברמת גן.

המוזיאון הוקם מנוהל ומופעל על ידי "אגודת שוחרי מוזיאון האדם והחי" ^[1] הנתמכת על ידי עיריית רמת גן, משרד התרבות והספורט – מנהל התרבות ומשרד החינוך, והוא מוזיאון מוכר לעניין חוק המוזיאונים.

במוזיאון ניתן לבקר בתצוגות הקבע בהן מוצגים מהאוסף הביולוגי של המוזיאון הכולל אדרים (פוחלצים), שלדים, מאובנים ועוד, המאפשרות למבקרים לבחון היבטים שונים הקשורים לבעלי חיים ולהשפעת האדם על סביבתו.

במוזיאון מוצגות גם תערוכות מתחלפות בנושאים מגוונים.

ייעודו של המוזיאון הוא ליצור מרחב דיאלוגי בו המבקרים יוכלו לשאול, לחשוב ולחקור דרך תחומי דעת מגוונים.

אוסף המוזיאון

במוזיאון האדם והחי קיים אוסף של מעל 500 פריטים כגון שלדים, גולגולות, פוחלצים, דגמי בעלי חיים, פריטים משומרים, קונכיות, מוצגים ארכאולוגיים ועוד. האוסף נחלק בין האוסף המוזיאלי המשמש לתצוגה והאוסף החינוכי, המשמש לפעילויות מודרכות לבתי ספר, לגני ילדים ולקהל הרחב.

האוסף מוצג בחלקו בתערוכות הקבע, וחלקו שמור במחסנים, בתנאי אקלים מיוחדים, והוא מוצג לקהל בתערוכות מתחלפות. עם זאת, אוספים מוזיאליים לא תמיד מוצגים לקהל הרחב. לעיתים חשיבותם היא מחקרית בעיקרה. מוזיאונים בארץ ובעולם נוהגים להשאיל זה לזה פרטי אוסף לצורך הצגתם בתערוכות.

איסוף הפריטים החל בשנות ה-80 של המאה ה-20 ממקורות מגוונים כמו הספארי ברמת גן, אוספי טבע באוניברסיטאות ואנשים פרטיים. האוסף ממשיך לגדול ולהתחדש באופן שוטף.

החזקת אוספי טבע הכוללים פוחלצים, שלדים ופריטים נוספים מעולם החי, דורשת היתר מיוחד מרשות הטבע והגנים בו מוודאים שמקור האוסף חוקי ושהאוסף נבנה בהתאם לכללי האתיקה והחוקים של אמנות בינלאומיות המפקחות על סחר של פריטים מעולם החי.

תערוכות

תערוכות קבע

בתערוכות הקבע במוזיאון האדם והחי ניתן להתבונן בפוחלצים, שלדים ודגמים של בעלי חיים. בתערוכות משולבים משחקים ומתקנים בעזרתם ניתן לחקור נושאים מדעיים שונים.

שתיים מהתצוגות הבולטות הן הדיורמה של חיות מדבר יהודה ותצוגת האדם הקדמון.

תצוגת הדיורמה של מדבר יהודה - תצוגה גדולה ותלת־ממדית הכוללת פוחלצים ומדמה נוף ובעלי חיים שחיו באזור זה בעבר ובהווה.

תצוגת האדם הקדמון - תערוכה פרהיסטורית, העוסקת בתולדות האדם, בשלבים השונים של התפתחותו, במקומות התרחשותם ובדרכי התפשטותו על פני כדור הארץ.

תערוכות מתחלפות

נושאי התערוכות המתחלפות עוסקים במערכת היחסים בין האדם לסביבה כאשר בכל תערוכה נבחנת שאלה מהותית בנוגע לטיבו של הקשר. להלן דוגמאות של תערוכות מתחלפות מהשנים האחרונות:

משפחה עם זנב – על אנשים וחיות מחמד.

אפריל-דצמבר 2022.

תערוכה בשיתוף הקהילה בה נבחן המקום של חיות המחמד בחיים המודרניים ובמהלך ההיסטוריה וההבדלים ביניהן לבין חיות הבר. בתערוכה הציגו מעל 400 תושבים מרמת גן והסביבה.

איזה פחד - על פחדים דמיוניים וחיות אמיתיות

דצמבר - יוני 2022.

התערוכה עסקה בפחד האנושי מבעלי חיים, בעבר ובהווה, דרך זווית מבט מדעית, תרבותית וכפי שהוא נחווה ומיוצג על ידי אומנים ומאיירים מקומיים.

ים יבשה – מסעה של קונכייה.

יולי 2023 - מאי 2024.

התערוכה עוסקת בקשר בין האדם לים וליצורים החיים בו ונוצרה בשיתוף פעולה עם המרכז לחקר העיצוב בישראל של מכללת שנקר. התערוכה משלבת את האוסף הביולוגי של המוזיאון, שכולל קונכיות וחיות ים, לצד עבודות עיצוב, אומנות, טכנולוגיה, מיצבים אינטראקטיביים וחוויה קולית.

פעילות חינוכית

במוזיאון מתקיימת פעילות חינוכית לקהל הרחב ולמוסדות חינוך^[2]. הפעילות החינוכית כוללת סיור במוזיאון, בשילוב פעילות במרחב הלימודי במבנה הסמוך למבנה המוזיאון ובגינת המוזיאון.

שעון השמש

בחזית מבנה המוזיאון מוצב שעון שמש אנלמטי. השעון הוקם באמצעות תרומתה של תמר מינטוס, תושבת העיר^[3]

הקמת השעון ארכה מספר חודשים, בהתאם לתכנון האסטרונומי של עדן אוריון^[4], והעיצוב של סטודיו יואב שביט. חנוכת השעון התקיימה ב-8 במרץ 2013.

שעון השמש האנלמטי בחזית המוזיאון שטוח, אופקי וצורתו אליפסה. הקוטר הקטן של אליפסת השעון נמצא על קו צפון-דרום. מעל הקוטר הקטן מונח לוח ועליו מסומנים החודשים בשנה.

השעון מאפשר לדעת את השעה ביום כאשר אדם העומד על החודש המתאים בלוח חודשי השנה, משמש כמחוג האנכי (גנומון) של השעון והצל שלו נופל על השעה הנכונה. השעון מביא בחשבון את מסלול כדור הארץ סביב השמש, את נטיית סיבוב כדור הארץ סביב צירו ואת מיקום השעון על פני כדור הארץ מבחינת הקואורדינטות הגאוגרפיות של השעון.

על קיר בחזית המוזיאון תלוי שילוט שכותרתו 'על גדות הזמן'. השילוט מספק מידע כללי קצר על שעון שמש ודרך פעולתו ופרטים על שעון שמש אנלמטי.