בית דיזנגוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ההכרזה על הקמת מדינת ישראל
קהל גדול מתאסף מחוץ לבית בזמן ההכרזה
בית דיזנגוף בשדרות רוטשילד

בית דיזנגוף הוא כינויו של בית מספר 16 בשדרות רוטשילד שבעיר תל אביב, ובו התגוררו ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף ורעייתו צינה. הבית הוא מראשוני בתיה של העיר, ובו הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל בה' באייר תש"ח, עת שימש המבנה כמוזיאון תל אביב הראשון, בטרם עבר למשכנו הנוכחי. במבנה פועל מוזיאון היכל העצמאות ובחלקו האחר מתוכנן מערך תערוכות חדש.

ב-5 בפברואר 2010 נכנס לתוקף חוק בית העצמאות, תשס"ט-2009. על פי החוק תתמקד הפעילות בבית בשלושה נושאים: האחד, המפעל הציוני משלהי המאה ה-19 עד היום, רצף ההתיישבות והעלייה בארץ ישראל במשך הדורות, תולדות משפחת דיזנגוף ומורשתו.

תולדות הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנייתו של המבנה הראשוני, בשדרות רוטשילד, לא הרחק מפינת רחוב הרצל, הסתיימה ב-1910, שנה לאחר ההכרזה על הקמת שכונת "אחוזת בית", ששמה שונה ל"תל אביב". הוא תוכנן כבית קומה אחת מקורה ברעפים. דיזנגוף, שהיה מראשוני הקבוצה שהחליטה על הקמת השכונה, היה גם אחד מחברי ועד השכונה ובין השנים 1911-1921 עמד בראשו, ולאחר מכן, כאשר נעשתה לרשות עירונית עצמאית, נבחר דיזנגוף להיות ראש העיר הראשון. בשלהי שנות ה-20 התווספה לבניין קומה שנייה שעוצבה בסגנון אקלקטי-מזרחי על ידי האדריכל דוד הרשקוביץ. מתוקף תפקידו של בעל הבית נהגו להתכנס בו כל ראשי היישוב באותה תקופה, ולמעשה הפך המקום לבית העירייה הראשון.

לאחר פטירתה של רעייתו צינה, בפברואר 1930, הקדיש דיזנגוף את הבית לזכרה "למפעל האמנותי והתרבותי, מוזיאון תל אביב", כאשר חלק מיצירות האמנות רכש בכספו שלו. ביוני 1930 כלל הוועד הזמני של המוזיאון, בין השאר את דיזנגוף, שושנה פרסיץ, חיים נחמן ביאליק, ישראל רוקח וש. בן ציון[1]. בין חברי "הוועד המייעץ" היה גם הצייר ראובן רובין. האדריכל קרל רובין מונה לתכנון המוזיאון המורחב ועיצב את המבנה בצורה סימטרית מעוטת עיטורים - סגנון פשוט שאפיין את הבנייה בעיר באותה תקופה. ב-1932 נפתח המוזיאון רשמית במעמד הנציב העליון. במקביל פעלו בבית באותה תקופה בנק והקונסוליה הבלגית. דיזנגוף המשיך להתגורר בקומתו השלישית של הבית עד יום מותו ב-1936 ובצוואתו הוריש את המקום "לילדי תל אביב ולתושבי העיר".

בשנות ה-40 וה-50 התקיימו בבית קונצרטים קאמריים. קונצרט כזה מתואר בספרו של משה שמיר "יונה מחצר זרה", הראשון בטרילוגיה "רחוק מפנינים".

כשהחליט בן-גוריון על הכרזת המדינה, ב-14 במאי 1948, נבחר המקום כמתאים ביותר לארח את מועצת העם לטקס החגיגי, בין השאר היות שנחשב כמוגן יחסית מפני הפצצות אפשריות על ידי חילות האוויר של מדינות ערב. האולם שבקומה הראשונה הוכן בזריזות לקראת ההכרזה, כשבתי הקפה הסמוכים מנדבים כיסאות. בשעות אחר הצהריים הקריא בן-גוריון מעל גבי הדוכן המאולתר את הכרזת העצמאות בפני 350 קרואים, בעוד ההמונים, ששמע האירוע גונב לאוזניהם, גדשו את השדרה מחוץ לבניין והאזינו לה באמצעות רמקולים שהוצבו בחוץ.

