יעקב אחימאיר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 7: שורה 7:
|כינוי=
|כינוי=
|תאריך לידה=[[21 ביולי]] [[1938]]
|תאריך לידה=[[21 ביולי]] [[1938]]
|מקום לידה=[[רמת גן]], [[פלשתינה (א"י)]]
|מקום לידה=[[רמת גן]], [[פלשתינה (א"י)]]
|תאריך פטירה=
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פטירה=
שורה 34: שורה 34:
במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], הנחה אחימאיר מספר תוכניות אקטואליה, בהן "פוליטיקה" ו"[[פופוליטיקה]]". כמו כן, הוא נמנה בין מגישי התוכנית "[[יש עם מי לדבר (תוכנית רדיו)|יש עם מי לדבר]]" ב[[גלי צה"ל]], עד אשר הופסק שידורה.
במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], הנחה אחימאיר מספר תוכניות אקטואליה, בהן "פוליטיקה" ו"[[פופוליטיקה]]". כמו כן, הוא נמנה בין מגישי התוכנית "[[יש עם מי לדבר (תוכנית רדיו)|יש עם מי לדבר]]" ב[[גלי צה"ל]], עד אשר הופסק שידורה.


גם לאחר סגירת [[רשות השידור]] והקמת [[תאגיד השידור הישראלי]], המשיך אחימאיר לערוך ולהגיש את התוכנית "[[רואים עולם]]", בערוץ "[[כאן 11]]", אותה הגיש בימי [[הערוץ הראשון]]. המשדר האחרון של "רואים עולם" שודר ב-[[1 בפברואר]] [[2020]] ולאחריו אחימאיר [[פרישה לגמלאות|פרש לגמלאות]].{{הערה|{{סרוגים||צפו: יעקב אחימאיר נפרד אחרי 50 שנות שידור|415809-צפו-יעקב-אחימאיר-נפרד-אחרי-50-שנות-שידור|1 בפברואר 2020}}}} עד אז, הגיש אחימאיר לעיתים גם את התוכנית "הבוקר הזה" ב[[כאן ב']]. הוא גם פרסם מאמרים במדור הדעות בעיתון "[[מעריב]]", וב{{ה|עשור השני של המאה ה-21}}, ב"[[ישראל היום]]".
גם לאחר סגירת [[רשות השידור]] והקמת [[תאגיד השידור הישראלי]], המשיך אחימאיר לערוך ולהגיש את התוכנית "[[רואים עולם]]", בערוץ "[[כאן 11]]", אותה הגיש בימי [[הערוץ הראשון]]. המשדר האחרון של "רואים עולם" שודר ב-[[1 בפברואר]] [[2020]] ולאחריו אחימאיר [[פרישה לגמלאות|פרש לגמלאות]]{{הערה|{{סרוגים||צפו: יעקב אחימאיר נפרד אחרי 50 שנות שידור|415809-צפו-יעקב-אחימאיר-נפרד-אחרי-50-שנות-שידור|1 בפברואר 2020}}}}. עד אז, הגיש אחימאיר לעיתים גם את התוכנית "הבוקר הזה" ב[[כאן ב']]. הוא גם פרסם מאמרים במדור הדעות בעיתון "[[מעריב]]", וב{{ה|עשור השני של המאה ה-21}}, ב"[[ישראל היום]]".


מנימוקי זכייתו בפרס ישראל: {{ציטוטון|יעקב אחימאיר מעמודי התווך של השידור הציבורי מזה כחמישה עשורים. נמנה עם מייסדי הטלוויזיה בישראל. עיתונאי במובן הקלאסי. עשה שורה של תפקידים: כתב, עורך, מגיש, שליח בחו"ל, פרשן, פובליציסט ודוקומנטר. אחימאיר הקפיד בעבודתו על הפרדה מוחלטת בין דעות ועובדות. סגנונו העיתונאי נטול פניות, אמין, מעמיק ורחב אופקים. סגנון זה שימש השראה ומופת לדורות של עיתונאים}}.
מנימוקי זכייתו בפרס ישראל: {{ציטוטון|יעקב אחימאיר מעמודי התווך של השידור הציבורי מזה כחמישה עשורים. נמנה עם מייסדי הטלוויזיה בישראל. עיתונאי במובן הקלאסי. עשה שורה של תפקידים: כתב, עורך, מגיש, שליח בחו"ל, פרשן, פובליציסט ודוקומנטר. אחימאיר הקפיד בעבודתו על הפרדה מוחלטת בין דעות ועובדות. סגנונו העיתונאי נטול פניות, אמין, מעמיק ורחב אופקים. סגנון זה שימש השראה ומופת לדורות של עיתונאים}}.


