הצי הראשון לאוסטרליה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 252: שורה 252:


=== אחרי ינואר 1788 ===
=== אחרי ינואר 1788 ===
ספינות הצי הראשון לרוב לא נשארו במושבה. חלקם חזרו לאנגליה ואילו אחרים עזבו לנמלים אחרים. חלקם נשארו לשירותו של מושל המושבה במשך כמה חודשים: חלקם נשלחו לאי [[נורפוק (אי)|נורפוק]] ושם הוקמה מושבה עונשית שנייה.

* 1788:
** 15 בפברואר - ''HMS ''Supply הפליגה לאי נורפולק שנשאה מספר קטן של אנשים להקמת יישוב.<ref name="Jordan2014">{{cite book|author=Robert Jordan|title=The Convict Theatres of Early Australia, 1788–1840|url=https://books.google.com/books?id=M3v6AwAAQBAJ&pg=PT438|date=1 July 2014|publisher=Currency House|isbn=978-0-9924890-1-4|pages=438–}}</ref><ref name="Kirk2012">{{cite book|author=Robert W. Kirk|title=Paradise Past: The Transformation of the South Pacific, 1520–1920|url=https://books.google.com/books?id=klglH_7KkxsC&pg=PA71|date=18 October 2012|publisher=McFarland|isbn=978-0-7864-9298-5|pages=71–}}</ref>
** 5/6 מאי - ''Charlotte''{{כ}}, ''Lady Penrhyn'' ו-''Scarborough'' הפליגו ל[[הרפובליקה העממית של סין|סין]].<ref name="BladenBritton1893">{{cite book|author1=Frank Murcott Bladen|author2=Alexander Britton|title=Historical Records of New South Wales|url=https://books.google.com/books?id=kHIhAAAAMAAJ&pg=PA692|year=1893|publisher=Lansdown Slattery & Company|isbn=978-0-86833-003-7|pages=692–}}</ref><ref name="(Surgeon.)1790">{{cite book|author=John WHITE (Surgeon.)|title=Begin. In the press, and speedily will be published ... A journal of a voyage to Botany Bay, in New South Wales, etc|url=https://books.google.com/books?id=gTtfAAAAcAAJ&pg=PA155|year=1790|pages=155–}}</ref>
** 14 ביולי - ''Borrowdale''{{כ}}, ''Alexander''{{כ}}, ''Friendship'' ו-''Prince of Wales'' הפליגו חזרה לאנגליה.<ref name="Heaton1879">{{cite book|author=John Henniker Heaton|title=Australian Dictionary of Dates and Men of the Time: Containing the History of Australasia from 1542 to May, 1879|url=https://archive.org/details/australiandicti00heatgoog|year=1879|publisher=G. Robertson|pages=[https://archive.org/details/australiandicti00heatgoog/page/n441 1]–}}</ref><ref name="Marshall2010">{{cite book|author=John Marshall|title=Royal Naval Biography: Or, Memoirs of the Services of All the Flag-Officers, Superannuated Rear-Admirals, Retired-Captains, Post-Captains, and Commanders|url=https://books.google.com/books?id=Jps1Iq_-GUUC&pg=PA484|date=18 November 2010|publisher=Cambridge University Press|isbn=978-1-108-02266-8|pages=484–}}</ref>
** 2 באוקטובר - ''Golden Grove'' הפליג לאי נורפולק עם מספר מורשעים,<ref name="Bladen1892">{{cite book|author=Frank Murcot Bladen|title=Historical Records of New South Wales|url=https://books.google.com/books?id=ZiQXAAAAYAAJ&pg=PA194|year=1892|publisher=C. Potter|pages=194–}}</ref><ref>{{cite book|title=Historical Records of New South Wales: part 1. &#91;Papers relating to&#93; Cook, 1762–1780. Facsimiles of charts. 1893. Part 2. &#91;Papers relating to&#93; Phillip, 1783–1792. 1892|url=https://books.google.com/books?id=ML4NAAAAYAAJ&pg=PA209|year=1892|publisher=C. Potter|pages=209–}}</ref> חזר ל[[מפרץ ג'קסון]] ב-[[10 בנובמבר]], בעוד ש-''HMS ''Sirius הפליג ל[[כף התקווה הטובה]] בשביל אספקה.<ref name="MeloVaz2016">{{cite book|author1=Cristina Joanaz de Melo|author2=Estelita Vaz|author3=Lígia M. Costa Pinto|title=Environmental History in the Making: Volume II: Acting|url=https://books.google.com/books?id=fehODQAAQBAJ&pg=PA312|date=21 October 2016|publisher=Springer|isbn=978-3-319-41139-2|pages=312–}}</ref><ref name="Horsburgh1827">{{cite book|author=James Horsburgh|title=India Directory, Or Directions for Sailing to and from the East Indies, China, New Holland, Cape of Good Hope, Brazil and the Interjacent Ports. 3. Ed|url=https://books.google.com/books?id=jNJYAAAAcAAJ&pg=PA572|year=1827|publisher=Kingsburg|pages=572–}}</ref>
** 19 בנובמבר - ''Fishburn'' ו-''Golden Grove'' הפליגו חזרה לאנגליה. המשמעות היא שרק ''HMS ''Supply נותרת כעת ב[[סידני קוב]] {{אנ|Sydney Cove}}.{{כ}}<ref name="Barton1889">{{cite book|author=George Burnett Barton|title=History of New South Wales from the Records|url=https://books.google.com/books?id=CXDOAAAAMAAJ&pg=PA318|year=1889|publisher=Charles Potter|pages=318–}}</ref><ref>{{cite book|title=The Edinburgh Magazine, Or Literary Miscellany|url=https://books.google.com/books?id=nV43AQAAMAAJ&pg=PA292-IA3|year=1789|publisher=J. Sibbald|pages=292–}}</ref>
* 1789:
** 23 בדצמבר - ''HMS ''Guardian נשא אספקה למושבה פוגע בקרחון ונאלץ להפליג חזרה ל[[כף התקווה הטובה]]. היא אף פעם לא הגיעה למושבה ב[[ניו סאות' ויילס]].<ref name="Rusden1897">{{cite book|author=George William Rusden|title=History of Australia|url=https://books.google.com/books?id=MnrOAAAAMAAJ&pg=PA59|year=1897|publisher=Melville, Mullen & Slade|pages=59–}}</ref><ref>{{cite book|title=The Nautical Magazine: A Technical and Critical Journal for the Officers of the Mercantile Marine|url=https://books.google.com/books?id=cJ8epwiWIIQC&pg=PA189|year=1845|publisher=James Brown & Son|pages=189–}}</ref>
* 1790:
** 19 במרץ - ''HMS ''Sirius נהרס באי נורפולק.<ref name="Henderson2016">{{cite book|author=Graeme Henderson|author-link=Graeme Henderson|title=Swallowed by the Sea: The Story of Australia's Shipwrecks|url=https://books.google.com/books?id=-_PoDQAAQBAJ&pg=PA216|date=1 October 2016|publisher=National Library of Australia|isbn=978-0-642-27894-4|pages=216–}}</ref><ref name="ScottPodany1994">{{cite book|author1=David A. Scott|author2=Jerry Podany|author3=Brian B. Considine|title=Ancient & Historic Metals: Conservation and Scientific Research|url=https://books.google.com/books?id=O7pOAgAAQBAJ&pg=PA267|year=1994|publisher=Getty Publications|isbn=978-0-89236-231-8|pages=267–}}</ref><ref name="David1995">{{cite book|author=Andrew David|title=The Voyage of HMS Herald to Australia and the South-west Pacific, 1852–1861 Under the Command of Captain Henry Mangles Denham|url=https://books.google.com/books?id=CxUxAQAAIAAJ|year=1995|publisher=Miegunyah Press|isbn=978-0-522-84390-3}}</ref>
** 17 באפריל - ''HMS ''Supply נשלחה ל[[ג'קרטה]], לצורך אספקת מזון לשעת חירום.{{דרוש מקור}}
** 3 ביוני - ''Lady Juliana'', הראשונה מבין 6 כלי שייט של הצי השני, מגיעה ל[[סידני קוב]] {{אנ|Sydney Cove}}. שאר כלי השיט הנותרים של הצי השני מגיעים בשבועות שלאחר מכן.<ref name="Barton1894">{{cite book|author=George Burnett Barton|title=History of New South Wales from the Records: Phillip and Grose, 1789–1794|url=https://books.google.com/books?id=ZCEQAAAAYAAJ&pg=PA56|year=1894|publisher=Charles Potter|pages=54–}}</ref>
** 19 בספטמבר - ''HMS ''Supply חזרה לסידני לאחר ששכרה את הספינה ההולנדית Vigilance בכדי שתלווה כשהיא נושאת אספקה ומזון.<ref name="fff">{{cite web
| title = HMS Supply
| url = http://firstfleetfellowship.org.au/ships/hms-supply/
| publisher = First Fleet Fellowship Victoria Inc
| accessdate = 23 January 2013
}}</ref>

