לדלג לתוכן

נעליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נעל)
נעליים
חנות נעליים
סוגים שונים של נעלי נשים
רחוב עם נעליים תלויות בין הבתים.

נעל (ברבים: נעליים) היא פריט לבוש, שמטרתו לכסות את כף הרגל על מנת להקל על ההליכה ולמנוע פציעות ממכשולים סביבתיים כגון קוצים, אבני חצץ וזכוכיות, ולהגן על כף הרגל בימות הגשמים מפני הגשמים.

הנעל בנויה מסוליה - החלק התחתון של הנעל המעניק את המשען המוגבה לעקב יותר מאזור האצבעות, גוף הנעל והשרוכים המהדקים את הנעל לכף הרגל. חומר גלם עיקרי לייצור גוף הנעל הוא עור, וכן פלסטיק ובד. הסוליה עשויה מעור, גומי או פלסטיק.

הידוק הנעל לרגל נעשה בדרך כלל באמצעות שרוכים שקשירתם בצורה נכונה מבטיחה אחיזה טובה של כף הרגל, מונעת נזקי הליכה ומונעת מהנעל מלהחליק מהרגל. תחליף לא נפוץ לשרוכים הוא צמדנים, שרכיסתם מהירה יותר ופשוטה יותר. לצד הנעליים הקלאסיות, קיימים גם דגמים שונים שכל אחד מהם נועד לפעילות ספציפית.

כדי להתאים את גודל הנעליים לנועל מחולקות הנעליים ל"מידות". מידות אלו שונות בין אירופה, אסיה ואמריקה. כדי להקל על ההליכה ולעיתים גם מסיבות רפואיות נעזרים במדרסים בנעילת הנעליים. על מנת למנוע שפשוף בין הרגל לנעל וגם על מנת לחמם את כף הרגל נהוג ללבוש גרביים. כדי לנקות את הנעליים משתמשים לרוב במשחת נעליים (במיוחד בנעלי עור, אבל לא בנעלי בד). יש המשתמשים בכף נעליים להקל על הכנסת הרגל לנעל. עבודת תחזוקת הנעליים קרויה סנדלרות, מהמילה היוונית סנדלון (σανδαλον) שמשמעותה נעל.

על פי ההערכות, הגרסאות הקדומות ביותר של נעליים הוכנו בתקופה הפלאוליתית התיכונה, אולם נכנסו לשימוש של ממש בתקופה הפלאוליתית העליונה. הגרסאות המוקדמות ביותר של נעליים הידועות למחקר היו רכות, עטופות עור והזכירו במידת מה סנדלים או מוקסינים[1].

במהלך אלפי השנים האחרונות השתכללו בהדרגה היכולות לייצר נעליים עמידות יותר והומצאו סוגי נעליים שונות לשימושים שונים.

בתקופת הבארוק באירופה, סוג הנעליים היה מעין סמל סטטוס, כאשר פשוטי העם נעלו בדרך כלל נעליים עם עקב עשוי עור, ואריסטוקרטים נעלו נעליים עם עקב שגולף מעץ[1].

בתחילת המאה ה-19 החלו אופנות להבחין באופן מובהק בין נעלי גברים לנעלי נשים בצבע, גובה עקב וסגנון. באמצע מאה זו החלו סנדלרים להבחין בין נעליים שמיועדות לרגל שמאל/ימין, להבדיל מימי קדם בהן זוג נעליים היה מעוצב באותו הכיוון[1].

הממציאה האמריקנית הלן בלנשארד, המציאה מכונת תפירה לתיפור נעליים, בשנות ה-1870.

במאה ה-20 החלו שינויים תכופים יותר ויותר בעיצוב הנעליים, ואלו נבעו בעיקר מתשלובת התפתחויות טכנולוגיות מקבילות ששינו וייעלו את תהליך הייצור פעם אחר פעם. החל מאמצע המאה החלו נעלי הנשים להתאפיין בעיצובים מתוחכמים יותר[1].

סוגי נעליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלון ראווה של חנות נעליים בדיזנגוף סנטר

קיימים סוגים שונים של נעליים, המיועדים למגוון שימושים.

ערך מורחב – נעלי בית

נעלי בית נועדו להליכה בבית, כדי לצמצם הכנסת לכלוך על ידי נעליים רגילות מבחוץ. רוב נעלי הבית נוחות יותר מנעליים רגילות מפני שהן קלות יותר, ורכות יותר. נעלי בית מיוצרות במגוון רחב של דגמים וצורות, לדוגמה כפכפים, מגפונים וגרביים עבים המשמשים כנעלי בית. נשים נוטות לנעול נעלי בית יותר מגברים[דרוש מקור].