הוא חתן [[פרס ירושלים (ערוץ 7)|פרס ירושלים]] לתקשורת הגונה לשנת [[ה'תש"ף]] ([[2020]]), "בהיותו המצפן של השידור הציבורי ביושר ואמת ובקור רוח".{{הערה|{{ערוץ7||"פרס ירושלים" יוענק ליעקב אחימאיר|426603|6 בפברואר 2020}}}}
הוא חתן [[פרס ירושלים (ערוץ 7)|פרס ירושלים]] לתקשורת הגונה לשנת [[ה'תש"ף]] ([[2020]]), "בהיותו המצפן של השידור הציבורי ביושר ואמת ובקור רוח"{{הערה|{{ערוץ7||"פרס ירושלים" יוענק ליעקב אחימאיר|426603|6 בפברואר 2020}}}}.


אחימאיר הוא עמית-בכיר במרכז לתקשורת בינלאומית ב[[אוניברסיטת בר-אילן]].
אחימאיר הוא עמית-בכיר במרכז לתקשורת בינלאומית ב[[אוניברסיטת בר-אילן]].

גרסה מ־20:42, 22 באפריל 2021

יעקב שלמה אחימאיר
יעקב אחימאיר, 2010
יעקב אחימאיר, 2010
יעקב אחימאיר, 2010
לידה 21 ביולי 1938 (בן 85)
רמת גן, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1965 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק איש תקשורת
מעסיק השידור העברי של ה-BBC, רשות השידור, תאגיד השידור הישראלי
בן או בת זוג אורה אחימאיר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
קישורים חיצוניים
טוויטר yakovahimeir
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב שלמה אחימאיר (נולד ב-21 ביולי 1938) הוא עיתונאי ישראלי, איש טלוויזיה ורדיו, חתן פרס ישראל בתקשורת לשנת ה'תשע"ב (2012).

ביוגרפיה

יעקב אחימאיר נולד ברמת גן בשנת 1938. בנם של סוניה ואב"א אחימאיר. אביו היה מראשי ברית הבריונים, הזרם הימני-רדיקלי בתנועה הרוויזיוניסטית.

יעקב נקרא על שמו של לוחם האצ"ל יעקב רז[1][דרושה הבהרה]. שמו הפרטי השני של אחימאיר, שלמה, ניתן לו לזכרו של איש האצ"ל, שלמה בן-יוסף, הראשון מבין עולי הגרדום בתקופת המנדט הבריטי.

אחימאיר גדל בירושלים, וסיים את לימודיו בגימנסיה "דביר". את שירותו בצה"ל עשה בחיל השריון. לאחר מכן, למד היסטוריה כללית ומדע המדינה באוניברסיטה העברית.

קריירה תקשורתית

את דרכו בעיתונות החל ככתב "חרות לנוער". בשנות השישים שהה בלונדון[2], שם שימש כשדר בשידור העברי של הבי בי סי, אשר כלל שידור יומי קצר בשפה העברית ששודר לישראל בגלים קצרים.

מראשית שנות השבעים, היה יעקב אחימאיר שדר בקול ישראל ובערוץ הראשון. הוא הגיש את התוכנית "היום הזה"[3], עבד כמראיין ומנחה ב"מוקד"[4], שימש כעורך ומגיש ב"יומן"[5], ככתב מדיני וככתב בוושינגטון. בעשרות שנות עבודתו, סיקר יעקב אחימאיר חלק ניכר מן האירועים המדיניים בישראל. בין היתר, היה ליד כבש המטוס שהביא לארץ את נשיא מצרים אנואר סאדאת ב-19 בנובמבר 1977 וסיקר את ההתנתקות מגוש קטיף באוגוסט 2005.

