בת שבע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק בדמות המקראית בת שבע. אם התכוונתם ללהקת המחול, ראו בת שבע (להקה).
"דוד ובת שבע", ציור של ז'אן-לאון ז'רום
בת שבע היא דמות מקראית, אשתו של אוריה החתי ולאחר מכן של דוד המלך, ואמו של שלמה המלך.
מוזכרת בעיקר בסוף שמואל ב' (פרקים י"א י"ב) ובתחילת ספר מלכים (פרקים א' וב'). נודעת בעיקר במעשה הניאוף שלה עם המלך.
בת שבע היא בתו של אליעם[1]. בשמואל ב (כג לד) מצוין אֱלִיעָם בֶּן אֲחִיתֹפֶל, מגיבורי דוד המלך, ולכן ייתכן שבת שבע היא נכדתו של אחיתופל.
בספר שמואל היא מתוארת כדמות פסיבית שנלקחת אל המלך, ואילו בספר מלכים היא מתוארת כדמות אקטיבית ודומיננטית שהשפיעה על דוד המלך להכתיר את בנה שלמה למלך, ובזה למנוע את הכתרתו של היורש החוקי, אדוניהו.
בדברי הימים א', פרק ג', מופיע שמה כבת שוע בת עמיאל. לפי מקור זה, ילדה בת שבע לדוד ארבעה בנים: שמעא, שובב, נתן ושלמה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- בת שבע, באנציקלופדיית המקרא של "גשר"
- בת שבע, באנציקלופדיה ynet
- בת שבע, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- בת שבע, ב-Jewish Women Encyclopedia (באנגלית)
- בת שבע במדרש ובאגדה, ב-Jewish Women Encyclopedia (באנגלית)
[עריכה] הערות שוליים