אחיתופל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי (כלומר בן העיר גילה), דמות מקראית בעלת חכמה רבה. היה יועצו של דוד המלך, ולאחר מכן יועצו של בנו אבשלום. בנו אליעם היה משלושים גיבורי דוד.‏[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך אחיתופל מתואר כיועץ מוכשר ועצותיו התבררו לאחר מעשה כנכונות. התנ"ך מעיד עליו: "וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל, אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם, כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל-(אִישׁ), בִּדְבַר הָאֱלֹהִים; כֵּן כָּל-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל, גַּם-לְדָוִד גַּם לְאַבְשָׁלֹם:" (שמואל ב' ט"ז, כג).

הגמרא במסכת ברכות[2] מסבירה את נוהל היציאה למלחמה, אשר כלל התייעצות באחיתופל.

כאשר מרד אבשלום באביו דוד, התחבר אחיתופל אל אבשלום ויעץ לו עצות‏[3].

עצתו הראשונה הייתה שאבשלום יבוא על עשר פלגשי אביו שנותרו בבית לעיני ישראל, כדי שידעו שאיננו מתכוון לחזור בו מהמרד, והדבר יחזק את מעמדו אצל אלו שפוחדים מתגובתו של דוד. ואכן אבשלום נטה אהל על גג המלך, ובו קיים יחסים עם פלגשי אביו. דבר שהיה התממשות של דברי הנביא נתן על חטא דוד בבת שבע: "הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת:" (שמואל ב' י"ב, יא).

עצתו השנייה‏[4] והחשובה הייתה להתנפל על מחנה דוד העייף והמוכה בהפתעה, עם צבא של שנים עשר אלף אנשים. במצב זה, אמר אחיתופל, כל אנשי דוד ינוסו והוא עצמו ייהרג, ולאחר מכן, אבשלום יגייס את אנשי דוד אליו. אולם חושי הארכי, שהיה נאמנו של דוד, הפר את עצתו, ויעץ לאבשלום שבמקום זאת יצבור כוח גדול יותר. (למעשה זה מה שנתן לדוד זמן להתארגן). אחיתופל שראה שלא שמעו לעצתו (הנכונה), הלך לביתו ושלח יד בנפשו ובכך מנע את הוצאתו להורג והחרמת רכושו בידי דוד.

על פי הרד"ק המניע למעשהו היה הקנאה בדוד, ורצונו לסלול לו את הדרך אל המלכות. אחרים מסבירים כי תמיכתו של אחיתופל באבשלום הייתה מחמת שרצה לנקום בדוד בשל פרשת בת שבע, שהייתה בתו של אליעם בנו של אחיתופל.‏[5]

שמו התיאופורי המקורי של אחיתופל היה ככל הנראה "אחיבעל", ותוקן לאחיתופל על ידי תיקון סופרים, שכן בספר דברי הימים מופיע שמו כאחיה‏[6].

בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיני חז"ל אחיתופל הינו אב טיפוס לאדם חכם בעל מידות מקולקלות, והוא מכונה "איש דמים ומרמה". הגמרא במסכת סנהדרין, מונה את אחיתופל עם ההדיוטות שאין להם חלק בעולם הבא. ואילו במסכת סוטה[7] הוא נמנה בין אנשים, "שנתנו עיניהם במה שאינו ראוי להם, מה שביקשו לא ניתן להם, ומה שבידם נטלוהו מהם".

בתלמוד מסבירים את מניעיו של אחיתופל לבקש לעצמו את המלוכה בתחושה פנימית של שייכות למלכות, ואכן הוא צדק אבל הקדים את דורו, מכיוון ששלמה המלך היה נינו.‏[8]

עוד מסופר בתלמוד הבבלי שכאשר ביקש דוד לחצוב את היסודות לבית המקדש התהום התחיל להציף את העולם, ורק אחיתופל ידע לפתור את הבעיה, והציע שיכתבו את השם המפורש על חרס ויזרקוהו למים.‏[9] גם בירושלמי מתואר כי אחיתופל ידע לגרום למי התהום לרדת, באמצעות דבר שאמר.

מן הכתוב "וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה, כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-בֵּיתוֹ אֶל-עִירוֹ, וַיְצַו אֶל-בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק" (שמואל ב' י"ז, כג), הסיקו חז"ל‏[10] שבטרם התאבד השאיר אחריו צוואה, ובה ציווה שלושה דברים: "אל תהיו במחלוקת, ואל תמרדו במלכות בית דוד, ויום טוב של עצרת ברור זרעו חטים."

"עצת אחיתופל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי "עצת אחיתופל" מסמל עצה שאינה טובה כלל, שנועדה להוליך שולל. ברם לאמיתו של דבר הייתה עצתו של אחיתופל עצה טובה ונכונה, כפי שמעיד התנ"ך: "וַה' צִוָּה, לְהָפֵר אֶת-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה, לְבַעֲבוּר הָבִיא ה' אֶל-אַבְשָׁלוֹם, אֶת-הָרָעָה:" (שמואל ב' י"ז, יד). ושעל כן, דוד, אשר ידע את עוצמת עצותיו, התפלל במיוחד: "וַיֹּאמֶר דָּוִד סַכֶּל נָא אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל ה':" (שמואל ב' ט"ו, לא). דווקא עצתו הנגדית של חושי הארכי היא שהייתה "עצת אחיתופל".

יש הסוברים כי הסיבה למשמעות שקיבל הביטוי היא שאם הייתה עצת אחיתופל לאבשלום מתממשת היה מת דוד מלך ישראל טרם זמנו ולכן נחשבת העצה לעצה רעה. הסבר נוסף לסמנטיקה הוא שהביטוי הגרמני 'טויפל' (Teufel) פירושו שטן, וכך עצת אחיתופל משמעותה עצת השטן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמואל ב' כ"ג 34
  2. ^ גמרא מסכת ברכות דף ג/ב
  3. ^ שמואל ב' ט"ז
  4. ^ כמתואר בשמו"א פרק י"ז.
  5. ^ ילקוט שמעוני שמואל קנ"א
  6. ^ בנימין מזר, כנען וישראל, הוצאת ביאליק 1980, עמ' 197,
  7. ^ גמרא מסכת סוטה דף ט/ב
  8. ^ גמרא מסכת סנהדרין דף קא/ב
  9. ^ גמרא מסכת סוכה דף נג/ב
  10. ^ גמרא מסכת בבא בתרא דף קמז/א