עג'מי

עג'מי
حي العجمي
מידע
עיר	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
תאריך ייסוד	אמצע המאה ה-19
קואורדינטות	32°02′42″N 34°45′00″E / 32.045°N 34.75°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) עג'מי עג'מי עג'מי מפת דרום __ תל אביב ויפו; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ רמת גן, __ גבעתיים; מדרום: __ פארק אריאל שרון, __ חולון, __ בת ים; ממערב: הים התיכון

ערך זה עוסק בשכונה בתל אביב-יפו. אם התכוונתם לסרט ישראלי בשם זה, ראו עג'מי (סרט).

שכונת עג'מי (בערבית: حي العجمي) היא שכונה ותיקה ביפו. מלבד רחוב יפת, רוב הרחובות בשכונה צרים והבתים בה בנויים בצפיפות רבה. בשכונה שוכנים בתים עתיקים רבים, שנבנו בתקופה העות'מאנית, ולצדם בתים חדשים. בשכונה מתגוררים ערבים ויהודים.

גבולות השכונה

הרחוב הראשי של השכונה הוא רחוב יפת החוצה אותה מצפון לדרום. הרחוב עמוס בחנויות ובמסעדות. השכונה גובלת בצפון ביפו העתיקה (אם כי יש המגדירים את גבולה הצפוני דרומה משם, ברחוב שערי ניקנור), בדרום בשכונת גבעת עלייה, במזרח בשכונת צהלון, ובמערב בים התיכון.

היסטוריה

השכונה נקראת על שמו של איברהים אל-עג'מי, שנמנה לפי המסורת המוסלמית על בני לווייתו של מוחמד. קברו של אל-עג'מי שוכן לפי המסורת בדרומה של השכונה, ובמאה ה-19 הוקם מסגד עג'מי במקום. שכונת עג'מי קמה באמצע המאה ה-19 על ידי ערבים מרונים אמידים, שהקימו את רחובותיה במקביל לחוף הים, ובנו בה כנסייה ואת מנזר אנטוניוס הקדוש. בתי המגורים בשכונה נבנו מכורכר והוקפו בחצרות. יכולתם הכלכלית של תושבי המקום ניכרה בסגנון הבנייה.

בתחילת המאה ה-20 התיישבו בשכונה תושבים אמידים פחות, ואלה הקימו בה בתים פשוטים יותר. במלחמת העולם הראשונה ולאחריה רווחה בשכונה בנייה חסרת תכנון וסדר, ובשנות ה-30 התפשט הסגנון הבין-לאומי מתל אביב לעג'מי. השכונה התפשטה דרומה בין הים ממערב והפרדסים ממזרח, עד שנשקה לשכונת ג'בלייה (כך נקראה אז גבעת עלייה) מדרום.

לאחר מלחמת העצמאות התיישבו עולים חדשים וערבים מרחבי הארץ בבתיהם של הערבים שנמלטו מהעיר. השכונה החלה להתדרדר והייתה למוקד של פשיעה ועוני. בשנות ה-50 הוחלט על הרס השכונה ועל הקמתה מחדש. פעולות ההריסה החלו אך תשתית חדשה לא הוקמה תחת זו שנהרסה. משנות ה-70 הפסיקה עמידר לשפץ בתים במקום ולהכניס דיירים חדשים וכל בית שנתפנה נהרס. התוכנית הייתה שלאחר הריסת כל הבתים תיבנה במקום שכונה של רבי קומות ווילות על שפת הים^[1]. בנוסף לכך, החל מ-1975 היה חוף ימה של השכונה לאתר סילוק פסולת בניין, ועד מהרה קם במקום תל בגובה של כ-15 מטר, אשר ניתק את השכונה מהים. בשנות ה-80 שונתה התוכנית ועיריית תל אביב הכירה בערכיה ההיסטוריים והאדריכליים של עג'מי ונוסחה תוכנית שימור. כיום השכונה נחשבת לאזור פופולרי וכמוקד משיכה לאוכלוסייה אמידה, אך עדיין רבים בה המגרשים הריקים, זכר לימיה הקשים^[2].