לדלג לתוכן

רוי מקאיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוי מקאיי
מידע אישי
לידה 9 במרץ 1975 (בן 49)
וייכן שבהולנד
שם מלא רוי רודולפוס אנטון מקאיי
גובה 1.88 מטר
עמדה חלוץ חוד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19931997
1997 - 1999
1999 - 2003
2003 - 2007
2007 -2010
ויטסה ארנהיים
טנריפה
דפורטיבו לה קורוניה
באיירן מינכן
פיינורד
סה"כ
109 (42)
72 (21)
133 (79)
129 (78)
83 (36)
526 (256)
נבחרת לאומית כשחקן
19962005 הולנד 43 (6)
קבוצות כמאמן
2010
2011 -
פיינורד עד גיל 13 (עוזר מאמן)
פיינורד עד גיל 13 (מאמן ראשי)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

רוי רודולפוס אנטון מקאייהולנדית: Rudolphus "Roy" Antonius Makaay; נולד ב-9 במרץ 1975 בווייכן שבהולנד) הוא כדורגלן עבר הולנדי, ששיחק בעמדת החלוץ.

לאורך השנים שיחק מקאיי במספר קבוצות בהולנד, ספרד וגרמניה. הוא זכה פעמיים באליפות הבונדסליגה, ובאליפות הליגה הספרדית. בעונת 2002/2003 זכה בתואר מלך השערים של הליגה הספרדית, ובתואר נעל הזהב האירופית.

קריירת מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקאיי החל את הקריירה המקצוענית בקבוצת ויטסה ארנהיים ההולנדית בעונת 1993/1994, כשהיה בן 18. בעונת הבכורה שלו בליגה ההולנדית הוא שותף בעשרה משחקים, וכבש שער אחד. בעונה הבאה החל מקאיי להיות בורג משמעותי יותר בקבוצה, הוא שותף בכל 34 משחקי הליגה, וכבש 11 שערים. גם בעונה הבאה, עונת 1995/1996 כבש מקאיי 11 שערי ליגה, והמשיך לבסס את מעמדו בליגה. עונת 1996/1997 הייתה עונתו האחרונה במועדון. הוא כבש 19 שערי ליגה, רחוק שני שערים בלבד מהכובש המצטיין בליגה,[1] והוסיף שלושה שערים בחמישה משחקים בגביע ההולנדי.

לקראת עונת 1997/1998 עזב מקאיי את הולנד, ועבר לשחק בשורותיה של טנריפה מהליגה הספרדית. כבר בעונתו הראשונה בספרד שותף מקאיי ב-36 משחקי ליגה, בהם הצליח לכבוש שבעה שערים בלבד. הקבוצה סיימה את העונה במקום ה-16 בליגה, רק נקודה מעל המקום שמוליך למשחקי הפלייאוף על הירידה.

בעונה שלאחר מכן, עונת 1998/1999 כבר הציג מקאיי יכולת כיבוש טובה בהרבה. הוא היה לכובש המצטיין בקבוצתו, עם 14 שערי ליגה, נתון שמיקם אותו בין עשרת המבקיעים המובילים של הליגה כולה, אולם טנריפה סיימה את העונה במקום ה-19 ונשרה לליגת המשנה.

המעבר לדפורטיבו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם נשירתה של טנריפה לליגת המשנה, עזב מקאיי את המועדון ועבר לשחק בשורותיה של דפורטיבו לה קורוניה, תחת המאמן חאבייר אירורטה. כבר בעונת הבכורה שלו במדי הקבוצה הפך מקאיי לכובש המצטיין של המועדון, ועם 22 כיבושים ב-33 משחקים הוביל את הקבוצה לאליפות הראשונה בתולדותיה.

גם בעונות הבאות המשיכה דפורטיבו לה קורוניה להיאבק בצמרת הליגה הספרדית. בעונת 2000/2001 הקבוצה סיימה את הליגה במקום השני, כשמקאיי מבקיע 16 שערים, ובעונה שלאחר מכן הוא תרם 12 שערי ליגה, ושער נוסף בגביע. הקבוצה סיימה את העונה במקום השני בליגה בפעם השנייה ברציפות, וזכתה בגביע המלך הספרדי.

עונת 2002/2003 הייתה עונת השיא האישי של מקאיי בליגה הספרדית. הוא סיים את העונה כמלך השערים של הליגה עם 29 כיבושים, הוביל את הקבוצה למקום השלישי, וזכה גם בנעל הזהב האירופית.

באיירן מינכן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקאיי במדי פיינורד, 2007

לקראת עונת 2003/2004 עבר מקאיי לשחק בשורותיה של הדאבליסטית באיירן מינכן מהבונדסליגה, אשר שילמה תמורתו שיא מועדון של 18.75 מיליון אירו.[2] בעונת הבכורה שלו הוא הוליך את רשימת הכובשים של קבוצתו עם 23 שערי ליגה, אך הקבוצה כשלה בניסיונה לזכות באליפות כשסיימה במקום השני בליגה. גם במשחקי הגביע כשלה הקבוצה כשהודחה כבר בשלב רבע הגמר של הטורניר, ובמשחקי ליגת האלופות לא הצליחה לעבור את ריאל מדריד בשלב שמינית הגמר, על אף שישה שערים אותם כבש מקאיי בשמונה משחקים.

