איתן סטיבה – הבדלי גרסאות
←שירותו הצבאי: תמונה משירותו הצבאי |
|||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
===חייו האישיים=== |
===חייו האישיים=== |
||
סטיבה נשוי לאורה משנת [[1985]]. לזוג בת ושני בנים. הוא תושב [[סביון]] בישראל ותושב [[בריטניה]].{{הערה|עפרה אידלמן,[https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.9319675 "'האסטרונאוט הישראלי השני'? איתן סטיבה טוען שהוא תושב בריטניה"], 20 בנובמבר 2020, [[הארץ]]}} |
סטיבה נשוי לאורה משנת [[1985]]. לזוג בת ושני בנים. הוא תושב [[סביון (יישוב)|סביון]] בישראל ותושב [[בריטניה]].{{הערה|עפרה אידלמן,[https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.9319675 "'האסטרונאוט הישראלי השני'? איתן סטיבה טוען שהוא תושב בריטניה"], 20 בנובמבר 2020, [[הארץ]]}} |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־16:26, 20 בנובמבר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| איתן סטיבה, 2020 | |
| לידה |
12 בינואר 1958 (בן 66) חיפה, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
מ-1976 |
| דרגה |
 אלוף משנה |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת לבנון הראשונה | |
| עיטורים | |
| |
| תפקידים אזרחיים | |
| איש עסקים ונדבן | |
  | |
איתן מאיר סטיבה (נולד ב-12 בינואר 1958) הוא איש עסקים ונדבן ישראלי, טייס קרב לשעבר. סטיבה צפוי להיות הישראלי השני בחלל כאשר ימריא בסוף 2021 בחללית הדרגון 2 יחד עם עוד שני תיירי חלל לטיסת חלל פרטית.[1]
ביוגרפיה
סטיבה נולד בחיפה. הוריו הכירו באמסטרדם, כשהדריכו במחנות הקיץ של הנוער הציוני, השלימו את לימודיהם, התחתנו, ועלו לישראל ב-1953. אמו אלמה עבדה כעובדת סוציאלית קלינית במרפאה לבריאות הנפש ברמת-חן. אביו אהוד עבד כחוקר קרקע ומים במכון וולקני ברחובות[2]. בגיל 4 נסע סטיבה עם משפחתו לארצות הברית ללימודי הדוקטורט של אביו. בגיל 7 שבו לישראל, ועברו להתגורר ברמת גן. הוא בוגר תיכון בליך, השתתף בנבחרות האתלטיקה והכדוריד של בית הספר, התאמן בנבחרת ישראל בג'ודו וזכה פעמיים באליפות ישראל לילדים. בנעוריו היה פעיל בתנועת הצופים ונשלח כמדריך למחנות קיץ בארצות הברית מטעם התנועה.
שירותו הצבאי
ביולי 1976 התגייס לקורס הטיס של חיל האוויר, אותו סיים במגמת קרב. הוא שירת תחילה כטייס סקייהוק בטייסות 140 ו-102, לאחר מכן בטייסת 201 כטייס פנטום, ובהמשך כטייס 16-F בטייסת 117. בשנת 1984 השתחרר משירותו הסדיר, ועד שנת 2012 שירת במילואים בטייסת 117. סיים את שירות המילואים בדרגת אלוף-משנה. בין השנים 2013 ל-2019 שירת כמדריך טיסה בבית הספר לטיסה של חיל האוויר במגמת 'ראשוני קרב'. במשך 43 שנות טיסה בחיל האוויר השלים אלפי שעות טיסה, זכה באות מילואימניק מצטיין מטעם חיל האוויר וקיבל את אות המופת בטיסה[3].
במהלך מלחמת שלום הגליל, ביוני 1982, נרשמו לזכותו 4.5 הפלות של מטוסי אויב סוריים: ב-9 ביוני מטוס מסוג מיג-23 (נרשם לזכותו כחצי הפלה מאחר וההפלה הייתה משותפת גם לאליעזר שקדי)[4], ויומיים לאחר מכן, ב-11 ביוני, השתתף בקרב אויר מעל לבקעת הלבנון, שבה רביעיית מטוסי F-16 פייטינג פלקון של טייסת 117 הפילה תשעה מטוסי אויב, מתוכם ארבעה על ידי סטיבה, שהטיס בקרב את המטוס F-16 נץ 107 - שני סוחוי-22, מיג-23 ומסוק קרב מסוג גאזל. בכך הפך לאחד מארבעה טייסים ישראלים שהפילו ארבעה כלי טיס באותה גיחה (השלושה הראשונים היו במהלך מלחמת יום הכיפורים), ולטייס ה-F-16 היחיד בעולם שהפיל ארבעה מטוסים בגיחה אחת.
