שעון קיץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:50, 29 במרץ 2015

שעון קיץ הוא קביעה של תזמון שעות היממה, הנהוג באופן מקומי למשך תקופה מסוימת בשנה (בדרך כלל, מעונת האביב עד הסתיו), בשונה מן השעון הנהוג באותו מקום בשאר ימות השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם.

השינוי בקביעת הזמנים מתבטא לרוב בהזזת השעון שעה אחת קדימה. בתחילת תקופת שעון הקיץ מזזים את מחוגי השעון שעה אחת קדימה, ובסיומה הם מוזזים בחזרה שעה אחת אחורה. מטרתה העיקרית של הנהגת שעון הקיץ, במקורה, הייתה להביא לכך, שיותר שעות מתוך היממה, המקובלות כשעות פעילות של בני האדם יהיו במהלך היום, בחופף לאור היום טבעי, ובכך יופחת הצורך בתאורה מלאכותית, הצורכת אנרגיה. עם זאת, כיום קיימים מחקרים ותוצאות סותרות בשאלת החיסכון באנרגיה בעת הנהגת שעון קיץ^[1]. במשך השנים, גורמים שונים הביעו התנגדות לרעיון מסיבות כלכליות, חברתיות, דתיות או בריאותיות. בתקופה שבה לא חל שעון הקיץ, הזמן תקני מכונה גם "שעון חורף". הזמן התקני הוא, במקרים רבים, אזור הזמן.

מדינות ואזורים המנהיגים שעון קיץ

  מדינות ואזורים שהנהיגו בעבר שעון קיץ

  מדינות ואזורים שלא הנהיגו שעון קיץ מעולם

היסטוריה

התאמת השעון לשעות האור הטבעי רווחה במספר מקומות בעת העתיקה, והדבר נבע, בין היתר, ממעמדה המרכזי של החקלאות בחברה, אשר עבודותיה נערכות בעיקר בשעות האור. ברומא העתיקה, למשל, חולקו שעות האור לשתים-עשרה יחידות שוות, והראשונה החלה בזריחה‏‏^[2]. דבר זה חייב לשנות את אורך ה"שעות" בהתאם לעונת השנה - בקיץ הן הגיעו למשך מרבי של 75 דקות מודרניות, ובחורף הן הצטמצמו לכדי 44 דקות בלבד (ההפרש גדל עם הקירבה לקטבים). גם בהלכה היהודית מוגדרות שעות זמניות, שאורכן משתנה לפי עונות השנה.

ב-1784, בעת שכיהן כשגריר ארצות הברית בצרפת, הציע בנג'מין פרנקלין לצרפתים, לחסוך בנרות בדרך של קימה מוקדמת עם הזריחה^[3]. פרנקלין חישב בחיבורו ומצא כי אם כל 100,000 תושבי פריז ינהגו לפי הצעתו, יחסכו 64,050,000 אונקיות של שעוות נרות, וסכום של 96,075,000 לירות. עם זאת, לא דובר בהצעה לשינוי במובנו המקובל של שעון קיץ כיום.

עד אמצע המאה ה-19, ואף לאחר מכן, קביעת השעה נעשתה בכל עיר בנפרד, והיא הייתה גמישה והסתמכה על מיקום השמש בשמים. בנוסף, עובדים רבים עדיין עבדו סמוך לבתיהם בשעות שקבעו לעצמם. עם הנהגת הזמן התקני (Standard Time) בארצות הברית ובאירופה, והתגברות התיעוש, כך שרוב העובדים עבדו במפעלים ובמשרדים לפי סדר יום אחיד, נוצר פער בין שעת זריחת השמש לשעת תחילת העבודה. פער זה הביא להגברת השימוש בתאורה מלאכותית בשעות הערב ולבזבוז אנרגיה.

המצאת שעון הקיץ

הראשון שהעלה את רעיון הנהגתו של שעון קיץ כפי שהוא מוכר כיום, היה הניו זילנדי ג'ורג' ורנון הדסון (George Vernon Hudson), אשר, ב-16 באוקטובר 1895, הציע להקדים את השעה בשעתיים במשך חודשי הקיץ‏‏^[4]. ב-1907 הועלה הרעיון גם בבריטניה על ידי ויליאם וילט‏‏^[5], שהשקיע מאמץ רב בקידומו עד מותו ב-1915, אך ללא הצלחה. ב-1909 הוגשה הצעת חוק בנושא לפרלמנט הבריטי אולם היא נדחתה, וכך קרה גם בשנים 1911-1914. גם בארצות הברית נדחתה הצעה דומה בשנת 1909.

