מוסקוביום – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{יסוד כימי|
{{יסוד כימי|
|שם=אונונפנטיום
|שם=אונונפנטיום
|שכן מימין=[[ליברמוריום]]
|שכן מימין=[[אונונהקסיום]]
|שכן משמאל=[[פלרוביום]]
|שכן משמאל=[[אונונקוודיום]]
|שכן מלמעלה=[[ביסמוט|Bi]]
|שכן מלמעלה=[[ביסמוט|Bi]]
|שכן מלמטה=--
|שכן מלמטה=--
שורה 30: שורה 30:
|אנרגיית יינון ראשונה=
|אנרגיית יינון ראשונה=
}}
}}
'''אונונפנטיום''' ([[אנגלית]]: '''Ununpentium''', הידוע גם בשם eka-bismuth) הוא [[מתכות מעבר עמידות|מתכת מעבר עמידה]]. אונונפנטיום הוא שמו הזמני של [[יסוד טרנס אורני|יסוד מלאכותי]] ב[[הטבלה המחזורית|טבלה המחזורית]], בעל הסמל הזמני Uup, ו[[מספר אטומי|המספר האטומי]] 115. שמו הזמני של היסוד נגזר משמות הספרות המרכיבות את מספרו האטומי בשפה הלטינית: אחד (un) - אחד (un) - חמש (pent) והסיומת ium המקובלת לחומרים כימיים.
'''אונונפנטיום''' ([[אנגלית]]: '''Ununpentium''', הידוע גם בשם bismuth־eka) הוא [[מתכות מעבר עמידות|מתכת מעבר עמידה]]. זהו שמו הזמני של [[יסוד טרנס אורני|יסוד מלאכותי]] ב[[הטבלה המחזורית|טבלה המחזורית]], בעל הסמל הזמני Uup, ו[[מספר אטומי|המספר האטומי]] 115. שמו זה נגזר משמות הספרות המרכיבות את מספרו האטומי בשפה הלטינית: אחד (un) - אחד (un) - חמש (pent) והסיומת ium המקובלת לחומרים כימיים.
כמו כן אונונפנטיום הוא היסוד ה- 12 בסדרת ה[[יסוד על כבד|יסודות העל כבדים]] וה- 23 בסדרת ה[[יסוד טרנס אורני|יסודות הטרנס אורנים]].
כמו כן, זהו היסוד ה-12 בסדרת ה[[יסוד על כבד|יסודות העל כבדים]] וה-23 בסדרת ה[[יסוד טרנס אורני|יסודות הטרנס אורניים]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==
ב-[[1 בפברואר]] [[2004]], צוות [[רוסיה|רוסי]]-[[ארצות הברית|אמריקני]] הודיע על גילוי היסודות אונונפנטיום ו-[[אונונטריום]]. בצוות מדענים רוסים מהמכון המשותף למחקר גרעיני ב[[דובנה]] ואמריקנים מ[[המעבדה הלאומית לורנס ליברמור]]. הצוות דיווח כי בין התאריכים ה-14 ב[[יולי]] 2003 וה-10 ב[[אוגוסט]] 2003 נערכו ניסויים של הפצצת [[אמריציום]] 243 ב[[יון|יוני]] [[סידן]] 48 ב[[מאיץ חלקיקים]].
ב-[[1 בפברואר]] [[2004]], צוות [[רוסיה|רוסי]][[ארצות הברית|אמריקני]] הודיע על גילוי היסודות אונונפנטיום ו-[[אונונטריום]]. בצוות מדענים רוסים מהמכון המשותף למחקר גרעיני ב[[דובנה]] ואמריקנים מ[[המעבדה הלאומית לורנס ליברמור]]. הצוות דיווח כי בין התאריכים ה–14 ל[[יולי]] [[2003]] וה–10 ל[[אוגוסט]] 2003 נערכו ניסויים של הפצצת [[אמריציום|<sup>243</sup>Am]] ב[[יון|יוני]] [[סידן|<sup>48</sup>Ca]] ב[[מאיץ חלקיקים]]. מההפצצה נוצרו ארבע [[אטום|אטומי]] אונונפנטיום, שדעכו אז ל[[אונונטריום]] בתוך 100 מילישניות תוך פליטת [[קרינת אלפא]]. לאחר עוד 1.2 שניות ה[[אונונטריום]] התפרק ליסודות טבעיים.<br>
ב-[[28 בספטמבר]] [[2004]], צוות מדענים [[יפן|יפני]] הודיע גם הוא כי יצר את היסוד החדש.<br>

ב[[מאי]] [[2006]] יצירת היסוד אומתה בשיטה אחרת (זיהוי כימי של התוצרים הסופיים של דעיכת היסוד) במכון המשותף למחקר גרעיני ב[[דובנה]].
כמו כן מההפצצה נוצרו ארבע [[אטום|אטומי]] אונונפנטיום. אטומים אלה דעכו אז ל[[אונונטריום]] בתוך 100 מילישניות תוך כדי פליטת [[קרינת אלפא]]. לאחר עוד 1.2 שניות ה-[[אונונטריום]] התפרק ליסודות טבעיים.

