ליזין
| חומצת אמינו: ליזין | |
|---|---|
| שם באנגלית | Lysine |
| סימון ארוך | Lys |
| סימון קצר | K |
| נוסחה כימית | C6H14N2O2 |
| משקל מולקולרי | 146 גרם למול |
| נקודה איזואלקטרית | 9.74 |
| שכיחות בחלבונים | 5.9% |
| pKa קרבוקסיל | 2.18 |
| pKa אמין | 8.95 |
| pKa שייר | 10.53 |
ליזין (Lysine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע. תאי גוף האדם אינם מסוגלים לסנתז ליזין ולכן היא מהווה חומצת אמינו חיונית, אותה יש לקבל דרך המזון.
תוכן עניינים |
כימיה [עריכה]
השייר של ליזין מורכב מארבע קבוצות מתילן (CH2) ומקבוצת אמין (NH2) הנמצאת בקצה. קבוצת האמין נוטה לקלוט יון מימן ולהפוך ליון בעל מטען חשמלי חיובי (+NH3); מכאן שליזין היא אחת משלוש חומצות האמינו הבסיסיות (בסיס מוגדר כתרכובת הנוטה לקלוט יוני מימן).
ב-pH נייטרלי (7) נוטה קבוצת האמין לקלוט יון מימן ולהופיע בצורת היון החיובי, בעל מטען חשמלי של 1+.
מקורות תזונה [עריכה]
ליזין היא חומצת אמינו חיונית: תאי גוף האדם אינם מסוגלים לסנתזה בעצמם, ועל האדם לצרוך אותה דרך המזון. ליזין היא חומצת אמינו מגבילה בזרעי דגנים, אבל קיימת בקטניות. המקורות העיקריים של ליזין במזון הם בשר אדום, דגים ומוצרי חלב ובביצים.
ביולוגיה [עריכה]
מחסור בליזין המגיע דרך המזון מביא למחסור בניאצין שיכול לגרום לחוסר בוויטמין B. סיבוכים בריאותיים נוספים כתוצאה מחוסר ליזין בתזונה הם אבנים בכליות, עייפות, חוסר תיאבון ועוד. רבות התופעות אלה נקשרות לצורך בליזין לייצור נוגדנים.
תוספת ליזין למזון ידועה כאחת הדרכים לטיפול במחלת ההרפס, בצירוף דיאטה מעוטת ארגינין.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| עשרים חומצות האמינו הסטנדרטיות הנפוצות בטבע | |||
|---|---|---|---|
|