אגרנולוציטוזיס
| אגרנולוציטוזיס | |
| שם בלועזית | Agranulocytosis |
| InfoMed | אגרנולוציטוזיס |
| ICD-10 (אנגלית) |
D70. |
| ICD-9 (אנגלית) |
288.0 |
| DiseasesDB (אנגלית) |
8994 |
| MedlinePlus (אנגלית) |
001295 |
| MeSH (אנגלית) |
D000380 |
אגרנולוציטוזיס (Agranulocytosis) ידוע גם כאגרנולוזיס (Agranulosis) או גרנולופניה (Granulopenia), היא סוג של לויקופניה (חוסר בתאי דם לבנים) חמורה ומסוכנת, בעיקר של נויטרופילים (תת-סוג של תאי דם לבנים), שגורמת לנויטרופניה (ירידה בכמות הנויטרופילים בדם). הפרעה זו מייצגת חוסר חמור בקבוצה עיקרית אחת של תאי דם לבנים שנלחמים בזיהומים. בעלי הפרעה זו חשופים ברמת סיכון גבוהה במיוחד לזיהומים חמורים עקב דיכוי מערכת החיסון שלהם.
באגרנולוציטוזיס, הריכוז של גרנולוציטים (קבוצה עיקרית של תאי דם לבנים שכוללת נויטרופילים, באזופילים ואאוזינופילים) יורד מתחת ל-100 תאים/מ"מ³ של דם, ריכוז של פחות מ5% מהערך הנורמלי. אגרנולוציטוזיס היא הפרעה חמורה יותר מגרנולוציטופניה ויכולה לכלול מספר רב יותר של תתי-סוגים של תאי דם לבנים מאשר נויטרופניה.
תוכן עניינים |
[עריכה] אטימולוגיה
מקור המונח הוא מהשפה היוונית: א, משמעותו ללא; גרנולוציט, קבוצת תאי דם לבנים; אוזיס, הפרעה. כתוצה מכך, אגרנולוציטוזיס מפורשת לפעמים כ"חוסר בגרנולוציטים", אבל חוסר מוחלט אינו הכרחי לצורך האבחנה.
המונחים אגרנולוציטוזיס, גרנולוציטופניה ונויטרופניה משמשים לעתים בערבוביה. אגרנולוציטוזיס מציין הפרעה חמורה יותר מאשר גרנולוציטופניה, ונויטרופניה מציינת חוסר בנויטרופילים (תא הגרנולוציט הנפוץ ביותר) בלבד.
ליתר דיוק, גרנולוציטופניה הוא מונח המשמש באופן תקין לציון ספירת נויטרופילים אבסולוטית (ANC) של פחות מ-500 תאים למיקרוליטר, כאשר אגרנולוציטוזיס שמור למקרים עם ספירת נויטרופילים אבסולוטית (ANC) של פחות מ-100 תאים למיקרוליטר.
המונחים הבאים יכולים לשמש בהתייחסות פרטנית לסוג הגרנולוציט:
- חסר בנויטרופילים: נויטרופניה (הנפוץ ביותר)
- חסר באאוזינופילים: אאוזינופניה (לא נפוץ)
- חסר בבאזופילים: באזופניה (נדיר ביותר)
[עריכה] סימנים ותסמינים
אגרנולוציטוזיס יכול להופיע כאסימפטומטי (נטול תסמינים), או להופיע כחום פתאומי, צמרמורות, תשישות חום, כיבים בפה ברקטום ובנרתיק, וכאבי גרון[1]. זיהום שמופיע באיבר כלשהו עלול להיות בעל התקדמות מהירה ביותר (לדוג' דלקת ריאות, דלקת בדרכי השתן). אלח דם (ספסיס) עלול גם להתקדם במהירות. נויטרופניה ואגרנולוציטוזיס מקושרות למחלות חניכיים, כדוגמת דימום ספונטני מהחניכיים, הפרשת רוק מוגברת, באשת (ריח רע מהפה), דלדול עצם (אוסטאופורוזיס) בלסתות, והרס של הרצועה הפריודנטלית.
[עריכה] גורמים
הגורם לאגרנולוציטוזיס הוא נזק שנגרם למוח העצם. מספר גדול של תרופות[2] מקושר עם אגרנולוציטוזיס, כולל תרופות אנטי-אפילפטיות, תרופות לטיפול בפעילות יתר של בלוטת התריס (מת'ימזול, פרופילתיואורציל וקרבימזול), סוגים של אנטיביוטיקה (פניצילין, כלורמפניקול, קו-טרימוקסאזול), תרופות ציטוטוקסיות (אימוראן, מתותרקסאט), זהב, נוגדי דלקת שאינם סטרואידיים (NSAIDs)[3] (אינדומתאצין, נפרוקסן, פנילבוטאזון, אופטלגין), מבנדאזול (המוכרת בישראל כורמוקס - תרופה נוגדת תולעים), התרופה נוגדת הדיכאון מירטאזפין, ותרופות אנטי-פסיכוטיות מסוימות[4] [5].
