פטר שרייר

פטר שרייר
**Peter Schreier**
לידה	29 ביולי 1935; מייסן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	25 בדצמבר 2019 (בגיל 84); דרזדן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מוקד פעילות	דרזדן
מקום לימודים	קרויצשולה, קונסרבטוריון קרל מריה פון ובר
סוגה	אופרה, מוזיקה כנסייתית
סוג קול	טנור
שפה מועדפת	גרמנית
חברת תקליטים	Eterna, פיליפס רקורדס, EMI, דויטשה גרמופון, Philips Classics Records
פרסים והוקרה	מסדר ההצטיינות הפטריוטי בזהב (1984); הפרס לאמנות של עיריית דרזדן (2016); פרס בך של האקדמיה המלכותית למוזיקה (2009); מדליית באך (2013); פרס ארנסט פון סימנס (1988); פרס רוברט שומאן של צוויקאו (1969); פרס לאוני סונינג למוזיקה (1988); כוכב ידידות העמים (1989); פרס ליפציג הבינלאומי ע״ש מנדלסון (2011); צלב מסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; הפרס הלאומי של מזרח גרמניה ;
	www.mhalberstadt.net
	פרופיל ב-IMDb

פטר שרייר (בגרמנית: Peter Schreier;‏ 29 ביולי 1935 – 25 בדצמבר 2019) היה זמר טנור ומנצח גרמני.

ראשית חייו

שרייר נולד בעיר מייסן שבסקסוניה, גרמניה. בשנותיו הראשונות התגורר שרייר בעיירה קטנה על יד מייסן, שבה כיהן אביו כמורה, קנטור ונגן עוגב בכנסייה המקומית. בשנת 1945, כשהיה כמעט בן 10, מספר חודשים לאחר הפצצת דרזדן, נכנס לפנימייה של מקהלת הילדים של דרזדן - מקהלת הצלב של דרזדן (Kreuzchor), באותה תקופה הוקמה המקהלה מחדש, ושרייר יחד עם הילדים הנוספים והמורים התגוררו במרתף בסביבת העיר. מנצח המקהלה, רודולף מאוארסברגר, זיהה את הכישרון של שרייר, ונתן לו לשיר קטעי סולו רבים, ואף כתב יצירות שהתאימו במיוחד עבור קול האלט של שרייר. שרייר אף הוקלט באותה תקופה, וניתן להשיג את ההקלטות הללו עד היום. בגיל 16 התחלף קולו של שרייר מאלט לטנור, כפי שקיווה, בעיקר בגלל כמה אוונגליונים לטנור בפסיונים וכן באורטוריה לחג המולד של באך. בתחילה למד באופן פרטי, אך עד מהרה נכנס לאקדמיה למוזיקה של דרזדן, שם למד במקביל גם ניצוח.

קריירה מוזיקלית

את הופעת הבכורה שלו עשה שרייר באוגוסט 1959, בתפקיד אסיר ראשון באופרה "פידליו" מאת בטהובן. בשנים הבאות הצטיין בתפקידי בלמונטה (החטיפה מן ההרמון) וטאמינו (חליל הקסם) של מוצרט. בשנת 1963 הוחתם באופרה של ברלין בשדרות אונטר דן לינדן. בשנת 1966 הופיע לראשונה כאורח באופרה של וינה שם המשיך במשך שנים רבות להופיע כאורח מדי שנה. באותה שנה הופיע גם לראשונה בפסטיבל ביירוית, באופרה "טריסטן ואיזולדה" מאת וגנר, בניצוח קרל בהם. בשנת 1967 הופיע לראשונה בפסטיבל זלצבורג, שם המשיך במשך 25 שנה להופיע בתוכנית השנתית. בשנת 1969 השתתף בהקלטת האופרה הנזל וגרטל של אנגלברט הומפרדינק (בתפקיד המכשפה), עם התזמורת הסקסונית הממלכתית של דרזדן. בין התפקידים אותם שר שרייר באופרה ניתן למנות את לוגה בזהב הריין ומימה בזיגפריד של וגנר, כמו כן היה חשוב לו להופיע בתפקיד הראשי באופרה פלסטרינה מאת המלחין הנס פפיצנר בברלין המזרחית, דבר שהיה שנוי במחלוקת בגרמניה המזרחית.

במהלך הקריירה שלו התפרסם שרייר בשירת לידר בעיקר מאת שוברט ושומאן, כמו כן הקליט הקלטות ראויות לציון ברפרטואר הלידר. הוא הקליט מספר יצירות של באך עם אדל סטולטה כסולנית.

משנת 1970 משמש שרייר גם כמנצח בעבודתו, כמנצח התעניין שרייר בעיקר ביצירותיהם של מוצרט באך והיידן. כאשר ניצח על אורטוריות של באך, נהג לבצע גם את תפקיד הטנור תוך כדי שהוא מנצח.

