אבטין
 אבטין מכיוון דרום-מערב | |
| שם בערבית | إبطن |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | זבולון |
| גובה ממוצע[1] | 48 מטר |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2026 (אומדן)[2] | |
| - אוכלוסייה | 2,938 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 2,915 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +1.0% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   אבטין  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
2 מתוך 10 |
אִבְּטִין (בערבית: إبطن) הוא יישוב בדואי בעמק זבולון, השוכן בין רכסים לבית העלמין תל רגב, כארבעה קילומטרים מדרום לקריית אתא. היישוב שייך למועצה אזורית זבולון והוא היישוב הגדול ביותר בה עם כ-2,900 תושבים (נכון לשנת 2022).
בכפר יש בי"ס יסודי וקריית חינוך תיכונית.
מן המשפחות הבולטות שמתגוררות בכפר: עמרייה, זבידאת, ח'אלדי, אבו קמיר, אבו ג'בל, תורכמאן, שקור, בושקאר, נעראני, אלפקיר, הנדאוי, תפאל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתה של אבטין בחווה חקלאית שהוקמה על ידי חאג' טאהר קרמאן בשיתוף פעולה עם גורמים יהודיים. בין החווה לבין כפר חסידים התעוררו סכסוכי שכנים על קרקעות[4]. במלחמת העצמאות התרכזו בני משפחת קרמאן בחווה באבטין ובעצת דוד הכהן לא ברחו מארץ ישראל. לאחר מכן מנע דוד בן-גוריון, על פי בקשת דוד הכהן את גירושם[5]. בראשית ימי המדינה נודע הכפר כאחוזת קרמאן[6] או אחוזת אבטין[7].
בשנות ה-60 היה המקום לכפר בדווי[8]. בשנת 1975 הורחב המקום במסגרת התוכנית ליישוב בדואים במקומות קבועים[9]. תושביו הם בני השבטים עמריה וערב אל ח'ואלד וערב אלזובידאת וערב אלחילף וערב אלתורכמאן וכן משפחות בודדות משבטים אחרים[10][11].
על פי החוקרים מקור השם איבטין בשם העיר בֶטֶן המופיעה בספר יהושע[12] כעיר השוכנת על גבול נחלת שבט אשר. בטן מזוהה עם האתר הארכאולוגי תל פר השוכן מצפון מערב ליישוב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ לפי טבלת יישובים שנתית של למ"ס נכון לשנת 2024
- ↑ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ↑ עולים וחורשים לא שלהם, דבר, 29 במאי 1935
- ↑ שמעון רפפורט, יצחק לץ ושאול הון, האם הכיר קרמאן את משה דיין? אולי מהטלוויזיה, מעריב, 12 באוגוסט 1976
- ↑ ק. מנחם, תנועת הרישום בצפון להחזרת משפחות הפליטים, דבר, 11 באוגוסט 1949
- ↑ מנחם תלמי, שולחנה של סועד קרמאן, מעריב, 18 בדצמבר 1962
- ↑ ארנון מדזיני, התנחלות הבדווים בגליל, בתוך ארצות הגליל, משרד הביטחון, 1983, עמ' 559
- ↑ 12 עיירות לבדווים ועיירה דרוזית, דבר, 31 במרץ 1975
- ↑ נסיון להביא לסולחה בין חמולות, מעריב, 8 באוקטובר 1976
- ↑ ארנון מדזיני, התנחלות הבדווים בגליל, בתוך ארצות הגליל, משרד הביטחון, 1983, עמ' 552
- ↑ פרק יט פסוק כה
| ||||||||||||||||