=== השורדים האחרונים ===
=== השורדים האחרונים ===
== מורשת ==
== מורשת ==

גרסה מ־21:25, 28 במאי 2020
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
ליטוגרפיה של הצי הראשון שנכנס למפרץ ג'קסון, 26 בינואר 1788, מאת אדמונד לה ביהאן

הצי הראשון לאוסטרליה היה צי של 11 אוניות שיצאו מפורטסמות', אנגליה ב-13 במאי 1787 שהגיע לניו סאות' ויילס, מושבת העונשין הראשונה שהייתה שייכת למדינה אירופאית. צי ההרכב כלל 2 אוניות של הצי המלכותי הבריטי, 3 אוניות של מזון ואספקה ו-6 אוניות של מורשעים שקיבלו את עונש הגלות, שהגלו בין 1,000 ל-1,500 אסירים, נחתים, ספנים, קצינים אזרחיים ואנשים חופשיים, וכמות גדולה של חנויות. מאנגליה הצי הפליג לדרום-מערב מריו דה ז'ניירו, ואז למזרח מקייפטאון דרך האוקיינוס הדרומי למפרץ בוטאני (אנ'), לאורך התקופה של 15–24 בינואר 1788, שארכה כ-250 עד ל-252 יום מתחילת המסע עד לההגעה הסופית. ב-25-26 בינואר 1788, הצי עבר ממפרץ בוטאני לסידני של ימינו.

היסטוריה

רקע ותכנון

מורשעים שקיבלו את עונש הגלות, הוגלו תחילה לשלוש עשרה המושבות באמריקה הצפונית, אך לאחר סיום מלחמת העצמאות של ארצות הברית ב-1783, ארצות הברית שהוקמה לאחר המלחמה סירבה לקבל מורשעים נוספים.[1] ב-6 בדצמבר 1785, הוצאו בלונדון פקודות מדבר המלך במועצה כי יש להקים מושבת עונשין בניו סאות' ויילס על אדמות שנתבע על ידי החוקר הבריטי ג'יימס קוק במסעו הראשון ב-1770.[2][3]

הצי הראשון לאוסטרליה פוקד על ידי סרן ארתור פיליפ (אנ'), שניתנה לו את ההוראות המסמיכות אותו לבצע תקנות ומענקי קרקעות במושבה.[4] הספינות הגיעו למפרץ בוטאני (אנ') ב-18–20 בינואר 1788.[5]‏ HMS ‏Supply הגיעה ב-18 בינואר, Alexander‏, Scarborough ו-Friendship הגיעו ב-19 בינואר, והספינות הנותרות ב-20 בינואר.[6][7]

העלות לבריטניה על הוצאת הצי ושליחתו הייתה כ-84,000 ליש"ט[8] (כ-9.6 מיליון ליש"ט נכון לשנת 2015).[9]

