אבו מוסעב א-זרקאווי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבו מוסעב א-זרקאווי
30 באוקטובר 1966 – 7 ביוני 2007
מקום מגורים ירדן
תפקיד

מנהיג ארגון הטרור המוסלמי אל-קאעידה בעיראק

אבו מוסעב א-זרקאוויערבית:ابو مصعب الزرقاوي, תעתיק מדויק: אַבוּ מֻצְעַב אַלזַרְקאוְי) (תאריך לידה אפשרי 20 באוקטובר 1966 - 8 ביוני 2006), טרוריסט בינלאומי ממוצא ירדני. נולד בזרקא, עיר מצפון-מזרח לעמאן. בתרגום מערבית, כינויו "אבו מוסעב א-זרקאווי" מתורגם כ"אדם מזרקא". מאמינים ששמו האמיתי היה אחמד פדיל א-נזאל אל-ח'ליילה (בערבית أحمد فضيل النزال الخلايله‎, תעתיק מדויק: אַחְמַד פַצ'יל אַלנַזאל אַלחַ'לאילה). כמיליטנט איסלאמי, התנגד א-זרקאווי להימצאותן של ארצות הברית, ישראל ובעלות בריתן בעולם האיסלאמי[דרושה הבהרה].

לאחר נסיונות התנקשות רבים בחייו על ידי ארצות הברית, נהרג לבסוף א-זרקאווי ב-8 ביוני 2006 בהפצצת חיל האוויר האמריקאי בעיראק.

איפיונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

א-זרקאווי היה חבר בכיר באל-קאעידה, וקרא לארגונו "אל-קאעידה בעיראק". קולין פאוול, מזכיר המדינה של ארצות הברית, כינה את א-זרקאווי "פעיל אל-קאעידה"‏[1]. א-זרקאווי השתתף ותיכנן פעולות אלימות נגד צבא ארצות הברית בעיראק ונגד דיפלומט אמריקני בירדן. כתוצאה מכך, הציעה ממשלת ארצות הברית פרס של 25 מיליון דולר עבור מידע שיוביל ללכידתו, סכום הזהה לפרס שהועמד על ראשו של אוסאמה בן לאדן במרץ 2004. יש המעריכים כי לא-זרקאווי היה כח רב יותר מאשר לאוסאמה בן לאדן, זאת בשל הפרסום הרב לו הוא זכה כמנהיג הג'יהאד נגד צבא ארצות הברית והממשלה הזמנית בעיראק. ב-17 באוקטובר 2004, הכריז א-זרקאווי על נאמנות ארגונו לאל-קאעידה.‏[2] ב-27 בדצמבר 2004 שידרה תחנת אל-ג'זירה הקלטה בה כינה אוסאמה בן לאדן את א-זרקאווי "הנסיך של אל-קאעידה בעיראק" וביקש ש "כל אחינו בארגון יקשיבו לו ויצייתו לו במעשיו הטובים".‏[3] ב־15 באוקטובר 2004 הוסיפה ארצות הברית את א-זרקאווי ואת ארגונו לרשימת ארגוני הטרור והורתה להקפיא את כל נכסי הארגון שנמצאו בתחומה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

א-זרקאווי גדל בזרקא, עיירה בירדן, כבנם של פליטים פלסטינים. בגיל 17 נשר מבית הספר. דו"ח מודיעין ירדני מעורפל טוען שא-זרקאווי נעצר לתקופה קצרה בשנות ה־80.

ב-1989 נסע א-זרקאווי לאפגניסטן כדי להלחם נגד הפלישה הסובייטית, אבל הסובייטים כבר החלו לצאת. במקום זאת, נהיה א-זרקאווי כתב של עיתון איסלאמי. ישנם דיווחים שבאמצע שנות ה־90 נסע א-זרקאווי לאירופה וייסד את ארגון הטרור "אל-תוחיד", ארגון המוקדש להריגת יהודים והצבת שלטון איסלאמי בירדן.

א-זרקאווי נעצר בירדן בשנת 1992, וישב 7 שנים בכלא הירדני בעוון קשירת קשר להדחת המונרכיה ונסיון ליצור ח'ליפות איסלאמית. שמועות טוענות כי בכלא א-זרקאווי הפך למנהיג שזכה ליראת כבוד מאסירים אחרים.

לאחר שחרורו מהכלא ב1999, היה א-זרקאווי מעורב בניסיון לפוצץ את מלון ראדיסון בעמאן, שלקוחותיו היו לעתים קרובות תיירים אמריקאים או ישראלים. הוא נמלט מירדן לפשאוור, עיר בפקיסטן הסמוכה לגבול עם אפגניסטן.

באפגניסטן ייסד א-זרקאווי מחנה אימונים שהתחרה עם אל-קאעידה על המגויסים. לטענת ממשל בוש מחנה האימונים התמחה ברעלים וחומרי חבלה.

