F-86 סייבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נורת אמריקאן F-86 סייבר
F-86A של חיל האוויר האמריקני בטיסה
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב
ארץ ייצור Flag of the United States.svg  ארצות הברית
יצרן נורת אמריקאן
טיסת בכורה 1 באוקטובר 1947
תקופת שירות 1949 – 1994 (בוליביה)
צוות 1,טייס
יחידות שיוצרו 10,000
משתמש ראשי חיל האוויר האמריקאי
ממדים
אורך 11.4 מטר
גובה 4.5 מטר
מוטת כנפיים 11.4 מטר
משקל ריק 5,046 ק"ג
משקל טעון 6,894 ק"ג
משקל המראה מרבי 8,234 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית 1,100 קמ"ש
קצב נסיקה 45 מטר/שנייה
טווח טיסה מרבי 2,454 ק"מ
אורך מסלול מינימלי 710 מטר
חימוש
תותחים 6 מקלעים M-2 בראונינג בקליבר 12.7 מילימטר(סה"כ 1600 פגזים)
פצצות 2.4 טון פצצות
רקטות 2 פודי רקטות בקוטר 6.8 ס"מ וכל מארז 18 רקטות
הנעה
מנוע טורבו-סילון מדגם J-47 מתוצרת ג'נרל אלקטריק, בעל דחף של 5,200 lbf (‏24 kN)
תרשים
F-86F Sabre afg-041110-019.jpg
סייבר שהיה בשירות הלופטוואפה מוצג במוזיאון בדרזדן
F-86D שהיה בשירות חיל ההגנה העצמית האווירי היפני מוצג בעיר הוקיאדו צ'יפובטסו

F-86 סייבר (Sabre; מאנגלית: "חרב") הוא מטוס קרב על-קולי מתוצרת חברת נורת' אמריקן אוויאיישן שפותח עבור חיל האוויר האמריקני. ה-F-86 פותח בשנות הארבעים בעקבות תום מלחמת העולם השנייה והיה אחד ממטוסי הקרב הסילוניים המערביים אשר יוצר בכמויות גדולות מאד. טיסת הבכורה שלו נערכה ב-1 באוקטובר 1947, וב-1949 הוא נכנס לשירות בחיל האוויר האמריקני. ב-1980 יצא אחרון מטוסי הסייבר משירות מבצעי בפורטוגל, אם כי מספר אנשים מחזיקים ברשותם מטוסי סייבר פרטיים, וחלקם אף טסים בתצוגות אוויריות ואירועי תעופה.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעות ראשונות כמענה לדרישות חילות האוויר של צבא ארצות הברית (USAAF) למטוס קרב/מטוס קרב מלווה/מטוס קרב לתקיפה חד-מושבי לפעולה בגובה רב ביום הוגשו בשלהי 1944, ונגזרו מתכנון המטוס FJ פיורי, בעל הכנפיים הישרות, שפותח עבור הצי האמריקני. האב טיפוס XP-86, שיהפוך ל-F-86 סייבר, טס לראשונה ב-1 באוקטובר 1947.

פיקוד האוויר האסטרטגי של חיל האוויר האמריקני החזיק מטוסי F-86 סייבר בשירות מ-1949 ואל תוך 1950. מטוסי ה-F-86 הוצבו בכנף ההפצצה 22, כנף הקרב 1 וכנף יירוט הקרב 1.

ה-F-86 יוצר הן כמטוס קרב מיירט והן כמטוס קרב לתקיפה. מספר גרסאות יוצרו לאורך השנים, עם שיפורים שונים ומערכות נשק שונות. ה-F-86 היה מטוס הקרב לקרבות אוויר האמריקני העיקרי במהלך מלחמת קוריאה, עם מספר משמעותי של שלושת דגמי הייצור הראשונים שהשתתפו בקרבות.