אוניות

אונייה סוג קפטן האונייה מספר אנשים בצוות[10] מיקום תחילת המסע יום הגעה למפרץ בוטאני ימי הפלגה מורשעים שקיבלו את עונש הגלות
גברים נשים
HMS Supply אוניה של הצי המלכותי הבריטי[11] סגן הנרי לידגבירד בול 50 ספיטהד (אנ') 18 בינואר 1788 250 — —
HMS Sirius קפטן ג'ון האנטר 160 פורטסמות' 20 בינואר 1788 252 — —
Alexander אונייה של מורשעים שקיבלו את עונש הגלות דאנקן סינקלייר 30 19 בינואר 1788 251 210

2 זכו לחנינה

ללא
Charlotte תומאס גילברט 30 20 בינואר 1788 252 100 24
Friendship פרנסיס וולטון 25 19 בינואר 1788 251 80 24

הגעה לכף התקווה הטובה בלבד

Lady Penrhyn וויליאם קרופטון סרוור 30 20 בינואר 1788 252 ללא 101
Prince of Wales ג'ון מייסון 29 2 47
Scarborough קפטן ג'ון מרשל 30 19 בינואר 1788 251 208 ללא
Golden Grove אונייה של מזון ואספקה ויליאם שארפ 22 20 בינואר 1788 252 — —
Fishburn רוברט בראון 22 — —
Borrowdale הובסון ריד 22 — —

אנשי הצי

אנשי הצי כללו ימאים, נחתים ומשפחותיהם, פקידי ממשל ומספר רב של אסירים, כולל נשים וילדים. כולם נשפטו והורשעו בבריטניה הגדולה, כאשר רובם באנגליה. עם זאת, ידוע כי רבים הגיעו לאנגליה ממקומות אחרים בבריטניה ובעיקר מאירלנד. ידוע כי לפחות 14 מאנשי הצי הגיעו משלוש עשרה המושבות באמריקה הצפונית; 12 מאנשי הצי מזוהים כשחורים (ילידי בריטניה, אפריקה, הקריביים, אמריקה הצפונית, הודו או מדינה אירופאית או מושבה). זיהויים נוספים כללו על סמך שם המשפחה, למשל בדרך כלל כשם אירי.[12][13][14][15] ההרשעות שביצעו המורשעים כללו גניבה, עדות שקר, הונאה, תקיפה ושוד, שבגינם נידונו לעונש הגלות למשך 7 שנים, למשך 14 שנים או למשך כל תקופת חייהם.[16][17]

ל-6 הספינות שכללו את המורשעים, היו מנותקות משל הספינות שכללו את הנחתים. רוב משפחות הנחתים נסעו על סיפונה של Prince of Wales.‏[18] מספר אנשים בצי הראשון ניהלו יומנים וכתבי עת על חוויותיהם, כולל המנתחים, המלחים, הקצינים והחיילים. קיימים לפחות 11 כתבי-עת לצי הראשון, וכן כמה מכתבים.[19]

המספר המדויק של האנשים הקשורים ישירות לצי הראשון לעולם לא פורסם, מאחר שדיווחים על האירוע השתנו מעט. בסך הכל זוהו 1,420 איש כעלו לצי הראשון ב-1787, ועל פי ההערכה, 1,373 ירדו בסידני בינואר 1788. מהמילון הביוגרפי שכתבה מולי גילן (אנ') על הצי הראשון נכתב את הנתונים הסטטיסטיים הבאים:[12]

עלו בפורטסמות' ירדו בסידני
פקידים ונוסעים 15 14
צוותי האוניות 323 306
נחתים 247 245
משפחות הנחתים (לא כולל הנחתים עצמם) 46 45 + 9 נולדו
מורשעים (גברים) 582 543
מורשעים (נשים) 193 189
ילדי המורשעים 14 11 + 11 נולדו
סך הכל 1,420 1,373

אף ששמם של כל אנשי הצוות של HMS Supply ו-HMS Sirius ידועים, ייתכן שב-6 האוניות שהכילו מורשעים שקיבלו את עונש הגלות ו-3 האוניות שהבילו מזון ואספקה, הביאו יותר מ-110 אנשי צוות מכפי שזוהו - דבר שלא אפשרי עבור ספינות אלו. המספר הכולל של האנשים שיצאו לצי הראשון יהיה, אם כן, בערך 1,530 כאשר כ-1,483 הגיעו לסידני.

מקורות אחרים מצביעים על כך שהנוסעים כללו 10 קצינים אזרחיים, 212 נחתים, בהם קצינים, 28 נשים ו-17 ילדי הנחתים, 81 אנשים חופשיים, 504 גברים שהורשעו ו-192 נשים שהורשעו; מה שהופך את המספר הכולל של האנשים החופשיים ל-348 ואת המספר הכולל של האסירים ל-696, ומגיעים לסך כולל של 1,044 איש.

על פי המפקד הראשון של 1788 כפי שדיווח המושל פיליפ ללורד סידני, האוכלוסייה הלבנה במושבה הייתה 1,030 והמושבה כללה גם 7 סוסים, 29 כבשים, 74 חזירים, 6 ארנבים ו-7 בקר.[20]

הנתונים הסטטיסטיים הבאים סופקו על ידי המושל פיליפ:[21]

גברים נשים ילדים סך הכל
אנשים שהורשעו וילדיהם 548 188 17 753
אחרים 219 34 24 277
סך הכל 767 222 41 1,030

בספרו של דייוויד קולינס (אנ'), An Account of the English Colony in New South Wales, מביא את הפרטים הבאים:[22]

על ה-Alexander‏, בהיקף של 453 טונות, היו על סיפונה 192 גברים שהורשעו; 2 סגנים, 2 סמלים, 2 רבי טוראי, מתופף אחד ו-29 טוראים, עם עוזר מנתח אחד במושבה.

על ה-Scarborough‏, בהיקף של 418 טונות, היו על סיפונה 205 גברים שהורשעו; קברניט אחד, 2 סגנים, 2 סמלים, 2 רבי טוראי, מתופף אחד, ו-26 טוראים, עם עוזר מנתח אחד במושבה.