ערך מורחב – נעלי עקב
סנדלי עקב

נעליים, לרוב נעלי נשים, המיועדות להליכה בחוץ. נעליים אלו מוגבהות בסוליה. הנעליים גורמות נזקים לתנועת האגן לעמוד השדרה ולירכיים. העקב הגבוה בעולם נישא לאורך 23 ס"מ. ניתן למצוא גם סנדלי עקב וגם מגפי עקב מכל מיני סוגים, גדלים וגבהים.

נעלי פיפ-טואו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נעלי פיפ-טואו
נעלי אצבע

נעלי אצבע הן נעליים, המשמשות בעיקר נשים, שבהן אצבעות כף הרגל חשופות דרך פתח בקדמת הנעל.

נעלי ספורט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סניקרס (נעליים)
נעליים לטיפוס על קירות

קיימות נעליים מותאמות לפעילויות ספורטיביות. דוגמאות:

  • נעלי כדורגל - מותאמות לאחיזה מיטבית על כר הדשא, לבעיטה חזקה וליכולת הגבהת הכדור בקלות.
  • נעלי כדורסל - מותאמות לניתור גבוה, שמירה על הקרסול ולבלימת זעזועים.
  • נעלי ריקוד - מאפשרות גמישות תנועה בכפות הרגליים, ומתאימות לפעולות הדורשות גמישות - כגון ריקוד בלט.

בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] נעליים אלו, ובעיקר נעלי ריצה, נכנסו לאופנה גם בתור נעלי הליכה רגילות ליום-יום.

נעליים, לרוב גבוהות ובעלות סולייה עבה המיועדות להליכה בתנאי שטח מאתגרים. בעיקר באזורים כמו הרים, גבעות, טיפוס ועוד. בנעליים אלו מושקעים תכנון ועיצוב מיוחד המיועד כדי ליצור נעל שתהיה חזקה ועמידה מאוד מפני תנאי השטח השונים, למנוע רטיבות (על ידי אטימות למים), מכות ועוד. בשנים האחרונות הנעליים נכנסו לאופנה גם בתור נעלי הליכה רגילות ליום-יום. בין החברות הידועות המתמחות בייצור נעלי הרים ניתן למנות את טימברלנד, היי- טק, אסולו, ואסק, קולומביה ועוד.

נעליים מינימליסטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעליים מינימליסטיות של FiveFingers Sprint

נעליים מינימליסטיות בעלות סוליה דקה במיוחד. מחקר של Daniel E. Lieberman שפורסם במגזין Nature מצא שרצים בנעלי ריצה קונבנציונליות נוחתים עם כף הרגל על הקרקע באופן שונה משמעותית מאשר רצים בנעליים מינימליסטיות או יחפים. הריצה היחפה או הריצה בנעל מינימליסטית מתאימה בצורה טובה יותר לביומכניקה של כף הרגל ובמהלכה כף הרגל סופגת פחות זעזועים.

נעליים צבאיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעלי צבא הן נעליים המיועדות לחיילים המשרתים בצבא. הדגש בהן הוא על עמידות והגנה על הקרסוליים ועל כפות הרגליים בעת פעילות צבאית.

מגפיים הם נעליים התופסות חלק ניכר יותר מנעליים אחרות ברגל. ומגיעות בעיצובים שונים, כגון:

  • מגפיים נגד מים ('מגפיים לגשם' או 'מגפי חורף')
  • מגף אוסטרלי (כבלנדסטון, RedBek) ועוד.

נעלי פלטפורמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סנדלים, נעלי הליכה פתוחות

