ברטון פינק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברטון פינק
Barton Fink.jpg

כרזת הסרט
שם במקור: Barton Fink
בימוי: ג'ואל כהן
הפקה: איתן כהן
תסריט: ג'ואל ואיתן כהן
עריכה: ג'ואל ואיתן כהן
שחקנים ראשיים: ג'ון טורטורו
ג'ון גודמן
ג'ודי דיוויס
מייקל לרנר
סטיב בושמי
מוזיקה: קרטר בורוול
צילום: רוג'ר דיקינס
חברת הפצה: פוקס המאה ה-20
הקרנת בכורה: מאי 1991
משך הקרנה: 116 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 9,000,000‏$
הכנסות: 6,153,939‏$
פרסים: מועמד: 3 פרסי אוסקר.
זכה: פסטיבל קאן-
השחקן הטוב ביותר, הבימוי הטוב ביותר, דקל הזהב
דף הסרט ב-IMDb

ברטון פינק (אנגלית: Barton Fink) הוא סרט מתח-קומי או דרמה מאת האחים כהן.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מספר את סיפורו של ברטון פינק, מחזאי יהודי מניו יורק הנשכר על ידי חברת הפקת סרטים לכתוב תסריט לסרט היאבקות בשנת 1941.

פינק מגיע למלון זול ונרשם אצל פקיד הקבלה, שאומר שיהיה דייר קבוע במלון. בערב הראשון שלו במלון, לאחר שנפגש עם מנכ"ל חברת ההפקות, הוא מתכוון להתחיל לכתוב את התסריט, אך ברגע שמתחיל, שומע רעש מהחדר הסמוך ומתקשר לפקיד הקבלה, שמבקש מהדייר שבחדר הסמוך לא להרעיש. שניות ספורות לאחר מכן נוקש על דלתו של פינק בחור גדול ממדים הקורא לעצמו "צ'ארלי מאדוס", מאדוס נראה כועס בתחילה, אך לאחר שמתחיל להכיר את פינק, גם מתחיל לחבב אותו ולהתרשם מהמקצוע הנשגב בעיניו שבו פינק עוסק.

ביום שלמחרת פינק פונה לסופר אותו הוא מעריץ כדי שיסייע לו בכתיבת התסריט, אך מתברר כי הסופר הוא אלכוהוליסט המתייחס בזלזול לחברתו ולסובבים אותו. בערוב אותו היום הוא שוב מנסה להתחיל את התסריט, אך שכנו דופק על דלתו ושוב מפריע לו. למרות זאת, פינק זקוק לאיש שיחה, ומשוחח עם מאדוס ואף נעזר בו מעט.

בימים שלאחר מכן ממשיך פינק לשוחח עם מאדוס ומוצא בו חבר, למעשה החבר היחיד בעיר הזרה, ומתאכזב לשמוע שהוא עוזב לניו יורק בעוד מספר ימים. בהמשך פינק נעזר גם בחברתו של הסופר אותו הוא מעריץ, והשניים אף מקיימים יחסי מין בלילה, אך בבוקר מגלה פינק כי הבחורה נרצחה, ומבקש את עזרתו של צ'ארלי. צ'ארלי ההמום מסכים לעזור לו ומחביא את הגופה. וביום שלאחר מכן עוזב צ'ארלי את העיר ומבקש מברטון שישמור עבורו חבילה עד שיחזור.

באותו הערב מדברים עם פינק שני בלשים החוקרים סדרת רציחות שלטענתם התבצעה על ידי מי שקורא לעצמו "צ'ארלי מאדוס", אך שמו האמיתי הוא קרל "המטורף" מונדט. פינק המום אך מספר להם פרטים מועטים אודות אותו אדם. ביום שלמחרת מתגבר פינק על מחסום הכתיבה שלו וכותב את כל התסריט בערב אחד. הוא נרגש ומתקשר לאחד מחבריו הוותיקים ומודיע לו שהוא כתב את העבודה החשובה ביותר שכתב אי פעם. פינק יוצא לנשף של חיילים וחוזר מוכה על ידי אחד החיילים. כאשר הוא חוזר לחדרו הוא מוצא את שני הבלשים קוראים את התסריט עד סופו, כאשר הם מסיימים, הוא מבקש מהם שיעזבו את התסריט, אך הם אומרים לו שהם מצאו גם את גופתו של הסופר המוערץ על פינק. הם מבקשים ממנו שיגלה להם היכן הראשים של הקורבות שלו, והוא אומר שהוא אינו יודע. לפתע השלושה נתקפים בגל חום (דבר שהיה אופייני לאורך כל הסרט, כאשר צ'ארלי שהה במלון, ונפסק כאשר עזב) וחושדים שצ'ארלי חזר למלון. הבלשים כובלים את ברטון באזיקים למיטה ויוצאים מהחדר, הם מבחינים באש שיוצאת מפתח המעלית, ולאחר מספר שניות יוצא מהמעלית צ'ארלי. הם מורים לו להניח את התיק, וכן הוא עושה, אך מוציא מהתיק רובה ציד, יורה באחד הבלשים וצועק "אני אראה לכם את חיי התודעה!" (I'll show you the life of the mind!), המסדרון מתמלא אש בעקבות צעדיו של צ'ארלי. הוא חוזר על המשפט שוב ושוב תוך כדי רדיפת הבלש השני, הוא יורה לו ברגל ועוצר אותו. הוא הולך לכיוונו וטוען את הרובה, מצמיד אותו למצחו של הבלש, אומר "הייל היטלר" ויורה בו. מאדוס נכנס לחדר ואומר לברטון שהוא לא מטורף, ושהוא מרחם על רוב האנשים, במאמץ רב מצליח לעקם את הברזל אליו קשור ברטון, ואומר לו שאם יזדקק למשהו, הוא בחדר הסמוך.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יגאל בורשטיין, קולנוע: פענוח, פרשנות, פיתוי, תל אביב: סל תרבות ארצי (מפתחות), 1998, פרק 9 בחלק שני: "הכמיהה המחודשת לאשלייה: 'בארטון פינק'", עמ' 94–99

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]