תל שוש
תל שוש, או תל אבו שושה, הוא תל עתיק הממוקם על קו הגבול שבין מערב עמק יזרעאל, לבין המורדות המזרחיים של רמות מנשה, כקילומטר מצפון לקיבוץ משמר העמק. שמו הערבי של התל, "אבו שושה" (בערבית: ابو شوشة, "אבי ציצית השער") הוא שמו של כפר ערבי[1] ששכן בחלקו על התל וננטש על ידי תושביו במהלך מלחמת העצמאות[2]. השם העברי של התל נובע מהשם הערבי וקרוי, ככל הנראה, על שם צמח השוש, צמח בר מצוי בארץ ישראל[3].
התל ניצב על גבעת קירטון נמוכה, המחוברת באוכף רחב לשלוחה מערבית, ונתחם על ידי נחל פגה בצפון, כביש 66 במזרח, כביש 6953 ונחל משמר העמק בדרום, ושלוחותיה של גבעת קיפוד במערב. שטח התל עומד על כ-40 דונם, והוא מתנשא כ-50 מטר מעל מפלסו של עמק יזרעאל[4].
מספר רב של סקרים ארכאולוגיים נערכו באתר, החל מהסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל ב-1883 (סקר ארץ ישראל המערבית)[4], ועד הסקר הנרחב של 2007, שבוצע במסגרת הרחבת כביש 66, בין צומת יקנעם לצומת מגידו[5]. בסקרים אלו, ובמהלך סלילת הכבישים הגובלים את התל, התגלו ממצאים רבים הכוללים חומה מן התקופה הרומית, עדויות לתעשיות זכוכית ומתכת קדומות, ומערת קבורה מן המאה ה-2 ברגלי התל[2].
בקיץ 2020 החלה חפירה מחקרית מסודרת בניהולו של ד"ר אבנר אקר מטעם המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן[6].
ממצאים נוספים שנתגלו הם שרידי סוללת עפר בהיקף התל, מחסנים תת-קרקעיים המיוחסים לתקופה הצלבנית, מטבעות רבים, וכן מגוון חרסים מתקופת הברונזה, תקופת הברזל, התקופה הפרסית, התקופה ההלניסטית, התקופה רומית, התקופה ביזנטית, התקופה ערבית, התקופה הצלבנית, התקופה הממלוכית, והתקופה העות'מאנית[4].
על בסיס מיקומו של התל והממצאים הארכאולוגיים הרבים שנמצאו באתר, חוקרים כגון זאב ספראי ומיכה לין הציעו לזהות את תל שוש כגבע פרשים, עיר מימי הורדוס, המאוזכרת בכתביו של יוסף בן מתתיהו[4][7]. לעומת זאת, בנימין מזר זיהה את גבע פרשים כאתר במצד שער העמקים, ואת תל שוש כגבע הפיליפית, עיר מהתקופה הרומית והביזנטית[8]. זיהוי אפשרי נוסף של התל היא גבע, עיר מהמאה ה-15 לפנה"ס, המוזכרת ברשימה הגאוגרפית של תחותמס השלישי, מלך מצרים העתיקה[4][9].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנימין מזר (עורך), גבע : תגליות ארכאולוגיות בתל אבו שושה, משמר העמק, ירושלים: הוצאת הקיבוץ המאוחד והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשמ"ח (1988)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על אתר תל שוש, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- זאב ספראי ומיכה לין, "גבע בימי החשמונאים", קתדרה 69, ספטמבר 1993
- סודות מערכת המסתור הראשונה שהתגלתה בעיר לא יהודית בארץ, באתר ynet, 26 באפריל 2021
תל שוש (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מפת האזור עם ציון הכפר 'אבו שושה', 1940, בהוצאת 'ההגנה' (גליון משמר העמק, 12) 1:25,000, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ 1 2 יואש ידידיה, "תל שוש", מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ, (כרך ח', עמ' 202), בית הוצאה כתר, 1980
- ^ זאב וילנאי, "שוש", אריאל - אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, (כרך ח', עמ' 7768), עם עובד - תרבות וחינוך, 1980
- ^ 1 2 3 4 5 תל שוש באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל של רשות העתיקות
- ^ יותם טפר, מגידו – סקר צומת יקנעם–צומת מגידו (כביש 66), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 125, 13 בנובמבר 2013.
- ^
סיום עונה ראשונה לחפירות תל אבו שושה, סרטון בערוץ "המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה", באתר יוטיוב (אורך: 10:12), 8 בדצמ׳ 2020
- ^ ספראי ולין, עמ' 21–24 ספראי ולין מסיקים שגבע פרשים וגבע הפיליפית שכנו שניהן בתל שוש, ולא מדובר בשני ערים נפרדות.
- ^ מזר, עמ' יא'- יב'
- ^ מזר, עמ' יב'. מזר מבדיל בין גבע את לבין גבע שמן, אותה הוא מזהה כתל אל-עמר.
