ימנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יִמְנָה הוא דמות מקראית, בנו הבכור של אשר ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה. לימנה היו שלושה אחים: ישוה, ישוי ובריעה, ואחות אחת: שרח.[1] למשפחתו של ימנה קראו משפחת הימנה.[2][3]

יכול להיות שפירוש השם ימנה מגיע מהשורש מנה, ופירושו האל נתן לי את מנת חלקי, או בקשת לאל שייתן לתינוק את הראוי לו.[3][4]

במדרשים ובחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדעת מקרא נאמר, נוסף על פירוש שמו, גם רמז לכך שהאל בפירוש שמו של ימנה הוא ה', שהאות הראשונה והאות האחרונה של ימנה מרכיבים את אחד משמותיו של ה'.[4]

בספר הישר מסופר שאמו של ימנה נקראה הדורה, בתו של אבימאל בן עבר בן שם, והיא הייתה אשתו של אשר.[5]

יש מדרש האומר שימנה נקרא בשם זה משום שהיה בכורו של אשר, ומיומנת עליו ברכתו, כלומר שהוא יקבל את רוב הברכה של יעקב לאשר עקב היותו בכורו.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק י"ז
  2. ^ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק מ"ד
  3. ^ 1 2 ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ג
  4. ^ 1 2 דעת מקרא, בראשית מו יז
  5. ^ ספר הישר (מדרש), טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  6. ^ ראו תורה שלמה פרשת ויגש
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.