בראשית שנות ה-80 היה כתב הטלוויזיה בכנסת ובשנת 1986 נתמנה לעורך "מבט"[6]. בחירתו הגיעה לאחר שמלשכת ראש הממשלה שמעון פרס, בקשו שלא למנותו לתפקיד מאחר שאחיו היה יועץ התקשורת של יצחק שמיר[7].

במהלך שנות ה-90, הנחה אחימאיר מספר תוכניות אקטואליה, בהן "פוליטיקה" ו"פופוליטיקה". כמו כן, הוא נמנה בין מגישי התוכנית "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל, עד אשר הופסק שידורה.

גם לאחר סגירת רשות השידור והקמת תאגיד השידור הישראלי, המשיך אחימאיר לערוך ולהגיש את התוכנית "רואים עולם", בערוץ "כאן 11", אותה הגיש בימי הערוץ הראשון. המשדר האחרון של "רואים עולם" שודר ב-1 בפברואר 2020 ולאחריו אחימאיר פרש לגמלאות[8]. עד אז, הגיש אחימאיר לעיתים גם את התוכנית "הבוקר הזה" בכאן ב'. הוא גם פרסם מאמרים במדור הדעות בעיתון "מעריב", ובעשור השני של המאה ה-21, ב"ישראל היום".

מנימוקי זכייתו בפרס ישראל: ”יעקב אחימאיר מעמודי התווך של השידור הציבורי מזה כחמישה עשורים. נמנה עם מייסדי הטלוויזיה בישראל. עיתונאי במובן הקלאסי. עשה שורה של תפקידים: כתב, עורך, מגיש, שליח בחו"ל, פרשן, פובליציסט ודוקומנטר. אחימאיר הקפיד בעבודתו על הפרדה מוחלטת בין דעות ועובדות. סגנונו העיתונאי נטול פניות, אמין, מעמיק ורחב אופקים. סגנון זה שימש השראה ומופת לדורות של עיתונאים”.

הוא חתן פרס ירושלים לתקשורת הגונה לשנת ה'תש"ף (2020), "בהיותו המצפן של השידור הציבורי ביושר ואמת ובקור רוח"[9].

אחימאיר הוא עמית-בכיר במרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר-אילן.

חיים אישיים

נשוי לאורה אחימאיר, ואב לבן ובת. אחיו הוא חבר הכנסת לשעבר יוסף אחימאיר. בנוסף יש לו אחות למחצה מנישואיו הראשונים של אביו, זאבה.

פרסים

יעקב אחימאיר זכה בשורה של פרסים על עבודתו העיתונאית:

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: יעקב אחימאיר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יעקב אחימאיר

ממאמריו:

הערות שוליים

  1. ^ http://www.beitaba.com/index.php?dir=site&page=content&cs=30 ארכיון אבא אחימאיר
  2. ^ הגיע הזמן להציג בעיות כהוויתן, מעריב, 20 בפברואר 1967
  3. ^ נחום ברנע, עלייתו ונפילתו של היום הזה, דבר, 17 באפריל 1970
  4. ^ הטלוויזיה הכללית, מעריב, 17 בדצמבר 1970
    7 ימים על המסך הקטן, מעריב, 28 בינואר 1971
    7 ימים על המסך הקטן, מעריב, 1 באפריל 1971
    דליה רביקוביץ, אדם קרוב אצל עצמו, מעריב, 13 באוגוסט 1979
    צבי לביא, מילים ריקות, מעריב, 3 באוקטובר 1985
  5. ^ צבי לביא, מעמד של אדונים?, מעריב, 5 בינואר 1971
  6. ^ אריה בנדר, יעקב אחימאיר נבחר פה אחד לעורך מבט, מעריב, 15 בספטמבר 1986
    שרוף על תל אביב, מעריב, 19 באוקטובר 1986
  7. ^ אילנה באום, בטלוויזיה מוחים על פסילתו של אחימאיר, מעריב, 12 באוגוסט 1986
  8. ^ צפו: יעקב אחימאיר נפרד אחרי 50 שנות שידור, באתר "סרוגים", 1 בפברואר 2020
  9. ^ "פרס ירושלים" יוענק ליעקב אחימאיר, באתר ערוץ 7, 6 בפברואר 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יעקב_אחימאיר&oldid=31233304"