רק המחסור בפחם, שהורגש ביתר שאת בימי מלחמת העולם הראשונה, הביא את גרמניה לאמץ בפעם הראשונה את רעיון שעון הקיץ. זה הונהג בשטחה של גרמניה ובשטחים שכבשה באירופה ב-30 באפריל 1916. בריטניה אימצה את הרעיון זמן קצר אחר כך, ב-21 במאי 1916, כדי לחסוך בפחם ובשל שעות ההאפלה הארוכות בעת המלחמה. רוסיה הצטרפה ב-1 באפריל 1917 ובארצות הברית שותקה ההתנגדות לשעון קיץ לאחר הצטרפותה למלחמה ב-1917, ומחוגי השעון הוזזו בה קדימה לראשונה באביב 1918. לאחר המלחמה, חדלו מספר מדינות מהנהגת שעון קיץ, וארצות הברית, לדוגמה, לא שבה להנהיגו במישור הלאומי כבר ב-1919, אם כי מספר ערים אמריקאיות הנהיגו שעון קיץ באופן מקומי. לעומת זאת, בבריטניה הונהג שעון קיץ ללא הפסקה מאז 1916.

סוגיית שעון הקיץ עלתה ועולה לדיון שוב ושוב במדינות רבות במהלך המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, וזה הונהג ובוטל חליפות באזורים שונים. כיום, מונהג שעון קיץ כמעט בכל מדינות אירופה, בצפון אמריקה, באוסטרליה, בניו זילנד, ובמספר מדינות בדרום אמריקה ובמזרח התיכון.

באירופה ובצפון אמריקה מונהג כיום שעון הקיץ במרבית ימות השנה - כשבעה חודשים, לפחות. במדינות מסוימות, כמו רוסיה ואיסלנד, שונה אזור הזמן לחלוטין, כך, שכביכול, מונהג בהן "שעון קיץ" בכל ימות השנה. בארצות הברית היה נהוג עד שנות ה-80 של המאה ה-20 שעון קיץ מסוף חודש אפריל עד סוף אוקטובר. מאז, הונהג שעון הקיץ מתחילת אפריל, והחל מ-2007 הוא מונהג כבר מאמצע חודש מרץ ועד תחילת נובמבר. במרכז אירופה היה נהוג שעון קיץ מסוף מרץ עד סוף ספטמבר, אך בשנות ה-90 החלו להנהיגו עד סוף אוקטובר.

סיבות, יתרונות וחסרונות

סיבות כלכליות

תזכורת לסיום שעון קיץ בארצות הברית בשנת 2001: "לא תוכל לעצור את הזמן... אבל תוכל להחזירו שעה לאחור בשעה 2 ב-28 באוקטובר..."

הסיבות להנהגת שעון קיץ במקורן הן בעיקר כלכליות: חיסכון באנרגיה והגברת פריון העבודה. שעון הקיץ גורם להתאמה קרובה יותר בין שעת ההשכמה לשעה זריחת השמש. לדוגמה, אם אדם נוהג לקום מדי יום בשעה 6:00 בבוקר, בעוד השמש זורחת ב-5:00, מתבזבזת שעת אור-יום בשינה. אם מזיזים את השעון שעה קדימה, שעת הזריחה נקבעת ל-6:00 בבוקר, כך שהאדם מתעורר עם הזריחה. כיוון שהעבודה מסתיימת שעה מוקדם יותר על פי שעון הקיץ, ניתן לנצל את הזמן שנותר עד השקיעה לפעולות באור יום, ואין צורך בחשמל לתאורה. הנהגת שעון קיץ נעשתה נפוצה יותר בשנות ה-60 ובשנות ה-70, ותקופת הנהגתו התארכה בהדרגה באירופה ובארצות הברית. הסיבות לכך מגוונות: השימוש בנפט ובפחם לצורך הפקת חשמל גדל במידה ניכרת ומחירי הנפט עלו במידה רבה, בייחוד במהלך שנות ה-70. שעות העבודה, המסחר והבילוי השתנו בהדרגה החל משנות ה-60, עת החלה הגמשה בשעות העבודה כדי למנוע עומסי תנועה בשעות הבוקר ובשעות הערב המוקדמות. במשך הזמן גילו מקומות עבודה כי שעות עבודה מאוחרות עדיפות להם. כיום הדבר נפוץ בייחוד בחברות היי טק. איחור שעות העבודה מביא להגדלת הפער בין שעת הזריחה לבין שעת תחילת העבודה, ולפיכך לשימוש יתר בתאורה מלאכותית בשעות הערב. שעון הקיץ נעשה, אם כן, יעיל למשך תקופה ממושכת יותר בשנה.