עסקים
לאחר שחרורו מצה"ל בשנת 1984 הצטרף סטיבה לצוות יועצים של התעשייה האווירית שעבד על פיתוח מערכות מטוס הלביא. בשנת 1985 היה ממקימי קבוצת אל אר (קבוצת LR), שעסקה במכירת נשק, כולל פריסת מערכות הגנה אוויריות וימיות (שפותחו על ידי רפאל ואלביט), הקמת תשתיות במדינות מתפתחות, הקמת שדות תעופה, הפעלת תקשורת סלולרית ולוויינית, הקמת פרויקטים לפיתוח חקלאות, הקמת כפרי נוער ועוד. עיקר עיסוקו של סטיבה בחברה היה בפיתוח מערך המימון לפרויקטים בינלאומיים, בשיתוף פעולה עם בנקים ומוסדות לפיתוח בינלאומי. בשנת 2011 סיים את דרכו בחברה ומכר את חלקו בה (33%). בשנת 2012 רכש 35% מחברת מיטרלי, שעסקה בתחומים דומים לקבוצת אל אר, ובשנת 2018 עזב את החברה ומכר את חלקו בה.
לאחר עשרות שנים של עבודה בתחום פיתוח תשתיות במדינות רבות בעולם, החליט למקד את פעילותו העסקית בתחומים התורמים לשיפור מצבן של אוכלוסיות מעוטות יכולת, בעיקר במדינות מתפתחות. לשם כך ייסד בשנת 2010 את קרן Vital Capital, במטרה לשתף פעולה עם גופי פיתוח בינלאומיים במדינות מתפתחות, בייחוד ביבשת אפריקה. הקרן משקיעה במטרה לשפר את הרווחה הכלכלית, האישית והחברתית של קהילות מוחלשות. אסטרטגיית ההשקעה של הקרן היא השקעות עם כוונה ויכולת מדידה של התשואה החברתית לצד התשואה הכלכלית. הקרן משקיעה בחקלאות תעשייתית ובייצור מזון, בדיור בר-השגה ובתשתיות עירוניות, בבתי חולים, באנרגיה מתחדשת, בטיהור מים ובטיפול בשפכים, תמיד בשיתוף פעולה עם אוכלוסיות מקומיות. עד היום זכו מיליוני אנשים מקהילות מוחלשות באפריקה לקבל לראשונה שירותים חיוניים כמו מי שתייה מטוהרים, חשמל ושירותי בריאות. הקרן יצרה אלפי משרות קבועות חדשות שמאפשרות מוביליות חברתית ורווחה כלכלית. מאז הקמתה זכתה הקרן בהכרה בינלאומית כמובילת דעה וחלוצה בעשייה בתחום השקעות האימפקט.
סטיבה חבר בפורום הכלכלי העולמי. בנוסף, הוא חבר בוועדה המייעצת של קרן השקעות האימפקט הישראלית Bridges, שותף בחברת הרטק המפתחת מערכות סימולציה, במרכז הרפואי לאונקולוגיה ליסוד, בחברת הבריאות הדיגיטלית פנגאה, המפתחת טיפולים מותאמים אישית לסרטן על בסיס פתולוגיה גנטית מולקולרית, ובחברת Proprep, שפתרון הלימודים המקוונים שלה מאפשר לסטודנטים לממש את הפוטנציאל שלהם בלימודי המדעים באמצעות סרטוני הדרכה ותרגולים מותאמים אישית.
