לדלג לתוכן

סולימאן הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "סולטאן סולימאן" מפנה לכאן. לערך העוסק ברחוב בירושלים, ראו רחוב סולטאן סולימאן.
סולימאן הראשון
Kanûnî Sultan Süleyman
סולימאן בדיוקן מאת טיציאן, (1530)
סולימאן בדיוקן מאת טיציאן, (1530)
סולימאן בדיוקן מאת טיציאן, (1530)
לידה 6 בנובמבר 1494
האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) טרבזון, האימפריה העות'מאנית
פטירה 6 בספטמבר 1566 (בגיל 71)
ממלכת הבסבורגממלכת הבסבורג סיגטוואר, ממלכת הונגריה
שם מלא סולטאן סולימאן חאן
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה טורקיהטורקיה מסגד סולימאנייה, איסטנבול
עיסוק סולטאן עות'מאני
דת אסלאם סוני
בת זוג הורם סולטאן
מאהידווראן באש קדין
שושלת בית עות'מאן
תואר סולטאן האימפריה העות'מאנית
כינוי סולימאן המפואר, סולימאן המחוקק, סולטאן סולימאן ח'אן האזרטלרי
אב סלים הראשון
אם האפסה סולטאן
צאצאים שהזאדה מוסטפא
שהזאדה מהמט
מיהרימה סולטאן
שהזאדה עבדאללה
סלים השני
שהזאדה באייזיט
שהזאדה ג'יהאנגיר
ראזייה סולטאן
יורש העצר סלים השני
סולטאן האימפריה העות'מאנית ה־10
30 בספטמבר 15207 בספטמבר 1566
(46 שנים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סולטן סולימאן בכתר בעל ארבע קומות כסמל לעוצמה. ציור של אגוסטינו ונציאנו (אנ')

סולימאן הראשוןטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول;‏ 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 15201566. הוא בנה את חומת העיר העתיקה בירושלים והקצה ליהודים את רחבת התפילה באתר הכותל המערבי.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולימאן נולד בטרבזון שלחוף הים השחור, ככל הנראה ב-6 בנובמבר 1494. אביו – סלים הראשון, היה שליט האימפריה, ואמו – האפסה סולטאן, מיוחסת לשושלת ג'ינגיס חאן. סולימאן קיבל חינוך ככל ילדי הנסיכים עד גיל 17 בחסות האם, ואז עבר לחסות אביו, שככל הנראה הטיל עליו את מרותו. מוריו לימדוהו קרוא וכתוב, את הקוראן, ערבית, פרסית, מתמטיקה, מוזיקה, אמנות הלחימה בקשתות וכן תכשיטנות.

בן 17 מונה לתפקיד מושל איסטנבול, ואחר כך מושל סרוחאן. אביו מת פתאום בעת שהיה במסע מאיסטנבול לאדירנה, והעדים למותו חויבו לשמור את הדבר בסוד עד אשר שהגיע סולימאן למקום. ב-30 בספטמבר 1520 הוכתר סולימאן לסולטאן האימפריה העות'מאנית.[1]

עד מותה ב-1534 הייתה אמו של סולימאן, ולידה האפסה סולטאן, חברה טובה ומייעצת. היא ליוותה אותו במשימותיו המנהליות הראשונות בקפה ב-1510, כשמונה לשליט בשיח' זאדה ובמניסה. אחר פטירתה הקדיש לזכרה מסגד וחאן.

סולימאן מכונה "המחוקק" בעקבות קובץ החוקים שחיבר, המכונה סולימנמה. הקובץ חובר תוך התייעצות באנשי הדת ובראשי הבירוקרטיה. הוא כלל את כל הזכויות והחובות של נתיני האימפריה שאינן מופיעות בהלכות האסלאם (השריעה). ברבות השנים הסולטאנים הבאים ביקשו, בעיתות מצוקה, לחזור ולהפעיל את האימפריה על פי הספר של סולימאן ולבצע רפורמות לשם כך.