עם זאת, כיום השימוש בתאורה מלאכותית ובמכשירים חשמליים נעשה כה נפוץ, הן ביום והן בלילה, עד שמידת התרומה של שעון הקיץ לחיסכון נתונה בספק: מחד, השימוש בתאורה מלאכותית עולה, ומאידך העובדה שבבנייני משרדים גדולים משתמשים בה גם בשעות היום, מפחיתה את יעילותו של שעון הקיץ. בכל אופן, בניגוד למצב בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, שוב אין תאורה מלאכותית אחראית לעיקר צריכת החשמל‏‏^[6], ומאידך, לדוגמה, השימוש ההולך וגובר במזגנים תופס נתח גדל והולך בצריכת האנרגיה. השינויים בהרגלי צריכת האנרגיה, כמו גם מחסור במחקרים עדכניים וחד-משמעיים, מקשים על הערכת יעילותו של שעון הקיץ. מחקר שנערך במערב אוסטרליה בעת הנהגת שעון הקיץ בשנים 2006 - 2007, אף טען לעלייה של 0.6% בצריכת האנרגיה‏‏^[7].

ישנן תוצאות סותרות במחקרים שבדקו האם הנהגת שעון קיץ מובילה להגדלת מחזור העסקים של בתי עסק מתוך השערה שאנשים נוטים לערוך קניות רבות יותר בשעות אור מאשר בשעות חושך^[8]^[9]

שעון הקיץ יוצר לעתים קונפליקט בין האינטרס של אנשים פרטיים לבין בעלי העסקים והמערכות הממשלתיות: עקב שעון הקיץ, העבודה והלימודים מתחילים בשעות הקרירות יותר של הבוקר, וכך אפשר לחסוך שעה שלמה בהפעלת המזגנים היקרה במקומות העבודה ובבתי הספר באזורים שבהם המזגן אינו פועל לאורך כל היום. מחיסכון זה נהנים המעסיקים והממשלה. מאידך, שעת כיבוי המזגנים לפנות ערב מתאחרת לשעה שבה רוב האנשים בביתם וכך הם נאלצים לשלם עבור שעה נוספת.

בריאות הציבור ואיכות חיים

גם בשאלת ההשפעה של שעון הקיץ על הבריאות ואיכות החיים ישנן תוצאות סותרות ולא מוחלטות. נטען כי שעון הקיץ משפר את איכות השינה, כיוון שהוא מאפשר שינה ממושכת יותר בשעות החשכה שבהן השינה עמוקה יותר. עובדה זאת משפרת לכאורה את העירנות ואת פריון העבודה. מידת השפעתו של שעון קיץ על הלוקים בדיכאון עונתי נמצאת עדיין במחלוקת בקרב חוקרים. מאידך גיסא, הזזת השעון עשויה להשפיע על השעון הביולוגי משך מספר שבועות, ומחקרים שונים טענו כי עצם השינוי מעלה את שכיחותם של התקפי לב‏‏^[10] ושל מקרי התאבדות,.

עוד נטען כי בעת הפעלת שעון קיץ יש יותר אור שמש בשעות שבהן הכבישים עמוסים, ועל-כן ההערכה היא שבכוחו של שעון הקיץ לסייע גם במלחמה בתאונות הדרכים, משום שבשעות אור סכנת התאונות פחותה מבזמן חשכה. מאידך גיסא קיימת סכנה מוגברת לתאונות דרכים בימים הראשונים שלאחר שינוי השעה, כיוון שהנהגים עלולים לסבול מחוסר שינה בטרם התרגלו לשעון החדש.