על ה-Charlotte‏, בהיקף של 346 טונות, היו על סיפונה 89 גברים שהורשעו ו-20 נשים שהורשעו; קברניט אחד, 2 סגנים, 2 סמלים, 3 רבי טוראי, מתופף אחד, ו-35 טוראים, עם המנתח הראשי של המושבה.

על ה-Lady Penrhyn‏, בהיקף של 338 טונות, היו על סיפונה 101 נשים שהורשעו; קברניט אחד, 2 סגנים ו-3 טוראים, עם אדם שמתפקד כבן זוג מנתח.

על ה-Prince of Wales‏, בהיקף של 334 טונות, היו על סיפונה 2 גברים שהורשעו ו-50 נשים שהורשעו; 2 סגנים, 3 סמלים, 2 רבי טוראי, מתופף אחד ו-24 טוראים, עם המודד הכללי של המושבה.

על ה-Friendship‏, ... בהיקף של 228 טונות, היו על סיפונה 76 גברים שהורשעו ו -21 נשים שהורשעו; קברניט אחד, 2 סגנים, 2 סמלים, 3 רבי טוראים, מתופף אחד, ו-36 טוראים, עם עוזר מנתח אחד במושבה.

לצד אלו היו 28 נשים, 8 ילדים ו-6 ילדות, השייכים לחיילי הפלוגה, יחד עם 6 ילדים ו-7 ילדות ששייכים למורשעים.

אוניית המזון והאספקת, Fishburn, בהיקף של 378 טונות, Borrowdale, בהיקף של 272 טונות, ו-Golden Grove, בהיקף של 331 טונות. Golden Grove נשא את הכומר של המושבה, עם אשתו ומשרתו.

לא רק אוניות המזון והאספקת אלו, אלא גם של אנשי המלחמה ושל המורשעים היו עמוסים במצרכים, כלי חקלאות, ציוד מחנאות, ביגוד לאסירים, מזוודות וכו'.

ה-Sirius נשא כשמות-על, המפקד העיקרי בחיל הנחתים יצא במשלוחים * [* קצין זה היה גם סגן-מושל המושבה], המשנה ורב-האדון, שופט-השופט של היישוב, והסגן נציב; עם סמל אחד, 3 מתופפים, 7 טוראים, 4 נשים וכמה אומנים.

המנתח הראשי של הצי הראשון, ג'ון ווייט (אנ'), דיווח על בסך הכל 48 מקרי מוות ו-28 לידות במהלך ההפלגה. מקרי המוות במהלך ההפלגה כללו ימאי אחד, אשת ימי אחת, ילדה של ימאי אחד, 36 גברים שהורשעו, 4 נשים שהורשעו ו-5 ילדי המורשעים.[23]

המסע לאוסטרליה

Lady Penrhyn

הצי הראשון עזב את פורטסמות', אנגליה ב-13 במאי 1787.[24] המסע התחיל במזג אוויר נאה, וכך הורשו המורשעים לעלות לסיפון.[25] הצי לווה על ידי הפריגטה הצבאית Hyena עד שעזבו את קו המים האנגלי.[26] ב-20 במאי 1787, דווח כי אחד המורשעים שנמצא על Scarborough תכנן על מרד; המעורבים לכאורה הוכו ו-2 מהם הועברו ל-Prince of Wales‏.[26] אולם באופן כללי, מרבית הדיווחים על הספינה סוכמו כי המורשעים התנהגו כראוי.[26] ב-3 ביוני 1787, הצי עצר בסנטה קרוס שבטנריפה.[24] על הספינות הועלו מים טריים, ירקות ובשר. פיליפ והקצינים הראשיים התארחו אצל המושל המקומי, בעוד שמורשע אחד ניסה להימלט ללא הצלחה.[27] ב-10 ביוני, הצי הפליג וחצה את האוקיינוס האטלנטי, והגיע לריו דה ז'ניירו,[24] תוך ניצול רוחות סחר חיוביות וזרמי אוקיינוס.

מזג האוויר נהיה חם יותר ולח יותר ככל שהצי הפליג דרך האזור הטרופי. ורמין (אנ'), כמו חולדות, וטפילים כמו פשפשים, כינים, תיקנים ופרעושים, ייסר את המורשעים, את הקצינים ואת הנחתים. שיפוליים התחלפו והריח, במיוחד מתחת לבקעות הסגורות, היה חזק מדי.[28] בעוד שפיליפ נתן הוראות לפיה יש לשאוב את מי השיפוליים מדי יום ולנקות אותם. למרות זאת, הוראה זו לא הוחלה על Alexander, ולכן מספר מורשעים שהיו על האונייה חלו ונפטרו.[28] סופות גשם טרופיות גרמו לכך שהמורשעים לא יכלו להתאמן על הסיפון מאחר שלא יכלו לשנות את בגדיהם ולא הייתה שום דרך לייבש את הבגדים הרטובים.[28] כתוצאה מכך הם הוחזקו למטה במקומות צרים ודחוסים. בספינות שהכילו נשים שהורשעו הייתה מופקרות רבה בין המורשעים, הצוות והנחתים שהשתוללה והתפרעה, אף על פי שחלק מהגברים המעורבים נענשו.[28] באזור ההתכנסות הבין-טרופי, נאלץ פיליפ למנות את שימוש המים ל-3 ליטרים ביום.[28]

הצי הראשון הגיע לריו דה ז'ניירו ב-5 באוגוסט ונשאר שם למשך כחודש.[24] הספינות נוקו ונשטפו, בוצעו תיקונים ופיליפ הזמין כמויות גדולות של מזון.[25] בגדי הנשים של המורשעות היו מלאות בכינים ונשרפו. מאחר שלא הגיעו עם לבוש נוסף לפני שיצא הצי מאנגליה,[25] הנשים המורשעות קיבלו בגדים חדשים העשויים משקי אורז. בזמן שהמורשעים נשארו מתחת לסיפון, צוותי האוניות חקרו את העיר והתארחו על ידי תושביה.[29] מורשע ונחת נענשו על כך שהעבירו רבעי דולרים מזויפים שנעשו מאבזמים (אנ') ישנים וכפיות עשויות פיוטר.

