אליהו סלע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליהו (רעננה) סלע
Eliyahu Sela Raanana.jpg

אליהו סלע כקמב"צ גדוד הפורצים
נולד 1926, תל אביב,
ארץ ישראל
כינוי רעננה
השתייכות Palmach.jpg פלמ"ח

IDF new.png צבא הגנה לישראל

תקופת שירות 1944 - 1949
דרגה סגן אלוף  סגן אלוף
תפקידים צבאיים

סגן מפקד גדוד הפורצים, קצין המבצעים של חטיבת הראל

מלחמות וקרבות

מלחמת העצמאות

אליהו סלע ("רעננה") (נולד בתל אביב, תרפ"ו, 1926) היה לוחם ומפקד בפלמ"ח, קצין המבצעים של חטיבת הראל ב-1948 ואיש מפתח בקרבות על ירושלים ועל הדרך אליה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלע נולד בתל אביב בשם אליהו סלע, אביו היה יעקב שטינפלד (סלע). בגיל צעיר עבר עם משפחתו לרעננה. הוא למד בגימנסיה גאולה בתל אביב וכבר בכתה י' (1942) הצטרף ל"הגנה" ועבר קורס מ"כים של הגדנ"ע בגבעת עדה. בשנת 1944, עוד לפני שסיים את בית הספר התיכון עזב את הלימודים והצטרף לפלוגה ח' של הפלמ"ח בקיבוץ קרית ענבים, שם דבק בו הכינוי "רעננה". הכינוי רעננה ניתן לו בגלל שהיו חמישה אליהו בפלוגה.

בשנת 1946 עבר קורס מ"מים (קורס קצינים של הפלמ"ח) ובשנת 1947 מונה לפקד על פלוגה ח', במסגרת הגדוד השישי. לפלוגה זו הייתה שייכת גם "מחלקת ההר" אשר מבין לוחמיה היו 35 נופלי הל"ה, אליהו סלע, שהיה סייר והכיר היטב את השטח, הוא אשר התווה למפקד המחלקה, דני מס, את נתיב ההגעה אל גוש עציון. הוא פיקד על פלוגה ח' גם בקרב הקסטל, במסגרתו כבשה הפלוגה את הכפר והמוצב על ההר ומסרה אותם לידי לוחמי החי"ש. בהמשך אותה שנה צורף כסגנו של יוסף טבנקין ("יוספל'ה"), שהיה מפקד הגדוד הרביעי ("הפורצים"), לפעולות בירושלים. בירושלים פיקד על קרב סן סימון ועל הכח המסתער בכיבוש הר ציון ובפריצה לרובע היהודי.

לפי עדותו‏‏[1] קיבל מעוזי נרקיס פקודה לכבוש את הר ציון. לאחר כיבוש ההר פקד על דוד אלעזר לפרוץ לעיר העתיקה וזאת על דעת עצמו ובאישורו של עוזי נרקיס, אך ללא פקודה ממפקד החזית, דוד שאלתיאל.

בהמשך נטל אותו יוסף טבנקין עמו לחטיבת הראל ומינה אותו לקצין המבצעים של החטיבה. במסגרת זו סייע בפריצת דרך בורמה (לפי עדויות מסוימות‏‏[2], הוא אף זה שהגה אותה) ותכנן את מבצע דני, מבצע ההר ומבצע חורב.

לאחר תום מלחמת העצמאות נאלץ סלע לפרוש מצה"ל, מאחר שהפר את פקודת הרמטכ"ל בכך שהשתתף בכינוס של הפלמ"ח בתל אביב‏[3]. סלע הצטרף לקיבוץ כברי, כיום יש לו 3 ילדים בוגרים ונכדים.

משך שנים רבות שמר רעננה על שתיקה והתרחק מהתקשורת אך בלחץ בני משפחתו נתן הסכמתו להכנת סרט על סיפור חייו. ביום 03.11.2011 התקיימה באולם מלווי השיירות שבבית הפלמ"ח הקרנת הסרט שהכין רן אדליסט עבור הטלוויזיה הישראלית, נכחו באירוע - רעננה ובני משפחתו, לוחמי הפלמ"ח והרמטכ"ל בני גנץ.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי ביקורות עיקריות נמתחות על סלע, בעיקר כמייצג את רוח פלמ"ח הראל.

אחת, לגבי תפיסתו את התפקיד של הפלמ"ח ככוח איכותי ומובחר שבא "להציל את המצב" אך אינו נשאר בשטח לאחר הכיבוש ואינו נושא בנטל הפעולה האפורה, השוחקת וחסרת התהילה של האחזקה בשטח הכבוש:

Cquote2.svg

סלמן (יעקב סלמן, מ"פ בגדוד החי"ש "מוריה")... ביקש את "רעננה" להישאר אתו שעה-שעתיים, עד שהכוח שקיבל את הקסטל להחזקתו יתארגן להגנת המקום. "אין לי זמן," נענה. "בינתיים התחיל היום להאיר ויחידת הפלמ"ח התקפלה במהירות פנטסטית," סיפר סלמן. "רעננה" השאיר כיתה אחת מאנשיו ואמר לסלמן, כי הוא עושה זאת "למקרה שיהיו בעיות."

Cquote3.svg
– אתר ותיקי גדוד החי"ש מוריה

הביקורת השנייה היא מצידו של ההיסטוריון השנוי במחלוקת, אורי מילשטיין‏‏[4], על חלקו של סלע בביזה שביצעו, לפי מספר עדויות, אנשי פלמ"ח הראל בקטמון לאחר הקרב על סן סימון.

דמותו בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בספרו של מאיר שלו, יונה ונער, פגש הגיבור בקריית ענבים את קצין המבצעים של הראל: "בחור חסון מרעננה, שאגדות הילכו על אומץ לבו ועל קור רוחו בקרב" (עמוד 242). כמו כן נזכר סלע בספר "תש"ח" מאת יורם קניוק[5].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארכיון צה"ל, תיק 196/71, עדות 59. מצוטט על ידי אהרון לירון וראו גם: רמי יזרעאל, הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת השחרור, בתוך "עידן 2 - ירושלים בתש"ח", יד בן צבי, תשמ"ג, עמוד 43.
  2. ^ אברהם שוטלנד בארכיון בית הפלמ"ח
  3. ^ מכתבו של יצחק רבין ליגאל אלון גנזך המדינה
  4. ^ ‏למשל בספרו תיק רבין – איך תפח המיתוס
  5. ^ יורם קניוק, "תש"ח", ידיעות ספרים, 2010, עמוד 146.