ממשלת קזחסטן ביטלה את שעון הקיץ לחלוטין ב-2005, כאשר טענה כי הוא מביא לעלייה בתחלואה, בעיקר בקרב זקנים וילדים, ולעלייה בשכיחות תאונות עבודה‏‏^[11]. טענות נוספות כנגד שעון הקיץ נוגעות לטרחה ולשכחה שבשינוי השעה.

אימוץ שעון הקיץ במדינות העולם

שעון הקיץ התקבל במרבית המדינות המתועשות. עם זאת, הוא פחות מקובל במזרח הרחוק, וביפן הוא אינו נוהג כלל. שעון הקיץ אינו מקובל באזורים חקלאיים, שכן בהם ממילא שעות העבודה אינן קבועות, והעבודה החקלאית מתחילה סמוך ככל האפשר לזריחת השמש, בלא תלות בשעה הרשמית, והיא גם תלויה בעונות השנה. חקלאים מתלוננים ששעון הקיץ מסב להם אי-נוחות רבה, והם אינם מפיקים ממנו כל תועלת. שעון הקיץ אינו מונהג במדינות הקרובות לקו המשווה, משום שבהן אין כמעט הבדל בין אורך היום לבין אורך הלילה במשך כל ימות השנה.

בבריטניה ובאירלנד בוטל שעון החורף בין השנים 1968 - 1971, אך הנוהג פסק בשל מחאה ציבורית‏‏^[12]. ב-2011 בוטל שעון החורף ברוסיה בהוראת צו של דמיטרי מדבדב^[13].

סין הנהיגה שעון קיץ החל ב-1986 אך נטשה את הרעיון ב-1992. מאחר שלמרות גודלה, נמצאת סין כולה באזור זמן אחד (UTC+8), הלכה למעשה נוהג ברוב שטחה שעון קיץ קבוע במשך כל ימות השנה, ובמערבה מקדימה השעה את קו האורך הגאוגרפי בעד שלוש שעות.

שעון קיץ נוהג בדרום אמריקה בברזיל, צ'ילה, אורוגוואי, פרגוואי ובאיי פוקלנד, וכן נהג בחלק משטחה של ארגנטינה בשנים 2007 - 2009. עם זאת, שעון הקיץ בארגנטינה לא התחדש בקיץ 2009 - 2010‏‏^[14].

זמני החלפת השעונים

בארצות הברית ובקנדה (למעט אריזונה, הוואי, ססקצ'ואן, ומספר אזורים נוספים) - שעון הקיץ מונהג מאז 2007, מיום ראשון השני של חודש מרץ עד ליום ראשון הראשון של חודש נובמבר. חוק שהתקבל בארצות הברית ב-1966 קבע, כי כל מדינה רשאית להחליט האם להנהיג שעון קיץ, אולם היא חייבת לדבוק במועדים הקבועים, כדי למנוע בלבול בתיאום הזמן בין המדינות השונות. ב-29 ביולי 2005, בשל העלייה התלולה במחירי הנפט, הועבר בארצות הברית חוק שנועד לעודד חיסכון באנרגיה באמצעים שונים. בין היתר, האריך החוק את תקופת שעון הקיץ משנת 2007 ואילך (עד אז חל שעון הקיץ מיום ראשון הראשון של אפריל עד יום ראשון האחרון של אוקטובר). קנדה, שמערכת קביעת הזמן שלה מתואמת עם זו של ארצות הברית, אימצה את השינוי, אולם מקסיקו, שעד אז הייתה מתואמת עם שכנותיה מצפון, עדיין נוהגת לפי הכללים הישנים.

באירופה (למעט איסלנד) שעון הקיץ מונהג החל מיום ראשון האחרון של חודש מרץ ועד יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר.

בירדן שעון הקיץ מונהג מיום שישי האחרון במרץ עד יום שישי האחרון באוקטובר. טורקיה, סוריה ולבנון אימצו את מועדי שעון הקיץ של אירופה, אך קיימת בטורקיה יוזמה שמטרתה להנהיג זמן אחיד ייחודי לה במשך כל ימות השנה (UTC+2.5) ולבטל את הנהגתו של שעון הקיץ‏‏^[15]. בשנים 2006 - 2007 הוקדמה החזרה לשעון חורף במצרים, בסוריה ובירדן בשל צום הרמדאן שהחל בחודש ספטמבר. במצרים הוקדמה החזרה לשעון חורף מסיבה זו גם בשנת 2008, וחלה בסוף אוגוסט במקום בסוף ספטמבר. בשנת 2011 ביטלה מצרים את שעון הקיץ.