An English Fleet in Table Bay, ציור שצויר על ידי רוברט דוד (אנ') ב-1787

הצי הראשון עזב את ריו דה ז'ניירו ב-4 בספטמבר כדי להגיע ברוחות המערבים (אנ') למפרץ טייבל (אנ') שבדרום אפריקה, אליה הגיע ב-13 באוקטובר.[30] זה היה נמל השיחה האחרון, ולכן המשימה העיקרית הייתה להצטייד בצמחים, זרעים ובעלי חיים לקראת הגעתם לאוסטרליה.[31] בעלי החיים שהועלו לצי הראשון מקייפטאון, אשר מיועדים למושבה החדשה כללו 2 שוורים, 7 פרות, סוס אחד, 3 סוסות, 44 כבשים, 32 חזירים, 4 עזים ו”כמות גדולה מאוד של עופות מכל סוג”.[32] מורשעות שהיו על Friendship הועברו לאוניות אחרות בכדי לפנות מקום לבעלי החיים שנרכשו במקום. לאסירים סיפקו בשר בקר ובשר טרי, לחם וירקות, בכדי להגדיל את כוחם למסע ולשמור על בריאותם.[31] המושבה ההולנדית של קייפטאון הייתה המאחז האחרון של ההתיישבות האירופית שחברי הצי ראו במשך שנים, אולי עד לסוף חייהם. ”לפניהם מתחו את החלל המדהים והבודד של האוקיינוסים ההודים והדרומיים, ומעבר לזה לא היה שום דבר שהם יכלו לדמיין.”[33]

בגלל הסופות שהתרחשו על ידי "הארבעים הגועשים", הצי הראשון שט דרך ים אלים. בחודשיים האחרונים של ההפלגה התמודד הצי עם תנאים מאתגרים, בילה כמה ימים בסערה ובאחרים ששטחו מרחקים משמעותיים; האונייה Friendship נסעה ביום אחד כ-166 מיילים (כ-267 ק"מ), בעוד ימאי אחד נפל מ-Prince of Wales בלילה וטבע.[34] המים הוקצב כאשר האספקה הייתה נמוכה והיצע הסחורות כולל יין אזל לחלוטין בכמה אוניות.[34] ארץ ואן דימן (אנ') נראתה מהאונייה Friendship ב-4 בינואר 1788.[34] לאחר שהייתה החלטה לצאת צפונה ולהסתובב סביב האי, החלו סערות בים. כתוצאה מסערות אלו, נפגעו מספר מפרשים ותורנים של חלק מהאוניות.

ב-25 בנובמבר, פיליפ עבר ל-HMS Supply. עם Alexander‏, Friendship ו-Scarborough, הספינות המהירות ביותר בצי, שהובילו את מרבית הגברים המורשעים, HMS Supply ​​מיהרה להתקדם לקראת בואם של שאר האוניות. פיליפ התכוון לבחור מיקום מתאים לרדת מהאוניות, למצוא מים טובים, לפנות את האדמה, ואולי אפילו לבנות מספר בקתות ומבנים אחרים לפני שהאוניות האחרית יגיעו. זה היה מהלך מתוכנן, שעליו דנו משרד הפנים והאדמירלים לפני עזיבת הצי.[35] עם זאת, "הטייסת המעופפת" הזו הגיעה למפרץ בוטאני (אנ') רק מספר שעות לפני שאר הצי, כך שלא ניתן היה לבצע שום עבודת הכנה.[36] HMS Supply ​​הגיעה למפרץ ב-18 בינואר 1788; 3 מתוך 6 אוניות שהכילו מורשעים שקיבלו את עונש הגלות הגיעו ב-19 בינואר; שאר האוניות, שביניהן נמצאת HMS Sirius, הגיעו ב-20 בינואר.[37]

הצי הראשון לאוסטרליה היה אחד ממסעות הים הגדולים ביותר בעולם - 11 ספינות שהובילו כ-1,487 אנשים עם אספקה ומזון[32] שהפליגו למשך כ-252 ימים במשך יותר מ-15,000 מיילים (כ-24,000 ק"מ) מבלי שאיבדו ספינה אחת. 42 אנשים מתו במסע זה, ולכן שיעור התמותה של המסע היה קצת יותר משלושה אחוזים.

ההגעה הסופית לאוסטרליה

הצי הראשון מגיע למפרץ ג'קסון, ב-27 בינואר 1788, על ידי ויליאם ברדלי (אנ'), קצין מ-HMS Sirius.
תחריט של הצי הראשון במפרץ בוטאני (אנ') בסוף המסע ב-1788, מ-The Voyage of Governor Phillip to Botany Bay.‏[38]‏ HMS Sirius נמצא בקדמת הבמה; אוניות שמכילות מורשעים שקיבלו את עונש הגלות, כמו Prince of Wales, נמצאים משמאל ל-HMS Sirius.

עד מהרה התברר כי מפרץ בוטאני (אנ') לא עמד בחשבון הזוהר שסיפק החוקר הבריטי ג'יימס קוק.[39] המפרץ היה פתוח ולא מוגן, המים היו רדודים מדי מכדי לאפשר לספינות לעגן קרוב לחוף, מים מתוקים היו נדירים והקרקע הייתה דלה מאוד.[40] קשר ראשון נוצר עם הילידים המקומיים, אאורה (אנ'), שנראו סקרנים אך חשדנים כלפי החדשים. באזור היו עצים חזקים להפליא. כאשר הניצולים ניסו לכרות אותם, כליהם נשברו והיה צורך לפוצץ את גזעי העץ מהאדמה באבקת שריפה. הצריפים הפרימיטיביים שנבנו עבור הקצינים והפקידים התמוטטו במהירות בסופות גשם. לנחתים היה הרגל להשתכר ולא לשמור על המורשעים כראוי, בעוד שמפקדם, רב סרן רוברט רוס (אנ'), הניע את פיליפ לייאוש ביחסו היהיר והעצלן. באופן מכריע, פיליפ חשש כי המושבה הצעירה שלו תחשף להתקפה מאבוריג'ינים או מכוחות זרים. למרות שההוראות הראשוניות שלו היו להקים את המושבה במפרץ בוטאני, הוא הוסמך להקים את המושבה במקום אחר במידת הצורך.[41]