מקאיי המשיך להיות החלוץ המוביל של הקבוצה, ובשתי העונות הבאות היה למלך שערי הקבוצה בליגה עם 22 שערים בעונת 2004/2005 והעפלה גם לרבע-גמר ליגת האלופות, ו-17 בעונת 2005/2006. מקאיי עזר לקבוצתו לזכות בשני דאבלים בעונות אלו, עם זכיות הן באליפות הליגה הגרמנית והן בגביע.

בעונתו האחרונה במועדון, עונת 2006/2007, אמנם היה מקאיי למלך שערי הקבוצה בליגה עם 16 כיבושים, אך הקבוצה סיימה במקום הרביעי בליגה בלבד. במשחקי ליגת האלופות הקבוצה העפילה עד לשלב רבע הגמר, בו הודחה מול מילאן. בשמינית הגמר מול ריאל מדריד קבע מקאיי שיא כשכבש את השער המהיר בתולדות המפעל 10.2 שניות בלבד מפתיחת המשחק. בסיום העונה, בעקבות החתמתם של החלוצים לוקה טוני ומירוסלב קלוסה, החליט מקאיי לעזוב את המועדון ולחזור להולנד.[2]

החזרה להולנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2007/2008 חתם מקאיי בפיינורד ההולנדית, תחת המאמן בארט ואן מרוויק, שהחתים גם את ג'ובאני ואן ברונקהורסט. בעונתו הראשונה כבש 13 שערי ליגה, והוסיף שבעה שערים בחמישה משחקים בזכייתה של הקבוצה בגביע ההולנדי.

הוא שיחק במועדון במשך שלוש עונות, בהן כבש 36 שערי ליגה, בטרם הודיע על פרישה ממשחק פעיל בתום עונת 2009/2010

הנבחרת הלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקאיי ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת הולנד כשעלה כמחליפו של ז'ורדי קרויף במשחק ידידות מול ויילס באוקטובר 1996.[3][4]

הוא השתתף עם נבחרתו בטורניר יורו 2000 וביורו 2004, ובסך הכל הופיע במדים הלאומיים ב-43 משחקים בהם כבש שישה שערים.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו שימש מקאיי כעוזר המאמן בפיינורד עד גיל 13 (2010). ב-2011 נהיה מקאיי המאמן הראשי בקבוצה.

תארים והישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
במדי דפורטיבו לה קורוניה
במדי באיירן מינכן
במדי פיינורד

סטטיסטיקות קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדון עונה ליגה גביע באירופה סה"כ
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
ויטסה ארנהם 1993/1994 10 1 10 1
1994/1995 34 11 34 11
1995/1996 31 11 - 31 11
1996/1997 34 19 5 3 - 39 22
סה"כ 109 42 114 45
טנריפה 1997/1998 36 7 0 0 - 36 7
1998/1999 36 14 2 0 - 38 14
סה"כ 72 21 - 74 21
דפורטיבו לה קורוניה 1999/2000 36 22 2 1 3 3 41 26
2000/2001 29 16 0 0 6 1 35 17
2001/2002 30 12 2 1 9 1 41 14
2003/2002 38 29 5 1 11 9 54 39
סה"כ 133 79 9 3 29 14 171 96
באיירן מינכן 2003/2004 32 23 4 2 8 6 44 31
2004/2005 33 22 5 5 8 7 46 34
2005/2006 31 17 5 0 8 2 44 19
2006/2007 33 16 3 0 8 2 44 18
סה"כ 129 78 17 7 32 17 178 102
פיינורד 2007/2008 28 13 5 7 - 33 20
2008/2009 31 16 3 4 6 0 39 20
2009/2010 24 7 4 3 0 0 28 10
סה"כ 83 36 8 12 6 0 101 50
סה"כ בקריירה 526 256 42 26 67 31 636 314

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוי מקאיי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת הולנדיורו 2000

1 ואן דר סאר • 2 רייזיחר • 3 סטאם • 4 פ. דה בור • 5 זנדן • 6 סידורף • 7 קוקו • 8 דווידס • 9 קלייברט • 10 ברגקאמפ • 11 אוברמארס • 12 ואן ברונקהורסט • 13 קונטרמן • 14 ואן ווסן • 15 בוסוולט • 16 ר. דה בור • 17 ואן הוידונק • 18 דה חוי • 19 ניומן • 20 וינטר • 21 מקאיי • 22 וסטרוולד • מאמן: רייקארד

הולנדהולנד
נבחרת הולנדיורו 2004

1 ואן דר סאר • 2 רייזיחר • 3 סטאם • 4 בומה • 5 ואן ברונקהורסט • 6 קוקו • 7 ואן דר מיידה • 8 דווידס • 9 קלייברט • 10 ואן ניסטלרוי • 11 ואן דר וארט • 12 מקאיי • 13 וסטרוולד • 14 סניידר • 15 דה בור • 16 אוברמארס • 17 ואן הוידונק • 18 הייטינחה • 19 רובן • 20 סידורף • 21 בוסוולט • 22 זנדן • 23 ווטרויס • מאמן: אדבוקאט

הולנדהולנד
נבחרת הולנדאולימפיאדת בייג'ינג 2008

1 פלטהאוזן • 2 זויברלון • 3 מרסליס • 4 חליינס • 5 פיטרס • 6 לויקס • 7 דה גוזמן • 8 אמנואלסון • 9 מקאיי • 10 סיבון • 11 באבל • 12 מדורו • 13 יונג-א-פין • 14 סנו • 15 דרנטה • 16 בירנס • 17 בקאל • 18 ורמייר • מאמן: דה האן

הולנדהולנד