מרוקו ופקיסטן, שתי מדינות שבהן לא מונהג בדרך-כלל שעון קיץ, החליטו ב-2008 להנהיגו בתקופת שיא הקיץ עקב העלייה התלולה במחירי הנפט. ממשלת מרוקו הודיעה כי שעון קיץ יונהג למשך כארבעה חודשים מ-1 ביוני ועד 27 בספטמבר 2008, אולם בסוף אוגוסט הודיעה הממשלה על קיצור התקופה וחזרה לשעון חורף כבר ב-1 בספטמבר‏‏^[16]. כדי למנוע בעיות בתיאום לוח הטיסות למרוקו וממנה, הוסיפו חברות התעופה של מרוקו לנהוג לפי שעון קיץ עד התאריך המקורי – 27 בספטמבר. ממשלת פקיסטן הנהיגה את שעון הקיץ משך שלושה חודשים, מ-1 ביוני עד 30 באוגוסט 2008.

בחצי הכדור הדרומי מתחיל האביב בחודש ספטמבר, והסתיו – בסוף מרץ. באוסטרליה מונהג שעון הקיץ רק בחלק מהמדינות, מיום ראשון הראשון באוקטובר עד יום ראשון הראשון באפריל. בניו זילנד מונהג שעון קיץ מסוף ספטמבר עד תחילת אפריל. בעשר מהמדינות הדרומיות של ברזיל ובבירה ברזיליה, מונהג שעון הקיץ מאמצע אוקטובר ועד אמצע פברואר. בדרום אפריקה לא נהוג שעון קיץ, אך בנמיביה הסמוכה הוא מתחיל ביום ראשון הראשון בחודש ספטמבר ומסתיים ביום ראשון הראשון בחודש אפריל.

הזזת השעון הלכה למעשה

ברוב המדינות המנהיגות שעון קיץ, מקובל שינוי של שעה בודדת, אם כי באי הלורד האו שבאוסטרליה לדוגמה, נהוג שינוי של חצי שעה בלבד.

שעון הקיץ מתחיל ומסתיים בדרך כלל ביום המנוחה לפנות בוקר, וזאת כדי למזער את אי-הנוחות הנובעת משינוי השעה. בעיה מיוחדת קיימת בתיאום לוחות הזמנים של חברות התעופה, וכן קיימת סכנה כי אנשים יסבלו מחוסר שינה בימים הראשונים לאחר השינוי. לפיכך, נעשה השינוי בשעות שבהן מידת הפעילות של התחבורה ומקומות העבודה היא מזערית. היממה בה מתרחש המעבר לשעון קיץ היא יממה קצרה שאורכה 23 שעות, ואילו היממה בה מוחזרים מחוגי השעון לאחור נמשכת 25 שעות. באירופה ובארצות הברית השינוי מתבצע בין שני ימי סוף השבוע, כלומר בין יום השבת ליום ראשון.

בישראל, בה מסיבות דתיות קיימת בעיה לבצע את העברה בין שני ימי סוף השבוע (ליל שבת), היה נהוג בעבר לערוך את השינוי בשעת חצות של מוצאי שבת. מהסיבות שלעיל, ולאור העובדה שבמקומות עבודה רבים הונהג שבוע עבודה מקוצר, הוחלט לקבוע את המעבר לשעון קיץ לשעה 02:00 בלילה שבין יום חמישי ליום שישי. המעבר לשעון חורף מתרחש באותה שעה במוצאי שבת.

שעון הקיץ בישראל

ערך מורחב – שעון הקיץ בישראל

מדינת ישראל ממוקמת בסביבות קו רוחב 32°, מצפון לחוג הסרטן, אך עדיין קרוב יחסית לקו המשווה. מספר שעות האור בישראל הוא כ-10 בשיא החורף, ומעט יותר מ-14 בשיא הקיץ. ישראל שוכנת בחלק המזרחי של אזור הזמן שלה, ולפיכך, שעת זריחת השמש מוקדמת ממילא, אפילו בחורף, ובשיא הקיץ זורחת השמש מעט אחרי השעה 04:30 על פי שעון החורף. הפעלת שעון קיץ לתקופה ממושכת מאזנת את המצב הזה, ומקרבת את שעות הפעילות לשעות האור.