פילנתרופיה
סטיבה שירת בסדיר ובמילואים תחת אילן רמון כמפקד טייסת. ב-2010 היה חלק מגרעין המייסדים של עמותת קרן רמון, עמותה שהקימה רונה רמון עם חברי משפחה קרובים ואישים מובילים בחברה הישראלית. מאז הקמתה מלווה סטיבה את הפעילות החינוכית שלה ומכהן כחבר בוועד המנהל שלה. הוא שותף בהקמת מיזמים חברתיים כגון קריית אדם בלוד - מרכז לימודי, מחקרי וטיפולי המעניק טיפול נפשי לתושבי העיר, מיזם זיכרון בסלון לזכר השואה, המרכז ללימודי אפריקה באוניברסיטת בן-גוריון, בדרך לגן - אתר מידע מקצועי להורים על גני ילדים, אינקלו - רשת בתי ספר מכילים ועוד.
סטיבה ומשפחתו הקימו את אנאתה,[5] חברה לתועלת הציבור שתומכת במיזמים חברתיים וחינוכיים כמו יוניטף - מועדוניות לילדי פליטים, תומכת במכינות, בבתי חולים, בתוכניות אקדמיות, מעניקה מלגות לימודים ועוד. סטיבה חבר בוועדת ההיגוי של חבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה, וקיבל בשנת 2016 תואר עמית כבוד של האוניברסיטה העברית.
במשרדו בתל אביב הקים את הגלריה ללימודי אפריקה, שבה מוצגות תערוכות המתמקדות בהצגת ובחינת האמנות האפריקאית וההתייחסות ליבשת ולתושביה. לגלריה פרויקטים משותפים עם האקדמיות לאומנות ועיצוב בצלאל ושנקר.
טיסת חלל
.jpg)
ב-16 בנובמבר 2020, במהלך טקס מיוחד בבית הנשיא, הודיע מנכ"ל קרן רמון כי סטיבה יהיה הישראלי השני שיטוס לחלל.[6] בניגוד לאסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון, שהמריא בשליחותה של סוכנות החלל הישראלית, סטיבה יהיה תייר חלל שיישלם מכספו עבור הכרטיס, אך הסכים להפוך את הטיסה לפרויקט לאומי ויבצע מספר ניסויים מדעיים מטעם גופים ישראלים. סטיבה צפוי להמריא בסוף שנת 2021 בחללית הדרגון 2 של חברת SpaceX לטיסה בת עשרה ימים יחד עם אסטרונאוט מקצועי ועוד שני תיירי חלל כחלק מטיסת SpaceX Axiom Space-1 אל תחנת החלל הבינלאומית, טיסת החלל הפרטית המלאה הראשונה.
חייו האישיים
סטיבה נשוי לאורה משנת 1985. לזוג בת ושני בנים. הוא תושב סביון בישראל ותושב בריטניה.[7]
קישורים חיצוניים
- איתן סטיבה באתר הפורום הכלכלי העולמי
- יגאל מוסקו, הטייס שהפך למלך באפריקה, באתר מאקו, 3 בפברואר 2012
- סער הס ואיתי בלומנטל, "אלוף ההפלות" ימריא לחלל: זהו האסטרונאוט הישראלי השני, באתר ynet, 16 בנובמבר 2020
- אסטרונאוט ישראלי ישוגר לחלל בסוף 2021: אירוע ההכרזה בבית הנשיא
הערות שוליים
- ^ עמיר קורץ,"טייס הקרב לשעבר איתן סטיבה יהיה הישראלי השני שיטוס לחלל", 16 בנובמבר 2020, כלכליסט
- ^ מייקי לוי,"אלוף ההפלות שהפך למיליונר: הטייס שיהיה הישראלי השני בחלל", 16 בנובמבר 2020, וואלה! NEWS
- ^ מאי פלג, "224 שנות טיסה: לוחמי צוות-אוויר קיבלו אות מופת", 30 ביולי 2019, אתר חיל האוויר
- ^ שי לוי, אלוף הפלות: הרקורד בחיל האוויר של הישראלי השני שיגיע לחלל, באתר מאקו, 16 בנובמבר 2020
- ^ אנאתה, באתר "גיידסטאר ישראל"
- ^ אסף רונאל,"איתן סטיבה יהיה הישראלי השני שייצא לחלל - במימון עצמי", 16 בנובמבר 2020, הארץ
- ^ עפרה אידלמן,"'האסטרונאוט הישראלי השני'? איתן סטיבה טוען שהוא תושב בריטניה", 20 בנובמבר 2020, הארץ