לדלג לתוכן

תוכנית חקר הירח הרוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

תוכנית חקר הירח הרוסיתרוסית: Росси́йская лу́нная програ́мма) היא תוכנית מחקר של רוסיה לחקר הירח, במקום זו שנקטעה בשנת 1976 ומתוכננת לשנים 20222040.

מחקר וחקר הירח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכרזה על התוכנית למחקר הירח בוצעה ב־28 בנובמבר 2018 במוסקבה בישיבת מועצה של האקדמיה הרוסית למדעים על החלל, בשיתוף פעולה עם רוסקוסמוס, תאגיד החלל הפדרלי[1]. עלות השלב הראשון מוערכת ב־39 מיליארד רובלים[2]. סכום זה כולל כספים עבור הקמת המערכת, משלוח חללית ושיגור כלי רכב וגשושיות.

שלב 1 (2021–2030)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקת כל הטכנולוגיות על תחנת החלל הבין-לאומית לצורך יצירת בסיס מודול לירח, ביצוע ניסויים מתקדמים לחללית "פדרציה", ביצוע שיגורים בלתי מאוישים לירח עם חללית "פדרציה" וחקר תחנות מחקר במסגרת תוכנית "לונה" (לונה 25, 26, 27, 28) לצורך פתרון בעיות מדעיות ובדיקות לקראת צעדים נוספים. מתוכננת גם בניית תחנת מחקר מסלולית סביב הירח שתוקם על בסיס אלמנטים ורכיבים של רוסיה המשמשים אותה בתחנת החלל הבין-לאומית, בפרט, מודול פריצ'אל (2021), תחנת חלל מסלולית לאומית ומודול אנרגיה מדעי (2022); ביצוע נחיתה על פני השטח של הירח והנחתת מטענים ומודולים[3].

שלב 2 (אחרי 2030)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבוד אמצעי גישה על פני הירח: שיגור טיסה מאוישת באמצעות החללית "פדרציה" בשנת 2026[4] ונחיתה של קוסמונאוטים (אחרי 2030; משך משימה – 14 ימים) על פני הירח ליצירת היסודות הראשונים לבניית בסיסים. בשנים 2025–2030 מתוכננת פריסת לווייני תקשורת במסלול סביב הירח.

שלב 3 (אחרי 2035)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושלם בניית בסיס ירח. יצירת תשתית מדעית בצורה של מבנים על פני הירח עם שני מצפי כוכבים. יצירת תשתית עבור איסוף מי קרח ובניית מקלטים להגנה מפני נשורת. יצירת מערכת אחידה של טיסות מאוישות ואוטומטיות לחקר הירח.

בשנים 2036–2040 מתכוננת פריסת מכשירים למסלול ניווט על פני השטח של הירח. תושק תוכנית גלונאס לניווט על הירח שתכלול את הלוויינים המקיפים את כדור הארץ, תאפשר שידור אות ניווט מהקרקע אל החללית במסלול סביב הירח[5].

ב־24 באוקטובר 2017 תאגיד הטילים והחלל אנרגיה דיווח כי עד שנת 2030 ייבחר המיקום על פני הירח, אשר יתאים לבניית בסיס הירח. בתקופה שבין שנת 2030 ל־2040 תיושם תוכנית הבסיס לקראת הנחתת קוסמונאוטים רוסים. אחרי 2040 תחל בנייה של בסיס הירח, בשנת 2050 ניתן יהיה לבצע עבודות מדעיות נרחבות. בסיס הירח מתוכנן לשמש להפקת משאבים מהירח[6].

ב־19 בנובמבר 2018, ראש רוסקוסמוס, דמיטרי רוגוזין אמר כי הטיל "אנגרה" ישמש כאמצעי התחבורה העיקרי לשיגור חלליות במסגרת התוכנית לחקר הירח[7].

ב־21 בנובמבר 2018 ראש המועצה המדעית־טכנית ברוסקוסמוס, יורי קופטב אמר לכלי התקשורת כי תיחנך תוכנית ממשלתית חדשה המוקדשת לחקר הירח. התוכנית נועדה להציג אפשרות לבניית תחנות אוטומטיות, אשר רוסיה מתכננת לשגר לירח עד 2029. לדברי קופטב, התוכנית תדרוש מאות מיליארדי רובלים (לא כולל עלות הקמת סוג חדש של טילים, שמפותחים במסגרת תוכנית חלל פדרלית נפרדת)[8].