בשנת 2001 שוב נעצר א-זרקאווי בירדן, אולם שוחרר כעבור זמן קצר. לאחר מכן הוא נשפט שלא בפניו ונגזר עליו גזר דין מוות על תכנון הפעולה נגד מלון ראדיסון.

ב-8 ביוני 2006 נהרג א-זרקאווי בהפצצת חיל האוויר האמריקני יחד עם 7 מעוזריו בעת ששהה בבית מבודד מצפון לבעקובה.

קשרים לפיגועי 11 בספטמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי ממשל אמריקנים טענו כי א-זרקאווי ומוחמד עטא, מנהיג המתקפה ב־11 בספטמבר והטייס של המטוס הראשון, נפגשו עם נציג בכיר של המודיעין העיראקי בפראג כחמישה חודשים לפני ההתקפה. טענות אלו שימשו לתמיכה בטענה שעיראק מהווה איום על ארצות הברית והצדקה לכיבוש עיראק ב-2003. אולם ניו יורק טיימס דיווח ב־21 באוקטובר 2002 שמוחמד עטא לא נפגש עם המודיעין העיראקי בפראג. טענה זו אושרה רשמית עם פרסום מסקנות הוועדה שחקרה את האירוע.

בנאומו המפורסם של קולין פאוול במועצת הביטחון של האומות המאוחדות בו טען בזכות מלחמה כנגד עיראק, א-זרקאווי היווה את אחת הסיבות הראשיות לצורך במלחמה. אמינותם של חלקים רבים מהנאום נהייתה מפוקפקת עם הזמן ופאוול התייחס בטעות לא-זרקאווי כאל פלסטיני אבל פאוול וממשל בוש לא שינו את טיעוניהם. על פי MSNBC, הפנטגון הציע לפחות שלושה מבצעים לחיסול פעילותו של א-זרקאווי ולחיסולו באופן אישי. לטענת העיתון, הבית הלבן סירב משום שהוצאתו של א-זרקאווי מהמערכה תערער את הטיעון כי המלחמה בעיראק מהווה חלק מהמלחמה בטרור.‏[4]

אירועים בהם היה מעורב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רציחתו של לורנס פולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורנס פולי היה דיפלומט אמריקני בכיר אשר עבד בסוכנות לפיתוח בינלאומי (ה-USAID) בירדן. ב־28 באוקטובר 2002 הוא נרצח ליד ביתו בעמאן. בחקירתם, הודו שלושה חשודים שהם חומשו וקיבלו תשלום מא-זרקאווי עבור ביצוע ההתנקשות. א-זרקאווי נשפט בירדן פעם שנייה שלא בפניו ונגזר עליו גזר דין מוות שני.

רציחתו של ניקולס ברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולס ברג היה איש עסקים אמריקאי שנחטף בעת ששהה בעיראק. במאי 2004 פורסמה קלטת וידאו המראה קבוצה של חמישה רעולי פנים כורתים את ראשו. רעול הפנים שביצע את המעשה המזוויע, בעת שהניף את הסכין, הזדהה כא-זרקאווי ולקח אחריות על תכנון הפעולה. לטענתו, הרצח היה גמול על ההתעללויות שביצעו חיילים אמריקנים בכלא אבו גרייב. ניתוחים שבוצעו על הקלטת לא הצליחו לייצר מסקנה אחידה בנוגע לזהותו של הרוצח והדעות עדיין חלוקות. לדוגמה, דווח שניתוח קולי שביצע ה־CIA אישר כי הדובר הוא אכן א-זרקאווי‏[5] אבל מצד שני מבנה גופו לא התאים לזה של א-זרקאווי. טענות אלה הולידו תאוריית קונספירציה הטוענת שהקלטת מבוימת.

אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב־11 ביולי 2004, א-זרקאווי לקח אחריות על שיגור פצצות מרגמה בסאמרא, עיראק. חמישה חיילים אמריקניים וחייל עיראקי נהרגו.
  • א-זרקאווי, לכאורה, לקח אחריות על הפיגוע ב־Canal Hotel בעיראק ב־19 באוגוסט 2003. בהתקפה, שככל הנראה בוצעה על ידי מחבל מתאבד אשר נהג במשאית המלאה בחומרי נפץ, נהרגו 22 בני אדם. ב-2005 נתפס חבר בכיר בארגונו של א-זרקאווי ומאז הוא החשוד העיקרי בתכנון הפעולה.
  • ירדן מאשימה את א-זרקאווי בתכנון ליצור ענן כימי בעמאן. נעצרו גברים אשר, לכאורה, תכננו לשחרר את ההתקפה הכימית. א-זרקאווי נשפט שוב שלא בפניו ונגזרו עליו 15 שנות מאסר, בנוסף לשני גזרי דין מוות בעבור עברות קודמות בירדן.
  • עצורים בטורקיה טענו שנשלחו על ידי א-זרקאווי לאיסטנבול כדי לארגן התקפה על פסגה של נאט"ו.