נעלי פלטפורמה הן נעליים בעלות סוליה גבוהה במיוחד מתחת לכרית כף הרגל. הן מעוצבות בדרך כלל עם עקב סטילטו או טריז שמטרתם להגביה את העקב מבלי לפגוע יותר מדי ביציבה. נעלי הפלטפורמה הופיעו מפעם לפעם במהלך השנים אך הצלחתן המשמעותית ביותר החלה בתקופת הדיסקו של שנות ה-70 ונמשכה גם בשנות ה-80, אז היו פופולריות במיוחד בקרב אנשי הגלאם רוק, בקרב מוזיקאים וברחבת הריקודים. אף שנעליים אלו לרוב כבדות יותר מנעלי עקב אחרות הן ננעלו בעיקר כפריט אופנתי וכדי למשוך תשומת לב. נועלות הנעל, לרוב נשים צעירות בשנות העשרים או גיל ההתבגרות ניצלו את גובה הנעל כדי להיראות גבוהות יותר ולמשוך את תשומת לב הסובבים. למרות מגוון העיצובים של נעלי העקב באותה התקופה כגון סוליות עץ, שעם או חומרים סינתטיים, העיצוב הפופולרי ביותר בשנות ה-70 היה עיצוב סנדל בעל שתי רצועות מוצלבות מעל אצבעות הרגליים, שתי רצועות מסביב הקרסול ורצועה היקפית בהירה מעור של באפלו מים (שכהתה במשך הזמן). דגם זה נקרא Kork-Ease והיו לו זיופים רבים באותה התקופה.

הנעליים מסמלות ביהדות את האדם העצמאי בהיותו בעולם ועל כן הותקנה ברכה לאמירה בכל בוקר על נעילת הנעליים: "שעשה לי כל צורכי". על פי היהדות יש להימנע מהליכה ברגליים יחפות, ואף מצוין בתלמוד: ”לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעליים לרגליו” (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ט, עמוד א'). למרות זאת, לפי ההלכה אין לנעול נעליים במקום בית המקדש, ובתנ"ך מובא שמשה ויהושע נדרשו לחלוץ נעליים בעת שעמדו על אדמת קודש. ישנם המפרשים זאת בצורך להתבטל לפני האל. הכהנים עובדים בבית המקדש כשהם יחפים, וכן האבל אינו נועל נעליים לאות אבל. ישנם הטוענים שהנעל מסמלת את גוף האדם והגשמיות שהיא החיבור של האדם לעולם הזה והתיאום שלו אל הקרקע (סמל הגשמיות). כמו שהנעל מקשרת בין האדם לעולם עליו הוא הולך, כך הגוף מקשר בין הנשמה לבין העולם הגשמי. בהסרת הנעל, כמו ביום כיפור יש מן הסמליות של עזיבת הגשמיות והחיבור לקרקע[2].

במצוות חליצה חליצת נעל היא חלק מרכזי. כחלק ממצוות החליצה התורה מצווה על היבמה לחלוץ את נעלו של אחי בעלה המת אשר אינו מסכים לייבם אותה ולהקים את בית אחיו שמת בלי בנים. סיבות שונות ניתנו לחליצת הנעל. הרב שמשון רפאל הירש כותב שחליצת הנעל מסמלת ירידה ממעמד, והסוציולוג דויד מייס טוען שהנעל מסמלת את נכסי האדם בכך שהיא מאפשרת לו לסייר באחוזתו. מוריס לם מקשר בין חליצת הנעל לאבלות וטוען שבסירוב להקים את בית אחיו, היבם גוזר כליה על אחיו ועל כן עליו להתאבל עליו ולהסיר את נעלו[3].

התלמוד אומר שבשעת גזרת שמד יש למסור את הנפש אפילו על מנהג כמו צבע השרוכים ומכך לומדים שבתקופת התלמוד היהודים נבדלו מהגויים בצבע שרוכי הנעליים.

חל איסור לנעול נעלי עור בתשעה באב וביום הכיפורים.

מגפי New Rocks, נעליים הפופולריות בקרב מטאליסטים

ביפן מקובל[4] להוריד את נעלי הרחוב כשנכנסים הביתה ולנעול נעלי בית או גרביים מיוחדות.

גדעון עפרת כתב את המאמר 'נעלי ישראל'[5], שבו הוא מתאר ומסביר את הנעליים ביצירות אמנות. המאמר מתחיל בהתייחסות לנעליים שסיגלית לנדאו השרתה בים המלח.

בספר ובסרט הקוסם מארץ עוץ, יש לנעלי האודם (או הנעליים הכסופות בספר) תכונות קסם, והן המאפשרות לדורותי לחזור לקנזס.

מיחזור ונעליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1934 אנשים באירופה ואמריקה[6] ציפו בארד את הנעל הראשונה של התינוקות שלהם על ידי אלקטרוליזה כמזכרת נצחית. את השיטה פתחה הגננת האמריקאית ויולט שינבך [Violet Shinbach] מקליבלנד היא הקימה עסק והתפרנסה ממנו.

