ליזין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חומצת אמינו: ליזין
שם באנגלית Lysine
סימון ארוך Lys
סימון קצר K
נוסחה כימית C6H14N2O2
משקל מולקולרי 146 גרם למול
נקודה איזואלקטרית 9.74
שכיחות בחלבונים 5.9%
pKa קרבוקסיל 2.18
pKa אמין 8.95
pKa שייר 10.53
נוסחה קווית של ליזין
נוסחה מלאה של ליזין

ליזין (Lysine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע. תאי גוף האדם אינם מסוגלים לסנתז ליזין ולכן היא מהווה חומצת אמינו חיונית, אותה יש לקבל דרך המזון.

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השייר של ליזין מורכב מארבע קבוצות מתילן (CH2) ומקבוצת אמין (NH2) הנמצאת בקצה. קבוצת האמין נוטה לקלוט יון מימן ולהפוך ליון בעל מטען חשמלי חיובי (+NH3); מכאן שליזין היא אחת משלוש חומצות האמינו הבסיסיות (בסיס מוגדר כתרכובת הנוטה לקלוט יוני מימן).

ב-pH נייטרלי (7) נוטה קבוצת האמין לקלוט יון מימן ולהופיע בצורת היון החיובי, בעל מטען חשמלי של 1+.

מקורות תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליזין נפוצה מאד במזונות שמקורן בחי (בשר בקר, דגים ועוף, כמו גם חלב וביצים), אך ניתן להשגה גם לבעלי תזונה טבעונית מאחר והוא קיים בקטניות (כדוגמת עדשה תרבותית, Winged bean, Navy bean, גרעיני דלעת, פולי סויה, אפונה, אזוקי, שעועית, גרגרי חומוס וכו')‏[1], ובצמח הירבוז.

ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחסור בליזין המגיע דרך המזון מביא למחסור בניאצין שיכול לגרום לחוסר בוויטמין B. סיבוכים בריאותיים נוספים כתוצאה מחוסר ליזין בתזונה הם אבנים בכליות, עייפות, חוסר תיאבון ועוד. רבות מתופעות אלה נקשרות לצורך בליזין לייצור נוגדנים.

תוספת ליזין למזון ידועה כאחת הדרכים לטיפול במחלת ההרפס, בצירוף דיאטה מעוטת ארגינין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרים חומצות האמינו הסטנדרטיות הנפוצות בטבע
איזולאוצין (Ile, I) · אלנין (Ala, A) · אספרטט (Asp, D) · אספרגין (Asn, N) · ארגינין (Arg, R) · גלוטמט (Glu, E) · גלוטמין (Gln, Q) · גליצין (Gly, G) · היסטידין (His, H) · ולין (Val, V) · טירוזין (Tyr, Y) · טריפטופן (Trp, W) · לאוצין (Leu, L) · ליזין (Lys, K) · מתיונין (Met, M) · סרין (Ser, S) · פנילאלנין (Phe, F) · פרולין (Pro, P) · ציסטאין (Cys, C) · תראונין (Thr, T) המבנים הכימיים של 20 חומצות האמינו הסטנדרטיות.
  1. ^ ניתוח שמופיע באתר התזונה Bitterpoison.