לאחר שנפטר דיזנגוף, הועבר המבנה לבעלות עיריית תל אביב, אולם זו העבירה את הבעלות עליו לידי המדינה. זמן מה לאחר חנוכת המשכן החדש של המוזיאון בשדרות שאול המלך, באפריל 1971‏[2], עוד המשיך המוזיאון להציג בבית דיזנגוף‏[3], אולם במהרה הבניין נזנח. לאחר שנה, החליט בן-גוריון לגאול את האתר ההיסטורי משממונו והכריז על הקמת מוסד לחקר התנ"ך הראשון מסוגו בישראל. המבנה הועבר לידי החברה לחקר המקרא. בבית החל לפעול מוזיאון "בית התנ"ך"‏[4].

לוחית זיכרון בכניסה לבניין, המנציחה את הכרזת העצמאות

המוזיאון פעל בבית דיזנגוף עד חורף 2012; עם התחלת הפעלתו של "חוק בית העצמאות", הועברו בהדרגה כל המוצגים של "מוזיאון התנ"ך מהבית, וכן פעילות "החברה לחקר המקרא", אל מספר אתרים נבחרים; חלק מהם אל שטחה של אוניברסיטת בר-אילן, וחלק אחר אל בית "היכל שלמה" בירושלים. חלק נוסף עתיד להיות מוצג בבית התנ"ך אשר יוקם בירושלים.

ביתם של מאיר וצינה דיזנגוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית דיזנגוף בתל אביב הקטנה, שלט ההסבר בכניסה.

בקומה השלישית נמצאים פריטים מקוריים מדירתו של דיזנגוף, בחדר אחד בלבד המשמש להנצחת בני הזוג דיזנגוף. על הקמת חדר הזיכרון החליטה עיריית תל אביב בשנת ה-90 להקמת העיר (1999). רהיטים ויצירות אמנות רבות מהדירה המקורית הוצאו מהמקום ומאוחסנים כיום במחסן של העירייה. בשנת 2004 הוקמה עמותת "יד מאיר וצינה דיזנגוף", המופקדת על שימור והנצחת מורשתו של דיזנגוף. העמותה הוציאה לאור ארבעה ספרים שכתב מאיר דיזנגוף, בהם ספרו עם תל אביב בגולה.‏[5]

מוזיאון היכל העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכה במוזיאון, שנות השלושים

בנוסף למוזיאון בית התנ"ך הפעיל מוזיאון ארץ ישראל בשטחי מבואת הבית ובאולם ההכרזה את היכל העצמאות; קיים בו שחזור חלקי של אולם המוזיאון כפי שהיה בעת ההכרזה על המדינה. רק חלק מהפריטים באולם מקוריים, ואחרים שוחזרו בקפדנות. התצוגה בהיכל, נפתחה בשנת 1978[6] והכילה ציורים מאוסף מוזיאון תל אביב ומוצגים שונים המתעדים את ההכרזה.

בהיכל פועלת מצגת והקלטה של ההכרזה. בנוסף יש במקום מספר חדרי תצוגה המציגים תמונות ומסמכים, הקשורים לאירוע. באתר ניתנו הדרכות אשר שלבו הן את סיפורו של הבית והקמת העיר תל אביב, והן את סיפורו של טקס הכרזת העצמאות והאירועים הדרמטיים שהובילו אליו. הסיור באתר כלל סרט קצר על תולדות הבית, וכן הסבר באולם ההכרזה, במהלכו שומעים המבקרים קטעים נדירים מתוך טקס ההכרזה, כולל נאומו של בן-גוריון, ברכת הרב פישמן, ונגינת התקווה על ידי התזמורת הפילהרמונית.