ב-21 בינואר, פיליפ ומספר אנשים נוספים, שביניהם היה את ג'ון האנטר (אנ'), יצאו מהמפרץ ב-3 סירות קטנות בכדי לחקור מפרצים אחרים בצפון למפרץ בוטאני.[42] פיליפ גילה שמפרץ ג'קסון, כ-12 ק"מ צפונית ממפרץ בוטאני, היה אתר מצוין למושבה עם עיגונים מוגנים, מים מתוקים ואדמה פורייה.[42] קוק ראה את הנמל ושמו, אך לא נכנס אליו.[42] התפלאותו של פיליפ מהמפרץ נרשמה במכתב ששלח לאחר מכן לאנגליה: ”הנמל הטוב ביותר בעולם, בו אלף מפרשים של הקו עשויים לרכוב בביטחון המושלם ביותר ...”. הם חזרו למפרץ בוטאני ב-23 בינואר.[42]

בבוקר ה-24 בינואר, נראו 2 אוניות צרפתיות, Astrolabe ו-Boussole, ממש מחוץ למפרץ בוטאני. זו הייתה בעצם משלחת מדעית צרפתית בהובלתו של מגלה הארצות הצרפתי ז'אן-פרנסואה לה פרוז. הצרפתים ציפו למצוא מושבה משגשגת בה יוכלו לתקן את אוניות ולחדש את האספקה, ולא צי של מורשעים שזה עתה הגיע למקום באופן משמעותי יותר טוב מעצמם.[43] היה קשר לבבי כלשהו בין הקצינים הצרפתים והבריטים, אך פיליפ ולה פרוז מעולם לא נפגשו. הספינות הצרפתיות נשארו באזור עד ל-10 במרץ לפני שהפליגו במסעה חזרה. הם לא נראו שוב ומאוחר יותר התגלו כי נטרפה על סיפונה של חופי ואניקורו (אנ') שנמצא באיי שלמה של ימינו.[44]

ב-26 בינואר 1788, שקל הצי לעגן ולהפליג למפרץ ג'קסון.[24] באתר שנבחר לעיגון היו מים עמוקים שהיו קרובים לחוף, אשר היו מוגן מאוד והיה בו זרם קטן מאוד. פיליפ קראה לזה סידני קוב (אנ'), על שם הלורד סידני (אנ'), מזכיר הפנים הבריטי.[42] תאריך זה כיום נחגג כיום אוסטרליה, המציין את תחילת ההתיישבות הבריטית באוסטרליה.[45] הדגל הבריטי הושתל לתוך דגל אוסטרליה ונלקחה אחזקה רשמית. זה נעשה על ידי פיליפ וכמה קצינים ונחתים מ-HMS Supply, כאשר שאר אנשי הצוות של HMS Supply ​​והמורשעים הועלו לספינה. שאר הספינות של הצי הגיעו לסידני קוב מאוחר יותר באותו יום.[46]

הקשר הראשוני עם המקומיים

הצי הראשון נתקל באוסטרלים הילידים כשירדו במפרץ בוטאני (אנ'). אנשי הקדיגאל (אנ') מאזור מפרץ בוטאני היו עדים מיום הגעת הצי הראשון לאזור ולהגעתם של 2 הספינות הצרפתיות של חוקר הארצות הצרפתי לה פרוז, ה-Astrolabe וה-Boussole למפרץ.[47] כאשר הצי הראשון עבר לסידני קוב (אנ') בחיפוש אחר תנאים טובים יותר להקמת המושבה, הם נתקלו באנשי אאורה (אנ'), כולל שבט בידג'יגאל (אנ'). מספר כתבי העת של הצי הראשון מתעדים עם האבוריג'ינים.[48]

אף על פי שהמדיניות הרשמית של ממשלת בריטניה הייתה ליצור קשרים ידידותיים עם האבוריג'ינים,[41] וארתור פיליפ הורה כי יש לטפל היטב בעם האבוריג'יני, אך לא עבר זמן רב ונפתח סכסוך (אנ'). המתיישבים החדשים לא חתמו על הסכמים עם תושבי הארץ המקוריים.[49] ב-1790–1810 הוביל פמולוווי (אנ') משבט בידג'יגאל את תושבי המקום בסדרת התקפות נגד המתיישבים הבריטים.[50]

אחרי ינואר 1788

ספינות הצי הראשון לרוב לא נשארו במושבה. חלקם חזרו לאנגליה ואילו אחרים עזבו לנמלים אחרים. חלקם נשארו לשירותו של מושל המושבה במשך כמה חודשים: חלקם נשלחו לאי נורפוק ושם הוקמה מושבה עונשית שנייה.

