שופר

תקיעה בשופר: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה

שופר של עדות אשכנז

תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס.

יהודי תוקע בשופר (מאת אלפונסו לוי)

השופר הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים. בימי קדם שימש השופר ככלי להשמעת רעש להודעות והתרעה. ביהדות השופר הוא תשמיש מצווה המשמש לקיום מצוות תקיעת שופר בראש השנה וככזה הפך לסמל יהודי.

שימוש בשופר בימי קדם

בתנ"ך מובא השופר בהקשרים רבים והוא כלי הנגינה המוזכר בפעמים הרבות ביותר בתנ"ך. השופר גם היה בשימוש אצל עמים אחרים בימי קדם. גם במלחמות היו נוהגים לתקוע כדי להרתיע את האויב. בכרכמיש נמצא תבליט מתקופת הברזל המראה אנשים מנגנים על שופר ותוף .

ביהדות

אף ששימושו הכמעט בלעדי של השופר כיום הוא למצוות תקיעת שופר בראש השנה, בימי קדם היו לתקיעת השופר שמושים רבים:

• תקיעה להקהלת העם, לעוררם למלחמה ולהחרדת האויב.
• תקיעה בתענית ציבור או בעצירת גשמים, לעורר את לב העם לתשובה.
• תקיעה בעת הכרזת הודעות לציבור, כהטלת חרם ונידוי, לווית המת, קידוש החודש, או כאשר רצו חכמים לאסור או להתיר דבר מסוים.
• 6 תקיעות בערב שבת, בהן הכריזו על כניסת השבת ותחילת זמן איסור המלאכה.
• מצוות תקיעת השופר בשנת היובל.

שופר בימים נוראים

ערך מורחב – תקיעת שופר

עיקר שימושו של השופר ביהדות כיום הוא לקיום מצוות תקיעת שופר בראש השנה. התוקע בשופר מכונה "בעל תוקע". בקהילות מסוימות נהוג לתקוע בשופר במהלך חודש אלול (למעט ערב ראש השנה, בו לא תוקעים כדי ליצור הפסקה בין התקיעות שאינן אלא מכח מנהג לבין התקיעות שהן מצווה מן התורה). אצל האשכנזים נהוג לתקוע לאחר תפילת שחרית, ויש מהם שנוהגים לתקוע גם לאחר תפילת ערבית. אצל חלק מהספרדים נהוג לתקוע במהלך אמירת שלוש עשרה מידות שבסליחות ו/או במהלך הקדיש שבסוף הסליחות, אולם במספר קהילות ספרדיות לא נהוג כלל לתקוע בשופר במהלך חודש אלול. התקיעה בחודש אלול היא סדר תשר"ת (=תקיעה, שברים - תרועה, תקיעה). ויש התוקעים תשר"ת תש"ת (=תקיעה, שברים, תרועה) תר"ת (=תקיעה, תרועה, תקיעה) (הובא בב"ח וכן מנהג חב"ד).

גם במוצאי יום הכיפורים נהוג לתקוע במהלך הקדיש שבסיום תפילת נעילה, זכר לתקיעת השופר של היובל.

רוב הספרדים נוהגים לתקוע תשר"ת פעם אחת, לאחר מכן תש"ת פעם אחת ולאחר מכן תר"ת פעם אחת, ולאחר הקדיש תוקעים תרועה גדולה. יהודי תימן, איטליה והספרדים במערב אירופה נוהגים לתקוע תשר"ת בלבד, וכך נוהגים חלק מיהודי אשכנז. בקהילות אשכנזיות אחרות נהוג לתקוע תקיעה בלבד. יהודי תימן נוהגים שלא לתקוע בסיום תפילת נעילה שבצאת הצום אלא רק לאחר תפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים הבאה לאחר תפילת נעילה.

בסדר התפילות ליום העצמאות קבעה הרבנות הראשית לישראל לתקוע בשופר בסוף תפילת ערבית.

מיני שופרות

שופר מסולסל המכונה שופר תימני.

שופרות בשוק העיר העתיקה בירושלים.

השופר נעשה בדרך כלל מקרנו של אַיִּל, כבש בוגר ממין זכר, ובכך מתקיימת המצווה בראש השנה מן המובחר. אך מעיקר הדין יש להכשיר קרן של כבש אף אם אינו איל, ואף קרני בעלי חיים אחרים טהורים כשרים לשופר לדעת רוב הפוסקים. אין משתמשים בקרן של שור ולא של בעלי חיים אחרים שקרניהם אינם חלולים אלא עשויים עצם אחד, כיון שאין הם קרויים "שופר", ורק הקרניים הדומים לשפופרת קרויים שופר.

מנהג קדום ומקובל ביהודי תימן לתקוע בראש השנה בשופר ארוך ומסולסל העשוי מקרן אנטילופה אפריקנית הקרויה "קודו", וזאת על אף שהרמב"ם, שיהודי תימן לרוב הולכים אחר פסיקותיו, מצריך לתקיעת שופר בראש השנה שופר איל דווקא ופוסל שופרות אחרים. הדרדעים שבין יהודי תימן ניסו לערער על כשרותו מתוך דבקותם היתרה ברמב"ם (אפילו נגד מנהג תימן הקדום), אולם המנהג קיים עד היום ביהדות תימן, אם כי במידה פחותה מבעבר. יש הסבורים שה"קודו" הוא מין גדול ממיני הכבשים, לדעתם גם הרמב"ם מכשיר את שופרו.‏‏

חלק מהשופרות האשכנזיים קטנים (מעט יותר מגודל כף היד) ודמויי האות "ו". שיעורו המינימלי של השופר הוא כטפח - 10-8 ס"מ.