חוק בית העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2009 אישרה הכנסת את חוק בית העצמאות, תשס"ט-2009, שנכנס לתוקף ב-5 בפברואר 2010. שמטרתו מוצגת בסעיף 1 שלו:

מטרתו של חוק זה לשחזר ולשמר את הבניין שבו הוכרזה עצמאות ישראל ביום ה' באייר התש"ח (להלן – בית העצמאות), בהיותו בעל חשיבות לאומית והיסטורית בתולדות העם והמדינה, ולהקים בו למען הציבור מוזיאון לתולדות עם ישראל בארץ ישראל ולנושאים נוספים לפי חוק זה, לרבות שימור זכרו ופועלו של מאיר דיזנגוף, ראש העירייה הראשון של העיר תל אביב, שבית העצמאות היה ביתו.‏[7]

מטרותיו של בית העצמאות מפורטות בסעיף 5 לחוק:

(1) לשחזר ולשמר את הבניין שבו הוכרזה עצמאות ישראל והתכנסה מועצת המדינה הזמנית, לרבות שחזור האולם שבו התקיימה ההכרזה וטיפולו ולהציג מוצגים הקשורים להכרזה ולמגילת העצמאות;
(2) לשמש מוזיאון שבו יוצגו, באמצעים מוזיאליים הולמים, תולדות עם ישראל בארץ ישראל לאורך הדורות מראשית קיומו ועד לעת הזאת, תוך מתן ביטוי לחשיבות הלאומית וההסיטורית של שיבת העם היהודי לארץ ישראל ולהקמת המדינה;
(3) לקיים פעילות חינוכית ותרבותית ברוח מגילת העצמאות, תוך הדגשת הזיקה בין התנ"ך ובין עצמאות ישראל, בנושאים הנוגעים למטרות חוק זה;
(4) לשמר את זכרו ופועלו של מאיר דיזנגוף בהתאם למטרות חוק זה.

החוק החל להיות מופעל במהלך שנת 2012, ועל פיו עובר הבית שינויים בהדרגה, עד להשלמתו.

אנדרטת המייסדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האנדרטה למייסדי העיר תל אביב
האנדרטה למייסדי העיר תל אביב

האנדרטה נמצאת במרכז השדרה, מול בית דיזנגוף, והיא הוקמה ב-1949 במלאת 40 שנה לייסוד העיר. בקדמת האנדרטה בריכת נוי. האנדרטה הוקמה בנקודה הסמלית שבה נערכה הגרלת המגרשים על ידי עקיבא אריה וייס ביום ייסוד אחוזת בית, ובה גם עמד מכון מים קטן ובו בית הוועד הראשון שעבר מאוחר יותר לרחוב ביאליק כמשכן עיריית תל אביב. על האנדרטה חקוקים שמות המייסדים ובצדה האחורי (בתמונה) תבליט, שנעשה על ידי הפסל אהרון פריבר, ובו שלוש שכבות. הקטע במרכז השדרה שבו נמצאת האנדרטה נקרא "כיכר המייסדים", אולם רק בשנת 2005 הוצב שלט המעיד על כך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית דיזנגוף בוויקישיתוף
תל אביב הקטנה סביב רחוב הרצל
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
רחוב הרצל (תל אביב) רחוב אחד העם רחוב יהודה הלוי רחוב ליליינבלום בית הכנסת הגדול (תל אביב) שדרות רוטשילד מגדל שלום מאיר רחוב אלנבי רחוב נחלת בנימין מוזיאון ההגנה מסילת הרכבת לירושלים דרך יפו-תל אביב בית דיזנגוף בית וייס נווה צדק מלון פלטין בית רומנו (תל אביב) בית הסנה בית מני בית החולים ליולדות פרויד בית פולאק מגדל בנק דיסקונטHertzl street map.jpg
אודות התמונה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוזיאום בבית דיזנגוף, דבר, 19 ביוני 1936
  2. ^ נפתח המוזיאון החדש בתל אביב, דבר, 20 באפריל 1971
  3. ^ תל אביב, בית דיזנגוף, דבר, 25 ביוני 1971
  4. ^ שלמה שבאמה פתאם בית התנ"ך?, דבר, 1 במרץ 1974
  5. ^ עם תל אביב בגולה: פרקי זכרונות מן העבר הקרוב בצרוף תמונות, תל אביב: דפוס אמנות ארץ ישראל, (תרצ"א-1931), תשס"א-2000.
  6. ^ ‏ראו: מוזיאון ארץ ישראל
  7. ^ חוק בית העצמאות, תשס"ט-2009, ס"ח 2206 מיום 5.8.2009‏

קואורדינטות: 32°3′46″N 34°46′14″E / 32.06278°N 34.77056°E / 32.06278; 34.77056