בשנותיו האחרונות כזמר, כאשר איכות הקול שלו החלה להתערער, הוערך שרייר בזכות האינטליגנציה בה אופיינה ההבעה המוזיקלית שלו, ובשל העוצמה שהעניק למשמעות הטקסטים ששר. לדוגמה, במדריך פינגווין להקלטות של מוזיקה קלאסית נכתב בשנת 1996 על הקלטה של "שירת הברבור" מאת שוברט: "קולו של שרייר אולי אינו יפה עוד תחת לחץ, אך.. טווח הטונים שבקולו, והעוצמה בה מודגשת משמעות המילים, הופכת את ההקלטה הזו לאחת המשכנעות ביותר בכלל".

ביוני 2000, פרש שרייר מבימת האופרה. ההופעה האחרונה שלו הייתה בתפקיד טאמינו בחליל הקסם של מוצרט. שרייר טען כי בגיל 65 כבר איננו מסוגל לגלם תפקיד של נסיך צעיר. הוא המשיך להופיע כזמר במוזיקה הקלאסית, עד לפרישתו מהשירה ב-22 בדצמבר 2005, בביצוע לאורטוריה לחג המולד, בתפקיד מנצח וטנור (אוונגליון) בפראג.

משנת 1945 ועד למותו התגורר שרייר בדרזדן. שרייר זכה במגוון פרסים ועיטורים מכובדים בעולם המוזיקה הקלאסית.

שרייר נפטר ב-26 בדצמבר 2019.^[1]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פטר שרייר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של פטר שרייר
פטר שרייר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פטר שרייר, באתר ספוטיפיי
פטר שרייר, באתר AllMusic (באנגלית)
פטר שרייר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פטר שרייר, באתר Discogs (באנגלית)
פטר שרייר, באתר bach-cantatas.com
דף על סרט דוקומנטרי שנעשה על שנותיו האחרונות של שרייר כזמר (בגרמנית)

הערות שוליים

^ Tenor Peter Schreier mit 84 Jahren in Dresden gestorben, פרנקפורטר רונדשאו, ‏26 בדצמבר 2019 (בגרמנית)

[1] Tenor Peter Schreier mit 84 Jahren in Dresden gestorben, פרנקפורטר רונדשאו, ‏26 בדצמבר 2019 (בגרמנית)

[1]

זוכי פרס לאוני סונינג למוזיקה
1959–1980	איגור סטרווינסקי (1959) • ליאונרד ברנשטיין (1965) • בירגיט נילסון (1966) • ויטולד לוטוסלבסקי (1967) • בנג'מין בריטן (1968) • בוריס כריסטוף (1969) • סרג'יו צ'ליבידאקה (1970) • ארתור רובינשטיין (1971) • יהודי מנוחין (1972) • דמיטרי שוסטקוביץ' (1973) • אנדרס סגוביה (1974) • דיטריך פישר-דיסקאו (1975) • מוגנס וולדיקה (1976) • אוליבייה מסייאן (1977) • ז'אן-פייר רמפל (1978) • ג'נט בייקר (1979) • מארי-קלייר אליין (1980)
1981–2000	מסטיסלב רוסטרופוביץ' (1981) • אייזק שטרן (1982) • רפאל קובליק (1983) • מיילס דייוויס (1984) • פייר בולז (1985) • סביאטוסלב ריכטר (1986) • היינץ הוליגר (1987) • פטר שרייר (1988) • גדעון קרמר (1989) • ג'רג' ליגטי (1990) • אריק אריקסון (1991) • גאורג שולטי (1992) • ניקולאוס הרנונקור (1993) • כריסטיאן צימרמן (1994) • יורי בשמט (1995) • פר נירגארד (1996) • אנדראש שיף (1997) • הילדגארד בהרנס (1998) • סופיה גוביידולינה (1999) • מיכלה פטרי (2000)
2001–2020	אן-סופי מוטר (2001) • אלפרד ברנדל (2002) • ג'רג' קורטג (2003) • קית' ג'ארט (2004) • ג'ון אליוט גרדינר (2005) • יו-יו מה (2006) • לארס אולריק מורטנסן (2007) • ארוו פרט (2008) • דניאל בארנבוים (2009) • צ'צ'יליה ברטולי (2010) • קאייה סאאריאהו (2011) • ז'ורדי סאוואל (2012) • סיימון ראטל (2013) • מרטין פרוסט (2014) • תומאס אדס (2015) • הרברט בלומסטדט (2016) • לאונידס קבקוס (2017) • מאריס יאנסונס (2018) • הנס אברהמסן (2019) • ברברה האניגן (2020)
2021 ואילך	אנסוק צ'ין (2021) • פייר לורן איימארד (2022) • אוולין גלני (2023) • עמנואל פהו (2024)