למרות שהתגובה היא ייחודית לכל חולה יותר מאשר יחסית לכל תרופה, מומחים מליצים כי כל חולה אשר נוטל תרופות אלו יהיה מודע לסימנים ותסמינים של זיהומים הקשורים לאגרנולוציטוזיס, כחום וגרון כואב.
המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) עקב לאחרונה אחר התפרצות אגרנולוציטוזיס אצל משתמשי קוקאין, בארצות הברית ובקנדה, בין מרץ 2008 לנובמבר 2009, והקשר לנוכחות לבימסול בסם. המנהל לאכיפת הסמים בארצות הברית (DEA) דיווח שנכון לפברואר 2010, 71% ממשלוחי הקוקאין לארצות הברית שנתפסו הכיל לבימסול כחומר מדלל[6]. לבימסול היא תרופה אנטיהלמינטית (נוגדת תולעים) המשמת לטיפול בבעלי חיים. הסיבה להוספת הלבימסול לקוקאין אינה ידועה עדיין [7].
[עריכה] אבחון
אבחון אגרנולוציטוזיס מתבצע לאחר ספירת דם כוללת (CBC), שהיא בדיקת דם שגרתית. התוצאה לערך ספירת נויטרופילים אבסולוטית (ANC) יהיה פחות מ-100, ויכול להגיע עד 0 תאים/מ"מ³ של דם. סוגי תאי דם אחרים יהיו בדרך כלל בגדר הנורמה.
על מנת לאבחן אגרנולוציטוזיס באופן רשמי, יש לשלול מצבים פתולוגיים אחריים בעלי תסמינים דומים, כגון אנמיה אפלסטית, המוגלובינוריה לילית פראוקסימלית (PNH) (סוג של אנמיה המוליטית כרונית שבה עקב חוסר בחלבונים המגינים על תאי דם אדומים יש הרס של תאי הדם האדומים), תסמונת מיאלודיספלסטית (MDS), ולוקמיה על שלל סוגיה. לשם כך יש לבצע בדיקת מח עצם, שמראה כמויות וסוגי תאים תקינים, עם פרומילוציטים (אחד השלבים המוקדמים בהתפתחות גרנולוציטים) לא מפותחים. אותם פרומילוציטים לא מפותחים, היו אמורים להבשיל לגרנולוציטים החסרים.
[עריכה] טיפול
בחולים ללא סימני זיהום, הטיפול הכולל מעקב קפדני ביחד עם ספירות דם סדרתיות, טיפול בגורם הפוגע (לדוג' גמילה מהתרופה), והסבר על משמעות הופעת חום אצל חולה זה.
זיהום אצל חולים עם ספירת תאי דם לבנים נמוכה מטופלת בדרך כלל ללא דיחוי, וכוללת בדרך כלל פניצילין רחב טווח או צפלוספורין מדור שני או שלישי, או מרופאנם (מקבוצת קרבפנם) בשילוב עם גנטאמיצין או אמיקצין[דרוש מקור].
אם החולה עדיין קודח מחום לאחר 4-5 ימים ולא זוהה אורגניזם שגורם לזיהום, הטיפול מוחלף לאנטיביוטיקה מקבוצת הגליקופפטידים (ונקומיצין), ולאחר מכן מצטרף למשטר הטיפולי גם אנטיביוטיקה אנטי-פטרייתית (אמפותריצין B)[דרוש מקור]. לעתים באגרנולוציטוזיס שימוש בגורם גדילה מסוג G-CSF שעבר שינוי (כדוגמת פילגראסטים) תורם להחלמה של הדם[דרוש מקור].
עירוי של גרנולוציטים יכול להיות פתרון לבעיה. הבעיה היא שאורך החיים של גרנולוציטים בזרם הדם היא ~10 שעות (ועד ארבעה ימים בטחול וברקמות אחרות), מה שנותן השפעה קצרת טווח ביותר. בנוסף, יש סיבוכים רבים בפרוצדורה שכזו.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Dorland's Medical Dictionary
- ^ Systematic Review: Agranulocytosis Induced by Nonchemotherapy Drugs, Ann Intern Med. 2007;146:657-665
- ^ למשפחה זו שייכים איבופרופן, אספירין, דיקלופנאק ועוד
- ^ Diaz, Jaime. How Drugs Influence Behavior. Englewood Cliffs: Prentice Hall, 1996.
- ^ לדוגמה, משתמשי התרופה האנטי-פסיכוטית מהדור השני קלוזאפין בארצות הברית מחויבים להירשם במאגר לאומי לשם ניטור רמות תאי הדם הלבנים שלהם וספירת נויטרופילים אבסולוטית (ANC).
- ^ U.S. Department of Justice, National Drug Intelligence Center, National Drug Threat Assessment 2010, Colombian Cocaine Producers Increase Use of a Harmful Cutting Agent, February 2010.
- ^ "Agranulocytosis Associated with Cocaine Use --- Four States, March 2008--November 2009" Center for Disease Control: Morbidity and Mortality Weekly Report. December 18, 2009/Vol. 58/No. 49 [1]. Cited in Hsu, Jeremy. "Majority of U.S. Cocaine Supply Cut with Veterinary Deworming Drug" [2] Popsci.com. December 18, 2009 .
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