בנוסף, טוענים גורמים בממשל האמריקני כי א-זרקאווי:

  • אחראי לרציחתם של לפחות 700 בני אדם, בעיקר על ידי פיצוצים
  • אימן אחרים בשימוש ברעלים לצורך התקפות על מטרות אפשריות באירופה
  • הפעיל "חוף מבטחים" לטרוריסטים בדרום עיראק
  • תכנן פעולה נגד בית מלון בבגדאד

מותו של א-זרקאווי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריסות הבית הבטוח של זרקאווי לאחר הפצצת חיל האוויר האמריקני

הדעות בקשר למצבו של א-זרקאווי היו חלוקות. היו שמועות שטענו כי א-זרקאווי מת מאחר שהוא לא נראה מאז 2001. ה"דיילי טלגרף" תיאר את הטענה שא-זרקאווי היה מנהיג רשת הטרור בעיראק כמיתוס שמקורו במקורות מודיעין לא אמינים. המודיעין הלקוי התקבל מכיוון שהוא תאם את המטרות הפוליטיות של ארצות הברית, כגון כיבוש עיראק.‏[6]

בתחילת 2002 אנשי הברית הצפונית דיווחו שא-זרקאווי נהרג בהתקפה אווירית של ארצות הברית, דיווחים אלה מעולם לא אומתו למרות שגורמים רבים אחרים חזרו על הטענה. לאחר מכן, קבוצות כורדיות טענו שא-זרקאווי לא נהרג בהפצצה אלא רק נפצע ונסע לבגדאד כדי לקבל טיפול רפואי, במהלכו כרתו לו רגל. ב־7 באוקטובר 2002, יום לפני שהקונגרס האמריקני אישר לנשיא לפתוח במלחמה, הציג הנשיא את הטענה כעובדה. קולין פאוול חזר על הטענה בנאומו במועצת הביטחון של האומות המאוחדות והאמונה הרווחת הייתה שלא-זרקאווי יש רגל תותבת. אולם, נראה היה כי האדם אשר הזדהה כא-זרקאווי בקלטת הרצח של ניקולס ברג לא היה בעל רגל תותבת. דו"ח ועדת החקירה על אירועי ה-11 בספטמבר טוען כי הידיעות בדבר רגלו של א-זרקאווי היו חלק במסע דיסאינפורמציה אשר הוא ניהל.

במרץ 2004, קבוצת מורדים עיראקית פרסמה הודעה הטוענת שא-זרקאווי נהרג ב-2002. לטענתם א-זרקאווי לא הצליח להימלט מהתקפת הטילים בגלל הרגל התותבת שלו, לא סופקו שום ראיות.

ב-15 בדצמבר 2005 דווח בעיתונות שא-זרקאווי כביכול נתפס ביידי שירותי הביטחון העיראקי, אך שוחרר מפני שזהותו לא נקבעה.

ב-8 ביוני 2006 לאחר מבצע מודיעיני שנמשך שבועות,‏[7] נהרג א-זרקאווי ביחד עם שבעה מאנשיו בהתקפה אווירית של חיל האוויר האמריקני על בית בו שהה סמוך לבעקובה, כ-50 ק"מ צפונית לבגדד. על הבית הוטלו שתי פצצות, כל אחת במשקל של כרבע טון. ביחד עם א-זרקאווי נהרג יועצו הרוחני אל רחמן.‏[8][9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין בן סימון, תובנות על ארגון אל-קאעידה, חממה ספרותית, 2011.
  • יורם שוייצר, אל-קאעידה וטרור המתאבדים - החזון והמעש, צבא ואסטרטגיה, כרך 2, גיליון 2, אוקטובר 2010.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הצהרת פאוול בדיון במועצת הביטחון של האו"ם, 5 בפברואר 2003.
  2. ^ ראו תרגום לאנגלית הודעת הפורום המקורית על ידי מוסד ג'יימסטאון.
  3. ^ ראו דיווח ב-CNN
  4. ^ ראו דיווח MSNBC מה-2 במרץ 2004.
  5. ^ ראו דיווח ה-BBC מה-13 במאי 2004.
  6. ^ ראו את דיווח הדיילי טלגרף מה-3 באוקטובר 2004.
  7. ^ איי. פי, מבצע ההתנקשות בא-זרקאווי נמשך שבועות, באתר ynet‏, 8 ביוני 2006.
  8. ^ סוכנויות הידיעות, צבא ארצות הברית חיסל את אל-זרקאווי, באתר nrg‏, 8 ביוני 2006.
  9. ^ ynet וסוכנויות הידיעות, אבו מוסעב א-זרקאווי חוסל בתקיפה מהאוויר, באתר ynet‏, 8 ביוני 2006.