  • 1788:
    • 15 בפברואר - HMS Supply הפליגה לאי נורפולק שנשאה מספר קטן של אנשים להקמת יישוב.[51][52]
    • 5/6 מאי - Charlotte‏, Lady Penrhyn ו-Scarborough הפליגו לסין.[53][54]
    • 14 ביולי - Borrowdale‏, Alexander‏, Friendship ו-Prince of Wales הפליגו חזרה לאנגליה.[55][56]
    • 2 באוקטובר - Golden Grove הפליג לאי נורפולק עם מספר מורשעים,[57][58] חזר למפרץ ג'קסון ב-10 בנובמבר, בעוד ש-HMS Sirius הפליג לכף התקווה הטובה בשביל אספקה.[59][60]
    • 19 בנובמבר - Fishburn ו-Golden Grove הפליגו חזרה לאנגליה. המשמעות היא שרק HMS Supply נותרת כעת בסידני קוב (אנ').‏[61][62]
  • 1789:
  • 1790:
    • 19 במרץ - HMS Sirius נהרס באי נורפולק.[65][66][67]
    • 17 באפריל - HMS Supply נשלחה לג'קרטה, לצורך אספקת מזון לשעת חירום.[דרוש מקור]
    • 3 ביוני - Lady Juliana, הראשונה מבין 6 כלי שייט של הצי השני, מגיעה לסידני קוב (אנ'). שאר כלי השיט הנותרים של הצי השני מגיעים בשבועות שלאחר מכן.[68]
    • 19 בספטמבר - HMS Supply חזרה לסידני לאחר ששכרה את הספינה ההולנדית Vigilance בכדי שתלווה כשהיא נושאת אספקה ומזון.[69]

השורדים האחרונים

מורשת

אבעבועות שחורות

גן ההנצחה

לקריאה נוספת

  • Bladen, F. M., ed. (1968). Historical Records of New South Wales. Vol. 2. Grose and Paterson, 1793–1795. Mona Vale: Lansdown Slattery. ISBN 978-0868330037.
  • Frost, Alan (2012). The First Fleet: the real story. Collingwood: Black Inc. ISBN 9781863955614.
  • Gillen, Mollie (1989). The Founders of Australia: a Biographical Dictionary of the First Fleet. Sydney: Library of Australian History. ISBN 978-0908120697.
  • Hill, David (2008). 1788: the brutal truth of the First Fleet: the biggest single migration the world had ever seen. North Sydney: Heinemann. ISBN 9781741667974.
  • Lewis, Wendy; Balderstone, Simon; Bowan, John (2011). Events That Shaped Australia (2 ed.). Frenchs Forest: New Holland. ISBN 9781742572246.
  • Mundle, Rob (2014). The First Fleet. Sydney: Harper Collins. ISBN 9780733332364.
  • O'Brien, Eris (1970). The Foundation of Australia (1786–1800) (2 ed.). London: Greenwood P. ISBN 9780837129686.
  • Parker, Derek (2009). Arthur Phillip: Australia's First Governor. Warriewood: Woodslane P. ISBN 9781921203992.
  • Gillen, Mollie (1985). The Search for John Small, First Fleeter. Sydney: Library of Australian History. ISBN 978-0908120581.
  • Phillip, Arthur; Currey, John, 1940–; Banks Society (2010), The voyage of Governor Phillip to Botany Bay : compiled from authentic papers, Banks Society, ISBN 978-0-949586-19-3{{citation}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)