ב־28 בנובמבר 2018 בסופה של ישיבת מועצת האקדמיה הרוסית למדעים בענייני החלל, תאגיד החלל הפדרלי "רוסקוסמוס" פרסם את פרטי התוכנית למחקר וחקר הירח, בהיקף של 3 שלבים, שיבוצעו בשנים 2021–2040.

שיתוף פעולה בין-לאומי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתעניינות בשיתוף פעולה במסגרת התוכנית כוללת את סוכנות החלל נאס"א. ההנחה היא כי תחנת "לונה־26" תספק את תקשורת הרדיו בין הארץ לתחנה האמריקאית "זריחת הירח" (MoonRise) (אנ') הממוקמת על הצד הרחוק של הירח[9].

מספר תאריך רכיבי חלל טיל שיגור משטח שיגור טיסה מאוישת משימה
שלב ראשון[10]
1 22 באוגוסט 2023 לונה-25 (לונה-גלוב) סויוז-2.1b ווסטוצ'ני לא עיבוד טכנולוגיית הנחיתה. מחקר שטח הירח בקוטב הדרומי של הירח. חללית התרסקה בניסיון נחיתה.
2 2027 לונה-26 (לונה-רסורס-1 ОА) ווסטוצ'ני לא מחקר מרוחק של הירח, אבטחת תקשורת למשימות ירח עתידיות.
3 2028 לונה-27 (לונה-רסורס-1 ПА) — נחתת עיקרית וחלופית לא פיתוח טכנולוגיות ליצירת בסיס קבוע על הירח. חקר סלעי הירח.
4 אחרי 2030 לונה-28 (לונה-גרונט) אנגרה-А5 לא הבאה לכדור הארץ דגימות אדמת ירח תרמוסטית שהושגו ממשימות קודמות, העשויות להכיל גבישי קרח.
5 אחרי 2030 לונה-29 אנגרה А5/КВТК לא הטסת נחתת ירח
6 לאחר 2030 לונה-30 לא
שלב שני[11][12][13]
1 2028 אוריול (חללית) יניסיי (РН СТК) ווסטוצ'ני לא טיסה לא מאוישת סביב הירח
2 2028 מודול תחנת ירח מסלולית לא שיגור המודול לירח
3 2029 אוריול (חללית) כן טיסה מאוישת למסלול סביב הירח. בדיקת עגינה ונחיתה.
4 2030 כן שליחה לירח צוות של 3 קוסמונאוטים למשימה בת שבועיים.
5 2034 מודול בסיסי לא שידור מודול עיקרי ראשון לירח
6 2034 אוריול (חללית) כן הנחתת קוסמונאוטים על הירח כדי להתחיל בבניית בסיס ירח
7 2035 מודול לא שיגור נחתת ירח כבדה בעלת יכולת עגינה
8 2035 כן הנחתת קוסמונאוטים על הירח במטרה לערוך נסיעות ברכב ירחי ולבדוק מערכות רובוטיות
9 לאחר 2035 לא שיגור מודול אנרגיה אוטונומי
10 לאחר 2035 אוריול (חללית) כן הנחתת קוסמונאוטים להמשך בניית בסיס הירח
11 לאחר 2035 מודול מעבדה לא שיגור מודול מעבדה
12 לאחר 2035 אוריול (חללית) כן הנחתת קוסמונאוטים על הירח להמשך בניית בסיס הירח ולעריכת ניסויים
שלב שלישי
יפורסם

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ РАН: Россия планирует построить на Луне две астрономические обсерватории, 28.11.2018, РИА Новости
  2. ^ Россия отправит к Луне пять исследовательских миссий до 2025 года, 23-01-2016, © Информационное агентство Рамблер
  3. ^ Роскосмос: российская лунная программа рассчитана на период до 2040 года, 28.11.2018, ТАСС
  4. ^ "Федерация" без экипажа сможет облететь Луну в 2026 году, 07.12.2018, РИА Новости
  5. ^ Над Луной планируют развернуть аналог ГЛОНАСС, 30.11.2018, РИА Новости
  6. ^ Российская база на Луне будет построена к 2050 году, 24.10.2017, Федеральное агентство новостей
  7. ^ Российская ракета "Ангара" будет использоваться в Лунной программе, 19.11.2018
  8. ^ В России появится новая госпрограмма по освоению Луны, 21.11.2018
  9. ^ NASA проявило интерес к российским лунным станциям
  10. ^ Российский космос: история будущего
  11. ^ Россия реализует пять научных лунных миссий до 2025 года, Интерфакс
  12. ^ Луна-26 «Ресурс»
  13. ^ Луна-27 «Ресурс»