מועד הפעלת שעון הקיץ בישראל השתנה פעמים רבות בשנות קיומה של המדינה. החל משנת 2013 מופעל שעון הקיץ בישראל בין יום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרץ בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 02:00.

מועדי שעון הקיץ בשנים 2013 - 2018

שנה	ישראל			אירופה			ארצות הברית וקנדה
שנה	תאריך התחלה	תאריך סיום	מספר ימים	תאריך התחלה	תאריך סיום	מספר ימים	תאריך התחלה	תאריך סיום	מספר ימים
2013	29 במרץ	27 באוקטובר	212	31 במרץ	27 באוקטובר	210	10 במרץ	3 בנובמבר	238
2014	28 במרץ	26 באוקטובר	212	30 במרץ	26 באוקטובר	210	9 במרץ	2 בנובמבר	238
2015	27 במרץ	25 באוקטובר	212	29 במרץ	25 באוקטובר	210	8 במרץ	1 בנובמבר	238
2016	25 במרץ	30 באוקטובר	219	27 במרץ	30 באוקטובר	217	13 במרץ	6 בנובמבר	238
2017	24 במרץ	29 באוקטובר	219	26 במרץ	29 באוקטובר	217	12 במרץ	5 בנובמבר	238
2018	23 במרץ	28 באוקטובר	219	25 במרץ	28 באוקטובר	217	11 במרץ	4 בנובמבר	238

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שעון קיץ בוויקישיתוף

למה שעון קיץ בישראל? הסבר חזותי
אם שעון הקיץ כה מוצלח, למה לא להנהיגו כל השנה? מתוך מדור בלדד השוחי באתר כלכליסט.
יניב רונן, ‏הנהגת שעון קיץ בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 16 באוקטובר 2012
נתי פרלמן, ‏הנהגת שעון קיץ בעולם, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 10 באוקטובר 2010
אתר אמריקני עם הסברים על שעון הקיץ (באנגלית)
צ'ארלס ק' צ'ואי, ‏הקץ לשעון הקיץ? - ספק אם שעון הקיץ אכן חוסך אנרגיה, במדור סיינטיפיק אמריקן של מכון דוידסון, יוני-יולי 2009

הערות שוליים

^ ‏The effect of Daylight Saving Time on lighting energy use: a literature review‏
^ ‏Roman Time Keeping‏
^ ‏חיבורו של בנג'מין פרנקלין על שעון קיץ (באנגלית)
^ ‏Hudson, George Vernon‏
^ ‏Spring Forward: 100 years of British Summer Time‏
^ ‏Energy Conservation Potential of Extended and Double Daylight Saving Time
^ ‏The facts on electricity consumption and Daylight Saving‏
^ The Advantages And Disadvantages Of Daylight Saving Time (באנגלית)
^ ‫
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בשעון קיץ קונים יותר? לא באופן משמעותי, באתר ynet, 9 בפברואר 2011‬
^ ‏Shifts to and from Daylight Saving Time and Incidence of Myocardial Infarction‏
^ ‏Kazakhstan canceled shifting to the "summer" and "winter" time‏
^ ‏Is it time to lighten our darkness?‎‏
^ ‫
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קיץ נצחי ברוסיה: שעון החורף יבוטל ממחר לצמיתות, באתר וואלה‏, 26 במרץ 2011‬
^ ‏worldtimezone‏
^ ‏Turkey to abandon daylight saving time in 2011‏
^ ‏Morocco’s Daylight Saving Ends Earlier than Expected‏

ערך מומלץ

[1] ‏The effect of Daylight Saving Time on lighting energy use: a literature review‏

[2] ‏Roman Time Keeping‏

[3] ‏חיבורו של בנג'מין פרנקלין על שעון קיץ (באנגלית)

[4] ‏Hudson, George Vernon‏

[5] ‏Spring Forward: 100 years of British Summer Time‏

[6] ‏Energy Conservation Potential of Extended and Double Daylight Saving Time

[7] ‏The facts on electricity consumption and Daylight Saving‏

[8] The Advantages And Disadvantages Of Daylight Saving Time (באנגלית)

[9] ‫
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בשעון קיץ קונים יותר? לא באופן משמעותי, באתר ynet, 9 בפברואר 2011‬