גרסת המטוס קרב-מפציץ (F-86H) יכלה לשאת עד ל-2,000 פאונד (900 ק"ג) של פצצות, לרבות מכל דלק חיצוני שיכל לשאת נפלם. גרסאות היירוט והקרב נשאו שישה מקלעי בראונינג M3 בעלי קליבר .50 אינץ' (12.7 מ"מ) שהורכבו באף המטוס (גרסאות מאוחרות של ה-F-86H נשאו ארבע תותחי 20 מ"מ במקום המקלעים). המקלעים הותקנו כך שהקליעים יתכנסו במרחק 1,000 רגל (300 מטר) מקדמת המטוס עם קליע נותב אחד על כל חמישה קליעים למקלע. מרבית הקליעים שהיו בשימוש ארצות הברית במלחמת קוריאה היו מסוג חודר שריון מבעיר שכללו מגנזיום שנועד להינצת בעת הפגיעה אך ביצועיו היו גרועים מעל גובה 35,000 רגל. מספר מטוסי קרב חומשו ברקטות לא מונחות בקוטר 2.75 אינץ' (70 מ"מ) לצורכי תרגול, אולם מאוחר יותר נעשה שימוש מבצעי בלחימה ברקטות בקוטר 5 אינץ' (127 מ"מ). ניתן היה לצייד את המטוסים גם בשני מכלי דלק נתיקים חיצוניים (ארבע ב-F-86F החל מ-1953) שהגדילו את טווח המטוס.

ה-F-86 סייבר גם יוצר ברישיון על ידי קנדה אייר במונטריאול כ"קנדה אייר סייבר". הגרסה האחרונה של הקנדה אייר סייבר, הסימן 6, נחשבת לאחת הגרסאות הטובות ביותר מבין כל הגרסאות שנבנו בכל מקום אחר. הסייבר האחרון שיוצר בידי קנדה אייר (סייבר מספר 1815) מוצג כיום במוזיאון התעופה של מערב קנדה בוויניפג, לאחר שנתרם על ידי חיל האוויר הפקיסטני. מדינת ישראל רכשה מטוסי סייבר אחדים בקנדה, אך עם פרוץ מבצע סיני הוטל אמברגו על משלוח המטוסים, והם נמסרו לחיל האוויר המלכותי הקנדי.‏[1]

שבירת מחסום מהירות הקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר אנשים שהיו מעורבים בפיתוח ה-F-86 טענו שטייס הניסוי ג'ורג' וולש שבר את מחסום הקול בעת שצלל עם המטוס בטיסת הבכורה שלו (1 באוקטובר 1947), 14 ימים לפני שצ'אק ייגר שבר את מהירות הקול בטיסה בבל X-1 המונע ברקטה (ה-X-1 היה המטוס הראשון ששבר את מהירות הקול בטיסה ישרה ואופקית מה שהפך אותו למטוס העל-קולי האמיתי הראשון). ברם, הטענה לא הוכרה רשמית מעולם מאחר שהמהירות לא נמדדה כראוי ולא היו לטיסה עדים רשמיים.

מפעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסך הכול יוצרו 9,860 מטוסי סייבר אשר שירתו במדינות הבאות: ארגנטינה, אוסטרליה, בנגלדש, בוליביה, בורמה, קנדה, קולומביה, דנמרק, אתיופיה, צרפת, גרמניה, יוון, הונדורס, אינדונזיה, איראן, עיראק, איטליה, יפן, מלזיה, הולנד, נורבגיה, פקיסטן, פרו, הפיליפינים, פורטוגל, ערב הסעודית, דרום אפריקה, דרום קוריאה, ספרד, טיוואן, תאילנד, תוניסיה, טורקיה, הממלכה המאוחדת, ארצות הברית, ונצואלה, יוגוסלביה.

מאפיינים (F-86A)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיינים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צוות: 1
  • מחיר: 178,408 דולר אמריקני (בסביבות 1950)
  • אורך: 37 רגל 6 אינץ' (11.4 מטר)
  • מוטת כנפיים: 37 רגל 1 אינץ' (11.3 מטר)
  • גובה: 14 רגל 8 אינץ' (4.5 מטר)
  • משקל טעון: 13,791 ליברות (6,300 ק"ג)
  • הנעה: מנוע טורבו-סילון מדגם J-47 מתוצרת ג'נרל אלקטריק, בעל דחף של 5,200 lbf (‏24 kN)

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מהירות מרבית: 685 מיל/שעה (1,100 קמ"ש)
  • טווח: 1,200 מיל (1,900 ק"מ)
  • סייג רום: 49,000 רגל (14,900 מטר)
  • קצב טיפוס: 7,250 רגל/דקה (36.8 מטר/שנייה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דונקן קרטיס, ‏פרשת מטוסי הסייבר שיועדו לחיל האויר, באתר "מרקיע שחקים"