משום שבישראל אין איילים שקרניהם מתאימות לשופרות, מיובאות הקרניים ממדינות המגרב ודרום אפריקה.

הכנת השופר

תקיעה בשופר

רוב הקרניים המיובאות לארץ נפסלות מיד בשל שברים, סדקים ורקבונות. רק כשלושים אחוזים מהן מתחילות את העיבוד הראשוני, במהלכו מנוקה הקרן ומלוטשת. ציפוי הקרן הקשה מופרד מחומר העצם שבצידו הפנימי, תוך זהירות שלא לשבור את הקרן.

לאחר ההפרדה, נבדקת הקרן שוב. אם יש בה חור או סדק לכל עוביה - היא נפסלת. אם הנקב הוא חיצוני בלבד, אז הקרן כשרה. לא ניתן לבצע בקרן תיקון כל שהוא, על פי הכתוב "הכל ממינו".

בהמשך התהליך הקרן מעוקרת בתנור ומיושרת באיטיות. השופר הספרדי בדרך כלל מיושר לכל אורכו, בעוד זה האשכנזי ישר בתחילתו ומסתלסל לקראת סופו. יישור השופר הספרדי מעלה את מחירו עד פי שלושה וגורם לשבירתו של כל שופר שני בתהליך זה.

בתום היישור, מלטשים את הפייה ואת גוף הקרן, ומשיגים את קול השופר הרצוי בתהליך הדורש מיומנות מיוחדת.

הרב יוסף קאפח הוכיח מדברי התלמוד, ששופר הראוי לכתחילה למצוות התקיעה בראש השנה, הוא שופר הכפוף כפיפה טבעית (סיני כרך סט). לפיכך בקרב יהודי תימן מקובל שלא ליישר את השופר כלל בתהליך הכנתו. דבר זה גורם לכך שתהליך ההכנה מורכב יותר, ושהשופר המוגמר יקר יותר, מעט כבד יותר וקשה יותר לתקוע בו.

משמעותו הסמלית של השופר

משמעויות סמליות רבות נתנו לקול השופר. רבי סעדיה גאון מנה עשר משמעויות שכוללות:

• המלכת ה'.
• זכירת מעמד הר סיני.
• קריאה לחזרה בתשובה
• תקווה לגאולה
• זיכרון עקידת יצחק.

• רבי נחמן מברסלב, בספרו "ליקוטי מוהר"ן", מסביר בצורה רעיונית על פי הנהוג לקרוא לפני תקיעות השופר בראש השנה "מִן-הַמֵּצַר, קָרָאתִי יָּהּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ." (תהלים קי"ח, ה), שאדם תוקע בשופר מהצד הצר (מיצר) והקול יוצא מהצד הרחב (מרחב) – דבר הבא לרמז לחשיבות הגדולה של תיקון הדרכים, בין אם התיקון קטן או גדול.

• בשנות השישים והשבעים של המאה ה-20 היה מי שהציע לראות בקול השופר חזרה לשורשו הבראשיתי והפשוט של האדם ‏‏.

השופר במאבק הלאומי

בתקופת השלטון העות'מאני והמנדט הבריטי אסור היה ליהודים לתקוע בשופר בכותל המערבי. איסור זה היה בין הגורמים לפרוץ מאורעות תרפ"ט שהתמקדו בכותל.

עם כיבוש העיר העתיקה של ירושלים במלחמת ששת הימים הגיע הרב הצבאי הראשי, שלמה גורן, אל הכותל המערבי ותקע בשופר.

לקריאה נוספת

• תיאודור רייק, השופר - מחקר פסיכואנליטי של הריטואל היהודי, רסלינג, 2005.

קישורים חיצוניים

• פרופ' רחל אליאור, שופר היובל, שופר התרועה, שופר החרם ושופרו של משיח, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
• הלכות שופר לרמב"ם - מבוארות ממפעל משנה תורה
• השופר בתרבות ישראל באתר מטח
• יצירת השופר
• קול השופר וקול הדממה, על תיאור קול השופר בתפילת 'ונתנה תוקף'.
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
  פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים תומר פרסיקו, האם קול השופר הוא קול האל?, באתר הארץ
• רשימת מאמרים על מצוות תקיעת שופר באתר רמב"י
• רשימת מאמרים על מצוות תקיעת שופר באתר רמבי"ש, עברית
• הרב רא"ם הכהן, עבודת הכוונה בתקיעת השופר, אתר ישיבת עתניאל.
• אליהו גלולה, תפקידו של השופר בראש-השנה ואופייה של התשובה, אתר מכללת ליפשיץ.
• תבנית:אתרישיבה
• מידע על הסוגים, תהליך הייצור,הצלילים והמורשת של השופר באתר ברששת ריבק שופרות ישראל
• הרב יהודה לייב הלוי אשלג,"שופרו של משיח" באתר קבלה לעם
• משה רענן, שופר לראש השנה מקרן של יעל נובי, בבלוג של איגוד ספרני היהדות.
• סיפורו של שופר שנוצר תוך סיכון במחנה עבודות כפייה סקרז'יסקו-קמיינה שבפולין בתקופת השואה, באתר יד ושם
• סיור עם השופר, תהליך הכנת השופר, לצפיה באתר "בינינו"