בסיפורת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הצי הראשון לאוסטרליה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Why were convicts transported to Australia". Sydney Living Museums. אורכב מ-המקור ב-2 בדצמבר 2013. נבדק ב-16 בדצמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Historic Landmarks". Townsville Daily Bulletin. Qld.: National Library of Australia. 2 באוקטובר 1952. p. 5. נבדק ב-22 בינואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Australian Discovery and Colonisation". The Empire. Sydney: National Library of Australia. 14 באפריל 1865. p. 8. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Thompson, Stevent. "1787 Draught Instructions For Governor Phillip". Migration Heritage Centre. נבדק ב-24 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Lewis, Baulderstone and Bowan 2011.
  6. ^ Parker, 2009.
  7. ^ "The first fleet". Discover Collections. State Library of New South Wales. נבדק ב-24 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ O'Brien 1970, p.195
  9. ^ "Purchasing Power of British Pounds from 1264 to Present". MeasuringWorth. 2009. נבדק ב-23 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ King, Philip Gidley. "official journal being a narrative of the preparation and equipment of the First Fleet and voyage to New South Wales". נבדק ב-26 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Mundle 2014, p. 83
  12. ^ 1 2 Gillen, Mollie (1989). The Founders of Australia: a Biographical Dictionary of the First Fleet. Sydney: Library of Australian History. ISBN 978-0908120697.
  13. ^ "1788". Objects through Time. NSW Migration Heritage Centre. נבדק ב-22 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Pybus, Cassandra (2006). Black Founders: the unknown story of Australia's first Black settlers. Sydney: UNSW Press. ISBN 9780868408491. נבדק ב-28 בנובמבר 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  15. ^ Jupp, James (ed.). The Australian People: an Encyclopedia of the Nation, its People and their Origins. North Ryde: Angus & Robertson. pp. 367–79. ISBN 978-0207154270.
  16. ^ Cobley, John (1989). The Crimes of the First Fleet Convicts (2 ed.). Sydney: Angus and Robertson. ISBN 978020714562-9.
  17. ^ "First Fleet Online". University of Wollongong. נבדק ב-22 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Clark, M. (1956). "The Origins of the Convicts Transported to Eastern Australia, 1787–1852". Historical Studies: Australia and New Zealand. 7 (26): 121. doi:10.1080/10314615608595051.
  19. ^ "Journals from the First Fleet". Discover Collections. State Library of New South Wales. נבדק ב-22 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "The Mayor's Opening Address". The Sydney Morning Herald. NSW: National Library of Australia. 28 בנובמבר 1889. p. 7. נבדק ב-22 בינואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ MacQuarie, Lachlan (1988). "Convictism and Colonization, 1788 to 1828: Lachlan Macquarie". Journal of the Australian Population Association. 5 (Supplement 1): 31–43. JSTOR 41110531.
  22. ^ Collins, David (2004) [1798]. An Account of the English Colony in New South Wales. London: Cadell & Davies. Project Gutenberg.
  23. ^ White, John (2003) [1790]. Journal of a Voyage to New South Wales. [Port Jackson]: privately published. Project Gutenberg.
  24. ^ 1 2 3 4 5 "The First Fleet". Project Gutenberg. נבדק ב-24 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ 1 2 3 Frost 2012, pp.165–167
  26. ^ 1 2 3 Parker 2009, pp.77–78
  27. ^ Parker 2009, p.84
  28. ^ 1 2 3 4 5 Parker 2009, pp.87–89
  29. ^ Frost 2012, p.170
  30. ^ Hill 2008, pp.120–123
  31. ^ 1 2 Parker 2009, p.100
  32. ^ 1 2 Chisholm, Alec H. (ed.), The Australian Encyclopaedia, Vol. 4, p. 72, "First Fleet", Halstead Press, Sydney, 1963
  33. ^ Robert Hughes (1988). The Fatal Shore: A History of the Transportation of Convicts to Australia 1787–1868. London: Pan Books. p. 82. ISBN 978-0-330-29892-6.
  34. ^ 1 2 3 Parker 2009, pp.106–108
  35. ^ Frost 2012, p. 174
  36. ^ Frost 2012, p.175
  37. ^ "Timeline – 1788". The World Upside Down: Australia 1788–1830. National Library of Australia. 2000. נבדק ב-27 במאי 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ The Voyage of Governor Phillip to Botany Bay (1789)
  39. ^ Frost 2012, p.177
  40. ^ Parker 2009, p.113
  41. ^ 1 2 "Governor Phillip's Instructions 25 April 1787 (UK)". Museum of Australian Democracy. נבדק ב-24 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ 1 2 3 4 5 Parker 2009, pp.115–116
  43. ^ Parker 2009, p.118
  44. ^ John Dunmore, "Introduction", The Journal of Jean-François de Galaup de La Pérouse, Vol. I, Hakluyt Society, 1994, pp. ccxix–ccxxii.
  45. ^ "About Our National Day". National Australia Day Council. נבדק ב-25 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ Hill 2008, p.150
  47. ^ Kensy, Julia. "La Perouse". Dictionary of Sydney. נבדק ב-24 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ Derrincourt, Robin. "Camp Cove". Dictionary of Sydney. נבדק ב-24 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Banner, Stuart (Spring 2005). "Why Terra Nullius? Anthropology and Property Law in Early Australia". Law and History Review. 23 (1): 95–131. doi:10.1017/s0738248000000067. JSTOR 30042845.
  50. ^ Kohen, J. L. 'Pemulwuy (1750–1802)', Australian Dictionary of Biography. National Centre of Biography, Australian National University.
  51. ^ Robert Jordan (1 ביולי 2014). The Convict Theatres of Early Australia, 1788–1840. Currency House. pp. 438–. ISBN 978-0-9924890-1-4. {{cite book}}: (עזרה)
  52. ^ Robert W. Kirk (18 באוקטובר 2012). Paradise Past: The Transformation of the South Pacific, 1520–1920. McFarland. pp. 71–. ISBN 978-0-7864-9298-5. {{cite book}}: (עזרה)
  53. ^ Frank Murcott Bladen; Alexander Britton (1893). Historical Records of New South Wales. Lansdown Slattery & Company. pp. 692–. ISBN 978-0-86833-003-7.
  54. ^ John WHITE (Surgeon.) (1790). Begin. In the press, and speedily will be published ... A journal of a voyage to Botany Bay, in New South Wales, etc. pp. 155–.
  55. ^ John Henniker Heaton (1879). Australian Dictionary of Dates and Men of the Time: Containing the History of Australasia from 1542 to May, 1879. G. Robertson. pp. 1–.
  56. ^ John Marshall (18 בנובמבר 2010). Royal Naval Biography: Or, Memoirs of the Services of All the Flag-Officers, Superannuated Rear-Admirals, Retired-Captains, Post-Captains, and Commanders. Cambridge University Press. pp. 484–. ISBN 978-1-108-02266-8. {{cite book}}: (עזרה)
  57. ^ Frank Murcot Bladen (1892). Historical Records of New South Wales. C. Potter. pp. 194–.
  58. ^ Historical Records of New South Wales: part 1. [Papers relating to] Cook, 1762–1780. Facsimiles of charts. 1893. Part 2. [Papers relating to] Phillip, 1783–1792. 1892. C. Potter. 1892. pp. 209–.
  59. ^ Cristina Joanaz de Melo; Estelita Vaz; Lígia M. Costa Pinto (21 באוקטובר 2016). Environmental History in the Making: Volume II: Acting. Springer. pp. 312–. ISBN 978-3-319-41139-2. {{cite book}}: (עזרה)
  60. ^ James Horsburgh (1827). India Directory, Or Directions for Sailing to and from the East Indies, China, New Holland, Cape of Good Hope, Brazil and the Interjacent Ports. 3. Ed. Kingsburg. pp. 572–.
  61. ^ George Burnett Barton (1889). History of New South Wales from the Records. Charles Potter. pp. 318–.
  62. ^ The Edinburgh Magazine, Or Literary Miscellany. J. Sibbald. 1789. pp. 292–.
  63. ^ George William Rusden (1897). History of Australia. Melville, Mullen & Slade. pp. 59–.
  64. ^ The Nautical Magazine: A Technical and Critical Journal for the Officers of the Mercantile Marine. James Brown & Son. 1845. pp. 189–.
  65. ^ Graeme Henderson (1 באוקטובר 2016). Swallowed by the Sea: The Story of Australia's Shipwrecks. National Library of Australia. pp. 216–. ISBN 978-0-642-27894-4. {{cite book}}: (עזרה)
  66. ^ David A. Scott; Jerry Podany; Brian B. Considine (1994). Ancient & Historic Metals: Conservation and Scientific Research. Getty Publications. pp. 267–. ISBN 978-0-89236-231-8.
  67. ^ Andrew David (1995). The Voyage of HMS Herald to Australia and the South-west Pacific, 1852–1861 Under the Command of Captain Henry Mangles Denham. Miegunyah Press. ISBN 978-0-522-84390-3.
  68. ^ George Burnett Barton (1894). History of New South Wales from the Records: Phillip and Grose, 1789–1794. Charles Potter. pp. 54–.
  69. ^ "HMS Supply". First Fleet Fellowship Victoria Inc. נבדק ב-23 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הצי_הראשון_לאוסטרליה&oldid=28270371"