בתחילת המאה ה-21 הנהלות חברות הנעליים כמו יתר הנהלות חברות הביגוד, הבינו שעליהם לחשוב על מיחזור המוצרים שלהם ועל שימוש בחמרים שהפכו לפסולת. אחד מסוגי הפסולת המזיקים הוא[7] בקבוקי הפלסטיק שמגיעים לאוקיינוסים. על פי מאמר שהתפרסם בנשייונל גאוגרפיק [National Geographic] ב-2017 היו בעולם 6 מיליארד טונות של פסולת פלסטיק. חברת הנעלה צרפתית ואיה [Veja] התחילה להשתמש בפסולת פלסטיק שנאספה ברחובות ריו דה ז'ניירו וסאו פאולו, לייצור אריג רשתי של חלק מנעלי הספורט שלהם. חברת רותי [Rothy] האמריקאית[8],מקבלת פלסטיק מחברה שאוספת בכל מקום, ואדידס יחד עם חברת פארליי [Parley] משתפות פעולה מ-2015 בייצור נעלי הספורט שלהם מפלסטיק שנאסף מחופי האוקיינוסים. לדברי האחרונים כל זוג נעלי ספורט מיוצר מ־11 בקבוקים שלא הגיעו לים. הנעליים גם עמידות ובבוא הזמן אפשר יהיה לשוב ולמחזרן.

מגה ראואט [Megha Rawat] מראגיסטאן שבהודו שגדלה בעוני ומחסור ולמדה מדעי מחשב במכון טכנולוגי בקורוקשאטרה [Kurukshetra] . הקימה ב־2015 במומבאי[9]חברה לייצור נעליים ואביזרים במיחזור משביח של חומרים מקומיים שאותם מייצרים בעלי מלאכה מקומיים ונשים משכבות מעוטות הכנסה. רצועות הנעליים עשויות מפסולת של מפעלי טקסטיל מקומיים, בעוד הסוליות עשויות מצמיגים ממוחזרים. ריפוד הנעליים נעשה גם הוא מחומרים ממוחזרים של סוחרים מקומיים.

יש אנשים ההופכים את נעליהם הישנות לעציצים[10]. יש הממחזרים אותם למחזיקי ספרים[11], כריות סיכות או מיכלים לתכשיטים.

חברת נייקי טוענת שמאז 1990 היא מייצרת משטחי ספורט מנעליים משומשות[12]. ובשנת 2015 דורגה כחברה המקיימת ביותר בצפון אמריקה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 The Fascinating History Of Footwear, All Thats Interesting
  2. ^ Mordechai Becher, Gateway to Judaism, Mesorah Publications, 2005, page 135
  3. ^ Maurice Lamm, The Jewish Way in Love and Marriage, Jonathan David Company, Inc., 1992, page 75
  4. ^ Taking Off Shoes in Japan: Must Know Japanese Customs, OG Glad NPO, ‏31.10.2017 (באנגלית)
  5. ^ גדעון עפרת, נעלי ישראל, באתר המחסן של גדעון עפרת, ‏28.9.2011
  6. ^ Sandra Gordon, Baby shoe bronzing is back + where to get them bronzed, Baby products mum, ‏17/3/2019 (באנגלית)
  7. ^ Julia Burucculieri, Can Sneakers Made From Recycled Plastic Save Our Planet?, HUFFPOST, ‏14/11/2018 (באנגלית)
  8. ^ פעם בקבוק, עכשיו נעל, באתר כלכליסט, 31 במרץ 2017
  9. ^ Angarika Gogoi, Straps From Scraps, Soles From Recycled Tyres: You’ll Love These Sustainable Shoes!, the better india, ‏31/8/2019 (באנגלית)
  10. ^ Rebeca Campbell, 9Ways to Use Old Shoes as Planters, DIY&crafts (באנגלית)
  11. ^ Vanessa Beaty, 10 Surprising Repurposing Ideas for Old Shoes that You’ve Never Thought of, DIY&Crafts, ‏18/6/2018 (באנגלית)
  12. ^ רן בן מיכאל, מלחמת הנעליים הממוחזרות, באתר זוית סוכנות ידיעות למדע וסביבה, ‏7 ביוני 2018
  13. ^ אתר למנויים בלבד תמר מרין, פסיכונעליזה: הנעליים הן גיבורות תרבות לכל דבר ועניין, באתר הארץ, 9 בינואר 2015