ב-1522 ריכז בנמל העיר מרמריס 300 אוניות ו-200,000 אנשי צבא וכבש מידי מסדר ההוספיטלרים את האי רודוס, שהיווה נקודה חשובה בנתיבי השייט של האימפריה לחופים המזרחיים והדרומיים של הים התיכון. סולימאן המפואר ביסס את שלטון האימפריה, בראשה עמד, בכל אזור הבלקן; הוא גם איים על תושבי וינה, עליה הטיל מצור בעקבות ניצחונו המזהיר על הכוחות הנוצרים בהונגריה בקרב מוהאץ' ב-1526. סולימאן בנה את חומות ירושלים העתיקה ואת שערי ירושלים הקיימים עד ימינו.

ב-1536 הוא הוציא להורג את הווזיר הגדול וחבר נעוריו, פרגלי איברהים פאשה, בעקבות סדרת אירועים ששכנעוהו כי איברהים מהווה איום על שלטונו ואינו נאמן לו יותר. ב-1555, לאחר 40 שנות מלחמה בלתי פוסקת עם הספווים (הפרסים), הצליח להגיע איתם להסכם אמסיה (אנ'). ההסכם קבע את הגבול לא רק בין פרס לאימפריה העות'מאנית, אלא גם את קו הגבול בין הסונים לשיעים עד ימינו.

בינואר 1546 פגעה רעידת אדמה קשה בארץ ישראל. בירושלים נהרסו, בין השאר, גם שורת בתי מוסלמים, שנשענו פיזית על הכותל המערבי. סולימאן הוציא לאחר מכן פירמאן, שהקצה את השטח ליהודים לתפילה.

בשלהי 1553 או 1554, הוציא סולימאן פירמאן (צו עות'מאני), המגנה רשמית את עלילות הדם נגד היהודים. הוא עשה זאת על פי הצעתו של הרופא היהודי הבכיר משה חמון. צו זה מילא תפקיד חשוב בהגנה על המיעוט היהודי באימפריה מפני עלילות הדם שהיו נפוצות באותה עת באירופה.

סולימאן הראשון נפטר בספטמבר 1566. בזכות המפעל הגדול של בניית חומות ירושלים קרוי כיום אחד הרחובות הראשיים במזרח העיר רחוב סולטאן סולימאן. הוא נקבר במסגד סולימאנייה שבאיסטנבול.

לסולימאן היו שש אחיות שהתחתנו עם בכירי ממשל, והיה אב ל-7 ילדים:

הבן הבכור מוסטפא, בנה של מאהידווראן באש קדין. אחר כך ילדיה של הורם סולטן אשתו החוקית: בת בשם מיהרימה סולטאן (שהשפיעה עליו רבות בשנים האחרונות לשלטונו), מהמט, עבדאללה (שנפטר בגיל צעיר), סלים (שירש את השלטון והפך לסולטן סלים השני), באיזיט, ג'יהאנגיר (שנולד עם מום בגבו, והיה עם גיבנת).

אשתו הורם סולטאן הייתה ממוצא אוקראיני, ונודעה במערב בשם רוקסלנה (וכן כונתה רוסולינה והאסקי סולטאנה). שמה המקורי היה אנסטסיה, או אלכסנדרה גברילובה ליסובסקי. הורם הייתה במשך תקופה ארוכה פילגשו המועדפת של סולימאן ומאבק קשה על חיבתו של סולימאן ניטש בינה לבין פילגשו השנייה, מאהידווראן. מאבק זה בא לסיומו לאחר מות אימו, בחתונתם ב-1534.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סולימאן הראשון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תקופת הזוהר של סולימאן הגדול נחשבה לתקופת זוהר ליהודים. ראה [1]
הקודם:
סלים הראשון
שליטי האימפריה העות'מאנית
15201566
הבא:
סלים השני