שבט אשר
שֵׁבֶט אָשֵׁר הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. השבט נקרא על שם בנו השמיני של יעקב.
אבי השבט
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבי השבט הוא אשר, בנו השמיני של יעקב, ועל שמו הוא נקרא. אשר היה בנו השני של יעקב מזלפה, שפחת לאה. ”וַתֹּאמֶר לֵאָה: 'בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת', וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר.” (בראשית, ל', י"ג).
ברכות השבט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בברכת יעקב לבניו בפרשת ויחי נאמר: ”מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ.” (בראשית, מ"ט, כ')
בברכת משה לשבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר: ”וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ. בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶיךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ.” (דברים, ל"ג, כ"ד)
סמלי השבט
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבן החושן של שבט אשר היא תרשיש.[1]
הדגל של השבט היה ציור של עץ זית על שם הברכות שקיבל מיעקב וממשה, "מאשר שמֵנה לחמו" "וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ".[2] סמל עץ הזית מופיע בסמל העיר נהריה, שנמצאת בנחלת השבט.
החודש המקושר לשבט אשר הוא חשוון[3] או טבת[4] או שבט[5]
השבט במדבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שתי רשימות במקרא[6] מונות שש משפחות מרכזיות לשבט: יִמְנָה, יִשְׁוָה, יִשְׁוִי ובְרִיעָה, כאשר מבריעה יצאו המשפחות חֶבֶר ומַלְכִּיאֵל. אך ברשימה של מפקד בני ישראל בערבות מואב חסרה משפחת 'ישוה'. שלוש הרשימות מזכירות את שרח בת אשר.
נשיאי השבט התחלפו כמה פעמים. במפקד הראשון מוזכר פגעיאל בן עכרן. במרגלים סתור בן מיכאל. ובמפקד השני בסוף ספר במדבר אחיהוד בן שלומי.
בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט אשר במחנה שבט דן, שהיה מצפון למשכן. היה שני במחנה זה.
- במפקד הראשון שערך משה רבנו במדבר, מנה השבט 41,500 איש.
- במפקד השני שערך משה רבנו במדבר, מנה השבט 53,400 איש.
- במפקד השלישי שערך דוד המלך, מנה השבט 26,000 איש[דרוש מקור].
נחלת השבט
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נחלת שבט אשר
נחלתו של שבט אשר הייתה בגליל המערבי, במערב הגליל העליון ובאזור לבנון, ונודעה כנחלה בעלת אדמה עשירה ופוריה. בין ערי השבט: בטן, כבול, נעיאל, אכזיב ואכשף. האחרונה מוזכרת בספר יהושע: ”וַיֵּצֵא הֵגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. וְיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף.” (יהושע, י"ט, כ"ד–כ"ה)
השבט בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]השבט השתתף במלחמתו של השופט גדעון בן יואש במדיינים[7].
אזכורים היסטוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקרים כדוגמת פרופ' יוחנן אהרוני מזהים את האזכור ברשימות הטופוגרפיות של סתי הראשון מסוף המאה ה-14 לפנה"ס של שבט "אסר" בכנען, כמכוון לשבט אשר הישראלי. כמו כן מזהים חוקרים את אזכורו של "קדג'רדי ראש אשר" בכנען בפפירוס אנאסטאזי א מימי רעמסס השני במאה ה-13 לפנה"ס, כמדבר על נשיא שבט אשר הישראלי.
בנוסף, יש המזהים את שמות בתי האב המופיעים בספר דברי הימים[8] כשמות יישובים, כגון:"חַרְנֶפֶר בְּנֵי צוֹפָח" עם חירבת קאנפאר בנפת ג'וב ג'נין שבאזור לבנון . "שָׁמֶר בן חבר" זוהה עם היישוב שומר בנפת צידון. בהמשך הרשימה מופיעים שמות המזוהים עם שבטי הארמים, למשל - "יחבה (וְחֻבָּה)" זוהתה עם האלה החיתית-חורית חבת שמקור פולחנה שכן בארם, בעוד השם המקראי "סוּחַ" הוא תעתיק עברי לשם המדינה סוח היא מולדתו של אחד מרעי איוב הקרוי 'בלדד השוחי'[9].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחלת אשר
- צבי גל, גיא יפתחאל – הגבול בין אשר לזבולון, קתדרה 50, דצמבר 1988, עמ' 47–50
- גרשון גליל, גבע, בית-דגון והגבול בין נחלת אשר לנחלת זבולון, קתדרה 57, ספטמבר 1990, עמ' 3–18
- רפאל פרנקל, נחלת שבט אשר: אתרים וגבולות, קתדרה 91, מרץ 1999, עמ' 7–30
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשר (שבט), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמות רבה, פרשה ל"ח, פסקה ט'.
- ^ במדבר רבה, פרשה ב', פסקה ז'.
- ^ רבי אברהם בן עזריאל, ערוגת הבושם, חלק א' עמוד 289.
- ^ רבי פינחס ברבי יעקב הכהן, קידוש ירחים לחודש טבת.
- ^ אלעזר החזן, קדושתא לראש חודש מרחשון. רבי יוסף ג'יקטיליה, שערי אורה, סוף שער ה'.
- ^ בבראשית מו יז ובדברי הימים א ז ל
- ^ ספר שופטים, פרק ו', פסוק ל"ה
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ז', פסוקים ל"ב–ל"ה
- ^ אמנון גאבר, מעמד רשימות-היחס בתולדות ישראל, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ז, חוברת א (יג), ניסן תשכ"ב, עמ' 87 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
| שבטי ישראל | ||
|---|---|---|
|