[10] ‏Shifts to and from Daylight Saving Time and Incidence of Myocardial Infarction‏

[11] ‏Kazakhstan canceled shifting to the "summer" and "winter" time‏

[12] ‏Is it time to lighten our darkness?‎‏

[13] ‫
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קיץ נצחי ברוסיה: שעון החורף יבוטל ממחר לצמיתות, באתר וואלה‏, 26 במרץ 2011‬

[14] ‏worldtimezone‏

[15] ‏Turkey to abandon daylight saving time in 2011‏

[16] ‏Morocco’s Daylight Saving Ends Earlier than Expected‏

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''שעון קיץ''' הוא קביעה של תזמון שעות ה[[יממה]], הנהוג באופן [[אזור זמן|מקומי]] למשך תקופה מסוימת ב[[שנה]] (בדרך כלל, מעונת ה[[אביב]] עד ה[[סתיו]]), בשונה מן השעון הנהוג באותו מקום בשאר ימות השנה לפי [[זמן אוניברסלי מתואם]].
-השינוי בקביעת הזמנים מתבטא לרוב בהזזת ה[[שעון]] שעה אחת קדימה. בתחילת תקופת שעון הקיץ מזזים את מחוגי השעון [[שעה]] אחת קדימה, ובסיומה הם מוזזים בחזרה שעה אחת אחורה. מטרתה העיקרית של הנהגת שעון הקיץ, במקורה, הייתה להביא לכך, שיותר שעות מתוך היממה, המקובלות כשעות פעילות של [[אדם|בני האדם]] יהיו במהלך ה[[יום]], בחופף ל[[אור]] היום טבעי, ובכך יופחת הצורך ב[[תאורה]] מלאכותית, הצורכת [[אנרגיה]]. עם זאת, כיום קיימים [[מחקר|מחקרים]] ותוצאות סותרות בשאלת החיסכון באנרגיה בעת הנהגת שעון קיץ{{הערה|1=‏[http://www.nrc-cnrc.gc.ca/obj/irc/doc/pubs/nrcc49212/nrcc49212.pdf The effect of Daylight Saving Time on lighting energy use: a literature review‏]}}. במשך השנים, גורמים שונים הביעו התנגדות לרעיון מסיבות [[כלכלה|כלכליות]], [[חברה|חברתיות]], [[דת|דתיות]] או [[בריאות|בריאותיות]]. בתקופה שבה לא חל שעון הקיץ, ה[[זמן תקני|זמן התקני]] מכונה גם "שעון חורף".
+השינוי בקביעת הזמנים מתבטא לרוב בהזזת ה[[שעון]] שעה אחת קדימה. בתחילת תקופת שעון הקיץ מזזים את מחוגי השעון [[שעה]] אחת קדימה, ובסיומה הם מוזזים בחזרה שעה אחת אחורה. מטרתה העיקרית של הנהגת שעון הקיץ, במקורה, הייתה להביא לכך, שיותר שעות מתוך היממה, המקובלות כשעות פעילות של [[אדם|בני האדם]] יהיו במהלך ה[[יום]], בחופף ל[[אור]] היום טבעי, ובכך יופחת הצורך ב[[תאורה]] מלאכותית, הצורכת [[אנרגיה]]. עם זאת, כיום קיימים [[מחקר|מחקרים]] ותוצאות סותרות בשאלת החיסכון באנרגיה בעת הנהגת שעון קיץ{{הערה|1=‏[http://www.nrc-cnrc.gc.ca/obj/irc/doc/pubs/nrcc49212/nrcc49212.pdf The effect of Daylight Saving Time on lighting energy use: a literature review‏]}}. במשך השנים, גורמים שונים הביעו התנגדות לרעיון מסיבות [[כלכלה|כלכליות]], [[חברה|חברתיות]], [[דת|דתיות]] או [[בריאות|בריאותיות]]. בתקופה שבה לא חל שעון הקיץ, הזמן תקני מכונה גם "שעון חורף". הזמן התקני הוא, במקרים רבים, [[אזור זמן|אזור הזמן]].
 [[קובץ:DaylightSaving-World-Subdivisions.png|שמאל|ממוזער|280px|{{מקרא|#1a80e6|מדינות ואזורים המנהיגים שעון קיץ}}
 {{מקרא|#ef690a|מדינות ואזורים שהנהיגו בעבר שעון קיץ}}