ב-[[28 בספטמבר]] [[2004]], צוות מדענים [[יפן|יפני]] הודיע גם הוא כי יצר את היסוד החדש.

ב[[מאי]] [[2006]] יצירת היסוד אומתה בשיטה אחרת (זיהוי כימי של התוצרים הסופיים של דעיכת היסוד) במכון המשותף למחקר גרעיני בדובנה.


אונונפנטיום הוא ה[[שם סיסטמטי|שם הסיסטמטי]] הזמני שהעניק [[IUPAC]] ליסוד החדש.
אונונפנטיום הוא ה[[שם סיסטמטי|שם הסיסטמטי]] הזמני שהעניק [[IUPAC]] ליסוד החדש.


==איזוטופים==
==איזוטופים==
לאונונפנטיום יש עד כה כ-2 איזוטופים שונים:
לאונונפנטיום נוצרו כה כ-2 איזוטופים שונים:
*287-עם [[זמן מחצית חיים]] של 46.6 מילישניות.
* 287 - עם [[זמן מחצית חיים]] של 46.6 מילישניות.
*288-עם [[זמן מחצית חיים]] של 87 מילישניות (היציב ביותר).
* 288 - עם [[זמן מחצית חיים]] של 87 מילישניות (היציב ביותר).


הערכה היא ש[[איזוטופ]] 291 (שעדיין לא נוצר) יהיה [[איזוטופ]] יציב יותר, וזמן מחצית החיים שלו יהיה בסביבות דקה אחת. רק לאחר יצירת ה[[איזוטופ]] יהיה אפשר לקבוע את תכונות החומר.
הערכה היא ש[[איזוטופ]] 291 (שעדיין לא נוצר) יהיה [[איזוטופ]] יציב יותר, וזמן מחצית חייו יהיה בסביבות דקה אחת. רק לאחר יצירתו אפשר יהיה לקבוע את תכונות החומר.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־22:19, 30 באוקטובר 2012


שגיאות פרמטריות בתבנית:יסוד כימי

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אונונפנטיום
אונונהקסיום - אונונפנטיום - אונונקוודיום
Bi
Uup
--
   
 
115
Uup
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
     
                                         
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 115
סמל כימי Uup
סדרה כימית כנראה מתכות
מראה
לא ידוע. כנראה כסוף-לבן או אפור-מתכתי
תכונות אטומיות
משקל אטומי 288 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 32, 32, 18, 5
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק (משוער)
היסטוריה
מגלה המכון המאוחד למחקר גרעיני עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי אוגוסט 2003 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם מחוז מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אונונפנטיום (אנגלית: Ununpentium, הידוע גם בשם bismuth־eka) הוא מתכת מעבר עמידה. זהו שמו הזמני של יסוד מלאכותי בטבלה המחזורית, בעל הסמל הזמני Uup, והמספר האטומי 115. שמו זה נגזר משמות הספרות המרכיבות את מספרו האטומי בשפה הלטינית: אחד (un) - אחד (un) - חמש (pent) והסיומת ium המקובלת לחומרים כימיים. כמו כן, זהו היסוד ה-12 בסדרת היסודות העל כבדים וה-23 בסדרת היסודות הטרנס אורניים.

היסטוריה

ב-1 בפברואר 2004, צוות רוסיאמריקני הודיע על גילוי היסודות אונונפנטיום ו-אונונטריום. בצוות מדענים רוסים מהמכון המשותף למחקר גרעיני בדובנה ואמריקנים מהמעבדה הלאומית לורנס ליברמור. הצוות דיווח כי בין התאריכים ה–14 ליולי 2003 וה–10 לאוגוסט 2003 נערכו ניסויים של הפצצת 243Am ביוני 48Ca במאיץ חלקיקים. מההפצצה נוצרו ארבע אטומי אונונפנטיום, שדעכו אז לאונונטריום בתוך 100 מילישניות תוך פליטת קרינת אלפא. לאחר עוד 1.2 שניות האונונטריום התפרק ליסודות טבעיים.
ב-28 בספטמבר 2004, צוות מדענים יפני הודיע גם הוא כי יצר את היסוד החדש.
במאי 2006 יצירת היסוד אומתה בשיטה אחרת (זיהוי כימי של התוצרים הסופיים של דעיכת היסוד) במכון המשותף למחקר גרעיני בדובנה.

אונונפנטיום הוא השם הסיסטמטי הזמני שהעניק IUPAC ליסוד החדש.

איזוטופים

לאונונפנטיום נוצרו כה כ-2 איזוטופים שונים:

הערכה היא שאיזוטופ 291 (שעדיין לא נוצר) יהיה איזוטופ יציב יותר, וזמן מחצית חייו יהיה בסביבות דקה אחת. רק לאחר יצירתו אפשר יהיה לקבוע את תכונות החומר.

קישורים חיצוניים